The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

אוֹמְרִים אוֹם אֲנִי חוֹמָה וְגַם אָדוֹן הַמּוֹשִׁיעַ [On this day, Sunday,] we recite both the hymn beginning  Hoshana om ani chomah  and the hymn beginning  Hoshana   Adon HaMoshia,   אֲבָל אֵין מַקִּיפִים אֶלָּא פַּעַם אַחַת but we circle [the reader’s dais] only once. אוֹמְרִים תֵּיבַת "הוֹשַׁעֲנָא", הֵן בְּרֹאשׁ וְהֵן בְּסוֹף [Every day,] we add the word  Hoshana...

גַּם בְּשִׂמְחָה וּבְצָהֳלָה [In the last stanza of  Lechah Dodi ] we say  gam besimchah u’vetzahalah. שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, אֵשֶׁת חַיִל, מִזְמוֹר לְדָוִד, דָּא הִיא סְעוּדָתָא, וְיִתֶּן לְךָ - אוֹמְרִים בְּלַחַשׁ The hymn beginning  Shalom aleichem,  the passage beginning  Eishes chayil,  the psalm Mizmor leDavid,  and the pronouncement  Da hi seudas...

בְּקִדּוּשׁ הַלַּיְלָה: שֶׁהֶחֱיָנוּ וְאַחַר כָּךְ לֵשֵׁב בַּסּוּכָּה When reciting  Kiddush  at night, the blessing  Shehecheyanu  precedes the blessing  leishev basukkah. בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים הוֹדוּ, אֲבָל אוֹמְרִים פָּתַח אֵלִיָּהוּ Before the Afternoon Service we do not recite the psalm beginning  Hodu,  but we do recite the passage beginning ...

כְּשֶׁנּוֹתְנִים הַד' מִינִים לְאַחֵר לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם When handing someone the Four Species so that he can recite a blessing over them, אוֹמְרִים בְּפֵרוּשׁ שֶׁהוּא בְּמַתָּנָה עַל מְנָת לְהַחֲזִיר one should say explicitly that it this “a gift on condition that it is returned.”  וּבִפְרַט בְּיוֹם רִאשׁוֹן This practice applies especially on the first day, וְהוּא תּוֹעֶלֶת לַנּוֹתֵן וְלַמְּ...

עֵרוּב תַּבְשִׁילִין [Today] an  Eruv Tavshilin  is made. אֵין מוֹסִיפִין עַל שְׁתֵּי עֲרָבוֹת No more than two willow twigs are taken. מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּהֲדַסִים One may, however, take more than three myrtle twigs. מְהַדְּרִים לֶאֱגוֹד הַלּוּלָב בַּסּוּכָּה וּבְעֶרֶב יוֹם טוֹב To perform the  mitzvah  in its optimum manner, one makes a point of binding the lulav  [...

הִסְתַּלְּקוּת אַדְמוּ"ר מַהֲרַ"שׁ — תּרמ"ג — וּמְנוּחָתוֹ כָּבוֹד בְּליוּבַּאוִויטְשׁ [This date is] the anniversary of the passing of the Rebbe Maharash in 5643 (1882). His resting place is in Lubavitch. תְּחִלַּת אִגֶּרֶת סִימָּן כב וְסוֹפָהּ — לֹא בָּא בִּדְפוּס בְּאִגֶּרֶת הַקּוֹדֶשׁ. (נִדְפַּס בְּקוֹבֶץ הַתָּמִים חוֹבֶרֶת שְׁנִיָּה) The beginning and end of Epistle 22 wer...

בְּרִית כְּרוּתָה One may rest assured, as by a covenant,  לְתַעֲמוּלָה וַעֲבוֹדָה that endeavors and toil [for the dissemination of  Yiddishkeit ], בְּמוֹעֲצוֹת חָכְמָה in a spirit of wise consultation וּבְקִרוּב הַדַּעַת and comradely openness, שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת רֵיקָם will not be expended in vain. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablej...

בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים תּקנ"ו בְּלִיאָזנאָ On the night following Yom Kippur, 5556 (1795), in Liozna, אָמַר רַבֵּנוּ הַזָּקֵן תּוֹרָה בְּרַבִּים the Alter Rebbe publicly delivered a teaching — כַּנָּהוּג אָז דְּרוּשִׁים קְצָרִים briefly, as was his custom in those years — עַל פָּסוּק מִי כְּהַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו on the verse, “Who is… like G‑d,...

לֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים מַתְחִילִים ה' מָלָךְ תָּגֵל גו The Evening Service of Yom Kippur opens with the psalm beginning  A-donai malach tagel.   פָּסוּק אוֹר זָרוּעַ — פַּעַם אַחַת וּבְקוֹל רָם Its second-last verse, beginning  Or zarua,  is said once, aloud. עַל דַּעַת הַקָּהָל כו' ג' פְּעָמִים וּבְקוֹל נָמוּךְ The statement beginning  Al daas&nb...

כַּפָּרוֹת: "בְּנֵי אָדָם - וּלְשָׁלוֹם" שָׁלֹשׁ פְּעָמִים In [the expiation ceremony known as]  Kaparos,  the passage from Bnei adam until  u’leshalom  is recited three times. וּבְכָל פַּעַם מְסַבֵּב ג' פְּעָמִים The chicken is circled above one’s head three times after each recitation, סַךְ הַכֹּל מְסַבֵּב ט' פְּעָמִים for a total of nine times. עַד סוֹף תִּשְׁרֵי אֵין אוֹמְר...

קִצּוּר בִּאוּר אוֹפֶן הה An explanation [by the Rebbe Rashab] of the fifth approach, abridged: ה, הַצְנֵעַ לֶכֶת עִם הוי' אֱלֹקֶיךָ “Walk humbly with G‑d your L‑rd.” זְהִירוּת שֶׁלֹּא תְהִי שׁוּם בְּלִיטָה This means carefully avoiding all conspicuousness. וּכְמַאֲמַר לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם עָרוּם בְּיִרְאָה As the Sages expressed it, “A person should always be sly in his f...

קִצּוּר בִּאוּר אוֹפֶן הד An explanation [by the Rebbe Rashab] of the fourth approach, abridged: ב, בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָּעֵהוּ “Know Him in all your ways.” הָאָדָם הַשָּׂם לִבּוֹ וְדַעְתּוֹ עַל כָּל הַנַּעֲשֶׂה עִמּוֹ וּמִסָּבִיב לוֹ A person who sets his heart and mind on everything that happens to him and around him רוֹאֶה הוּא אֱלֹקוּת בְּמוּחָשׁ actually perceives G‑dliness. וּכְמוֹ...

קִצּוּר בִּאוּר אוֹפֶן הג An explanation [by the Rebbe Rashab] of the third approach, abridged: ו, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ “Love your neighbor as yourself.” כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ הַזָּקֵן As the Alter Rebbe explained, אֲשֶׁר זֶהוּ כְּלִי לִוְאָהַבְתָּ אֵת הוי' אֱלֹקֶיךָ fulfilling this  mitzvah  is a medium for [attaining the level at which one can] “love&nbs...

קִצּוּר בִּאוּר אוֹפֶן הב An explanation [by the Rebbe Rashab] of the second approach, abridged: שׁ, שִׁוִּיתִי הוי' לְנֶגְדִּי תָמִיד “I have placed G‑d  (Havayah)  before me at all times.” הוי' מוֹרֶה עַל הִתְהַוּוּת הָעוֹלָם וְהִתְהַוּוּת הַנִּבְרָאִים The Divine Name  Havayah  [lit., “being, becoming”]denotes the bringing into existence of the world and the c...

צוֹם גְּדַלְיָה נִדְחֶה The Fast of Gedaliah, postponed [from yesterday], is observed today. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ [The “long”]  Avinu Malkeinu  is recited [at  Shacharis  and  Minchah ]. סְלִיחוֹת Selichos  [are recited on this day]. קִצּוּר בִּאוּר אַאַמוּ"ר בְּאוֹפֶן הָא An explanation [by the Rebbe Rashab] of the first approach [a continuati...

מַתְחִילִין מִזְמוֹר לְדָוִד וְלֹא לְכוּ נְרַנְנָה [In the  Kabbalas Shabbos  Service,] we begin with  Mizmor LeDavid  instead of Lechu Neranenah .  וְכֵן בְּכָל שַׁבָּת מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב This applies whenever a festival ends on Friday evening. הפטורה: שׁוּבָה - יִכָּשְׁלוּ בָם. מִי אֵל כָּמוֹךָ - מִימֵי קֶדֶם The  haftarah  [for  Shabbos Teshuvah ] be...

לְאֵל עוֹרֵךְ דִּין - בִּתְפִלַּת מוּסָף The liturgical hymn,  LeE-l Orech Din,  is recited in the  Mussaf  Service. בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים הוֹדוּ, אֲבָל אוֹמְרִים פָּתַח אֵלִיָּהוּ Before the  Minchah  Service, we do not recite the psalm beginning  Hodu,  but we do recite the passage beginning  Pasach Eliyahu. מַה שֶׁכָּתוּב בַּסִּדּוּר, שַׁעַר...

בִּרְכַּת הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת: שֶׁל יוֹם הַזִּכָּרוֹן. שֶׁהֶחֱיָנוּ The blessings recited over candle-lighting are  asher kidshanu… lehadlik ner shel Yom HaZikaron,  and  Shehecheyanu. אֵין כּוֹפְלִין "לְעֵילָּא" בְּקַדִּישׁ, לְבַד מִנְּעִילָה The word  le’eila  is not repeated in  Kaddish,  except at  Neilah . לְדָוִד גו' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ...

סְלִיחוֹת בְּאַשְׁמוֹרֶת הַבּוֹקֶר [The penitential prayers called]  Selichos  are recited “at the morning watch.” וְאֵין נְפִילַת אַפַּיִם On this day,  Tachanun  is omitted. הַתָּרַת נְדָרִים וּבַעֲשָׂרָה [In the morning,] the Annulment of Vows is carried out with ten [listeners who serve as an  ad hoc  court]. עֵרוּב תַּבְשִׁילִין An  Eruv Tavshilin...

בִּרְכַּת ד' הִיא תַעֲשִׁיר “It is G‑d’s blessing that brings wealth.”  בִּכְלַל This applies universally, וּבִפְרַט לְהַנּוֹתֵן מֵעִתּוֹ וּמִזְּמַנּוֹ לַעֲסוֹק בְּצָרְכֵי צִבּוּר but particularly to a person who devotes his time to communal needs, בְּעִנְיָנֵי צְדָקָה וְחִזּוּק הַיַּהֲדוּת such as matters of  tzedakah  and strengthening the practice of  Yiddishkeit. &nbsp...

מִדִּבְרֵי קֹדֶשׁ רַבֵּנוּ הַזָּקֵן The following are the holy words of the Alter Rebbe, יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ [commenting on the phrase,] “Israel,  one  nation in the world:” דעֶר עַם יִשְׂרָאֵל אוֹיך אִין דעֶר עֶרדִישׁעֶר וועֶלט The nation of Israel, even as it exists in this earthy world, אִיז פאַרבּוּנדעֶן מִיט ה' אֶחָד is connected with the  one  G‑d. ...

סֵדֶר הֶכְשֵׁר בָּשָׂר לַאֲכִילָה To make meat fit for consumption, לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ דַּם הָאָסוּר הוּא the forbidden blood must be removed by the following procedure: שְׁרִיָּה, מְלִיחָה, הֲדָחָה [First the meat is] soaked, then salted, and then rinsed. עִנְיָנָם בָּעֲבוֹדָה The parallels in our Divine service are:  שְׁרִיָּה — וֵוייקעֶן זִיךְ אִין דִּבְרֵי הָרַב Soaking  — which mea...

אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת [On this  Shabbos,  too, it is our custom] to recite the entire Book of  Tehillim  early in the morning and to hold a  farbrengen  on that day. סְלִיחוֹת — אַחַר חֲצוֹת לַּיְלָה וּבְסָמוּךְ לָהּ [On Saturday night,]  Selichos  should be begun after midnight, but close to it. אֲבָל בִּשְׁאַר הַ...

אַמאָל אִיז יעֶדעֶר וואָרט וואָס מ'האָט געֶהעֶרט געֶוועֶן אַ תּוֹרָה There was a time when every word that one heard was a teaching, אוּן יעֶדעֶר זאַךְ וואָס מ'האָט געֶזעֶהן and every event that one saw אַ הוֹרָאָה אִין עֲבוֹדָה אוּן הַדְרָכָה was a directive for one’s Divine service and personal guidance. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gma...

ר' מֹשֶׁה, בְּנוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן The Alter Rebbe’s son, R. Moshe, בְּלָמְדוֹ — וְהוּא אָז כְּבֶן ח'-י"א שָׁנָה who was between eight and eleven years old at the time, was studying הַסּוּגְיָא בְּשִׁבְחָן שֶׁל חֲכָמִים בְּגִטִּין (ס"ז א) the passage in Tractate  Gittin  (p. 67a) that praises our Sages, נִסְתַּפֵּק בְּמַאֲמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי שָׁם and was unc...