חסידים שותים מזה | נגיעות חסידיות עם רה"י הרב חיים וולפסון

בית יעקב חוזר ומתאחד אחרי שנים, יוסף מתוודע לאחיו, ויעקב מצטרף לבניו במצרים.המאור ושמש מתאר איך יהודה שניגש ליוסף (עוד לפני שהוא יודע שזה יוסף) - עוסק בייחודים, בלכוון שמות משמות ה' שאיתם הוא יכול לגשת לשליט גוי שכולו פירוד. יהודה מבין שיש תהום פעורה בינם לבין השליט הנכרי, הוא מבין שהקב"ה שם אותו במצב של חוסר הבנה תהומי -של פער בין האחים לבין הקב"ה. הפער הזה מעורר באחים וודאות שהפער שישנו עכשיו קש...

בחנוכה אנחנו קוראים את פרשת הנשיאים, ואת חנוכת המזבח, וכן גם את סוף הפרשייה הזו - פרשיית העלאת הנרות במנורה על ידי אהרן. המדרש מספר שאהרן חש שאין לו מה להביא לחנוכת המזבח והוא רק מטיב את הנרות, והקב"ה משיב לו ש'שלך גדול משלהם' העבודה שאתה עושה חשובה בעיניי יותר.המשכן הוא ביטוי של השכינה המצויה אצל כל אדם בעם ישראל. כשהנשיאים מביאים קורבנות - כל אחד מביא את המטען האישי שלו, ואת הביטוי הרוחני הייחוד...

יעקב יושב 'בארץ מגורי אביו' , הוא נמצא במגור - בפחד. מקורו של הפחד של יעקב הוא באלופי עשיו שבסוף הפרשה הקודמת. יעקב חושב שמאבקו עם עשיו נגמר, והקב"ה אומר לו שאדרבא - שיישב בתוך המגור, בתוך הפחד ואפילו ניצוץ שלו יכלה את עשיו. הרבה פעמים אנחנו לא מצליחים לראות איך ניצוץ קטן, איך רגע קטן של קדושה יצליח להתגבר על כל הקליפות שמקיפות מכל הכיוונים. בשביל זה אנחנו הולכים לצדיק. הצדיק יודע להבחין בין עיקר...

רש"י כותב שהמלאכים ששלח יעקב אבינו הם מלאכים ממש. אבל למה לרש"י להגיד דבר כזה - לשלוח מלאכים אמיתיים לעשיו אחיו? ועוד יותר קשה להגיד שהם מלאכים ממש - הרי הם הולכים עם מתנות וחבילות ונראה שהם ממש אנשים רגילים - שליחים של יעקב אבינו.מלאך אמיתי נברא מכח רוחני של האדם, כל מעשה בעל משמעות שהאדם עושה - בורא עולם, בורא משהו חדש מתוך הכח הרוחני שהיה טמון במעשה.הצדיק - מודע למשמעות של המעשים שלו, למלאך שהם...

"ויצא יעקב... וילך..." בד"כ היציאה באה אחרי שמתחילים ללכת, אבל חז"ל דורשים על יעקב אחרת - 'יציאת צדיק מן העיר עושה רושם'. אצל בנ"י הסיום הוא לא הרגע שהכל דעך אלא הוא הזמן של האיסוף של מה שכן היה. בצאת השבת אנחנו אמנם נפרדים מהשבת עם עזיבתה, אך זהו גם הזמן להיות אחרי עזיבת הנשמה היתירה - עם הרושם החזק שעוד נשאר משבת, ודווקא אז - למשוך מהאור של השבת החולפת לשבוע המתקרב. הסיום הוא פתח להליכה חדשה. הס...

הרבה פעמים נראה לנו שאלו שאנחנו קוראים להם 'נוער שוליים', אלה שבועטים ומתנגחים כל הזמן - רק מצדיקים את זה ששמנו אותם בשוליים. אבל אם נקשיב הקשבה עמוקה - כל בעיטה ונגיחה שלהם מבקשת משהו מאיתנו.עשו שואל את יצחק על עישור התבן והמלח. על להעלות לקדושה דברים שהם לא עיקר המאכל, הם רק הקליפה שלו, רק משהו שולי. המדרש מספר שיעקב נופל בפח, בציד שעשיו עושה לו. מבט עמוק מגלה שיעקב לא נופל בפח - הוא שומע את הבק...

המאור ושמש למד על דרך הרמז שהשטן רואה שמהשידוך של יצחק ורבקה ייצא עשו, ייצא גם דין ולכן הוא מאשר את השידוך. עבד אברהם מרגיש את הקטרוג הזה של השטן ועל כן הוא מנסה לכל אורך מסע חיפוש השידוך - להמתיק את הדינים.כשאדם יוצא למסע של מציאת שידוך, יש קטרוג. תחילתו של מסע כזה קשורה באיזה קטרוג על עצמי, בללמוד שאני חסר, שמשהו בי לא שלם. גם יצירת זיווג בנויה המון על צמצום של עצמי על פינוי מקום לאחר, לשונה ממנ...

אברהם הוא תנועה של חסד, מבקש לפגוש את הטוב שבכל דבר - הוא פורץ דרך, מגייר, משפיע על סביבתו, מכניס אורחים. יצחק לעומתו אינו פורץ דורך, ממשיך את דרכו של אביו, הוא פאסיבי, ופעמים רבות מתקוטט ומסתכסך עם סביבתו.המאור ושמש מתאר שני טיפוסים שעובדים את ה'. האחד רואה את הטוב בכל דבר, יש לו אמון בהופעה של הטוב גם במקום שהוא לא רואה אותו. איש הדין לעומתו רואה את מה שלא מדוייק ולא טוב בכל דבר, הוא לא יניח לו...

כשאברהם אבינו משתתף במלחמה הגדולה שמתרחשת סביבו, יש מי שיגיד שהוא אינטרסנט שחושב רק על לוט קרובו, ויש מי שיאמר שגם הוא נגרר אחרי יצר המלחמה, הרצון למגר את הרע.המאור ושמש בוחר להאיר בדרכו המיוחדת את דרכו של אברהם אבינו. לאברהם אבינו אין חרבות - לא פיזיות ולא רוחניות. אברהם לא נלחם בשביל מיגור הרע - הוא נלחם על נקודות הטוב במציאות, מתוך אמון שאפשר לדבוק בטוב והרע יסתלק מאליו. הדרך שלו היא דרך של חיב...

נח מתואר כזה שמנחם אותנו ממעשינו ומעצבוננו, מתואר כאיש צדיק תמים בדורותיו וכסתם איש צדיק.חז"ל דורשים שכל מקום שכתוב 'אלה' בא לבטל את הדבר הקודם. רבים דרשו שהקב"ה מוחה את העולם שברא וזה הביטול המדובר. המאור ושמש דורש את זה דווקא על נח - נח זונח את העולם הרוחני הקודם שלו ומתחדש, מבקש מחדש לנחם את העולם ולתקנו.איך מתחדשים? באיזה אופנים אפשר לתקן את עצמנו? את העולם?

תיאורי הבריאה מתארים את הרגע הראשון שבו העולם נברא? אולי הם מתארים את המנגנון, את מערכת ההפעלה של העולם? המאור ושמש, מזהה בפרשיית הבריאה ובאופן שבו היא מנוסחת שיש דברים שנטבעו בעולם מבריאתו, ויש דברים שהיו בשעתם ומאז נסתמו, נגנזו ונסתתרו מעינינו. האופן שבו מבקש המאור ושמש ולקרוא את פרשת הבריאה הוא הזמנה לקרוא את התורה במבט אחר, במבט שמבין שהתורה כולה היא לא מערכת סגורה ופשטנית אלא כזו שנושאת עומק,...

ר' קלונימוס קלמן עפשטיין - גדול תלמידיו של ר' אלימלך מליז'נסק שהיה מהחשובים ומהגדולים שבאדמור"י פולין ונחשב למעיין ממנו יונקת חסידות פולין. מלבד ביאוריו לפרשיות השבוע, בתוך דבריו שזורים דברים רבים על מה המשמעות של להיות חסיד, מהי קהילה חסידית ומה המשמעות של הקשר עם הצדיק - ובעקבות כך רבים קראו לספרו 'השולחן ערוך של חסידות פולין', שכן כל המעיין בו מבין את דרכו בחסידות...חסידים שותים מזה. עונה שניה....

מוזמנים לחפש את חסידים שותים מזה עונה 2 מחכים לכם שם...

הקב"ה מצווה לעשות מעמד של ברית שבו הדבק בתורה יזכה בברכה ומה שירחק ממנו יקולל ח"ו.'ראה אנכי' - תראו את ה'אנכי ה' אלוקיך' ממעמד הר סיני. תראו את הקב"ה בתוך מה שאתם עושים, ואם תסתכלו כך, באמת תמצאו אותי בכל מה שאתם עושים, תראו ברכה בכל. אם חלילה לא תעשו את זה - תראו קללה, תראו ניתוק מהקב"ה.לוחות שניות ניתנו בצנעה, בכתיבה על לוחות הלב, בפנימיות...

פסקת הפתיחה המפורסמת לצדקת הצדיק מדברת על הכניסה לעבודת ה'.הרבה פעמים הכניסה לעבודת ה' מתרחשת דווקא בגילוי שאני בחוץ. התחושה החיצונית יכולה לקרות מול המשפחה, מול לימוד תורה מול התפילה - המילים נאמרות אבל הלב משוטט במקום אחר, הלימוד הוא לא אמיתי, לא נכון, יושבים לארוחת ערב משפחתית ואני בכלל עסוק בעבודות של מחר ובחדשות של היום.מה עושים במצב כזה כשאין קצה חוט? במה נאחזים?ר' צדוק מציע - להמתין לרגע של...

לפני שמגיעים לתורה צריך למצוא נוכחות אלוקית - צריך יראת שמיים.כשמברכים - צריך לדעת למי מברכים, מול מי אני עומד.הנוכחות היא רעיון מאוד לא פשוט בעולם הדתי שלנו. אנחנו נוטים לשאול מה היה צריך לעשות, ולא - עם מי אני עושה אותו. הכרת הנוכחות היא חידוש בעולם המעשי והמדי פרגמטי שלנו.

אנשים משתנים כל הזמן, מיום ליום הם אדם חדש. באמת.שאלת היסוד בעבודת ה' היא 'מי אני?'. היא הפתח לעבודת ה',באיזה אופן אני צריך לעבוד עכשיו - האדם החדש שאני.אדם חדש צריך לקבל עול מלכות שמיים מחדש, כי מה שהוא קיבל התאים לאדם שהוא היה אתמול או אפילו לפני מספר רגעים. הידיעה מי אני היא המאפשר לדעת מהו עול מלכות השמיים שלי - איזה עול אני צריך לקבל...

המשנה בתענית אומרת שלא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב ויום הכיפורים - והתמיהה ברורה...הגמרא מיישבת במספר דרכים, יום הכיפורים הוא יום סליחה ומחילה, וט"ו באב הוא יום שכלו בו מתי מדבר - שני הימים הללו הם ימים של תיקון החטא. טו באב הוא היום שבו הקב"ה מפסיק להעניש את בני ישראל על חטא העגל וחטא המרגלים ששניהם שייכים לתקופת בין המצרים - לי"ז בתמוז ולט' באב.עוד מוסיף ר' לייבלה - שלא משנה מה המצב של ישראל...

משה רבנו מוכיח את בני ישראל, אך בתוך דברי התוכחה שלו הוא שותל דברי אהבה רבים...כמעט כל בני ישראל ששומעים את תוכחת משה לא היו בכלל בשעת החטא, למה הוא מוכיח אותם ולא את אבותיהם?תוכחה היא כלי של בניין ולא של פירוק. מהסיבה הזו היא רלוונטית גם לבניהם של דור החוטאים, אך חשוב מכך היא רצופה בדברי אהבה ששזורים בתוך התוכחה.השבת שבה קוראים את פרשת דברים נקראת על שם ההפטרה 'שבת חזון'. עומקה של שבת דברים הוא ח...

כל המסעות שעברו בני ישראל הם חלק מהרשמים שנחקקים בתוך נפשו של עם ישראל.כל מקום ומקום במסע הוא מצב שבו בנ"י מצויים, הוא קריאה של הקב"ה לבניו - עכשיו אתם נמצאים כאן, זהו מקומכם, הפיזי והרוחני.גם במקומות הרבים שעוברים במסע, שהם מקומות נמוכים, רחוקים - הם חלק ממסע, חלק מקשר. סופו של המסע הוא בקשר של בנים ואבותיהם.חודש מנחם אב - הוא אמנם חודש של פורענות, אך בשורתו היא שעל אף כל הפורענות יש בסוף נחמה, י...

פרשת מטות נפתחת באופן מפתיע, בדרך כלל ה' מצווה על משה להגיד לראשי המטות או לבני ישראל. לעומת זאת בפתיחת פרשתנו משה רבנו אומר משהו שהוא שמע מהקב"ה לעצמו ומצווה בו אחרים - והדבר הזה מקבל תוקף כאילו הקב"ה ציווה את משה לאמרו לבני ישראל.משה רבנו מבין מה הדבר שצווה ה' גם כשלא נאמר באופן מפורש שזה הדבר אשר צווה ה'. הקשר שלו עם הקב"ה הוא כל כך בהיר כי הוא הצליח לפגוש את הקב"ה בכזה עומק שהוא כבר מבין את רצ...

פנחס, מקנא לה', והורג את זמרי וחפני. איך דווקא הוא הקנאי זוכה לברית שלום?הקב"ה מקיים את בריתו בזכות פנחס. פנחס מצליח לזהות שהקב"ה מלא חמה, אך הוא עדיין מבקש לעמוד בבריתו והבטחתו לבני ישראל. פנחס מזהה את הנקודה של 'ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי' - הקב"ה לא רוצה לכלות את בניו בשום מחיר אפילו בכעס וקנאות...הקב"ה דואג לכך שבשעות נפילה נבין שישועתנו תלויה בתשובה מתוכנו, במשהו שיקום מתוכנו וישכך את כעסו...

בלק לא מנסה לפגוע בעם ישראל באופן פיזי. הוא מנסה לפגוע בקשר של הקב"ה עם עמ"י.איך פוגעים בקשר? מסירים את רצונם של עמ"י מקרבתו של הקב"ה ומסירים את רצונו של הקב"ה מבחירתו בעם ישראל.בלק מנסה לפגוע בקשר שבין עם ישראל לקב"ה, אך הקב"ה לא מאפשר לו - לא הביט און ביעקב.נכון, עם ישראל חטא ונפל, וראינו את נפילותיו בפרשיות החולפות. אך למרות הנפילה לא ניתק הקשר ולא נפרד בין הקב"ה לעמו. אהבתו של הקב"ה לא פוסקת ב...

הכותרת בה נפתחת הפרשה מפתיעה. היינו מצפים שלקראת העיסוק בדין של פרה אדומה ייכתב זאת חוקת הפרה, אך מה העניין לערב את כל התורה בזה?לומד ר' לייבלה שמפרשת פרה ניתן ללמוד על כל החוקים- שהם המצוות הלא מובנות, שבכל התורה.אפר פרה אדומה מטהר בגדים אך כל מי שעוסק בו נטמא מהעיסוק - הפרדוקס הזה הוא הרעיון של כל התורה כולה, דווקא במקום שבו מגלים עוד טומאה - עצם הגילוי הוא ההיטהרות, הוא יוצר את המתח המניע את הי...

הקב"ה מגיב שלוש פעמים לאירועים שקורים בפרשה.בפעם הראשונה הוא פותח את האדמה שתבלע את קרח ועדתו, ולאחר מכן הוא מכה את העם במגפה..בפעם השלישית הוא לא פועל אלא קורא למשה ואהרן לעשות את מבחן המטותמה מלמד אותנו מופת המטות? ומה הוא מלמד על ההנהגה שהקב"ה בוחר?מטה הוא דבר מעובד, הוא מוצר מלוטש - וגם הוא יכול לפרוח. גם אדם שעמל יכול להתחדש, גם הכהן הגדול צריך להיות בעמדה שהקב"ה צריך לחזור ולבחור בו.דבר נוסף...