רפואה נתמכת ראיות

רנדומיזציה אמיתית היא חלק קריטי מביצוע מחקר מבוקר אקראי, ומטרתה- קבלת שתי קבוצות דומות מאוד. אך התהליך הזה, שאמור להיות אקראי לחלוטין, יכול להיות חשוף להשפעה אנושית ובגללה להטיה של תוצאות המחקר. 

סמיות היא אחד הקריטריונים לתקפות מאמר על התערבות טיפולית. צריך להבדיל אותה מהסתרת השיוך שמתייחסת למצב שלפני הכללת המטופל במחקר. המונחים המשמשים לתיאור סמיות במאמרים עלולים להטעות. הסמיות חשובה לא רק למניעת אפקט הפלצבו אלא גם לטיפול ולמדידה שיכולים לגרום להטיה בתוצאות המחקר, ולסיום- גם במחקר המצהיר על סמיות, כדאי לבדוק האם אכן לא היו למטופלים ולרופאים דרכים לגלות לאיזו קבוצה משתייך המטופל. 

מאמר מבוקר אקראי הוא אולי הדרך החשובה ביותר לקבל מידע אמין על טיפולים. בפרק הזה נדגים איך לקרוא במהירות מאמר כזה- ותוך כדי קריאת מאמר, נענה על שלושת השאלות הנוגעות לתקפות, תוצאות ורלוונטיות.

רפואה נתמכת ראיות היא תורה עתיקה, שמקורותיה בסוף המאה העשרים, ויש שיגידו בתחילת המאה העשרים. לכאורה אפשר לחשוב שכבר אין בה צורך, אך כדאי לבדוק - אולי ישנן עדיין סיבות להעמיק ולשלוט בתורה זו.

במטא-אנליזה אוספים מידע ממחקרים קודמים ומאחדים אותו כדי לתת תשובה לשאלה קלינית מסוימת. בדרך כלל מאמר מסוג כזה נחשב חשוב ותקף, אך בתנאי שהוא עומד בקריטריונים מסוימים. בפרק הזה נדבר על מטא-אנליזה, ואיך להעריך האם היא אכן תקפה וטובה.  --- להעמקה- מאמר סקירה מקיף (בעברית) שמסביר כיצד מתבצעת מטא-אנליזה טובה http://www.jipts.com/_Uploads/dbsAttachedFiles/4-21skira.pdf  

בפרק הזה של רפואה נתמכת ראיות נלמד לשאול שלוש שאלות. אלו שאלות שיעזרו לנו בקריאת כל מאמר רפואי קליני, וזהו גם מבוא ל"איך לקרוא מאמר". בהמשך, כשנדבר על מחקרים מסוגים שונים, נשאל תמיד את אותן שלוש שאלות.