זכרונות מאתיופיה

אלמז מספרת על משפחתה, מתארת את כפרה ואת ההיסטוריה המקומית, כולל בית הקברות היהודי של מחוז ווגרה, שנמצא בכפרה. אביה עסק בחקלאות ובאריגה ואלמז מספרת על תהליך אריגת הבדים. אמה הייתה קדרית, שייצרה ומכרה כלי חרס מיוחדים. מגיל 6 אלמז החלה לעזור לאמה בעבודות הבית כגון טחינת גרעינים, הכנת חמאה, ניקוי הבית, כיבוס הבגדים והבאת מים מהנחל. אלמז מספרת על סדר יומה כילדה ומפרטת על טקסי הקפה, המשחקים השונים ששיחק...

קייס ברקו טגנייה החל את לימודי הדת כבר בגיל ארבע, אצל אחיו ואביו. בהמשך העמיק את לימודיו בשפת הגעז אצל המנהיג הרוחני של הכפר. בגיל 12 נשלח ללמוד בבית מדרש אצל הקייסים. הוא מספר בהרחבה על רזי לימודי הדת בקרב המנהיגים הרוחניים של יהודי אתיופיה, ואודות הלימודים והחיים הייחודיים שהתקיימו לצד נזירים, אשר נחשבו ככוהנים בדרגה גבוהה ביותר. בגיל 15 חזר לכפרו ושימש עוזר למנהיג הרוחני של הכפר. בגיל 18 התחתן...

אדיסו מספר על עץ משפחתו, מתאר את כפרו ואת ההיסטוריה המקומית. הוא נולד בזמן שלטון האיטלקים בצפון אתיופיה, למשפחה שהיו בבעלותה אדמות חקלאיות (בשונה מאזורים רבים אחרים, בהם נאסר על יהודים להחזיק באדמות בתקופה זו). הוא מספר על שכנות טובה עם הנוצרים, ועל מנהגי הטהרה שהיו נהוגים בקהילת "ביתא ישראל". אדיסו למד מאביו את מקצוע רעיית הצאן, החקלאות, הצורפות והנפחות. באזור מגוריו לא היה בית ספר והוא למד קרוא...

דמסצ'או מתאר את אילן היוחסין של משפחתו, את כפרו את ההיסטוריה המקומית. מגיל שמונה החל לרעות צאן ובקר ועזר בעבודות החקלאות. משבגר קצת אביו לימד אותו את מלאכת הנפחות, והוא היה מחלק את זמנו בין רעיית העדרים, העבודה החקלאית ועבודת הנפחות. דמסצ'או מספר שרוב הזמן היחסים בין הקהילה היהודית והשכנים הנוצרים היו תקינים וטובים. זאת פרט למקרה בשנת 1970 בו השכנים הנוצרים התנכלו לנשות ביתא ישראל שבאו לאסוף עפר ו...

קייס ביאדגלין בינסאי מתאר את אילן היוחסין של משפחתו ואת פועלם של אביו ואמו. מגיל שבע אביו הקייס הכיר לו את לימודי הדת והקנה לו את שפת הגעז. במקביל רעה צאן ובקר, ועבד בעבודות חקלאות. כך היה עובד ביום ובלילה לומד. הוא מתאר את יחסיו עם אביו, שלחץ עליו ואף הכריח אותו להיות קייס. הוא מספר על מקרה של הזנחה בשמירה על הכוורות המשפחתיות, כדוגמה ליחסיו עם אביו והאופן בו הוא חינך אותו. בנעוריו הוא נודע ביכול...

ברקו מתאר את תולדות משפחתו. לאחר שהוריו התגרשו בילדותו, עבר כפרים שונים עד שהשתקע יחד עם משפחת אמו בכפר בשם צ'נקרה. ברקו מתאר את המקום, את הטבע, ומסביר כיצד היה מכין שוט מענפי עצים. בגיל שמונה עבר שוב, הפעם לגור עם אחותו בלב-ווחה שבאזור זנגו, והיה חוזר לבקר את אמו בשבתות ובחגים. בלב-ווחה החל לרעות צאן עם ילדי האזור. ברקו שמר על הצאן מפני קופים, שועלים ועלוקות, והשגיח שלא יזיקו ליבולים החקלאיים בסב...

ממויה מתאר את אילן היוחסין של משפחתו, את כפרו ואת ההיסטוריה המקומית. בילדותו רעה צאן. הוא מספר על המשחקים השונים ששיחק, על הסיפורים ששמע על ירושלים ועל הערגה אליה. כשהיה בן שש נשלח ללמוד בבית הספר היהודי שדודו ניהל באמבובר. כתלמיד חרוץ התקדם בלימודיו במהירות ותוך שלוש שנים סיים את כל שש כיתות בית הספר היסודי. הוא מספר על הלימודים, ההווי החברתי וסדר היום בבית הספר. לכשעבר את המבחן הממשלתי בין כיתות...

לאה מתארת את אילן היוחסין של משפחתה, מספרת על השמות השונים שניתנו לה ומסבירה את פירושם. היא מתארת את החיים וההווי בכפר אמבובר: איך נראה ביתה, אילו גידולי שדה היו מגדלים, עבודות הבית בהן עסקה והמשחקים בהם שיחקה. לאה החלה ללמוד בבית ספר שהוקם באותם ימים באמבובר על ידי מורים יהודים מאסמרה. היא מתארת את מבנה בית הספר ואת דרכי ההוראה בו. במהלך לימודיה נבחרה להיות בין התלמידים שנשלחו ללמוד בבית הספר הגד...

רחמים מסביר את פירוש השמות השונים שלו, מתאר את אילן היוחסין של משפחתו, את כפרו, ואת ההיסטוריה המקומית. הוא מרחיב על פועלו של בן משפחתו, הכוהן הגדול, האחראי על כל הקייסים, קייס ברהן. רחמים מספר כי למד מאביו דברים רבים, ביניהם כיצד לבנות בית ואסם, וכיצד ליצור מקומות מסתור לנשק וכסף בתוך הבית. אביו תמיד הקפיד שלא יתקנא באף אחד אחר ולימד אותו ערכים ומסורת. רחמים מעלה בזיכרונו מקרה בו אביו החזיר שוורים...

יעקב מתאר את אילן היוחסין המשפחתי ואת כפרו. הוא מרחיב על בתי הכנסת, הנזירים והקייסים שהיו גרים ומלמדים במקום. כמו כן הוא מספר על ההיסטוריה המקומית: בתקופת רדיפת היהודים תחת שלטונו של הקיסר יצחק, בוצע טבח ב-75 יהודים שלא הסכימו להמיר את דתם. במקום בו נטבחו נבע מעיין בשם ווסטה צגאי, שהפך למקום קדוש ויהודים מכל המחוזות היו עולים אליו לרגל על מנת להירפא ולהיטהר. יעקב מרחיב על המנהגים השונים סביב הכניס...

קייס צהיי מספר על אילן היוחסין של משפחתו ועל ייחוסה. הוא מרחיב על ספר ארדית שהיה שייך לסבא רבא שלו, קייס אבא ברוך. הוא מתאר את כפרו ומספר על ההיסטוריה המקומית. בילדתו רעה צאן ובקר ונמשך לספרי הדת, במחשבה שיוכל ללמוד מהם ולהפוך גם הוא לקייס, כמו סבו. באחד מהימים, בהיותו בן תשע, יצא לרעות את הבקר ואחת הפרות הידרדרה ונפלה ליד מקום בו מורה קבע את כיתתו ולימד את תלמידיו, וקייס צהיי הצטרף אליהם. שם הוא...

ווייניטו מספרת על אילן היוחסין של משפחתה. מדברת על טיפוסים שונים של אנשים והערכים בהם הם מחזיקים. ווייניטו מתארת את סדר היום בימי חול, בשבתות ובחגים וכן את המסורות השונות של חיי הכפר היהודי. היא מספרת על עבודות הבית כגון טחינת גרגירים, הכנת אוכל, הבאת עצים לבעירה ורקימת קישוטים לבגדים. ווייניטו התחתנה כשהייתה בת שמונה ועזבה לבית בעלה בכפר סרמלה. תחילה לא רצתה לעזוב את בית הוריה והייתה מוצאת תירוצי...

צהיינש מתארת את אילן היוחסין של משפחתה. היא מספרת כי בילדותה הוריה התגרשו, אימה הביולוגית לא יכלה לטפל בה, והיא נדדה בין סבתה, אביה שנישא בשנית ודודתה. מפני שלדודתה לא היו בנים, צהיינש החלה לרעות אצלה את הצאן. בזמן ששמרה על הצאן היא הייתה משחקת משחקים שונים עם ילדי השכונה כגון: גבטה, אשו-ללה ועוד. לאחר עשר שנים עברה צהיינש לאשה אחרת של אביו שגרה בבלסה שבמחוז גונדר, שם עבדה כקדרית וביצעה עבודות בית...

ירגה מתאר את אילן היוחסין של משפחתו ואת היחסים המיוחדים עם אביו. כשהיה בן תשע המשפחה עברה לגן שלאמה, כיוון שבניגוד לכפר הולדתו, שם התאפשרה ליהודים בעלות על האדמה. הוא מתאר את הגידולים השונים ומסביר על איזו אדמה ובאיזו עונה ניתן היה לגדל כל אחד מהם. ירגה החל את לימודיו בפנימייה של מיסיונרים גרמנים מחוץ לעיירה דבט. הוא מספר על ימיו בפנימייה, על הלימודים ועל החופשות בביתו. בגיל 19 סיים את לימודיו בפנ...

שמשון מתאר את אילן היוחסין של משפחתו. הוא מציין כי בילדותו עסק בעבודות מרעה וחליבה. כמו כן הוא מספר על היחסים עם הנוצרים בכפרים השכנים, שהיו יחסי מסחר: הנוצרים היו באים לקנות בגדים, כלי ברזל וכלי חרס ממשפחתו, אך הם הקפידו לא להיכנס איש לביתו של רעהו. שמשון מרחיב על המלחמה בשלטון האיטלקי באתיופיה ועל השינויים שהתרחשו עם חזרתו של הקיסר היילה סלאסי לשלטון. בגיל 12 נשלח ללימודים בעיירה בשם קוּשֵשיל. ש...

תקווה נולדה בכפר מרבה ולה שמונה אחים ואחיות. היא מתארת את האווירה והיחסים ששררו בקרב ילדי הכפר, ומפרטת את סוגי המשחקים שנהגה לשחק בילדותה. תקווה נישאה בגיל 13. היא מספרת כיצד באו לבקש את ידה, על השידוך, האירוסין וההכנות לחתונה. כמו כן היא מרחיבה על הטקסים במהלך החתונה, על חוויותיה ותחושותיה כלפי המעבר מבית הוריה לכפר של בעלה. כעקרת בית טיפלה בילדיה וביצעה עבודות שונות, כגון בישול, כביסה הכנת תבלינ...

דסלון מתאר את אילן היוחסין של משפחתו ומסביר את המשמעויות של השמות השונים שניתנו לו. לאחר זמן מה כל המשפחה עברה לעיירה בשם אייבה. בילדותו היה אחראי על הכבשים של המשפחה והיה שותף לעסק המשפחתי של קנייה ומכירה של צאן. משהתבגר דסלון התמקצע בטיפול בסוסים. הוא למד לגדל, לאלף, להרביע אותם ולשמור עליהם והציע את שירותיו לכל תושבי השכונה. דסלון מספר בפירוט על עבודתו עם הסוסים ועל מקומם של הסוסים בחיי הקהילה....

זממו מתארת את אילן היוחסין המשפחתי. היא גדלה תחת שלטון ראס קאסה ובמהלך ילדותה האיטלקים כבשו את אזור מגוריה לחמש שנים. אביה ודודה לחמו בהם עד שהקיסר היילה סלאסי שב ותפס את השלטון במדינה. זממו מתארת את כפרה גינְד-ווּאה, ואת הגידולים של משפחתה. היא נזכרת כי תושבי הכפר היו מתפללים לכיוון ישראל ואף הולכים לישון כאשר הם פונים לכיוונה בגלל הרצון העז לשוב לארץ אבותיהם. היא מפרטת אל המשחקים השונים בהם שיחק...

יאשמו מתארת את אילן היוחסין של משפחתה. אביה נפטר בגיל צעיר, ואמה נאלצה לצאת לעבוד. יאשמו ואחיה ניהלו את משק הבית והאדמות, ובנוסף לעבודות הבית הייתה יאשמו עוזרת לגברים בעבודות השדה. בגלל קשיים כלכלים עברו בני המשפחה לעיירה סנבטייה, התגוררו בה שש שנים, עד שלבסוף חזרו לבֵלֵסה-מאוְוְרֵה. שם התחתנה יאשמו דרך שידוך בגיל 16. יאשמו מספרת כיצד כשהייתה בת 15 אמה לימדה אותה ליילד, והיא הייתה מצרפת אליה ללידו...

קייס אלמו מתאר את מבנה המשפחה ומספר כי היה עוזר לסבו קצר הרואי ושומע ממנו סיפורים. הוא מתאר את מקום הולדתו ואת היחסים עם השכנים הנוצרים. הוא מספר על שרשרת הרים על שם משה, אהרון ואברהם אבינו, שהייתה ממוקמת בקרבת הכפר ובה מקומות קדושים שאליהם היו עולים להתפלל ולהירפא מבעיות רפואיות. כשהיה בן שתיים-עשר החל ללמוד בבית ספר אצל קייס סֵנְבטֵה יסאק. מילדות ידע שהוא רוצה להיות קייס ולכן מאוד שמח כאשר אביו...

יאשי מתארת את אילן היוחסין של משפחתה ואת כפר ילדותה, אוזווה. היא מספרת על עבודות הבית שביצעה כילדה ובאילו משחקים הייתה משחקת. בגיל שבע נשלחה ללימודים בבית הספר המקומי. את השנה הראשונה שלה בבית הספר העבירה יאשי במשחקים מחוץ לכיתה, והחלה ללמוד למעשה רק בשנה השנייה. יאשי מתארת כיצד אבי חתנה בא לבקש את ידה מהוריה כשהייתה בת 12 ואת השתלשלות האירועים שהובילה בסופו של דבר לחתונתה. היא רצתה להמשיך ללמוד ו...

עלמו מתאר אילן היוחסין של משפחתו. בילדותו עסק בעבודות המרעה. כשהיה בן שש הוא ומשפחתו עברו לכפר דבת, שם החל ללמוד בבית הספר. הוא מספר על הגזענות כלפיו בזמן הלימודים. עלמו החל לצייר בגיל צעיר, והוא מתאר איך כישורנו התפתח בזמן שליווה בציוריו אירועים שונים בבית הספר. מגיל 15 החלו מזמינים אותו לצייר באירועים ועבור פורטרטים. הוא צייר מתמודדים פוליטיים ואירועים חשובים. הוא מתאר כיצד הכין את חומרי הציור ש...

מהרי מתאר את אילן היוחסין של משפחתו. הוא מספר על תפקידו של הקייס כאב רוחני לקהילה, וכן כמורה לתנ"ך ולשפת הגעז בבתי הספר המקומיים. בילדותו עסק מהרי בעבודות המרעה ובהבאת עצים להסקה. מגיל צעיר החל גם ללמוד אצל קייס ייהיאס בכפר אספורייה. לא הרבה אחרי כן הגיעו לכפרו מורים שנשלחו על ידי הסוכנות היהודית ללמד את התלמידים עברית. כשהגיע לגיל מצווה הוא ברח כדי ללמוד בפנימייה בעיירה דבת. הוא מתאר את תהליך הקב...

אברהם מתאר את העץ המשפחתי שלו. כשהיה תינוק משפחתו עברה לגור ולעבוד בהומרה שעל גבול סודן, אך לא הסתדרה עם תנאי האקלים הקשים ועברה למחוז וולקיט. שם למד כילד לדבר את השפה הטיגרינית. לאחר שש שנים הוריו התרגשו והוא עזב עם אמו ואחיו לעיר גונדר. לאחר מכן עברו למשפחת אמו בקוששלית בסמוך לאזזו. אברהם עבד שם כשכיר ברעיית צאן ועזר בפרנסת המשפחה. כשהגיע לגיל 12 עבר להתגורר ולעבוד עם דודיו בכפר אנקובבר שסמוך לכ...