The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

הַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה בּרֵיינגט יעֶדעֶן אִין זַיין וואוֹינאָרט צוּלִיבּ חִזּוּק הַיַּהֲדוּת וְהַרְבָּצַת הַתּוֹרָה Supernal Providence brings every Jew to his dwelling place in order to strengthen the practice of  Yiddishkeit  and disseminate the study of Torah. וועֶן מעֶן אַקעֶרט אוּן מעֶן פאַרזֵייט — וואַקסט And when one plows and sows, things  grow. Text and Translation c...

בָּעִנְיָנִים הַגַּשְׁמִיִּים צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל בְּמִי שֶׁהוּא לְמַטָּה מִמֶּנּוּ In material matters, a person should look at someone lower [i.e., less fortunate] than himself, וּלְהוֹדוֹת לְה' יִתְבָּרֵךְ כִּי טוֹב עַל חַסְדוֹ אִתּוֹ עִמּוֹ and thank G‑d, Who is gracious, for His kindness to him. בָּעִנְיָנִים הָרוּחָנִיִּים צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל בְּמִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ In sp...

צְוֵויי אוּן צְוואַנצִיג מאָל האָט מעֶן אַרעֶרסטִירט דעֶם צֶמַח צֶדֶק The  Tzemach Tzedek  was placed under [house] arrest twenty-two times אוֹיף דעֶר אֲסִיפַת הָרַבָּנִים אִין פּעֶטעֶרבּוּרג, תר"ג In the course of the Rabbinical Conference in Petersburg in 5603 (1843), פאַר זַיין אַנטקעֶגעֶנשׁטעֶלעֶן זִיךְ דעֶר פאָדעֶרוּנג פוּן דעֶר מְלוּכָה וועֶגעֶן שִׁנּוּיִם בְּחִנּוּךְ וכו for firml...

אַחַת מִתּוֹרוֹת הַמַּגִּיד מִמֶּעזְרִיטשׁ שֶׁשָׁמַע רַבֵּנוּ הַזָקֵן בִּהְיוֹתוֹ שָׁם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה The following is one of the teachings that the Alter Rebbe heard during his first visit to the Maggid of Mezritch, שִׁלְהֵי קַיִץ תקכ"ד עַד אַחֲרֵי חַג הַפֶּסַח תקכ"ה from late in the summer of 5524 (1764) until after Pesach of 5525 (1765). אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶרֶץ...

עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה הִיא הַמֵּבִיאָה הֲשָׂגַת הַמּוֹחַ בְּהַרְגָּשַׁת הַלֵּב Serving G‑d through prayer brings one’s intellectual comprehension into the emotions of the heart, וּשְׁנֵיהֶם יַחַד בַּעֲבוֹדָה בְּפוֹעַל הַמִּצְוֹת בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וְקִנְיַן מִדּוֹת טוֹבוֹת and both [heart and mind] unite in the actual observance of mitzvos  with a fear of Heaven and with the ac...

יוֹם הוּלֶּדֶת אֶת אַדְמוּ"ר מְהוּרַשַ"בּ נִשְׁמָתוֹ עֵדֶן On this day the Rebbe Rashab was born, in the year 5621 (1860). שְׁנַת כִּתְרָ"א, כִּלְשׁוֹן הַצֶּמַח צֶדֶק The  Tzemach Tzedek  would refer to that year as כתר"א  (kisra),  which is Aramaic for “crown.” נִקְרָא עַל שֵׁם אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי וַחֲצִי שֵׁם אָבִיו שֶׁל הַצֶּמַח צֶדֶק The Rebbe Rashab&n...

מַעֲנֵה רַבֵּנוּ הַזָּקֵן לִיחִידוּת In response to a question at  yechidus,  the Alter Rebbe once gave the following response : חֲסִידוּת איז שְׁמַע יִשְׂרָאֵל “Chassidus  is  Shema Yisrael.   שְׁמַע אִיז רָאשֵׁי תֵּיבוֹת שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם The word  Shema  (שמע) is an acronym for the words, ‘Raise your eyes on high’ (שאו מרום עיניכם) —...

בְּתּוֹרָה אוֹר פָּרָשַׁת חַיֵּי שָׂרָה סוֹף דִּבּוּר הַמַּתְחִיל לְהָבִין מַה שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל יָפָה שָׁעָה יֵשׁ טָעוּת הַדְּפוּס וְכָךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת וְיִהְיֶה בִּבְחִינַת בִּטּוּל אֲבָל עַכְשָׁיו.. הַיְנוּ בְּחִינַת אִיסָר ) (וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתוּב לְקַמָּן בְּפֵרוּשׁ אוֹסְרִי לַגֶּפֶן שֶׁהוּא בְּחִינַת חֵפֶץ וּכְתִיב הוֹדוֹ.. תּוֹךְ כָּל עָלְמִין אֲבָל תַּכְלִית הַכַּוָּנָה [In the above...

מ'דאַרף הִיטעֶן דעֶם זְמַן We must carefully watch our time. מ'דאַרף מְקַבֵּל זַיין עוּלָּהּ שֶׁל תּוֹרָה We have to accept the yoke of the Torah. יעֶדעֶר זְמַן, יעֶדעֶר טאָג וואָס גֵייט אַוועֶק, אִיז דאָס נִיט נאָר אַ טאָג נאָר אַ עִנְיָן אִין לעֶבּעֶן Every moment and every day that passes is not only a day, but a chunk of life. דִי טעֶג גֵייעֶן The days pass by, כְּמַאֲמַר (יְרוּשַׁלְמִי ב...

הַמַּחֲשָׁבָה הִיא לְבוּשׁ וּמְשָׁרֵת הַשֵּׂכֶל וְהַמִּדּוֹת Thought is a garment and a servant for the mind and the emotions. בְּשָׁעָה אֲשֶׁר אֵין לָהּ שֵׁרוּת בְּשֵׂכֶל אוֹ בְּמִדּוֹת When it is not assigned a task by the mind or the emotions, גַּם אָז פּוֹעֶלֶת פְּעוּלָתָהּ לַחֲשׁוֹב וּלְהַרְהֵר it still remains active, thinking and imagining. אֲבָל פְּעוּלָתָהּ לֹא לְבַד שֶׁאֵינָה תּוֹכְנִית,...

הפטורה: וְאִשָּׁה - בְּנָהּ וַתֵּצֵא The  haftarah  [for  Parshas Vayeira ] begins  Ve’ishah  and ends bnah vateitzei (II Melachim  4:1-37 ). דִי נְשָׁמָה וואַרט אוֹיבּעֶן In the spiritual realm, the soul awaits אוֹיף דעֶם זְמַן, וועֶן זִי וועֶט זוֹכֶה זַיין אַראָפּגעֶהן אִין אַ גוּף the time when it will be granted the merit of descending into a body, וַויי...

מֵה' מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ “A man’s footsteps are made firm by G‑d, [and He desires his way].” לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ תְּעוּדָה רוּחָנִית בַּחַיִים Every member of the Jewish people has an assigned spiritual mission in life — וְהוּא לְהִתְעַסֵּק בַּעֲבוֹדַת הַבִּנְיָן לַעֲשׂוֹת דִּירָה לוֹ יִתְבָּרֵךְ to build a dwelling place for G‑d. וְכָל אֶחָד בַּאֲשֶׁר הוּא וּבְכָל מ...

דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב פלעֶגט לעֶרנעֶן מִיט זַיינעֶ תַּלְמִידִים אַ שִׁעוּר גְּמָרָא The Baal Shem Tov conducted a regular study session in Gemara with his disciples, דעֶר אוֹפֶן פוּן דעֶם לעֶרנעֶן אִיז געֶוועֶן מִיט גרוֹיס חֲרִיפוּת אוּן גְּאוֹנוּת combining acumen and erudition. אוּן מ'האָט געֶלעֶרעֶנט דעֶם רַמְבַּ"ם אַלְפַס רָא"ש It embraced the writings of Rambam R. Yitzchak Alfasi, a...

אַחַת מִתּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן One of the Alter Rebbe’s first teachings, "וְנִקְרְאוּ אָז בְּשֵׁם "וועֶרטעֶר which in those [early] days were known as  verter,  was the following mystical interpretation of the opening verse of the  Shema: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל — אַ אִיד דעֶרהעֶרט Shema Yisrael  (lit., “Hear, O Israel”) — a Jew hears deeply...

בְּתּוֹרָה אוֹר דִּבּוּר הַמַּתְחִיל פָּתַח אֵלִיָּהוּ (פָּרָשַׁת וַיֵּרָא) "בִּסְעִיף הַמַּתְחִיל וְהִנֵּה הַצִּמְצוּם: "שֶׁבְּחִינַת עֵינַיִם הִיא מְקוֹר בְּחִינַת כֵּלִים "צָרִיךְ לִהְיוֹת "שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵינַיִם וּמְקוֹר בְּחִינַת כֵּלִים שָׁם דִּבּוּר הַמַּתְחִיל אֵרְדָה נָא בַּסְּעִיף הַמַּתְחִיל וְהִנֵּה בְּזֹהַר “דְּפֵרוּשׁ מְשׁוֹטְטִים" צָרִיךְ לִהְיוֹת "דְּפֵרוּשׁ מְשׁוֹטְטוֹת" [In th...

דעֶר רֶבִּי (רַבֵּנוּ הַזָּקֵן) פלעֶגט זאָגעֶן אוֹיף אֲצִילוּת "אוֹיבּעֶן". מעֶן דעֶרצֵיילט אַז אִין כְּתָב פלעֶגט עֶר פוּן הִתְרַגְשׁוּת, מעֶר וִוי "אֲצִי" נִיט קעֶנעֶן אָנשׁרַייבּעֶן. The [Alter] Rebbe used to refer to the World of  Atzilus  (אצילות) as “above.” As is related, writing about this concept would bring him to such exhilaration that he could write no more than its...

בִּהְיוֹת אַאַמוּ"ר בֶּן ד' אוֹ ה' שָׁנִים When my revered father, [the Rebbe Rashab,] was four or five years old, נִכְנָס אֶל זְקֵנוֹ הַצֶּמַח צֶדֶק בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ פ' וַיֵּרָא he came to his grandfather, the  Tzemach Tzedek, on Shabbos Parshas Vayeira   וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת בְּאָמְרוֹ and began to cry. מִפְּנֵי מַה נִרְאָה ה' אֶל אַבְרָהָם אָבִינוּ וְלָנוּ אֵינוֹ נִרְא...

מִצְוָה לְשׁוֹן צַוְתָּא וְחִבּוּר The word  mitzvah  is related to the word  tzavsa,  meaning “connection.” וְהָעוֹשֶׂה מִצְוָה מִתְחַבֵּר עִם הָעַצְמוּת בָּרוּךְ הוּא A person who performs a  mitzvah  forges a connection with the Essence of G‑d — שֶׁהוּא הַמְצַוֶּה אֶת הַצִּוּוּי הַהוּא with the One Who gives that command. וְזֶהוּ שְׂכַר מִצְוָה מִצְוָה Th...

הַסֵּדֶר לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה הוּא In the era since the Giving of the Torah, the stages [in our Divine service] are: הֲסָרַת עָרְלַת הַגּוּף, הַלָּשׁוֹן, הַלֵּב — מַעֲשֶׂה דִּבּוּר מַחֲשָׁבָה first, removing the foreskin of the body, then of the tongue, and then of the heart — action, speech, and thought.  אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁהָיָה קוֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה Avraham Avinu, who lived...

כְּשֶׁרָצָה רַבֵּנוּ הַזָּקֵן לְבָרֵךְ אֶת ר' יְקוּתִיאֵל לֶיעפּלֶער בַּעֲשִׁירוּת When the Alter Rebbe wished to bless R. Yekusiel Liepler with wealth, אָמַר שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ בָּזֶה the latter replied that he had no desire for it, שֶׁלֹּא תַּטְרִידוֹ הָעֲשִׁירוּת מִלִּמּוּד הַחֲסִידוּת וְהִתְעַסְּקוּת בַּעֲבוֹדָה lest it interfere with his study of  Chassidus  and involvement i...

יִשְׂרָאֵל נִמְשְׁלוּ לַכּוֹכָבִים הַמִּתְנוֹצְצִים בִּשְׁמֵי רָקִיעַ The Jewish people are likened to stars that sparkle in the heavens. אֲשֶׁר לְאוֹרָם לֹא יִתְּעֶה גַּם הַהוֹלֵךְ בְּמַחֲשַׁכֵּי הַלַּיְלָה Thanks to their light, even a person walking in the darkness of night will not err. כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה Every Jew, man or woman, יֵשׁ בּוֹ דֵּי כֹּחַ מוּס...

לִמּוּד הַתּוֹרָה בְּכָל יוֹם וָיוֹם נוֹגֵעַ בִּנְפָשׁוֹת מַמָּשׁ Studying Torah every day critically affects our very lives: לֹא לְבָד בְּנֶפֶשׁ הַלּוֹמֵד, כִּי אִם גַּם בְּנַפְשׁוֹת בְּנֵי בֵּיתוֹ not only the soul of the person studying, but the souls of his household as well, שֶׁאָז אֲוִיר הַבַּיִת הוּא אֲוִיר תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם for then the atmosphere in the home is one of&n...

(הֶמְשֵׁךְ שִׂיחָה הַנִּזְכָּר לְעֵיל) In the above-mentioned talk, the Rebbe Rashab continued:  בְּרֵאשִׁית אִיז אַ פרֵיילִיכעֶ סִדְרָה, אֲפִלּוּ דער סוֹף אִיז נִיט גאָר אַזוֹי געֶשׁמאַק “Bereishis  is a happy  parshah,  even though its conclusion is not so pleasant.  נֹחַ אִיז דעֶר מַבּוּל, אָבּעֶר אַ פרֵיילִיכעֶר סוֹף וואָךְ — געֶבּאָרעֶן געֶוואָרעֶן אַבְ...

מִשִּׂיחַת אַאַמוּ"ר מוֹצָאֵי שַׁבָּת קֹדֶשׁלֶךְ לְךָ תרנ"א In the course of a talk that my revered father, [the Rebbe Rashab,] delivered on  Motzaei Shabbos [Parshas] Lech Lecha,  5651 (1890), he said: אִין דִי עֶרשׁטעֶ יאָהרעֶן פוּן זַיינעֶ נְשִׂיאוּת “Once, in his first years as Rebbe, האָט דעֶר אַלטעֶר רֶבִּי געֶזאָגט בָּרַבִּים the Alter Rebbe declared...

בְּמִנְחָה - וְכֵן בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי דְשָׁבוּעַ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה [In the Torah Reading] at the Afternoon Service, and likewise [at the Morning Service] on Monday and Thursday of the following week, קוֹרִין לְיִשְׂרָאֵל מִפָּסוּק וַיֵרָא ה' אֶל אַבְרָם גו the third  aliyah  begins with the verse, “And G‑d appeared to Avram.” כְּבוֹד קְדוּשַׁת אַאַמו...