מעגל ההתמכרות- דברים שמשפחות צריכות לדעת

אחת השאלות שחוזרות שוב ושוב אצל משפחות בתחילת הדרך היא: במה בכלל מטפלים קודם? בהתמכרות? בקושי הנפשי? בחרדה, בטראומה, בדיכאון? והאם בכלל אפשר להפריד ביניהם? בפרק הזה ארנון גולוב, מכור בהחלמה, פסיכותרפיסט ומנהל מרכז גמילה לתחלואה כפולה — מדבר על המפגש שבין התמכרות לבין מצוקה נפשית, ועל המקומות שבהם השימוש כבר הופך גם לדרך להתמודד — וגם לחלק מהבעיה עצמה. “התמכרות היא בעיה נפשית. ויש גם תחלואה כפולה —...

קנאביס הפך בשנים האחרונות לחלק מהשגרה. נוכח, מקובל, כמעט מובן מאליו. “זה רק קנאביס” — משפט שחוזר על עצמו, ומטשטש לא מעט ממה שקורה מתחת לפני השטח. אבל עבור חלק מהאנשים, הוא לא רק מרגיע, הוא גם מרחיק. “היו שנים של הנאה מהקנאביס… הוא עזר לי רגשית. אבל בשלב מסוים — הוא הפך להיות המרכז של הכול.” בפרק הזה אני מארחת את שלומי סינגר — מכור בהחלמה, מטפל ומנחה קבוצות בתחום ההתמכרויות ובפוסט־טראומה. דרך הסיפו...

זה משפט מתוך שיר שענבר כתבה מתוך רגע שפל נמוך, שבו האכזבה הייתה על זה ששוב, היא לא הצליחה למות. למי שלא חווה זאת — קשה להבין. איך אדם לא רוצה לחיות. לא כרעיון, לא כרגע חולף, כאמירה סתמית. אלא כחוויה יומיומית. הרצון לשים לזה סוף. לסבל. ענבר מיליקובסקי, מכורה נקייה, יוצרת, מוזיקאית ועורכת — משתפת אותנו בסיפור האישי שלה, במקומות הכי פנימיים. על חיים עם דיכאון מגיל צעיר, על תחושת חוסר שייכות — של להיו...

כעס הוא אחד הרגשות הכי נוכחים בתוך מערכות יחסים שנוגעות בהתמכרות. הוא מופיע כלפי האדם שמולנו — אבל גם כלפי עצמנו. ולפעמים, יותר מהכל — הוא פשוט נשאר בפנים. בפרק הזה אני מבקשת לעצור רגע ולהתבונן ברגש הזה. מה עומד מאחוריו? למה הוא כל כך חזק? ומה קורה כשהוא לא מתורגם לפעולה — אלא נשאר ומצטבר. דרך סיפורה האישי של לילוש — בת זוג לשעבר לאדם בהתמכרות — אנחנו נכנסים אל תוך מערכת יחסים סוערת ומורכבת, שבה,...

אנחנו רגילים לחשוב שהתמכרות היא בעיית שימוש. שאם רק יפסיק – הכול יסתדר. אבל השימוש הוא רק הקצה. מתחתיו פועלת מערכת שלמה שמשנה תפיסה, סדרי עדיפויות ושיקול דעת. בפרק הזה אני מארחת את דנה דרוקר — מכורה נקייה ופסיכותרפיסטית ממוקדת התמכרויות וטראומה — לשיחה שמפרקת את המחלה מבפנים. דיברנו על החיבור בין כאב לפתרון, ועל איך דפוס הבריחה מהרגש הופך למנגנון שמארגן את החיים. “הייתי מוכנה לשים הכול בצד לטובת ה...

  “אני מתגעגעת אליו… כמו שמתגעגעים למישהו שכבר איננו — בעודו יושב לידי.” במשפט הזה פתחנו שיחה על אובדן שלא מתחיל במוות, אלא מתרחש בתוך החיים עצמם. במחקר “שכבות של כאב”, מתבונן עומר עצמון, עו"ס ומטפל בהתמכרויות, בחוויה של ילדים בוגרים שאיבדו הורה להתמכרות. אחת התובנות המרכזיות שעולה מהמחקר היא תחושת אובדן גם כשהאדם עדיין נוכח. “מבחינתי היא מתה עוד לפני שהלב שלה הפסיק לפעום,” שיתפה אחת המרואיינות. ה...

התמונה שעולה לרוב כשמדברים על התמכרות להימורים היא בתי קזינו, פוקר, בֵּטִים, ספורט ועוד. אך לא תמיד כך נראית ההתמכרות בפועל. לעיתים היא מופיעה כיוזמה, כחיפוש הצלחה, כניסיון “לעשות כסף” — שפה לגיטימית לחלוטין בעולם העכשווי, המודרני והאינטנסיבי. ובתוך השפה הזו, קשה לראות מתי משהו כבר יצא משליטה. “לא חשבתי שאני מהמר. חשבתי שאני סוחר במט״ח.” שחף אשכנזי, מומחה לגמילה מהתמכרויות, שהתמודד בעצמו עם התמכרו...

בדידות בתוך השימוש. רוגע שמופיע בפעם הראשונה – ונעלם. חיפוש אחר שייכות. קבוצה אחת שנותנת שם למה שעובר עליך. וניקיון שבו הכאב לא נעלם – אלא מקבל צורה אחרת. בפרק הזה אני מארחת את ניר – מכור בהחלמה כבר 11 שנים, אחרי כ־25 שנות שימוש, שמשתף בפתיחות: "הכאב הכי גדול בשימוש הוא בדידות נוראית". נדבר על הילדות, על הרגע שבו הסם נתן לראשונה תחושת שקט, ועל המחיר שהלך והעמיק עם השנים. ניגע גם במה שקורה אחרי שהש...

"25 שנה לא היה לי יום נקי אחד, הכי הרבה שהחזקתי – ארבע שעות.” דחף הוא מנגנון אנושי בסיסי. ניסיון מהיר של המערכת להשיב איזון, גם אם לרגע. בפרק הזה הדחף מקבל קול – לא כהגדרה, אלא כחוויה שמנהלת חיים שלמים. ערן, מכור בהחלמה, משתף בכנות: “הרצון להשתמש עלה על כל דבר – משפחה, ילדים, עבודה. מהרגע שקמתי עד שהלכתי לישון.” השימוש מתקיים לצד הכול: צבא, זוגיות, עבודה, ילדים. חיים שנראים מתפקדים – ונוכחות שנשחק...

רוב המשפחות לא מגיעות ללמוד תכנית 12 הצעדים. ומי שכבר כן מגיעות – לרוב מגיעות בשבילו. בן, בת, בן זוג. מישהו שצריך “לתקן”. רק שבמהלך הדרך מתגלה לאט־לאט אמת אחרת: זו לא תכנית עליו. זו תכנית עליי. עלינו. על איך אני חיה בתוך מציאות שאין לי עליה שליטה. בפרק הזה אנחנו מדברים על תכנית 12 הצעדים בלי מיתוסים, בלי קדושה ובלי פחד. לא כטיפול, לא ככת – אלא כדרך חיים פרקטית, כזו שיורדת לקרקע: איך אני עוצרת תגוב...

ההתפתחות הרגשית שלנו לא נוצרת רק מהדברים שנאמרים בבית — אלא גם ממה שנוכח בו באופן קבוע: הדרך שבה נרגעים, בורחים, מתמודדים, מתלהבים או מתכנסים. עודד לוי, מכור בהחלמה, גדל בתוך מציאות שנראתה רגילה, אבל בדיעבד גילה איך היא נטמעה בו עמוק פנימה. “הייתי ילד שונה… הרגשתי שלא מבינים אותי,” הוא אומר, ומתאר שנים של רגישות גבוהה שלא תמיד קיבלה מקום. ובתוך זה — חשיפה מוקדמת לעולם ההימורים, כמשהו תרבותי, משפחת...

יש סיפורים שבהם הכאב מתחיל הרבה לפני השימוש. עופר לנגר, מכור בהחלמה, מספר על ילדות בקיבוץ, חרדות לילה, אובדן של אחות, ובית שלא תמיד ידע להחזיק את מה שעבר עליו. מתוך כל זה נולדה אצלו הבנה מוקדמת: “הרגשתי שאני לא יכול להעמיס עליהם עוד.” כמבוגר, הדפוס הזה קיבל צורה אחרת. שנים של שימוש, בריחה, והסתרה — לא מרוע, אלא מפחד, הפחד לאבד שוב. עופר משתף בכנות :“הפחד לאבד שימש אותי להסתרות.” קשרים הפכו למקום ש...

הדרך בה אנחנו מתנהלים בחיים לרוב לא מתחילה במחשבה — אלא באוטומט. דפוסים ישנים שנוצרו בילדות: בבית שגדלנו בו, ברגשות שלא נאמרו, ובדרך שבה למדנו לפרש פחד וקירבה. הם נועדו להגן, אבל כשהם ממשיכים לפעול ללא מודעות — הם מעצבים מערכות יחסים, הורות וזוגיות, לעיתים בצורה שפוגעת יותר משהיא מגינה. במשפחות שחיות לצד התמכרות, האוטומטים האלה מתחזקים. פחד יוצר ריצוי, הצלה, הימנעות, דריכות — תגובות שנראות טבעיות,...

עולמם של בני הנוער היום מהיר, חשוף ונגיש יותר מאי פעם. מה שנראה מבחוץ כתמים—בילוי, צחוק, "כולם עושים"—מסתיר לא פעם מציאות אחרת: אלכוהול, קנאביס, חומרים כימיים שנכנסים למסיבות ולניידים בלחיצת כפתור, התנהגויות כמו הימורים שמתחפשים למשחק, וחשיפה מוקדמת לפורנו ולריגושים דיגיטליים שמטשטשים גבולות. והכול קורה מאחורי מסך, בחדר סגור, רחוק מעין ההורה. לפעמים זה רק מבט אחד שחוזר הביתה "קצת אחרת", הסתגרות, ש...

הערב שוב יורד. הבית שקט, הילדים כבר במיטות. היא מחכה שיירדמו – לא כי היא עייפה, אלא כי אז תוכל סוף־סוף לשתות. האלכוהול, שהתחיל כדרך להרגיע את החרדה, הפך עם הזמן לתרופה היחידה שהיא הכירה. כוס אחת כדי לנשום. כדי להירגע. כדי לא להרגיש כל כך לבד. רוני בן סירא, בת 55, מכורה בהחלמה זה חמש שנים, מספרת בכנות נדירה על החיים מבפנים: על הילדות באוסטרליה וההתעללות המינית שנמשכה עשור והשפיעה על כל תחום בחייה:...

“יש לי אבקת קסם, אני מפזרת אותה ומיד הכל משתנה.” כמה היינו רוצים שזה יעבוד ככה. שההתמכרות תיעלם ברגע, שהכאב יתפוגג, שהדרך החדשה תיפתח בקלות וללא מכשולים. אבל המציאות רחוקה מכך. המאבק בהתמכרות הוא לא קסם, ולא החלטה אחת שמסיימת הכל – אלא מאבק יומיומי, לעיתים אפילו רגע־רגע, בין הרצון לחיות לבין יצר ההרס העצמי שמושך שוב ושוב אל השימוש. בפרק הזה אני נותנת מקום לקול שלא תמיד נשמע – קולו של מי שנמצא באמצ...

“כשהרצון למות הוא לא באמת מוות – אלא קריאה לסיום הסבל" המשפט הזה מתאר תחושה שקיימת אצל רבים מהמתמודדים עם התמכרות, הקונפליקט הבלתי אפשרי בין הרצון להמשיך לחיות, לבין הרצון שהכאב ייגמר כבר. בפרק הזה אני מארחת את דניאל פודמסקי, מכור בהחלמה, שמספר בכנות נדירה על השנים שבהן חי בין שני הקולות האלה. מאובדן אח תאום בגיל ארבע, דרך שנים של ניתוק רגשי, מסכות, ושימוש בחומרים שהסתירו את הכאב – ועד לנפילה הגדו...

טראומה יכולה להשאיר אותנו עם פחד, כאב פנימי וחוסר אונים – ולעיתים נדמה שאין דרך להיחלץ ממנו. צורי דהאן, מומחה למניעה והעצמה בתחום ההתנהגויות בסיכון והתמכרויות, מנהל מרכז פסיעות ומכור בהחלמה, מספר כיצד חוויות כאלה הובילו אותו לבריחה אל חומרים – ששיככו זמנית את הכאב אך הכניסו אותו למעגל התמכרות קשה, שבו הכאב הבלתי מעובד רק התעצם עם הזמן. ואיך, דווקא מתוך נקודת השבר, בקשת העזרה של הוריו פתחה לו אפשרו...

"שם, על הרצפה, על הכביש, ברגע הזה הייתה נקודת המפנה אצלי. עולם נשבר, העולם נחרב, אבל באותו רגע, עם כל הכאב המטורף שהיה שם, היה גם שחרור," כך מתארת אושרי שרעבי, אחות לאח מכור, את הרגע שבו הכל השתנה. ההתמכרות לא נכנסת לחיים בבת אחת, לא ברעש ולא עם אזהרה. היא מתגנבת לאט־לאט, מוצאת את דרכה דרך שגרה, הרגלים, והסברים. בהתחלה היא כמעט בלתי נראית, עד שפתאום, בלי שהרגשתם, יש רגע שבו הכל משתנה – רגע מכריע,...

"אני לא נושמת. הוא הים שלי – וכשהוא סוער, אני נאבקת לשרוד. אין אני. יש רק הוא." כך אמרה לי אמא לילד המתמודד עם התמכרות. המילים שלה נאמרו בלחש, אבל לא היה בהן שקט. הן היו טעונות בכאב, באהבה, בפחד – ובעיקר באובדן של העצמי. והיא לא לבד. משפחות שמתמודדות עם התמכרות מוצאות את עצמן לאט־לאט נבלעות. מבט אחד, טון דיבור, שפת גוף – מספיקים כדי לטלטל את כל עולמן. הן הופכות להיות דרוכות, מגיבות, עסוקות ברווחה...

מה ההבדל בין עונג טבעי לבין התנהגות שמנהלת אותך? האם צפייה בפורנו או עיסוק מיני יכולים להפוך להתמכרות – גם כשכלפי חוץ הכל נראה מתפקד? ההתמכרות למין ולפורנוגרפיה היא אחת ההתמכרויות השכיחות בעידן שלנו – ועם זאת, מהשקטות והכואבות ביותר. היא לא תמיד נראית לעין, לא משאירה סימנים ברורים, ולעיתים רק הפרטנר או הפרטנרית מרגישים שמשהו לא בסדר. בפרק הזה אני פוגשת את שרון אלקינס, עו"ס קלינית ומנהלת מרכז "קשרי...

זהו פרק אחר מבחינתי. פרק שנוגע אולי במקום הכי כואב כשמדובר במחלת ההתמכרות. ועליו – לא דיברנו כאן עד עכשיו בצורה ישירה. עד היום דיברנו כאן על ההתמכרות כמחלה – על זיהוי, על תהליך, על החלמה. אבל יש גם צד אחר, שקשה מאוד להביט בו – הצד שבו המחלה הזו לוקחת חיים. בפרק הזה אני פוגשת את אילי לב, אמא של עומר. עומר היה בן אהוב, רגיש, חכם. ילד טוב. והוא מת ממנת יתר – תוצאה של מחלה שהייתה שם, אבל לא הובנה עד ה...

במרחב של שיח על התמכרות – יש קול אחד שכמעט לא נשמע. הקול של האישה שחיה לצד גבר המתמודד התמכרות. היא שם. נוכחת. שותקת. מחזיקה. אבל עליה – כמעט לא מדובר. לרוב לא במרחב טיפול, לצערי גם לא בשיח הציבורי. ולפעמים, גם לא בינה לבינה. בפרק הזה אני פוגשת את רוזה מנור שמש – עובדת סוציאלית בכירה מדריכה וחוקרת. מומחית בטיפול בהתמכרויות, שבחרה להקשיב לקול הזה. דרך מחקר בנושא "מערכות יחסים של גברים מכורים לחומרי...

"אני כמו קיפוד – עוקץ בלי לשים לב. המסך שיש מול העיניים זה רק הצרכים שלך. זה לא משנה אם עובר לידך הילד שלך, אבא שלך, האישה שלך – אתה לא רואה אותם בכלל." כך מתאר ציון מקנזי את מה שהוא עצמו חי – ריכוז עצמי עמוק בתוך התמכרות. לא מתוך בחירה, לא מתוך אדישות – אלא מתוך כאב, בדידות ומנגנוני הישרדות. "החיים שלי היו תופת. החזקתי מערכת שקרים מכולם. שקט – היה מסוכן מבחינתי. כשיש שקט, אני פוגש את עצמי – ולא ט...

הם עושים הכל – כי הם אוהבים. מכסים, מגבים, מרככים את המכה. משלמים חובות, משקמים נזקים, מחפשים פתרונות – שוב ושוב. הורים שמוכנים להילחם בשביל הילד שלהם, גם כשהוא כבר מזמן איבד את עצמו. "הבנתי המון דברים – אבא כמו קוסם, פותר בעיות. כל מה שצריך הוא שהבעיה תתגלה – ואבא יסדר." בפרק הזה אני מארחת את ארנון גולוב – מכור בהחלמה ומנהל מרכזי "רוח בכפר –לשיחה כנה ופתוחה על הדינמיקה הכואבת שנוצרת במשפחות שמתמו...