The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל — הַזָּקֵן The Alter Rebbe  סִדֵּר לִפְנֵי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ הָעֲבוֹדָה בְּמוֹחַ וּלְחַפֵּשׂ אֶת הָאֱמֶת provided the members of the chassidic brotherhood with a path in the intellectual service of G‑d and the search for the truth. לְבַקֵּר כָּל תְּנוּעָה, שֶׁתִּהְיֶה רַק כְּפִי הָאֱמֶת This entails examining whether every action is dictated only by the t...

תּוֹרָה אוֹר, דִבּוּר הַמַּתְחִיל לֹא תִהְיֶ' מְשַׁכֵּלָה, סְעִיף הַמַּתְחִיל וְהִנֵּה אַחַר "בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ בפ"ע" "פֵּרוּשׁ הָרָאשֵׁי תֵּיבוֹת הוּא "בִּפְנִימִית עַצְמוּתוֹ [In the above note, the Rebbe spells out the unusual meaning of an abbreviation that appears in the Hebrew text of  Torah Or .] כְּתִיב: יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב It is written,&nb...

The text of this essay is a compilation of letters from the Frierdiker Rebbe, and some commentary. Please enjoy the listen as it will enhance your study of the Hayom Yom.

בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן In the Afternoon Service,  Tachanun  is not recited. הַצֶּמַח צֶדֶק כּוֹתֵב The  Tzemach Tzedek  writes: אַהֲבָה דִבְחִינַת וְעִמְּךָ לֹא חָפַצְתִּי (הַיְינוּ) שֶׁלֹּא לַחְפּוֹץ שׁוּם דָּבָר זוּלָתוֹ יִתְבָּרֵךְ The love [of G‑d at the level] indicated by the verse, “Beside You, I desire nothing,” is such that one desires nothi...

חֲסִידוּת חַבַּ"ד פּוֹתַחַת שַׁעֲרֵי הֵיכְלֵי חָכְמָה וּבִינָה Chabad Chassidus  opens the gates of the halls of Chochmah and Binah,   לֵידַע וּלְהַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם בְּהַשָּׂגָה שִׂכְלִית enabling one to know and recognize, with an intellectual grasp, “the One Who spoke, and the world came into being.” מְעוֹרֶרֶת רִגְשֵׁי הַלֵּב לְהִתְפָּעֵל בְּאוֹתָהּ מִדָּה...

יְסוֹד עִיקָּרִי בְּשִׁיטַת חַבַּ"ד הוּא A main foundation of the  Chabad  approach is אֲשֶׁר הַמּוֹחַ הַשַּׁלִיט עַל הַלֵּב בְּתוֹלָדְתּוֹ for the mind, which naturally rules over the heart, יְשַׁעְבֵּד אֶת הַלֵּב לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרֵךְ to enlist the heart in the service of G‑d  מִתּוֹךְ הַשְׂכָּלָה הֲבָנָה וְהַעֲמָקַת הַדַּעַת בִּגְדוּלַּת בּוֹרֵא הָעוֹלָם בָּרוּךְ הוּא th...

בְּתּוֹרָה אוֹר, דִּבּוּר הַמַּתְחִיל וַיֵּשֶׁב "וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לִרְאוֹת בְּאַהֲבָה" צָרִיךְ לִהְיוֹת "וְאֵינָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת בְּאַהֲבָה " [In the above note, the Rebbe makes an emendation to the Hebrew text of  Torah   Or  that has since been incorporated in all of its editions.] רַבֵּנוּ הַזָּקֵן סִפֵּר לִבְנוֹ אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי The Alter Rebbe told...

מְבָרְכִין בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה, אַף שֶׁאֵין עֲשָׁרָה The Grace after Meals is recited over a cup of wine even if a quorum of ten is not present. הַכּוֹס עַל כַּף הַיַד וְהָאֶצְבָּעוֹת זְקוּפוֹת The cup is placed on the palm of the hand with the fingers upraised אוֹחֵז הַכּוֹס מֵאֲמִירַת "רַבּוֹתַי מִיר וועֶלעֶן בּעֶנטשעֶן" עַד אֲחַרֵי סִיוּם בְּרָכָה שְׁלִישִׁי...

אָמַר אַאַמוּ"ר My father, the Rebbe [Rashab], once said:  חֲסִידוּת מְשַׁנָּה אֶת הַמְּצִיאוּת וּמְגַלָּה אֶת הַמַּהוּת Chassidus  transforms one’s existence, and reveals one’s essence. וְהַמַּהוּת שֶׁל הָאִישׁ הַיִשְׂרְאֵלִי אֵין לְהַעֲרִיךְ וּלְשַׁעֵר The inner nature of a Jew can be neither appreciated nor fathomed, כִּי הוּא חֵלֶק מִן הָעֶצֶם for it is part of [G‑d’s] Esse...

בִּרְכַּת שֶׁפְּטָרַנִי מְבָרְכִים בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת The blessing  Baruch ShePtarani  should be recited without mentioning G‑d’s Name or Kingship.  וּמְבָרְכִים אוֹתָהּ גַּם בְּיוֹם ב', ה', בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וְלַאו דַּוְקָא בְּשַׁבָּת It is customarily recited also on Monday, Thursday, or Rosh Chodesh, and not only on  Shabbos. מְקוּבָּל בְּיָדֵינוּ בְּשֵׁם מוֹרֵנ...

מֵהֲגָהוֹת אַאַמוֹּ"ר עַל הַסִּדוּר "סֵדֶר הַתְּפִלָּה" (עִם הַדִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים) חֵלֶק א' דִּבּוּר הַמַּתְחִיל בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם (לט. ד) "משא"כ בְּחִינַת רדל"א", נִתְקַן "וּמֵעַתָּה יוּבָן פֵּרוּשׁ וְעִנְיַן בְּחִינַת רדל"א חֵלֶק ב' דִּבּוּר הַמַּתְחִיל עֵד הַגַּל (דש. ד) "לְרַבָּנָן וַהֲלָכָה כר"י שֶׁבַּיֶּרֶךְ", נִתְקַן "לְרַבָּנָן אִם בַּיֶּרֶךְ "שָׁם: "דַּעַת ר"י וְכֵ...

אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי יָצָא לְחֵרוּת — תקפ"ז — מִמַּאֲסָרוֹ בְּעִיר וִויטעֶפּסק [On 10 Kislev,] 5587 (1826), the Mitteler Rebbe was released from his confinement in Vitebsk. בְּחוֹל הַמּוֹעֵד סוּכּוֹת נוֹדַע אֲשֶׁר הִלְשִׁינוּ אֶת אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי Word had arrived on  Chol   HaMoed  Sukkos that informers had denounced him to the authorities. בְּיוֹם א' פָּרָ...

יוֹם הוּלֶדֶת אֶת אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי — תקל"ד The birthday of the Mitteler Rebbe in 5534 (1773) וְיוֹם הִסְתַּלְקוּתוֹ — תקפ"ח and the anniversary of his passing in 5588 (1827). וּמְנוּחָתוֹ כָּבוֹד בְּניעֶזשִׁין His resting place is in Niezhin. ט' בְּכִסְלֵו תקנ"ד אָמַר רַבֵּנוּ הַזָּקֵן מַאֲמָר On 9 Kislev, 5554 (1793), the Alter Rebbe delivered a  maamar   ו...

אַ מעֶנְטשׁ זאָל זִיך מִתְבּוֹנֵן זַיין, וִוי גְרוֹיס חַסְדֵי הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא זַיינעֶן When a person contemplates the great kindness of the Creator אַז אַזאַ קָטָן שֶׁבִּקְטַנִים וִוי דעֶר מעֶנטשׁ אִיז in that the tiniest of insignificant beings, man, קעֶן עֶר מאַכעֶן אַ נַחַת רוּחַ גָּדוֹל צוּם גָדוֹל הַגְּדוֹלִים can bring satisfaction to the most eminent of the great, G‑d, וּכְמוֹ...

הפטורה: וְעַמִי - תַּלְמֵי שָׂדַי. וַיִּבְרַח יַעֲקֹב - וּבְאִשָּׁה שָׁמָר. וּבְנָבִיא הֶעֱלָה - וּבְנָבִיא נִשְׁמָר The  haftarah  begins with  Ve’ami  until  talmei sadai,  and continues [with the following two verses] until  uvenavi nishmar (Hoshea  11:7-12:14 ). שָׁלֹשׁ חָכְמוֹת הֵן There are three schools of thought: חָכְמַת בִּטּוּל הַחוֹמֶר, עַל יְדֵי...

אַאַמוּ"ר אָמַר My revered father, [the Rebbe Rashab,] once said: קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה The recitation of the  Shema  before retiring at night אִיז, אִין זְעֵיר אַנְפִּין, וִוי דעֶר וִוידּוּי וואָס קוֹדֶם צֵאת הַנֶּפֶשׁ מֵהַגּוּף is a miniature version of the confession a person makes before his soul departs from his body. נאָר יעֶמאָלט גֵייט מעֶן שׁוֹין אִינגאַנצעֶן...

וְהִנֵּה סוּלָּם מוּצָּב אַרְצָה “Behold, a ladder was standing on the ground.” תְּפִלָּה הִיא סוּלָּם הַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל הַנְּשָׁמָה בֵּאלֹקוּת Prayer is the ladder by means of which the soul is bound to G‑dliness. וַהֲגַם שֶׁהוּא מוּצָּב אַרְצָה Though it “stands on the ground,” הַתְחָלַת הַתְּפִלָּה הִיא בְּהוֹדָאָה לְבָד for prayer begins with a simple acknowledgment of G‑d, ...

לְמַיִם אַחֲרוֹנִים נוֹטְלִים קְצֵה הָאֶצְבָּעוֹת For  mayim acharonim  [before the Grace after Meals], water is poured over the fingertips. וְאַחַר כָּךְ מַעֲבִירִים אוֹתָם, כְּשֶׁהֵם לַחִים עֲדַיִין, עַל הַשְּׂפָתַיִם Then, while they are still moist, they are passed over the lips. Text and Translation courtesy of Sichos in English

מֵהַהֶפְרֵשׁ בֵּין הַנְהָגַת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לְהַנְהָגַת הַמַּגִּיד One of the differences in conduct between the Baal Shem Tov and [his successor,] the Maggid [of Mezritch], כִּי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הָיָה עָסוּק בִּנְסִיעוֹת שׁוֹנוֹת, וְהַמַּגִּיד יָשַׁב בְּבֵיתוֹ was that the Baal Shem Tov traveled widely, whereas the Maggid remained at home. עוֹד זֹאת Moreover, ב...

אַאַזְמוּ"ר בִּאֵר פַּעַם בְּמַאֲמָר In the course of a  maamar,  my revered grandfather, [the Rebbe Maharash,] once commented הָא דְרַבִּי אֶלְעָזָר יָהִיב פְּרוּטָה לְעָנִי וְהָדַר מַצְלֵי on a statement of the Sages: “R. Elazar would give a coin to a poor person and then pray.” כִּי הֲרֵי הַתְּפִלָּה צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּחַיּוּת [He explained:] “Prayer should be en...

בּאַ ר' יְקוּתִיאֵל ליעֶפלעֶר (דעֶם אַלטעֶן רֶבִּי'ס אַ חָסִיד) אִיז געֶוועֶן צַייטעֶן There were times when R. Yekusiel Liepler, a chassid of the Alter Rebbe, וואָס עֶר האָט געֶדאַוועֶנט שַׁחֲרִית מִנְחָה אוּן מַעֲרִיב אֵיינֶע נאָך דִי אַנדעֶרעֶ would  daven  the morning, afternoon, and evening services one right after the other. עֶס אִיז נִיט געֶוועֶן קֵיין זְמַן מַפְסִי...

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו We bless the month of Kislev. אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה [On  Shabbos Mevarchim,  it is our custom] to recite the entire Book of  Tehillim  early in the morning יוֹם הִתְוַעֲדוּת and to hold a  farbrengen  on that day. עֲבוֹדָה הַקְּדוֹשָׁה בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים בְּצִבּוּר, אֵין דֵּי בַּאֵר גּוֹדֶל הַזְּכוּת שֶׁל ה...

עִנְיַן הַהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית הוּא The concept of  hashgachah peratis   דְּלֹא זוּ בִּלְבַד דְּכָל פְּרָטֵי תְּנוּעוֹת הַנִּבְרָאִים לְמִינֵיהֶם הֵם בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית means not only that every particular movement of the various created beings is controlled by Divine Providence, וְהִיא הִיא חַיּוּת הַנִּבְרָא וְקִיּוּמוֹ which also determines the vitality and ongoing existence of...

ר' אַייזִיק הַלֵּוִי מִהָאמְלִי סִפֵּר R. Aizik HaLevi of Homil related: כְּשֶׁבָּאתִי לְליאָזנאָ מָצָאתִי מִזִּקְנֵי הַחֲסִידִים “When I came to Liozna, I met elder chassidim שֶׁהָיוּ מֵחֲסִידֵי הָרַב הַמַּגִּיד וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ הָרַב מְנַחֵם מֶענדְל מֵהָארָאדָאק who had been disciples of the Maggid of Mezritch and R. Menachem Mendel of Horodok. וַהֲוָה מַרְגְּלָא בְּפוּמַייהוּ T...

הַדֶּרֶךְ הָאֲמִתִּי הוּא שֶׁצְּרִיכִים לָדַעַת מַהוּת עַצְמוֹ The true path demands that one recognize his essential nature, בְּהַכָּרָה אֲמִתִּית בְּחֶסְרוֹנוֹת עַצְמוֹ וּבְמַעֲלוֹת עַצְמוֹ with a genuine acknowledgment of one’s shortcomings and virtues. וְכַאֲשֶׁר יוֹדְעִים אֶת הַחֶסְרוֹנוֹת — לְתַקְּנָם בַּעֲבוֹדָה בְּפוֹעַל And when one is aware of his shortcomings, he should correct them wit...