The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

אִין לעֶרנעֶן When a person is studying Torah, אִיז דִי אִיבּעֶרגעֶגעֶבּעֶנקַייט פון מעֶנטְשׁעֶן צוּ אַ זאַך he devotes himself to a concept וועֶלכעֶ עֶר וִויל פאַרשְׁטֵיין אוּן פאַרְשְׁטֵייט that he is trying to understand and that he [ultimately] understands. אִין דאַוונעֶן When he is praying, אִיז דִי אִיבּעֶרגעֶגעֶבּעֶנקַייט צוּ העֶכעֶר וִוי פאַרשְׁטאַנד he gives himself over to that which tra...

אִין חֲסִידוּת אִיז פאַראַן צְווֵיי זֵייעֶר כאַראַקטעֶריסטישׁעֶ אוֹיסְשְׁפּראַכעֶן There are two statements very characteristic of Chassidus: א) אַ אִיד דעֶרקעֶנט גֶ-טלִיכקַייט (a) “A Jew [innately] recognizes G‑dliness אוּן פִילט דִי אִיבּעֶרנאַטִירלִיכקַייט and is [inherently] sensitive to that which is supernatural. אוּן בּעֶדאַרף אוֹיף דעֶם קֵיין בּאַוַוייזעֶן נִיט האָבּעֶן He needs no proof o...

מִפִּתְגָמֵי הַצֶּמַח צֶדֶק The Tzemach Tzedek used to say: אַ פְּנִימִי אִיז “A pnimi is a chassid אַז בּעֶטעֶן אַ בְּרָכָה אוֹיף עֲבוֹדָה for whom the very notion of asking [his Rebbe] for a blessing for [success in his] avodah אִיז דאָס אַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי הָבֶל is ‘empty talk.’ אוּן עֶס דאַרף זַיין תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה עַל הַאֲנָשִׁים [A pnimi understands that] the approach should be to ‘l...

כַּאֲשֶׁר מַטּוֹת וּמַסְעֵי נִפְרָדוֹת When we read the parshiyos called Matos and Masei in two separate weeks, קוֹרִין - בְּמִנְחַת שַׁבָּת, ב', ה' - לְלֵוִי עַד סוֹף כָּל הַמַסָּעוֹת. the passage of the Torah that is read for the second aliyah on Shabbos afternoon, and again on Monday and Thursday morning, continues until the end of [the account of] all the journeys. Text and Translation courtes...

אַאַמוּ"ר אָמַר My revered father, the Rebbe [Rashab], once said: אַ חֲסִידִישׁעֶר וואָרט מאַכט קלאָר דִי קאָפּ אוּן רֵיין דִי האַרץ “A chassidic teaching clears one’s mind and cleanses one’s heart. אַ חֲסִידִישׁעֶ הַנְהָגָה טוֹבָה מאַכט לִיכטִיג אִין שׁטוּבּ A positive chassidic practice lights up one’s home. אַ חֲסִידִישׁעֶר נִגּוּן שְׁטאַרקט דִי תִּקְוָה וּבִטָחוֹן A chassidic melody strengthen...

אֵין מְבָרְכִים שֶׁהֶחֱיָנוּ בֵּין הַמְּצָרִים וַאֲפִילוּ בְּשַׁבָּת [The custom in Chabad follows the ruling that] the blessing Shehecheyanu should not be recited during [the period of semi-mourning known as] bein hametzarim, even on Shabbos. כְּתִיב It is written: וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם “They shall make Me a Sanctuary and I will dwell among them” — בְּתוֹךְ כָּל אֶחָד וְא...

שְׁלֹשָׁה מִינֵי הִתְבּוֹנְנוּת הֵם There are three kinds of meditation: א) הִתְבּוֹנְנוּת לִמּוּדִית (a) Meditation associated with study: אַחַר שֶׁמֵּבִין הָעִנְיָן עַל בּוּרְיוֹ, הוּא מִתְבּוֹנֵן בְּעוֹמֶק הָעִנְיָן הַהוּא, עַד שֶׁהַשִּׂכְלִי מֵאִיר אֶצְלוֹ After a person understands a concept thoroughly, he meditates on its depth until its intellectual content illuminates him. ב) שֶׁקּוֹדֶם הַ...

מֵהַנְהָגוֹת אַאַמוּ"ר Among the practices of my revered father, the Rebbe [Rashab]: כְּשֶׁנָּסַע מִבֵּיתוֹ When traveling from home, אַף שֶׁנִּשְׁאַר בְּמָקוֹם אֶחָד כַּמָּה חֳדָשִׁים though he might remain in a single place for several months, הָיָה אוֹמֵר בְּכָל יוֹם אַחַר הַתְּפִלָּה תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ he would recite the Prayer for Travelers every day after the morning prayers — בְּלֹא שֵׁם...

דֶער אַלטעֶר רֶבִּי האָט געזאָגט אוֹיף ר' מׂשֶׁה וִוילעֶנקעֶר The Alter Rebbe once said of his disciple, R. Moshe Vilenker: מׂשֶׁה האָט מוׂחִין דְגַדְלוּת “Moshe has mochin degadlus [i.e., an expanded intellectual consciousness]. אוּן אִין דִי צעֶן יאָר וואָס עֶר האָט געֶהאָרעֶוועֶט, האָט עֶר אוֹיסְגעֶהאָרעֶוועֶט מוֹחִין רְחָבִים In the ten years that he labored [as described below], he developed...

תַּעֲנִית, סְלִיחוֹת, אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ A fast day. The Selichos prayers and Avinu Malkeinu are recited [in the Morning Service]. חִלּוּק לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת וְלוּחוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת The difference between the First Tablets and the Second Tablets can be outlined as follows: בַּלּוּחוֹת עַצְמָן With regard to the Tablets themselves: הָרִאשׁוֹנוֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹקִים The First Tablets were fashione...

אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב — אֵין לְשַׁעֵר The Baal Shem Tov’s love of his fellow Jews is beyond conception. הָרַב הַמַּגִּיד אָמַר On this the Maggid of Mezritch once said: הַלְוַאי הָיוּ נוֹשְׁקִים הַסֵּפֶר תּוֹרָה “If only people would kiss the Torah scroll בְּאוֹתָהּ הָאַהֲבָה, שֶׁהָיָה מוֹרִי מְנַשֵּׁק אֶת הַיְּלָדִים with the same love that my mentor, the Baal Shem Tov, kisse...

אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמַּאֲמָרָיו My revered father, the Rebbe [Rashab], writes in one of his maamarim : תַּעֲנוּג נַפְשִׁי עַל אֱלֹקוּת יָכוֹל לִהְיוֹת מִזֶּה שַׁמְנוּנִית בַּגוּף The soul’s delight in G‑dliness can actually make a person fat. אוֹמְרִים עַל הָרַב ר' נָחוּם מִטשֶׁרְנאָבִּיל It was said that [the holy tzaddik, ] R. Nachum of Chernobyl, שֶׁהָיָה שָׁמֵן בְּגוּפוֹ מֵעֲנִיַת אָמ...

זֶה לְשׁוֹן הַצֶּמַח צֶדֶק בְּאֶחָד מִדְּרוּשָׁיו The following are the words of Tzemach Tzedek in one of his maamarim : רַבֵּנוּ ז"ל בְּאִמְרוֹתָיו לְבָנָיו יוֹם ג' פָּרָשַׁת בָּלָק שְׁנַת תּקס"ב אָמַר וְזֶה דְּבָרָיו The [Alter] Rebbe, when speaking with his sons on the Tuesday of Parshas Balak , 5562 (1802), said the following: לְהָבִין קוּשְׁיַת הַתּוֹכְנִים “The astronomers ask, מֵאַחַר שֶׁהָ...

אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן Tachanun is not recited. יוֹם בּוֹ יָצָא כְּבוֹד קְדוּשַׁת אַדְמוּ"ר שליט"א לְחֵרוּת On this date [in 1927], the Rebbe [Rayatz]was actually granted freedom. הַמַּאֲסָר הוּתְחַל רֶבַע עַל שָׁעָה הַשְּׁלִישִׁית אוֹר לְיוֹם רְבִיעִי חֲמִשָׁה עָשָׂר בְּסִיוָן תרפ"ז [His] imprisonment began at 2:15 on Wednesday morning, the fifteenth of Sivan, 5687 (1927). הִתְעַכֵּב בְּגָלוּת...

אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן Tachanun is not recited. יוֹם הוּלֶּדֶת אֶת כְּבוֹד קְדוּשַׁת אַדְמוּ"ר שְׁלִיטָ"א בִּשְׁנַת תּר"ם [This date marks] the birthday of the Rebbe Rayatz in 5640 (1880). יוֹם בּוֹ נִתְבַּשֵּׂר — בִּשְׁנַת תּרפ"ז — שֶׁהוּא חָפְשִׁי מִגָּלוּתוֹ אֲשֶׁר הָגְלָה On this date, in 5687 (1927), he was informed of his impending release from the exile אַחֲרֵי שֶׁהָיָה תָּפוּס בְּמַאֲסָר...

בְּתַּנְיָא דְּפוּס זָאלקְוֵוי שְׁנַת מְבַשֵּׂ"ר טוֹ"ב In the Zholkva edition of Tanya that appeared in the year מבש"ר טו"ב (5559/1799) נִדְפְּסָה אִגֶּרֶת הַתְּשׁוּבָה מַהֲדוּרָא קַמָּא the first version of Iggeres HaTeshuvah was included. וְלֹא נֶחְלְקָה לִפְרָקִים It was not divided into chapters גַם יֵשׁ כַּמָּה שִׁינּוּיִם בְּתוֹכֶן הָאִגֶּרֶת and there are considerable variations [from the u...

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן בִּתְחִלַּת נְשִׂיאוּתוֹ אָמַר תּוֹרָה Soon after he undertook the leadership of the chassidic community, the Alter Rebbe delivered the following teaching: מֵה' מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ [It is written:] “A man’s steps are made firm by G‑d.” אַז אַ אִיד קוּמט אִין אַ אָרט When a Jew arrives at a particular place, אִיז עֶס צוּלִיבּ אַ כַּוָּנָה טאָן אַ מִצְוָה this is for the purp...

אַלֶע אִידִישׁעֶ עֶלטעֶרן All Jewish parents וועֶלכעֶ בּאַדאַרפעֶן האָבּעֶן אַ סְפּעֶצִיעֶלעֶ יְשׁוּעָה אוּן הַצָּלָה פאַר זֵייעֶרעֶ קִינְדעֶר who require special deliverance and salvation for their children אִיז דעֶר זִיכעֶרסטעֶר מִיטעֶל צוּ שְׁטִיצעֶן תּוֹרָה לעֶרנעֶר. [should know that] the most reliable means [to secure this] is to support those who study Torah. Text and Translation courtesy o...

מָצִינוּ We observe דְעִקָּר חִבָּתוֹ שֶׁל הקב"ה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם that G‑d cherished Avraham mainly הָיָה לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה — כְּפֵרוּשׁוֹ יְחַבֵּר — אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ because “he commands his children and his household.” Now, the word here translated “commands” (yetzaveh) can also mean “connect.” הַיְנוּ This implies דְּכָל גּוֹדֶל עֲבוֹדָתוֹ בְּהַנִּסְיוֹנוֹת...

אַאַמוּ"ר אָמַר My revered father, the Rebbe [Rashab], once stated: חֲסִידוּת אִיז נָעוּץ תְּחִלָּתָן בְּסוֹפָן וְסוֹפָן בִּתְחִלָּתָן “[To] Chassidus [can be applied the statement], ‘The beginning is rooted in the end and the end in the beginning.’ דִי דַּרְגָא פוּן עִגּוּלִים מִבְּלִי אֲשֶׁר יִמָּצֵא רֹאשׁ וְסוֹף This is the level of Divine influence called iggulim , in which beginning and end a...

הַמִּצְוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל יְדֵי הַמַּקִּיף שֶׁבַּמִּצְוֹת עַצְמָם [The spiritual influence evoked by] the mitzvos is drawn down by means of the transcendent light generated by the mitzvos themselves. מִצְוַת צְדָקָה, עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, הִיא מִצְוָה כּוֹלֶלֶת For example, the mitzvah of tzedakah is a comprehensive mitzvah, אֲשֶׁר כָּל הַמִּצְוֹת נִקְרָאוֹת בְּשֵׁם צְדָקָה as is evidenced by the f...

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן שָׁאַל אֶת אֶחָד הַחֲסִידִים הַגְּדוֹלִים הַמְקוֹרָבִים בְּיוֹתֵר בִּהְיוֹתוֹ אֶצְלוֹ בִּיחִידוּת, לְמַצָּבוֹ Once, in the course of a yechidus , the Alter Rebbe questioned one of his foremost and closest chassidim about his personal situation . וַיִּתְאוֹנֵן הֶחָסִיד כִּי יָרַד מִנְּכָסָיו וכו The chassid lamented that he had lost all his possessions. וַיַּעֲנֵהוּ רַבֵּנוּ The A...

חָסִיד אֶחָד אוֹ תַּלְמִיד אֶחָד A single chassid or student, כַּאֲשֶׁר נוֹתֵן לִבּוֹ דַּעְתּוֹ וְנַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה וְחִזּוּקָהּ who devotes his entire heart, mind and soul to study Torah and bolster its observance, פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת בְּעִיר גְּדוֹלָה בְּכָל עִנְיָנֵי הָעִיר can bring succor to a large city, with all its concerns. וְהוּא בְּדֶרֶךְ מִלְמַעְלָה מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע בִּזְכוּת אֲב...

אַאַזְמוּ"ר אָמַר My revered grandfather, the Rebbe [Maharash], once said: אַ אִידִישׁעֶר קרעֶכץ וואָס קוּמט חַס וְשָׁלוֹם בְּסִבָּה פוּן אַ נִיט גוּט גַּשְׁמִי “Even when the sigh of a Jew is occasioned by an unfavorable material circumstance (Heaven forbid), אִיז אוֹיך אַ תְּשׁוּבָה גְדוֹלָה this too is a significant act of teshuvah. בִּפְרַט אַ קְרעֶכץ בְּסִבָּה פוּן אַ נִיט גוּט רוּחָנִי All t...

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן כּוֹתֵב בְּסִדּוּרוֹ The Alter Rebbe writes in his Siddur נָכוֹן לוֹמַר קוֹדֶם הַתְּפִלָּה הֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ that it is appropriate to say before [the morning] prayers: “I hereby undertake to fulfill the commandment, ‘Love your fellowman as yourself.’ “ זֹאת אוֹמֶרֶת This implies אֲשֶׁר מִצְוַת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל הִיא שַׁעַר...