רפואה נתמכת ראיות

מחקר תצפיתי ללא הקצאה אקראית גייס תינוקות שזה עתה נולדו, ובדק קשר בין התזונה בחודשיים הראשונים לבין התפתחות אלרגיה לחלב פרה. קבוצה אחת הייתה התינוקות לאימהות שתכננו לתת תזונה מבוססת חלב אם בלבד, והקבוצה השנייה תינוקות לאימהות שתכננו לתת תזונה הכוללת (גם או רק) פורמולה מחלב פרה. התוצא העיקרי שנבדק היה הופעת אלרגיה לחלב פרה , מתווכת IgE  ומוכחת במבחן אובייקטיבי במרפאה, עד גיל שנה. לא ניגע בכל הנקודו...

הפרק מספר על הקולונוסקופיה הוירטואלית ולמה לא הופיעה בפרקים הקודמים. יש שני סוגי מחקרים שאפשר לחקור בהם בדיקה אבחנתית: מחקר מסוג אחד, על דיוק (רגישות למשל),  בו קבוצה אחת מבצעת שתי בדיקות, ללא רנדומיזציה, ומבוצעת השוואה בין שתי הבדיקות, ומחקר מסוג שני, על תועלת: מחקר מבוקר אקראי. בדרך כלל, כדי להשתמש בבדיקת סקירה בשימוש נרחב, נרצה לראות גם עדויות לתועלת, ולכן מחקר על דיוק הבדיקה האבחנתית לא יספיק....

כמו שסיפרנו בפרק עבר (" על איברמקטין ומחקרים שליליים ") יש כמה דברים שצריך לשים לב אליהם במחקר עם תוצאות שליליות (לא מובהקות): ביאס לטובת קבוצת הבקרה, מהילה של האפקט (ולצורך כך כדאי לראות גם ניתוח לפי פרוטוקול) ועוצמה לא מספיקה. נראה שבשלושת התחומים האלו יש למחקר הקולונוסקופיה חסרונות משמעותיים. בנוסף, ייתכן שזמן המעקב לא היה ארוך מספיק- נקודה קריטית במחקרים על בדיקות סקירה. --- זימון לקולונוסקופי...

מחקר מבוקר אקראי בדק מהי התועלת בזימון לקולונוסקופיה (אל מול העדר זימון) במדגם של כ 85 אלף אירופאים ותוצאותיו בינתיים- מאכזבות. המדגם כלל אנשים בני 55-64, והמעקב נמשך עשר שנים. כ- 30 אלף זומנו לקולונוסקופיה, השאר השתייכו לקבוצת הבקר, והניתוח היה לפי הכוונה לבצע סקירה (intention to screen). התוצאים העיקריים שנבדקו היו שיעור מצטבר של חולים עם סרטן המעי הגס, ושיעור התמותה מסרטן המעי הגס בכל אחת מהקבו...

מחקר סקנדינבי עם רנדומיזציה בצברים (קלאסטרים) הראה שהכנסת מזונות אלרגנים (בטנים, חלב פרה, דייסת חיטה וביצה) לתזונת תינוקות בין גיל שלושה לארבעה חודשים מפחיתה אלרגיה למזון בגיל שלוש שנים. במחקר בוצעה רנדומיזצייה פקטוריאלית: בדיקת יותר מהתערבות אחת במקביל- ההתערבות השנייה הייתה מריחת קרם לחות. --- קישור למאמר: Early food intervention and skin emollients to prevent food allergy in young children (Pre...

פרק שלישי העוסק בקווים מנחים, הפעם על GRADE Grading of Recommendations Assessment, Development and Evaluation זו שיטה בכתיבת קווים מנחים המתבצעת בשני שלבים: הערכת חוזק הראיות ולאחר מכן קביעת חוזק ההמלצה. חוזק הראיות נקבע על ידי מספר גורמים: תקפות המחקרים, הדיוק שלהם (הסיכוי לטעות מדגם), ההומוגניות בין המחקרים השונים, קשר ישיר בין הממצאים לבין השאלה הקלינית (directness), והעדר הטיית פרסום. חוזק ההמ...

מדוע חשוב שלא תמיד נלך לפי הקווים המנחים? הקווים המנחים אמורים להיות רלוונטיים לרוב המטופלים במצב קליני מסוים, אך תמיד יהיו גם מטופלים יוצאי דופן – במטופלים אלו יש סיבה לפעול אחרת- סיבה קלינית, רגשית, כלכלית, או שקשורה לערכים ולציפיות של המטופל. באופן כללי כאשר קווים מנחים טובים נותנים המלצה חזקה, רצוי שבדרך כלל המטופל יקבל מהקלינאי.ת המלצה זו. כאשר ההמלצה חלשה, חובה לחשוב היטב, להבין את הנימוקים...

על קווים מנחים ועל אלרגיה למזון בתינוקות. רוב הקלינאים לא הולכים וסוקרים את הספרות בעצמם, אלא קוראים ומיישמים המלצות של קווים מנחים. לקראת הצגה של מחקר חשוב שהולך לשנות את ההמלצות לתזונת תינוקות, נתחיל לדבר על אלרגיה למזון ודרכים למניעתה, וניתן דוגמה של כמה הנחיות שונות בנושא. נדבר על מה נדרש מהנחיות כדי שנוכל לסמוך עליהן:  תהליך ברור, שאלות בהירות, איסוף ראיות שיטתי, הערכת ראיות שקופה, המלצות שקו...

בשני הפרקים הקודמים הצגנו את הבעיה וראינו גם דרך להדגים אותה בפועל בעזרת גרף המשפך, והפעם נספר על אחד ההישגים הגדולים של תנועת רפואה נתמכת ראיות- מרשם המחקרים. --- מרשם המחקרים העולמי- ClinicalTrials    

גרף משפך הוא קסם: מאפשר להעריך האם ישנם מחקרים שמעולם לא פורסמו או שלא נמצאו כלל במטא אנליזה, זאת אומרת מצליח לראות את הנסתר. השיטה היא זיהוי הבדל בין הפיזור הצפוי של תוצאות מחקרים לבין הפיזור בפועל. --- אומגה 3 לטיפול בדיכאון- מטא אנליזה עם גרף משפך. שימו לב לשני המחקרים החורגים שמאלה מהמשולש, אך בכל זאת, סך הכל מדובר בגרף די סימטרי, ולכן לא מעיד על הטיית פרסום.  

מחקרים שמראים תוצאות שליליות, או תוצאות לא מרשימות מתפרסמים פחות. התופעה הזו נקראת "הטיית פרסום", וכאשר קיימת היא תוביל אותנו לתפיסה שגויה של תופעות רפואיות- ביניהן תפיסה שטיפול יעיל כאשר היעילות האמיתית שלו פחותה או לא קיימת. נספר על הסיבות המרובות להטיה זו, המופיעה אפילו בסקירות שיטתיות ומטא-אנליזות.

כשיש אפשרויות טיפול שונות לאותו מצב רפואי, וכשלא כל הטיפולים הושוו ישירות אחד לשני במחקרים מבוקרים, תבוצע מטא אנליזה רשתית. זו שיטה סטטיסטית המאפשרת להשוות בצורה לא ישירה בין שני טיפולים ויותר. כדי שמחקר מסוג זה יהיה תקיף צריך שני תנאים: transitivity - העדר שוני באפקט התרופה הבודדת בין שני מחקרים שונים, ו-consistency- התאמה בין האפקט הישיר לאפקט המחושב העקיף. מאמר על טיפול תרופתי באוסטאופורוזיס הש...

מחקר הולנדי מרשים (שהרשים גם את עורכי הלאנסט באוגוסט 2022) מתאר לראשונה במחקר משווה את הלונג-קוביד. המחקר כלל כאלפיים אנשים שנדבקו בקוביד ותיעדו בעזרת שאלונים תסמינים בין שלושה חודשים לחמישה חודשים לאחר ההדבקות, עם השוואה לאנשים שלא נדבקו בהתאמה למין ולגיל. נדבר על המונח attributable risk, שהוא למעשה ה Absolute risk reduction של מחקרי קוהורט, ונגלה שכאן היה מדובר ב-10%. זאת אומרת, בכ 10% מהאנשים ש...

זיהום בזן האומיקרון מסוכן הרבה פחות מזיהום בזן הדלתא... ביולי 2022 , ששה חודשים לאחר איסוף הנתונים, התפרסם ב BMJ מחקר שהראה (בדיעבד), שזיהום בזן האומיקרון היה מסוכן הרבה פחות מזיהום בזן הדלתא (לאחר תקנון למשתנים מרובים, HR=0.33). נדבר על המחקר ועל השיטה שלו (שיטה שהוצגה לא מזמן בפודקאסט, רגרסיית קוקס), ותוצע הצעה מהפכנית שיכולה לשנות את צורת המחקר והפרסומים הרפואיים בזמן מגפות (כמובן ההצעה היא למא...

הוא... לשוחח עם אנשים על "התרופה החדשה לירידה במשקל". הסיבה היא מאמר שהתפרסם ביולי 2022 ב NEJM, ושתוצאותיו דרמטיות. טירזפטייד (אולי עדיף לכתוב תרזה פטייד) במינונים שונים גרם לירידה של 15-21% במשקל הגוף באנשים עם השמנה משמעותית, לעומת 3% ירידה במשקל הגוף בקבוצת הפלצבו. "תרזה" היא תרופה חדשה שפועלת כאגוניסט לקולטנים של שני אינקרטינים שונים. במחקר גוייסו אנשים עם השמנה (BMI ממוצע 38) וללא סכרת, שני ש...

בפרק הזה נדבר על השיטה הסטטיסטית שהפכה בשנים האחרונות לשיטה הנפוצה ביותר במחקרים אקראיים מבוקרים טובים/חשובים. רגרסיה היא שיטה סטטיסטית שעוזרת לקחת בחשבון ערפלנים, ולתת תשובה ש"מנטרלת" את השפעתם. באופן כללי החוקרים משתמשים ברגרסיות כאשר הם חוששים שיהיו ערפלנים שיפריעו להבנת ממצאי המחקר. ברגרסיית קוקס (לעומת רגרסיה לוגיסטית, למשל) משתמשים כאשר יש לחוקרים מידע מתי קרה כל אירוע רע אצל מטופל. הרגרסיה...

על אבעבועות הקוף בגרסתם הנוכחית, לפי סדרת מקרים שהתפרסמה ביולי 2022. מסדרת מקרים נצפה (בין השאר) לשאלה מחקרית/קלינית מוגדרת היטב, הגדרה מדוייקת של המחלה, התחלת מעקב בנקודת זמן מוגדרת במהלך המחלה, תיאור מדויק ואחיד של האוכלוסייה ושל ההסתמנות, כולל משך התסמינים, והתייחסות לנתונים חסרים או למעקב חסר. במחקר שנדבר עליו תוארו 528 מטופלים מ 16 מדינות אצלם הוגדרה מחלת אבעבועות הקוף (monkeypox) לפי בדיקת P...

HR  , Hazard ratio, דומה מאוד ל- RR, relative risk. אך השני הוא היחס בין שתי כמויות או שני אחוזים, ו- HR הוא היחס בין שתי מהירויות. במקרה של מחקרים רפואיים, מדובר כמעט תמיד על המהירות של הצטברות אירועים רעים בקבוצה אחת לעומת מהירות הצטברות אירועים אלו בקבוצה אחרת. נזכיר מחקר מהתקופה האחרונה שהשווה בין צנטור עם סטנטים לבין ניתוח מעקפים. יחס המהירויות במקרה של המאמר שלנו הוא 1.5, וזה אומר שהמהירות ב...

מחקר שפורסם במאי 2022 כנראה ישנה את הטיפול בלחץ דם כרוני בהריון. נשים בהריון עם יתר לחץ דם כרוני, לפני שבוע 23 להריון, עברו רנדומיזציה לקבוצה אחת בה מטרת לחץ הדם הייתה פחות מ- 140/90 לעומת טיפול להפחתת לחץ הדם לפחות מ- 160/105. המחקר היה ללא סמיות, והתוצא העיקרי היה תוצא מורכב של פרה-אקלמפסיה עם מאפיינים חמורים, לידה מוקדמת בהוראה רפואית, הפרדות שלייה או מוות של הילוד. בקבוצת ההתערבות 30% הגיעו לת...

יעילות סטטינים למניעה ראשונית של אירועים לבביים (באנשים עם מחלת לב איסכמית) וגם למניעה שניונית, חוזרת על עצמה במחקרים רבים, ונעה סביב 33% הפחתת סיכון יחסית אל מול פלצבו. אך אותה הפחתת סיכון יחסית משמעותה שונה לחלוטין, כתלות בסיכון מראש של המטופל במחקר או מולנו. לו הסיכון של המטופל מראש היה קרוב ל 30%, כמו במחקר ה 4S, הפחתת סיכון יחסית בשליש משמעותה ירידה של 10% בסיכון שלו לאירוע לבבי. לו הסיכון של...

מחקר שפורסם ב 2021 גייס מטופלים שסבלו מתופעות לוואי של סטטין, ובוצע בשיטת cross over עם רנדומיזציה לחודשי טיפול שונים. בוצעה השוואה בעצמת תסמינים ובהפסקת הטיפול התרופתי בין חודשי סטטינים (אטורבסטטין 20 מ"ג), פלצבו, והעדר מוחלט של טיפול. הממצאים מעניינים ביותר ומרמזים לכך שחלק גדול מתופעות הלוואי של הסטטינים נובעות מאפקט הנוצבו. --- Side Effect Patterns in a Crossover Trial of Statin, Placebo, and...

זהירות! התופעה שנדבר עליה אינה מאפסת את האפקט של התערבות. זהו מיהול ולא ביטול. כל ההתערבויות שנדבר עליהן בפרק מומלצות מאוד, למרות התופעה. כשיש התערבות שמפחיתה סיכון, אנחנו עלולים להתנהג בצורה שמגבירה סיכון.  התופעה הזו, שנקראת פיצוי הסיכון- risk compensation - מופיעה בצורות רבות בעולם וברפואה, ויש לה גם עדויות מחקריות, למשל טיפול למניעת הדבקות ב HIV קשור ליותר התנהגות מינית בסיכון, וחובת עטיית מסכ...

יש מחקרים המופסקים מוקדם מהמתוכנן. אחת הסיבות להפסקה כזו היא "בשל יעילות". הפסקה בשל יעילות יכולה להיות מעשה נכון ומוסרי, אך גם לגרום לבעיות, בעקר רושם מוגזם לגבי האפקט של ההתערבות, או "גילוי" אפקט שלא באמת קיים. מחקר שפורסם ב 2020, והופסק מוקדם בשל יעילות, הראה שבמטופלים עם פרפור עליות יש חשיבות להחזרה לקצב סינוס.   האם העובדה שהמחקר הופסק מוקדם מראה עד כמה האפקט של ההתערבות הוא דרמטי, או מעלה חש...

מחקר יפה עסק בקשר אפשרי בין זריקה אפידורלית בלידה לבין הבונדינג בין האם לתינוק. במאמר הושקעו מאמצים רבים והוא התפרסם בעיתון רפואי חשוב. עם זאת, הכותרת בעיתונות הלא רפואית הייתה מרחיקת לכת ודרמטית, והציגה מסקנות שלא ניתן להגיע אליהן מתוך תוצאות המחקר עצמו. --- הכותרת בעיתונות הלא רפואית: פגיעה בקשר עם התינוק - ודיכאון אחרי לידה: מחקר חדש על השפעת לידה ללא אפידורל   המאמר כפי שפורסם בעיתונות הרפואית...

ספין במאמרים רפואיים הוא לא שקר גס אלא שימוש באמיתות מסוימות בצורה סלקטיבית ומטעה- למשל, לצורך הסטת תשומת הלב מהעיקר, או הדגשת ממצאים חיוביים במחקר שלמעשה הוא שלילי. ספינים נפוצים מאוד במאמרים רפואיים. הספינים הם בעקר בתיאור התוצאות ובמסקנות. נספר מהם הספינים השכיחים במאמרים על טיפול ומאמרי מטא-אנליזה, ונציג שני מחקרים שהשתמשו בצורה בוטה בספין- אחד על גורמי סיכון למחלת ריאה חמורה בפגים, ואחד על הפ...