The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

תּוֹרַת הַחֲסִידוּת דּוֹרֶשֶׁת The teachings of  Chassidus  demand כִּי תְחִלָּה לְהוֹכָחָה that before rebuking one’s fellowman, צְרִיכִים לְהָסִיר אֶת הַצִּפָּרְנַיִם one should “cut one’s nails,” נִיט שְׁטעֶכעֶן זִיךְ so that people will not scratch each other — כִּי בְּטוּפְרְהָא אֲחִידָן for [the forces of  kelipah ] cling to the nails.  יעֶדעֶר שְׁטאָך אִיז קְלִיפָּה...

אָבִינוּ הָרִאשׁוֹן אַבְרָהָם Our first father Avraham  בִּגְלַל עֲבוֹדָתוֹ בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ because of his self-sacrificing labors לְפַרְסֵם אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ — אֵל אֶחָד — לְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם in making the oneness of G‑d known to all the inhabitants of the world, זָכָה לְהַנְחִיל לְזַרְעוֹ עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת he was found worthy of endowing his descendants as an...

דעֶר וואָס אִיז נִידעֶרִיג אוּן גְראָבּ A person who is spiritually low and coarse העֶרט נִיט אָן דִי אֵייגעֶנעֶ גְראָבּקַייט אוּן נִידעֶרִיקַייט is insensitive to his own coarseness and lowness. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

רַבֵּינוּ הַזָּקֵן זַייעֶנדִיג נאָךְ אִין וִויטעֶבּסְק While the Alter Rebbe was still living in Vitebsk,  האָט אַמאָל געֶזאָגט אַ תּוֹרָה אוֹיפ'ן פָּסוּק אַתֶּם נִצָּבִים גו he once delivered a teaching on the verse: “You are all standing today [before G‑d]..., [the choppers of your wood and drawers of your water].” אוּן האָט געֶטַייטשְׁט מֵחוֹטֵב עֵצֶךָ לְשׁוֹן עֵצָה The word...

לְשִׁשִּׁי עוֹלֶה הַבַּעַל קוֹרֵא, וּמֵעַצְמוֹ The Torah reader himself recites the blessings over  Shishi,  the sixth aliyah of Parshas   Ki Savo,  without being called upon to do so. יוֹם הוּלֶּדֶת אֶת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב בִּשְׁנַת תנ"ח [Today is] the birthday of the Baal Shem Tov in 5458 (1698),  יוֹם שֶׁנִּתְגַּלָּה אֵלָיו מוֹרוֹ וְרַבּוֹ הַקָּדוֹשׁ...

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן הָיָה בְּעַצְמוֹ הַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה The Alter Rebbe himself served as the Torah reader. פַּעַם אַחַת לֹא הָיָה בְּלִיאָזנאָ שַׁבָּת פָּרָשַׁת תָּבֹא Once he was not in Liozna for  Shabbos Parshas [Ki] Savo , and וְשָׁמַע אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי the Mitteler Rebbe heard וְהוּא עוֹדֶנּוּ נַעַר קוֹדֶם הַבַּר מִצְוָה — at that time a boy b...

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן פִּרֵשׁ On this teaching, the Alter Rebbe offered the following interpretation: מַאֲמָר כָּל הַמְקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא The Sages teach: “Whoever sustains one Jewish soul is considered as if he had sustained an entire world.” אוֹיף אַ אִידעֶן דאַרף מעֶן קוּקעֶן When we see a fellow Jew, וִוי עֶר שְׁטֵייט אִין מַחֲשָׁבָה הַקּ...

הִתְיַסְּדוּת יְשִׁיבַת תּוֹמְכֵי תְּמִימִים [Today is the anniversary of] the founding of Yeshivas Tomchei Temimim (the Central Lubavitcher Yeshivah), יוֹם א' ט"ו אֱלוּל תרנ"ז on Sunday, 15 Elul, 5657 (1897). הַתְחָלַת הַלִּמּוּד בְּנִגְלֶה וְדִבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים Actual study in both  nigleh  (the revealed realm of the Torah) and  Chassidus  ...

מֵהוֹרָאוֹת אַאַמוּ"ר A directive of my revered father, [the Rebbe Rashab]: לְהִנָּזֵר מִמִּלְחֶמֶת תְּנוּפָה עַד קְצֵה הָאַחֲרוֹן “To take the offensive in battle should be shunned to the utmost — לֹא מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָנוּ בַּמֶּה לְנַצֵּח not because we lack the wherewithal to be victorious, אוֹ מִפְּנֵי מוֹרֶךְ לֵב nor because we are faint of heart, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאֶת כָּל כ...

הֶחָסִיד ר' העֶנְדִיל סִיפֵּר Reb Hendel related: יָדוּעַ הָיָה לְכָל הַחֲסִידִים “It was well known among chassidim אֲשֶׁר בִּיחִידוּת הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה הַעֲבָרַת הָעָרְלָה that their first  yechidus  removed the foreskin [of the heart].  וואָס נִיט וואָס Whatever else might happen, פוּן עָרְלַת הַלֵּב אִיז מעֶן גְּלַייךְ פָּטוּר געֶוואָרעֶן one was immediately rid of the h...

הֶמְשֵׁךְ הַגָּדוֹל הַיָּדוּעַ בְּשֵׁם בְּשָׁעָה שֶׁהִקְדִּימוּ, תֶּעֱרַ"ב The long series of  maamarim  entitled  BeShaah SheHikdimu 5672 [1912]   הִתְחִיל אַאַמוּ"ר לְאָמְרוֹ יוֹם א' דְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת תּער"ב בּליוּבּאַוִויטשׁ [The Rebbe Rashab] began delivering on the first day of Shavuos of that year in Lubavitch, וְסִיְּימוֹ שַׁבָּת פָּרָשַׁ...

שַׁבָּת פָּרָשַׁת תֵּצֵא תּר"ג On  Shabbos Parshas [Ki] Seitzei,  5603 (1843),  בְּשׁוּלְחַן קִדּוּשׁ הַיּוֹם at the daytime  Shabbos  meal, הוֹאִיל הַצֶּמַח צֶדֶק לֵאמֹר the  Tzemach Tzedek  said: עוֹלָם הַזֶּה הוּא עַלְמָא דְּשִׁיקְרָא “This World is a world of falsehood. לָכֵן הִנֵּה גַם בְּהַטּוֹב מְעוֹרָב פְּסוֹלֶת Therefore, even the good is mixed...

גְּדוֹלֵי זִקְנֵי חֲסִידֵי רַבֵּנוּ הַזָּקֵן The vintage chassidim of the Alter Rebbe  הָיוּ אוֹמְרִים אֲשֶׁר “יְחִידוּת" פֵּרוּשׁוֹ would offer [three] interpretations of the word  yechidus:   קְלאָר (a) clarifying; אָפְּגעֶשְׁטעֶלט (b) designating [one’s principles]; פאַראֵיינְצִיגְט and (c) bonding [with the Rebbe]. מְקוֹר ג' פֵּרוּשִׁים אֵלוּ הוּא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינ...

אַאַזְמוּ"ר אָמַר My grandfather, [the Rebbe Maharash, discussed בְּיַחַס לְהִתְבּוֹנְנוּת בְּהַעֲמָקַת הַדַּעַת בְּעִנְיַן קְשֵׁה הַהֲשָׂגָה the expectation that a chassid devote time to] profound meditation on a difficult concept, saying: אִם הָעִנְיָן נוֹגֵעַ אֲזַי מְבִינִים וּמַשִּׂיגִים בְּכִי טוֹב “If the matter at hand genuinely affects a person, then he will understand and g...

הַצֶּמַח צֶדֶק מָנָה שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים The  Tzemach Tzedek  enumerated three factors שֶׁבִּזְכוּתָם הִצְלִיחַ בִּשְׁנַת תר"ג בְּפֶטֶרְבּוּרְג בַּאֲסִיפַת הָרַבָּנִים in whose merit he was successful at the Rabbinical Conference in Petersburg in 5603 (1843).  וְאֶחָד מֵהֶם הוּא זְכוּת שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם אֶלֶף הַשָּׁעוֹת One of them was the 32,000 hours אֲשֶׁר טָרַח וְיָגַע בִּד...

אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן הוֹרָה לִכְתּוֹב פְּצוּעַ דַכָּא בְּאָלֶף לִבְסוֹף וְלֹא בְּהֵא The Alter Rebbe directed that the word דכא in the phrase פצוע דכא be written with an  alef  at the end, not with a  hei. בִּפְראַג יֵשׁ סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁקַּבָּלָה בְּיָדָם שֶׁהִגִי-הַּ עֶזְרָא הַסּוֹפֵר In Prague, there is a Torah scroll which according to local tradition was...

הַצֶּמַח צֶדֶק סִפֵּר The  Tzemach Tzedek  related דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב האָט זֵייעֶר האָלט געֶהאַט לִיכְטִיקַייט that the Baal Shem Tov cherished light exceedingly. וְאָמַר: אוֹר בְּגִימַטְרִיָּא רָז Commenting on the word for “light” in the Holy Tongue, the Baal Shem Tov declared: “The word אוֹר (which means ‘light’) is numerically equivalent to רָז  (raz, &nbs...

מִנְהָגֵנוּ בִּלְבִישַׁת טַלִּית גָּדוֹל Our custom in putting on the  tallis:   מַנִּיחִים הַטַּלִּית גָּדוֹל מְקוּפָּל עַל כָּתֵף יָמִין וּבוֹדְקִים הַצִּיצִית The folded  tallis  is placed on the right shoulder [with the four  tzitzis  in front], בְּשַׁעַת הַבְּדִיקָה אוֹמְרִים בָּרְכִי נַפְשִׁי גו and one checks the  tzitzis  while reciting [the two vers...

סֵדֶר בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה The manner in which the blessings before the public Torah Reading are recited is as follows: נוֹגֵעַ בְּטַלִּיתוֹ בִּתְחִלַּת הַקְּרִיאָה וּבְסוֹפָהּ [After the Torah scroll has been rolled open, the congregant called to the reading] should touch the beginning and end of the passage [that is about to be read for him] with his  tallis   נ...

הַמַּאֲמִין בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית A person who believes in Divine Providence יוֹדֵעַ כִּי מֵהַשֵּׁם מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ knows that “the steps of a man are made firm by G‑d.”  אֲשֶׁר נְשָׁמָה זוֹ צְרִיכָה לְבָרֵר וּלְתַקֵּן אֵיזֶה בֵּרוּר וְתִקּוּן בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי [A person goes to] a particular place because his soul must refine and perfect something there. וּמֵאוֹת בְּשָׁנִ...

בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ אֶרֶץ חֵפֶץ The Jewish people are called “a cherished land,” שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כַּמָּה חֲפָצִים יְקָרִים בְּאַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ וְיִרְאָתוֹ וּמִדּוֹת טוֹבוֹת for they possess many precious qualities, [including] their love of G‑d, their fear of Him, and their upstanding character traits. וְאֵין דְּבַר גִּלּוּי הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת תָּלוּי אֶלָּא בַּמְּע...

כְּשֶׁהָיָה הַצֶּמַח צֶדֶק בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים When the  Tzemach Tzedek  was nine years old, אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ הַזָּקֵן the Alter Rebbe told him: קִבַּלְתִּי מִמּוֹרִי (הָרַב הַמַּגִּיד) “I received a directive from my mentor (the Maggid of Mezritch) שֶׁקִּבֵּל מִמּוֹרוֹ (הַבַּעַל שֵׁם טוֹב) who received it from his mentor (the Baal Shem Tov) בְּשֵׁם מוֹרוֹ הַיָּדוּ...

מַתְחִילִין לוֹמַר לְדָוִד אוֹרִי [On this day] we begin reciting [the psalm]  LeDavid A-donai Ori  [in the Morning and Afternoon Services]. הַמִּנְהָג בְּבֵית רַבֵּנוּ שֶׁבְּמֶשֶׁךְ הַיוֹם תּוֹקְעִים לְהִתְלַמֵד The custom in the household of the Rebbe [Rayatz] was to practice sounding the shofar  in the course of the day.  וּמַתְחִילִים לִתְקוֹעַ אַחַר הַתְּפִלָּה מ...

עֶס דאַרף זַיין עֲבוֹדָה בְּכֹחַ עַצְמוֹ One must serve G‑d by his own efforts. העֶכעֶר אִיז אַז מ'נעֶהמט פַאר'ן האַנט אוּן מ'פִירט [A person’s service] is higher when he is led by the hand from Above, טַייעֶרעֶר אִיז אַז עֶס אִיז בְּכֹחַ עַצְמוֹ but it is more cherished when it is generated by his own efforts. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-u...

דַּרְכֵי הָרְפוּאָה בְּחוֹלִי הַגּוּף בִּכְלָל שְׁנַיִם הֵם There are two general approaches to healing physical illness: א) לְרַפְּאוֹת אֶת הָאֵבֶר אוֹ הַכֹּחַ הַמְקוּלְקָל חוֹלֶה וְחָלוּשׁ (a) to treat the particular organ or faculty that is damaged, ailing, or weak; or ב) לְחַזֵק אֶת הָאֵבָרִים וְהַכֹּחוֹת הַבְּרִיאִים, אֲשֶׁר הֵם יִתְגַּבְּרוּ עַל הָאֵבֶר וְכֹחַ הַחוֹלֶה לְרַפְּאוֹתוֹ (b) to s...