חסידים שותים מזה | נגיעות חסידיות עם רה"י הרב חיים וולפסון

פרשתנו היא המקור לאחת התפילות הכי עוצמתיות שלנו - "ועתה יגדל נא כח ה'" וכמובן, תשובתו של הקבה למשה - "סלחתי כדבריך".גם בדו שיח של משה עם הקב"ה לא נראה שהוא מלמד סנגוריה על עם ישראל אלא מדבר בכלל על חילול השם שיווצר אם הקב"ה לא יסלח לעמו.משה רבנו מוכיח את הקב"ה - שאם לא יוכל לסלוח, הוא יגלה את חוסר היכולת שלו להתמודד עם דברים מסויימים במציאות.כשבני ישראל לא מאמינים, הפתרון הוא לא למחוק אותם, כך גם...

עד פרשת בהעלתך - התעלות גדולה; יציאת מצרים, מתן תורה, קרבנות.מפרשת בהעלתך; נפילה גדולה; חטא המרגלים, קרח ועדתו, חטא זמרי וכו'.פרשה זו היא הרגע שלפני הנפילה. איך מכינים את בני ישראל לנפילה?פרק ח' פסוק יט: וָאֶתְּנָה אֶת הַלְוִיִּם נְתֻנִים לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֹהֶל מוֹעֵד וּלְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִהְיֶה בִּבְנֵי יִש...

כל חג מחגי השנה קרוי על שם מצווה שיש בו או על משהו עיקרי בהתרחשות שלו - חג המצות על מצוות המצה, חג הסוכות על הסוכה, אפילו יום תרועה ויום הכיפורים נכנסים לשם. רק חג השבועות לא קרוי על מה שקורה בו בעצמו אלא על זמן רחב שקדם לו.מה ההסבר לשמותיו השונים של החג? מה הם מלמדים על הקשר עם הקב"ה בחג זה ובכל השנה כולה?'שבועות' הוא תוצר של שבועות שבהם עם ישראל מתכונן לרגע של קשר.'ביכורים' - אחרי הכנה רבע ישנו...

במספר שמות.מספר - מטשטש את הזהות, מבטל את הייחודיות של האדם והופך אותו לאחד מתוך רבים.שמות - הבלטת המיוחד שבאדם, האישיות החד פעמית שלו.הרבה עניינים שנספרים הם באמת רק מספר, אבל המניין של עם ישראל הוא מניין איכותי - מספר שמות. חיבתו של הקב"ה לבני ישראל שמתבטאת בספירה באה להגיד בדיוק שאיננו רק מספר כמותי, כל אחד בישראל הוא 'למשפחותם לבית אבותם', הוא חלק ממהות גדולה ממנו, הוא חלק מזהות עמוקה יותר, גב...

בפרשת בחוקותי אנו נחשפים לאחד משני פרשיות שמכונות בפיו של משה רבנו 'ברית' ובפי חז"ל 'קללות' . ר' לייבלה כמו רבים אחרים תהה לפשר השינוי המהותי הזה.יש לנו נטייה פעמים רבות לדחות את החושך שאנחנו רואים בעצמנו בטענה שהוא לא משקף צדדים אמיתיים בנו. החידוש טמון בכך שהקללה היא חלק ממהלך גדול יותר של ברית, קללה נועדה כדי להחזיר אותנו למסלול.גם החושך שמצוי בנו, הנקודות הרעות בחיים שלנו יכולות לקבל מבט כזה -...

פרשת בהר שעוסקת בענייני קדושת הארץ מזמינה אותנו להתייחס לשנת השמיטה בה אנו מצויים.שמיטה וערלה הן שתי מצוות שעיקרן הוא הימנעות. בשמיטה - הימנעות מהעבודה בקרקע. בערלה - הימנעות מאכילת פרי העץ בשנותיו הראשונות.אך למרות הדמיון ביניהן - שמיטה היא בסופן של שש שנות עבודה, היא מתייחסת לסוף העשייה. ערלה לעומתה היא הימנעות שקשורה בתחילת הפעולה - בשנותיו הראשונות של הפרי אני נמנע מההנאה ממנו.בשמיטה, אנו שומט...

בכל תהליך שיש בו יעד, ההליכה בדרך הקשה והמייזעת לפעמים מתגמדת לעומת היעד הסופי. ר' לייבלה מלמד שבציווים שציווה אותנו הקב"ה, גם אלו שיש בהם יעד – כבר בתהליך הקב"ה נותן לנו טעימות מהיעד עצמו, לכן בברכות על המצוות אנו מברכים 'אשר קידשנו במצוותיו' ועכשיו שאנחנו כבר קדושים במצוותיו – 'וצוונו' רק עכשיו מוצב לנו היעד הסופי, המצווה. כבר בתהליך התקדשנו במצוות.ספירת העומר היא תהליך ההיטהרות לקראת מתן תורה,...

.

שתי מצוות מאפיינות את ליל הסדר ואת פסח; מצה- הביטוי והסמל של היציאה בחיפזון, מילה - מלבד היותה תנאי הכרחי לאכילת קרבן הפסח, היא גם חלק מביטויי לקיחת ה' אותנו לו לעם - 'ואומר לך בדמייך חיי'. מילה- כריתת הרע באופן מוחלט, חד משמעי, כריתת בשר. מצה - השמירה מהחימוץ, מההתנפחות.המצוות האלה מבטאות את חלקי המציאות שאנו מבקשים להתרחק מהם ביציאת מצרים. עקירת הרע, התרחקות מהחימוץ.אמנם התרחקות מהרע היא חשובה א...

המצורע הוא כל כך דחוי שהיותו רע, מוציא רע כלול בשמו; מצו-רע.למרות שהמצורע כל כך רחוק, גם בו פותחת התורה בטהרתו. טהרתו של המצורע היא על ידי כהן, בשונה מהיטהרויות אחרות שתלויות במעשים שלי, אצל המצורע - טהרתו תלויה בכהן.אותו אדם שהסתכל על אחרים מהצד, מלמעלה- נעשה זקוק למישהו אחר שיסתכל עליו מהצד, מלמעלה - על מנת להיטהר.עם ישראל במצרים עובר תהליך דומה, הוא לא מסוגל לצאת מהעבדות שלו בעצמו - אבל ברגע שה...

.דווקא בתוך תהליך של יצירת חיים מופיעה טומאהדווקא במקום המרומם והחי אנחנו מגלים את כל הפגמים והחולשות.הטומאה לא מופיעה מתוך הקודש בשביל שנתקן אותה, אלא בשביל לדחוף אותנו להתקרב אל הקודש.הרגשת הריחוק של הטומאה, הרגשת הקטנות, היא חיונית לכך שנרצה להתקרב אל הקודש. אנחנו לא מתקנים את הטומאה לא משום שטוב להיות טמא אלא משום שמטרת הטומאה לקרב אותנו, לדחוף אותנו אל הקודש

מאכלות אסורות הם העניין הראשון של דיני הטומאה והטהרה של ספר ויקרא.באוכל יש כח להשפיע על הנפש פנימה ואנו נתבעים לאכול את הטהור והמותר ואוסרים את אכילת הטמא.הציווי 'וזאת החיה אשר תאכל מכל הבהמה' אומר ר' לייבלה - כל כח חיים שאתם מכניסים לתוככם פנימה, שיהיה מן הבהמה. מה ייחודה של הבהמה?בטבע החיות הן בדרך כלל דורסניות, לא כפופות לשום דבר ומנצלות את כל כוחן לשלוט. הבהמה לעומת זאת היא החיה המבוייתת, זו ש...

פורים כ-פורים. ביום הכיפורים אנו פוגשים את עולמנו הפנימי על ידי ביטול גמור של הגוף - חמישה עינויים. אותו גוף שבד"כ לוכד אותנו ולא מאפשר לנו לפגוש נקודה פנימית מתבטל ביום הכיפורים. בפורים הביטול הוא של נקודה עדינה יותר - גם התודעה שלנו לוכדת את עולמנו הפנימי ובפורים אנו מבקשים לבטל גם אותה. בנקודה שבה גם התודעה מתבטלת, כשאנחנו עוזבים אפילו את עולמנו התודעתי הפנימי בשביל הבחירה המחודשת בקב"ה - אז הק...

פורים הוא הסוף של השנה, רגע לפני הצמיחה וההתחדשות של האביב. פורים הוא ההתאפסות שלפני ההתחדשות, חזרה למצב ראשוני אחרי שהשלנו מעלינו את כל מה שנאגר במהלך השנה. אנו מבקשים להגיע ל'עד דלא ידע' בשביל אותה התחדשות, בשביל אותו איפוס שיאפשר לצאת לחירות מחודשת בפסח. נקודת חוסר הידיעה מאפשרת לנו להתבונן מחדש על עצמנו, לשבור את המחשבות המקובעות שהיו לנו על עצמנו. היא גם מאפשרת לנו להתבונן בכך שמה שיש לנו בדר...

ספר שמות הוא ספר ההובלה של הקב"ה. הוא המוציא ממצרים, הוא נותן את התורה, הוא מצווה על המשכן והוא זה ששוכן בו.ספר ויקרא - אדם כי יקריב מכם. אתם הסיפור. הקדושה מתבצעת על ידיכם. המשכן מגלה את הקדושה שבכם.ספר ויקרא עוסק ברובו בקרבנות - בהתקרבות לקב"ה. גם כשעשינו חטא, כשאשמנו - יש דרך להתקרב, יש אפשרות להישאר קשור אל הקב"ה.עמלק מנסה לגרום לנו להרהור הלב, לערער את תחושת הקשר שלנו לקב"ה, קריאת ספר ויקרא ב...

כאשר צווה ה' את משה הוא התיאור המקיף את הפרשה.בניית החצר חותמת את בניית המשכן, ודווקא שם התורה לא כותבת 'כאשר ציווה ה' את משה'. החצר נבנתה וגם היא מציווי ה', אבל משה רבנו בונה אותה כאילו ה' לא ציווה.בעבודת ה' יש אנשים שמצליחים לגעת בפנימיות, להיכנס בקודש פנימה.יש כאלה שלא מצליחים להיכנס בקודש פנימה, והם חושבים שזה גם אומר שאין להם מקום בחצר – בחיצוניות, שאין להם שום חלק בקדושה.משה רבנו בונה חצר כא...

פרשיות ציווי המשכן מאחורינו. כך גם חטא העגל, הנפילה הגדולה והצמיחה ממנה שהולכת ומתהווה.בפרשתנו אנחנו פוגשים את מימוש בניית המשכן.בניית המשכן עשויה להיראות ביצוע פרקטי של ציווים אבל ר' לייבלה מלמד אותנו שדווקא העשייה שלנו היא זו ש'יוצרת' בקב"ה את הקדושה, היא זו שמשרה את השכינה במשכן.התהוות הקשר בין הקב"ה לעם ישראל תלויה בשני חצאיו, לשניהם יש חלק בהתהוותו.

לקריאת התורה של ר' לייבלה בפנים: https://bit.ly/3BsXmu1כי תשא, תתרומם, תגדל - שם כל כך מפתיע לפרשה שיש בה התרסקות של עם ישראל. ר' לייבלה מלמד אותנו שהחסרון הוא הזמנה לצמיחה, הזדמנות לבנות משהו גדול ומרומם יותר ממה שהיה לפני הנפילה. גם אנחנו, כשאנחנו נופלים, מתרסקים - יכולים לגדול מזה. מה יש בחיסרון שמצמיח אותנו מתוכו? מה נדרש כדי להצליח להיבנות ממנו?

לקריאת התורה של ר' לייבלה בפנים ◄ https://bit.ly/3Lpb9Gtפרשת תרומה - ציווי על כלים מפורטים ומדוייקים.פרשת תצווה - האדם העובד במשכן.אז למה נכנסה המנורה בתחילת פרשתנו? מה תפקידה?בחיינו יש המון דברים שהם כלים, מפורטים מדוייקים, שואבים אותנו אל מקום טכני וספציפי. מלמדת אותנו התורה - גם במקומות אלה צריך לשפוך אור, ליצוק תוכן פנימי בתוך בכלים, להביא את הלב אל העשייה היבשה.

עבודת ה' נעה בשני צירים. יש ציר של עבודת ה' שעובד 'כי ככה עושים' ויש ציר של עבודת ה' שעובד מתוך גילוי רצון האדם. שתי התנועות הללו מצויות בפרשתנו בגלוי וברמוז, וכך בכל התורה כולה. מחדש לנו ר' לייבלה שבניית משכן היא גם משל לבניית הקומה הרוחנית הפרטית, ושתי אופני העבודה האלו צריכים להיות חלק מהבניין הפרטי...

פרשת יתרו, מעמד הר סיני, עשרת הדיברות.פרשת משפטים, חזרה אל קרקע המציאות, דינים רבים ומפורטים.סמיכותם של שתי הפרשות מלמד אותנו על היחס בין הכללים שנתן לנו הקב"ה בסיני לבין מציאות החיים המפורטת. מה שנאמר בפרשת משפטים הוא מימוש של מה שהנחה הקב"ה בהר סיני.התביעה מהאדם היא לבחון את עצמו כל הזמן במשקפיים של הר סיני. במשקפיים של הרצון האלוקי הכללי. להתבונן במציאות חייו מתוך מבט של מתן תורה.

מה רצתה התורה כשהיא הביאה לנו את יתרו, כהן עבודה זרה, רחוק מכל רחוק, רגע לפני מעמד הר סיני?ר' לייבלה מבין שמשה ויתרו מסמלים שתי דמויות בעבודת ה'.יתרו מסמל את מי ששומע על הקב"ה ומבקש לקחת חלק בעמו, מסמל את מי שהיה רחוק ומבקש להתקרב.משה רבנו לעומתו מסמל את מי שנולד קרוב, את מי שמלידתו נמלא הבית אורה.הקב"ה מצווה על משה לקבל את יתרו ולקרב אותו אומר למשה לקבל את יתרו, כי הוא עצמו מקרב את הרחוקים ואת הק...

בכל החגים אנחנו מחוייבים לאכול ומה שאנו אוכלים הוא אוכל מזין... פתאום מפציע ט"ו בשבט, חג ללא חובות אבל עם מנהג של פירות מתוקים, גם מנהג וגם אוכל שהוא בכלל קינוח... אז מה העניין של הפירות המתוקים?המנהג המתוק הזה, מגלה את מתיקותה של עבודת ה' ואת המקום בו אנו בכלל עובדים את ה' לא מתוך חובה ולא כי זה מזין. פשוט מתענגים על ה', סתם - כי זה המנהג.אז תתענג על ה'!

יציאת מצרים היא מבחן באמונה לעם ישראל.אבל מה זו בכלל אמונה?אמונה זה לבחור בקשר עם הקב"ה דווקא במקום בו אני ריק.מצרים היא מקום עמוס בשפע - חומרי ורוחני, ובגלל זה לאמונה בקב"ה אין מקום.כשהכל מובן ומסודר, אין אפשרות להיות במקום של אמונה.בעקבות כך הקב"ה מוליך את בני ישראל אל הים, מבוי סתום מלפניהם ומאחוריהם ובאותה נקודה הם נדרשים לקבל החלטה - או להסתובב חזרה למצרים או להאמין בה' ובמשה עבדו.

התורה של ר' לייבלה בפנים ◄ bit.ly/32Js9WIמשה בא אל פרעה בשביל לבשר לו על המכות, ובשביל להוציא את בני ישראל ממצרים. ר' לייבלה מזהה קשר בין שתי השליחויות - בשביל להשתחרר מהשיעבוד של הרע חייבים לתת לו מכות. מכות לרע ששולט בנו מאפשרות לנו לראות אותו באור שלילי, לפעמים אנחנו כל כך משועבדים שאנחנו לא מצליחים לראות מציאות טובה מזו ששולטת בנו, ופתאום כשמשהו מכה בה בעוצמה אנו מגלים את פרצופה האמיתי - הרע ו...