The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל, אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת [On  Shabbos Mevarchim,  it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning and to hold a  farbrengen  on that day. חֹדֶשׁ אֱלוּל הוּא חֹדֶשׁ הַחֶשְׁבּוֹן Elul is a month of reckoning. דִּכְמוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת הִנֵּה הַבַּעַל עֵסֶק Just as a businessman בּ...

מִשִּׂיחוֹת אַאַמוּ"ר From a public talk of my revered father, [the Rebbe Rashab]: אִין דעֶם יְצִיאַת מִצְרַיִם פוּן חֲסִידוּת Part of the chassidic “exodus from Egypt”  אִיז פאַראַן דִי מִצְוָה פוּן סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּדִבּוּר is the  mitzvah  to recount the story of the exodus from Egypt verbally.  דעֶרצֵיילעֶן חֲסִידִישׁעֶ סִפּוּרִים This means telli...

אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמִּכְתָּבָיו My revered father, [the Rebbe Rashab,] writes in a letter:  שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם כְּבוֹד קְדוּשַׁת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים “I heard in the name of our forerunners — the Rebbeim, זֵכֶר צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים לִבְרָכָה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, נִשְׁמוֹתֵיהֶם עֵדֶן, זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ of blessed memory — שֶׁגַּם עַל בַּת צָרִיךְ לוֹמַר...

מְקוּבָּל רַבִּי מִפִּי רַבִּי The following tradition was handed down from Rebbe to Rebbe: אִין דעֶר צַייט פוּן מַחֲלוֹקֶת הַיְּדוּעָה At the time of the well-known dispute [between chassidim and  misnagdim ], האָבּעֶן חֲסִידִים דעֶרצֵיילט דעֶם אַלטעֶן רֶבִּי'ן the Alter Rebbe’s chassidim told him דִי גְרוֹיסעֶ יִסּוּרִים וואָס מ'האָט פוּן דִי מִתְנַגְדִישׁעֶ פְּראָסטעֶ אִידעֶ...

בְּחוֹרֶף תרנ"ב In the winter of 5652 (1891),  "כַּאֲשֶׁר אַאַמוּ"ר לָמַד עִמִּי בְּסֵפֶר הַתַּנְיָא "וְנֶפֶשׁ הַשֵּׁנִית בְּיִשְׂרָאֵל הִיא חֵלֶק אֱלֹקַהּ מִמַּעַל מַמָּשׁ my revered father, the Rebbe [Rashab], taught me the statement in  Tanya  that “the second soul of a Jew is an actual part of G‑d Above.” הִסְבִּיר כִּי הַנּוֹשְׂאִים בְּתֵּיבַת מִמַּעַל...

אַאַמוּ"ר אָמַר My revered father, the Rebbe [Rashab], said קוֹדֶם רְחִיצַת הַפֶּה שַׁחֲרִית, אֵין לְבָרֵךְ מִלְבַד בִּימֵי הַתַּעֲנִיוֹת — בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר that with the exception of fast days, one should not recite the morning blessings before rinsing one’s mouth. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

הַהִתְעַסְקוּת בְּדַרְכֵי הַחֲסִידוּת הוּא Being involved in the spiritual lifestyle of  Chassidus  means אֲשֶׁר גַּם בְּהָלְכוֹ בַּשּׁוּק טָרוּד בַּעֲסָקָיו that even when walking about in the marketplace, preoccupied with one’s business, יַחְשׁוֹב מַה הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת בְּעַד עִנְיָנֵי הַחֲסִידוּת וְטוֹבַת הַחֲסִידִים a person thinks about what he can do on behalf of  Chassidu...

כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוַת תְּפִלִּין, עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל Just like by the  mitzvah  of  tefillin,  to use an example, יֵשׁ לָהּ מָקוֹם קָבוּעַ בְּרֹאשׁ וּבִזְרוֹעַ relates to a specific place on the head, and on the arm, וּמַרְגִּישׁ כּוֹבֶד הַתְּפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ where one feels its weight on the head, וְהַהִדּוּק דִּתְפִלָּה שֶׁל יָד and where one feels the tightness [of the straps...

הַמִּתְפַּלְלִים בְּאַרְבָּעָה זוּגוֹת תְּפִלִּין כָּךְ נוֹהַגִים Those who put on four pairs of  tefillin  in the course of the Morning Prayers should follow this order: א) מַנִיחִים תְּפִלִּין שֶׁל יַד וּתְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ דְרַשִׁ"י קוֹדֶם אֲמִירַת פֶּרֶק אֵיזֶהוּ (1) The arm- tefillin  and head- tefillin  of  Rashi  are put on before  Eizehu mekoman  is...

אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי אָמַר בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַזָּקֵן The Mitteler Rebbe said in the name of the Alter Rebbe:  אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל בּעֶדאַרף דעֶרנעֶמעֶן בִּיז מִצּוּי הַנֶּפֶשׁ “Loving a fellow Jew ought to take hold of one’s soul to the last ounce.” Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

אַדְמוּ"ר הַצֶּמַח צֶדֶק בֵּאֵר The  Tzemach Tzedek  once explained מַה שֶׁמְּיַחֲסִים אֵשׁ לִפְנִימִיּוּת הַתּוֹרָה why  pnimiyus haTorah  (the Torah’s inner, mystical dimension) is likened to fire, לְפִי שֶׁהִיא הַנּוֹתֶנֶת חַיּוּת בְּגַלְיָא שֶׁבַּתּוֹרָה because it vitalizes one’s study of the revealed dimensions of the Torah.  אַז עֶר לעֶרעֶנט אַ הֲלָכָה “Wh...

נְסִיעוֹת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב בִּתְחִלַּת הַהִתְגַּלּוּת שֶׁלּוֹ הָיוּ עַל דְּבַר שְׁלֹשָׁה עִנְיָנִים In the early years following his revelation, the Baal Shem Tov traveled [widely] for three reasons: פִּדְיוֹן שְׁבוּיִם to redeem captives,  חִזּוּק הַתּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם to strengthen Torah observance and the fear of Heaven, הִתְגַּלּוּת פְּנִימִיוּת הַתּוֹרָה and...

אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן Tachanun  is omitted on this day. רוֹשֵׁם אַאַמוּ"ר My revered father, the Rebbe [Rashab] once wrote the following  מַעֲלַת ט"ו בְּאָב עַל כָּל ט"ו בַּחֹדֶשׁ about the superiority of the Fifteenth of Av over the fifteenth of other months: שֶׁזֶּהוּ רַק הַשְּׁלֵמוּת בְּהַגִּלּוּי Although the fifteenth of any month represents the completeness [...

בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן Tachanun  is omitted from the  Minchah  service. יד מְנַחֵם אָב תשׁ"א Today, 14 Menachem Av, 5701 (1941),  נִמְלְאוּ חֲמִשִׁים שָׁנָה marks fifty years מִיּוֹם שֶׁאָמַר לִי אַאַמוּ"ר שֶׁאַתְחִיל לִרְשׁוֹם הַסִּפּוּרִים שֶׁמְּסַפֵּר לִי since my revered father, the Rebbe [Rashab], told me to begin writing down the traditions and...

בְּשַׁעַת קְרִיאַת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת עוֹמְדִים וּפְנֵיהֶם אֶל הַסֵּפֶר תּוֹרָה During the public reading of the Ten Commandments, the congregants stand and face the Torah scroll. וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ גו It is written: “You shall speak of them when you sit [in your home and when you walk on the road, when you lie down and when you rise].” וְאָמְרוּ רַזַ"ל: וְדִבַּ...

דעֶר רֶבִּי — אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן The Alter Rebbe  האָט געֶזאָגט פוּן מעֶזרִיטשׁעֶר מַגִיד פוּן בַּעַל שֵׁם טוֹב'ס וועֶגעֶן quoted the Maggid of Mezritch, who said in the name of the Baal Shem Tov: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ [The command to] “love your fellowman as yourself”  אִיז אַ פֵּירוּשׁ וּבֵיאוּר אוֹיף וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ is a commentary on [the command t...

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן הָלַךְ לְמעֶזרִיטשׁ, בְּיַחַד עִם אָחִיו מַהֲרִי"ל, בִּשְׁנַת תקכ"ד The Alter Rebbe journeyed to Mezritch together with his brother  Maharil,  in 5524 (1764).  מַהֲרִי"ל הָלַךְ בְּלִי רְשׁוּת בֵּיתוֹ וְלָכֵן חָזַר מִדַּרְכּוֹ Maharil  had set out without permission from his wife, and therefore returned in the midst of the journey. וְרַבֵּנוּ בָּא לְמ...

This year we have 30 days in Cheshvan, but in the Hayom Yom there is no entry for the 30th of Cheshvan, since in 5704 (1943) when the Hayom Yom was written, there were only 29 days in Cheshvan, so we repeat yesterday's Hayom Yom of 29 Cheshvan. מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו We bless the month of Kislev. אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה [On  Shabbos Mevarchim,  it is our...

בְּאַחַת הַהִתְוַעֲדוּת אָמַר אַאַמוּ"ר My revered father, the Rebbe [Rashab], once said at a  farbrengen:   הקב"ה בָּרָא אֶת הָעוֹלָם וְכָל הַדְּבָרִים הַגַּשְׁמִיִּים מֵאַיִן לְיֵשׁ “G‑d created the world and all physical entities as something out of nothing.  אוּן אִידעֶן דאַרפעֶן מאַכעֶן מִיֵּשׁ לְאַיִן The task of Jews is to make something into nothing,  פוּ...

הָרַחֲמָן דִּבְרִית מִילָה - אוֹמְרִים [The six stanzas beginning]  HaRachaman  are recited [at the Grace after Meals] following a circumcision. (מִשִּׂיחָה בִּסְעוּדַּת בְּרִית מִילָה) [The Rebbe Rayatz] said the following at a festive meal celebrating a circumcision: בִּבְרִית מִילָה אוֹמְרִים “At a  bris,  the wording of the blessing offered by those present is: כּ...

Parshas HaChodesh מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן [On the  Shabbos  preceding Rosh Chodesh,] we bless the new month, Nissan. אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת [It is our custom] to recite the entire Book of  Tehillim  early in the morning and to hold a  farbrengen  on that day. הפטורה: כֹּה אָמַר - עוֹלַת תָּמִיד The  haftarah...

כָּל הַקָּדוֹשׁ בְּעַם אֱלֹקֵי אַבְרָהָם וִיְסוֹד בֵּית יִשְׂרָאֵל All that is holy in the nation of the G‑d of Avraham and fundamental for the House of Israel, בְּהַעֲמָדַת דּוֹר יְשָׁרִים וְחִנוּכָם in raising and educating an upright generation בְּכַשְׁרוּת הָאוֹכֶל regarding the  kashrus  of food וַאֲצִילוּת טוֹהַר קְדוּשַׁת הַשַּׁבָּת and the lofty purity of...

הֶחָסִיד ר' מָרְדְּכַי האָראָדאָקעֶר סִפֵּר As an eminent chassid by the name of R. Mordechai of Horodok once recalled, פִּתְגָם הָרִאשׁוֹן שֶׁשָּׁמַעְנוּ מֵרַבֵּנוּ הַזָּקֵן כְּשֶׁבָּאנוּ לְלִיאָזנאָ הָיָה “The first maxim we heard from the Alter Rebbe when we came to Liozna was this: וואָס מעֶן טאָר נִיט טאָר מעֶן נִיט, אוּן וואָס מעֶן מעֶג דאַרף מעֶן נִיט ‘What is...

בַּאֲמִירַת אָנָּא בְּכֹחַ When reciting the prayer beginning  Ana BeCho’ach,   צָרִיךְ לִרְאוֹת — אוֹ לְצַיֵּר בְּמַחֲשָׁבָה one should look at — or visualize — הַשֵּׁמוֹת, שֶׁהֵם הָרָאשֵׁי תֵּיבוֹת the Divine Names formed by the initial letters of the words, אֲבָל לֹא לְאָמְרָם but they should not be articulated. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and foll...

אַאַמוּ"ר אָמַר לְרָב אֶחָד — בַּעַל עֲבוֹדָה וּמַתְמִיד בְּלִמּוּדוֹ My revered father, the Rebbe [Rashab], once told a certain rabbi who took his Divine service seriously and was a diligent scholar: אַ רָב בּעֶדאַרף בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע געֶדֵיינקעֶן “At all times and at every moment, a rabbi must remember אַז תָּמִיד שְׁטֵייט עֶר אוֹיף דעֶם שְׁוועֶל that he is standing on the thres...