חסידים שותים מזה | נגיעות חסידיות עם רה"י הרב חיים וולפסון

אחת ההפתעות הגדולות בפרשת ויגש מצויות באופן שבו התורה מספרת על היחשפותו של יוסף - 'ולא יכול יוסף להתאפק' - מכאן אנחנו לומדים שאם הוא היה יכול הוא היה מתאפק, שהייתה תכנית אחרת.רגע ההיפוך הזה משמעותי מאוד אך לפניו נתבונן בדמויות המעורבות. יהודה הוא זה שהולך מדחי אל דחי בכל הפרשיות החולפות, הוא זה שמתמודד כל הזמן בעשיית תשובה על חטאו עם תמר, בעשיית תשובה על חטא מכירת יוסף, במאבק יום יומי וארצי. יוסף...

חלום פרעה מסופר בפרשתנו פעמיים ופרט אחד מבדיל בין הפעם שבה הוא חולם ובין הפעם שהוא מספר את החלום ליוסף הפרות הרזות בולעות את הפרות השמנות - ופרעה מוסיף 'ולא נודע כי באו אל קרבנה' - הוא לא מסוגל לקבל את זה שבתוך הרזון והחושך יש שפע ואור. יוסף לעומתו מבין שחושך הוא לא סתירה לאור, הוא אולי כיסוי והסתרה שלו.בכלל יוסף הוא הדמות של הכנת השפע והחיים בתוך המציאות החשוכה - כך בירידתו למצרים כדי להכין את הק...

לאורך כל סיפורי יעקב ועשיו נראה שיש ביניהם העתקה וזיגזג בלתי פוסק - יעקב יוצא לחפש אישה ועשיו יוצא, התורה מספרת על שושלת עשיו ומיד על שושלת יעקב. תנועת הזיגזג הזו, אומר השפת אמת, היא סינון ודיוק של מיהו יעקב, יעקב בהתנגשות המתמדת מול עשיו בעצם מברר את עצמו כל הזמן מהחוץ. פרשתנו מתחילה עם שושלת יעקב אחרי שושלת עשיו שבסוף הפרשה הקודמת ואומר המדרש - "ביקש יעקב לישב בשלוה - קפץ עליו רוגזו של יוסף". הק...

ידועות מילותיו של יעקב אבינו 'קטונתי מכל החסדים... ועתה הייתי לשני מחנות' אלא שהשימוש בקטנות, ובפיצול לשתי המחנות כחלק מהודאה לקב"ה- מפתיעות, שכן נראה שאלו דברים לא טובים. השפת אמת לומד מהמדרש שקטנות היא מצב טבעי כחלק מקשר. ישנו מצב שבו מישהו מעניק לי בקשר ואני לוקח לעצמי ושומר, במצב כזה הקשר יישבר, אני מחזיק אצלי כי אני חש גדלות וכח. הקטנות עושה אותי חלק מהזרימה של מעגל הקשר, משהו שקיבלתי עובר ממ...

יציאתו של יעקב נדמית כאילו יעקב הולך אל חושך גמור וללא יעד, כאילו יעקב הולך לשקוע בצללים, ואז בתוך החושך - "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש". חז"ל דורשים את הפסוק לשלושה עניינים - תפילת ערבית, שעבר בבית המקדש, ושנעשתה לו קפיצת הדרך. השפת אמת מקשיב לשלושת הדברים הללו ומצביע על קשר עמוק מאוד ביניהם.ליעקב נעשית קפיצת הדרך פנימית, הוא מתעלה מעל המדרגה הטבעית שלו - הוא נמצא במקום שעוד לא הוקם, הוא מתעלה...

ליצחק אבינו יש קונספציה - עשיו הוא זה שצריך לקבל את הברכה הראשונה והחשובה ויעקב את הברכה המשנית. אלא שליצחק יש טעות בקונספציה. הברכה בעצם מכוונת ליעקב. מלמד אותנו השפת אמת שאמנם נראה שהברכה מתאימה לעשיו 'איש הציד' שמבקש לפרוץ את גבולות החיים ולשלוט במציאות, שמבקש לעשר את המלח ולקדש את המציאות, אלא שכל זה רק למראית עין. אם עשיו היה מקבל את הברכה הזו הוא משתמש בה לכח, למציאות נמוכה ולא למציאות אלוקי...

בפרשת חיי שרה אנחנו מתוודעים לשליחותו של אליעזר, עבד אברהם. המאפיין החזק של שליחותו של אליעזר היא העובדה שהוא הולך בכיוון ההפוך, עוזב את בית אברהם וחוזר אל המקום ממנו אברהם בא, אלא שלמרות ההתרחקות, ולמרות החזרה למקומות מהם אברהם יצא - התורה מבליטה לכל אורך השליחות את הזיקה של אליעזר לבית אברהם. השפת אמת לומד שישנם שני מצבים בעבודת ה' - יש מצב של אבות ובנים, מצב של נוכחות, של קרבה פנימית עמוקה. אך...

ישנו קשר עמוק בין נסים וניסיונות - שניהם קשורים בשבירה של התכונה הטבעית שלנו והתרוממות עם כח עליון למקום שהוא מעל הטבע. אברהם אבינו עמד בעשרה ניסיונות - חשף שוב ושוב כוחות רוחניים פנימיים של התעלות מעל הטבע של עצמו.השפת אמת מאיר שישנו קשר בין עשרת הנסיונות שעמד בהם אברהם לעשרה נסים שנעשו לאבותינו - שכן אברהם אבינו טבע באומה שלנו את הכח לעמוד בנסיונות עם כוחות פנימיים שמתפרצים ומכריעים את המגבלות ה...

אברהם אבינו ידוע כראשון שהלך אחרי הקב"ה, אלא שמעלת הליכתו גדולה יותר משום שבמקרים רבים אברהם לא מקבל את הכתובת אליה הוא צריך ללכת - הוא מקבל ייעוד והוא צועד בתוך הלא נודע במטרה להגשים את הייעוד. כך הוא בציווי הפותח את פרשתנו "לך לך...." לאיזה ארץ? "אשר אראך". וכן הדברים בעקדת יצחק ובעוד נסיונות שמנסה הקב"ה את אברהם.ההליכה אל הלא נודע יש בה מעלות רבות - הכוחות שהיא מוציאה מהצועד גדולים הרבה יותר שכ...

דור המבול ודור הפלגה הם שתי תנועות במציאות. דור המבול הוא דור שאין לו שום הכרה בבורא של העולם, ממילא המבול הוא לא ממקום של עונש אלא מכך שכשאדם לא מכיר הכרה כל כך בסיסית של קיום - העולם פשוט קורס עליו. נח שהוא היחיד שלא מאבד את ההכרה הזו נשאר חי פשוט כי רק הוא מחובר לד.נ.א הבסיסי של העולם. דור הפלגה הוא דור שמבטא קומה אחרת - העולם מכיר בכך שיש לעולם תכלית , שיש בורא לעולם שנתן לאנושות ייעוד, אלא שד...

רש"י הראשון על התורה פותח בדבריו המפורסמים של ר' יצחק שמסביר שהתורה לא פתחה ישר במצוות אלא בבריאת העולם כדי להראות שהארץ של בני ישראל היא. השפת אמת לומד מכאן יסוד יותר גדול - ספר בראשית כולו מספר את סיפורם של האבות - אלו שדבקו בקב"ה מתוך התבוננות בעולם ולא מתוך תורה ומצוות - כי 'כל הארץ כבודו', כי התורה לא מסתכמת במצוותיה אלא בידיעה שהקב"ה שוכן בעולם.השפת אמת מביא מדרש נוסף שמסביר שהתורה היא הכלי...

השפת אמת - ר' יהודה לייב אלתר, אחד מחשובי האדמורי"ם בחסידות, למדן אדיר ודרשן גדול - מהחשובים באדמור"י פולין במחצית השנייה של המאה ה-19. השפת אמת הוא בעל שפה משלו וספריו נלמדים בכל חוגי החסידות. עולמו הרוחני מושפע מחסידי פשיסחא-קוצק, כנראה שגם מחסידי חב"ד אך הוא בעיקר בעל דרך ייחודית לו - רעיונות שהם ממש שלו. אנו לא נוכל לצלול לכל הרמיזות המילוליות של השפת אמת אבל ננסה לגעת ברעיונות שלו וביסודות הר...

שמונה פסוקים לפני סוף התורה מסופר לנו על מותו של משה והגמרא שואלת מי כתב את הפסוקים שאחריו - הגמרא מציעה שיהושע כתבם, אבל גם מציעה ש'משה כותב בדמע'. האור החיים מסבר שדמע הוא מלשון 'מלאתך ודמעך' - התבואה המעורבבת שלך. יש עניין עמוק שכשאדם ניגש לתורה הוא יכול להיות מרוחק ולא להתערבב בתורה ולתת לה לערבב אותו. אבל גם אפשר אחרת - לפתוח את הלב לתת לתורה לגעת באדם, בעומק הנשמה - לגרום לנו להוריד דמעות. ד...

איך נכנסים לסוכה?שני סיפורים אחד חסידי והשני מתנגדי מלמדים שהכניסה לסוכה היא מצד אחד תוצאה ישירה של ימי התשובה שבגבינו - עמדנו במשפט וזכינו בדין ועכשיו אנו נכנסים פנימה בצדק, אלא שבכל צדק יש גם מידה מסויימת של צדקה - של חסד אלוקי שבכלל ניתנה לנו הזכות לחסות בצל הסוכה.עד כדי כך גדול החסד האלוקי שאולי נכון להיכנס לסוכה בפשטות, בלי לכפות את הקב"ה לא להוריד גשם כמו שעשה ר' גרשון מקיטוב, להיכנס לסוכה ר...

"במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד"אחד ההסברים אומר שבעל התשובה נדרש לעוצמה גדולה וחזקה יותר בשביל להצליח לשוב כי הוא צריך גם להתנתק מהרע וגם להתחבר לטוב, בעוד הצדיק הוא כזה שנמצא בטוב באופן טבעי - אין לו מאמץ מיוחד להיות טוב ולכן ממילא בעל תשובה גדול יותר.המאור ושמש מבאר באופן אחר. בעל תשובה הוא מי שהיה במקום נמוך ויודע שניתן לצאת ממקום אחד למקום אחר - שניתן לגמש את המציאות....

סיפור חסידי אחד. שתי עמדות נפש לראש השנה.נקודת מבט אחת מבקשת לראות ביום הדין יום של מיקוד פנימי, של רצון להיות טוב יותר, של ביקורת עצמית ורצון להשתפר גם לאחר שנראה שכבר ניתנה ברכת רחמים.נקודת מבט אחרת, תמימה יותר חושפת רובד אולי פנימי ועמוק יותר בראש השנה - עצם המפגש עם מקור הברכה הוא כבר כאילו נתקיימה הברכה, מרגע שראינו פנים בפנים סרה יראת הדין וניתן לשמוח בברכת החיים שניתנה.

דרכם של חסידים - בסיפור ומשל - כאלה שכולנו מבינים. שני סיפורים על מלכות מלמדים על ההתרחקות שאנחנו התרחקנו מהקב"ה ועל ההתרחקות של הקב"ה מאיתנו, על אופי הקשר בינינו - לפעמים אנחנו בנים השייכים למלכות שלעתים מאבדים את הדרך, ולעתים אנחנו היועץ הקרוב שהתקרב מדי עד כדי חטא. זעקת הבן ולבושיו של היועץ הם התזכורת לקשר בינינו והנמשל לאלו - שופר של ראש השנה. שופר של זעקת התקרבות ושייכות, שופר של זיכרון חסדים...

מצוות ביכורים היא אולי המצווה הקשה ביותר לקיום - האדם עומל שנים ארוכות בטיפוח עץ, עומל משנה לשנה על הצמחת פירות טובים - ובמקרים רבים הוא גם זוכה לכך - ואז הוא רוצה להינות מפירותיו הטובים - פרי עמלו וסטופ. עצירה. להעלות ביכורים אל הכהן ורק אז לבוא להינות מפרי העמל.המאור ושמש סבור שזהו סיפורה של התורה בכלל. סיפורו של עם ישראל בעולם; במציאות יש רובד חזק מאוד של כוחות חיים פורצים, בועטים, מתגלים. בתוך...

פרשת כי תצא עמוסה במצוות וביניהן מצות מעקה. המאור ושמש מבאר מצווה זו על דרך הרמז וכהקדמה הוא מבאר בכלל למה משתמשים בדרך רמז... רמז בין אנשים הוא מחווה סמויה שמגלה משהו שעומד מאחוריה, משהו פנימי ועמוק יותר ובמהות שלו הוא שבירה של התקשורת הטבעית - הוא רמוז. בכך כוחו - הוא לא הדבר בעצמו, הוא מאפשר גישה ייחודית ומחווה אחרת אל האדם שמולי. תנאי אחר לקיומו של רמז הוא העובדה שהצד השני קשור אליי, מבין אותי...

פרשת שופטים חושפת בפנינו את המנגנונים הציבוריים של עמנו, אחד מהם הוא עיר המקלט. התבוננות עמוקה במציאות של עיר המקלט מלמדת עניין עמוק על תיקון ותשובה.המאור ושמש מקשה קושיה בפשט - אם מטרת העיר להגן על רוצח בשגגה מדוע יש רק שש? הרי אם הייתי רוצה לשמור עליו הייתי צריך להרבות בערי מקלט ושיוכל להגיע לזו הקרובה אליו כמה שיותר מהר... והוא מסביר כך - הדרך אל עיר המקלט - היא חלק מהעניין של עיר המקלט. האדם ש...

פרשתנו פרשת עקב פותחת ביסוד חשוב - השכר שאתם מקבלים על מעשיכם הוא מכח ההבטחה לאבות. יסוד זה, אומר המאור ושמש, מלמד על הסוג המכוון של העבודה, אדם יכול לעבוד בשביל שמעשיו יתנו לו שכר, שהוא רואה רק את עצמו, את הכאן והעכשיו. אלא שיש עבודה שבה האדם רואה את עצמו כחלק משרשרת, הוא ממשיך את אבותיו ומבקש במעשיו להנחיל לבניו - ועליו נאמר 'היום לעשותם ומחר לקבל שכרם' גם פרשת ראה שנגיע אליה בשבוע הבא מעמידה יס...

שתי מערכות יחסים קיימות בעולם שלנו - האחת היא המערכת יחסים העסקית - אדם נותן דבר ומקבל משהו בתמורה מזולתו. אלא שישנה גם מערכת היחסים האישית שעניינה הוא לא 'תן וקח' - אלא נתינה מתוך אהבה, מתוך קשר אישי. לא זו בלבד, אם ננסה להכניס מערכת עסקית לתוך מערכת אישית פגענו בה, אם מישהו עשה לנו משהות מתוך אהבה ונציע לו כסף על כך - לא רק ביטלנו את האהבה שבנתינתו - גם זלזלנו בה.ואתחנן אל ה' - משה מבקש מתנת חינ...

...משה רבנו ניגש לדברי תוכחה רבים לבני ישראל והאופן שבו הוא אומר את הדברים הוא שיעור במצוות התוכחה. כשאנחנו מוכיחים חבר, אנחנו צריכים רכות, רמיזה - לא לבוא באופן ישיר ותקיף מדי.מעלתה של התוכחה המסותרת היא בכך שהחבר לא מרגיש שכולו דפוק או נפול - זה לא כל אישיותו. יתירה מזאת, העובדה שהתוכחה מרומזת אומרת שיש כאן משהו לא גמור, לא סופי - יש פה משהו שאפשר לתקן אותו, שהוא בתנועה. דיבור ברמז מאפשר תיקון א...

יסוד גדול בתורת ה'מאור ושמש' הוא יסוד החבורה. אלה מסעי בני ישראל - מסעיהם אל החצר של הצדיק. בשביל מה חסיד נוסע אל הצדיק? רוחניותתהיה,התרוממות תהיה, אבל מעל הכל הוא נוסע בשביל החבורה שמתכנסת אצל הצדיק. הוא נוסע להיות עם יתר החסידים, צעירים ומבוגרים, תלמידי חכמים ופשוטי עם - אצל הצדיק כולם שווים, כולם שם עם המטען הרוחני שלהם, איש איש ומעלתו, איש איש ותהפוכות חייו. בשביל להתקבץ אל הצדיק צריך ענווה, נ...

אליהו הנביא בגמרא בברכות מלמד אותנו על געגוע הדדי שמתקיים בין הקב"ה לעם ישראל... כשאנחנו עומדים בתפילה אנחנו מביעים חרטה על חטאינו שהביאו לחורבן - מבקשים קרבת אלוקים, מבקשים שישוב אלינו. אלא שתפילתנו מעוררת גם בקב"ה חרטה - מעוררת בקב"ה געגוע ורצון לשוב אלינו באמת - גם לנו וגם לו יש צער על החורבן, על הריחוק בינינו.הגמרא מספרת שהקב"ה מתחרט שברא את היצר הרע, והמאור ושמש מסביר שזה משום שפעולת היצר הרע...