זכרונות מאתיופיה

גאשיי מתאר את אילן היוחסין של משפחתו, את כפרו ואת ההיסטוריה המקומית. בילדותו היה רועה צאן ובקר ומשבגר מעט היה יוצא עם אביו, לעבד את שדות המשפחה. הוא מספר על המשחקים שנהג לשחק בילדותו. גאשיי מספר כי כאשר אמו חלתה האמינו כי נכנסה בה רוח רעה, שעל פי המסורת יש למלא את רצונותיה כדי שתעזוב את האדם אליו נכנסה. לרוח הרעה יש רצונות משלה, ואחד מרצונותיה לפי גאשיי היה לשמוע את נגינת המסנקו – כלי נגינה מסורתי...

ינגוסה מתארת את אילן היוחסין של משפחתה, את כפרה, ואת ההיסטוריה המקומית. היא מספרת כי מגיל ארבע הייתה עוזרת בעבודות הבית שכללו בין השאר טחינת קמח, איסוף עצים לבערה, הבאת מים וניקיון. לאחר סיום המטלות הייתה משחקת עם חברותיה משחקים שונים כגון בניית בובות, שחייה בנהר וקפיצות בחבל. בילדותה, תקופת שלטונו של הקיסר היילה סלאסי ‎(Haile Selassie)‎, אביה היה שוכר אדמה ומגדל עליה גידולים רבים לשימוש המשפחה ול...

ישעיהו מתאר את אילן היוחסין של משפחתו, את כפרו ואת ההיסטוריה המקומית. בהשראת אביו החל ללמוד בגיל שש אצל קייס, בלימודי "מנקוסה" (מאמהרית: נזירים) המסמיכים לקייס. הוא מספר על טקסי הקבלה והטהרה הקפדניים, על אורח החיים ועל לימודים עד שעות הלילה המאוחרות. הלימודים נערכו בעמידה, וכללו שינון בעל פה של התפילות וכן קבלת ברכות ועונשים. בהיותו ילד צעיר ברח ישעיהו מספר פעמים מתחום בית הספר והיה עליו לבצע טקס...

מלסה מתאר את אילן היוחסין של משפחתו ומציין שבילדותו עסק במרעה. הוא מספר על מקרים שונים שאירעו בזמן רעיית הצאן כגון גניבה ומפגשים עם צבועים. בהמשך הוא מספר על הלימודים ועל מטלות הבית - שהפריעו ללימודיו וגרמו לו לנשור מבית הספר. כמו כן הוא מדבר על עלייתה של אחותו לארץ ועל הערגה לישראל. מלסה מתאר את גלי העלייה הראשונים דרך סודן וכיצד אבדו עקבותיהם של דודיו. הוא מספר כי במהלך תקופה זו נעכרה מערכת היחס...

קסנש מתארת את אילן היוחסין של משפחתה. בהיותה ילדה קטנה, עזבה המשפחה את כפר הולדתה עקב התפרצות של מגפות, ועברה לכפר של סבתה סילְאזהיי. בכפר זה התושבים לא דיברו אמהרית אלא אגוהנית, ותוך זמן קצר רכשה קסנש את השפה. היא מספרת על עבודתה כילדה. כמו כן היא מתארת את מערכת היחסים שלה עם אחיה ואת המשחקים השונים ששיחקו. בתור ילדה נוצרייה, קסנש מספרת על היחסים עם היהודים שבאו לכפרה ועבדו כנפחים וקדרים. כמנהג ה...

סלה מתאר את אילן היוחסין של משפחתו, את כפרו ואת ההיסטוריה המקומית. אביו היה מיישב סכסוכים ופעיל למען זכויות אדם. בתקופת שלטון האיטלקים אביו וכל גברי הכפר יצאו להילחם נגדם, וכשחזרו התחבאו ביערות סביב הכפר. אימו הייתה מביאה להם אוכל בסתר. סלה מספר על משחקים כמו קולי וגנה, שהיה משחק כילד בזמן שהיה שומר על השדות או על הצאן. כמו כן הוא נזכר בסיפור השידוך שאביו ארגן עבורו ובחגיגות החתונה. הוא מסביר על ה...

רחל מתארת את אילן היוחסין של משפחתה, את כפרה ואת ההיסטוריה המקומית. היא מרחיבה על מסורת האירוח בבית הוריה ומספרת כי בכל ראש השנה אביה היה הולך לגונדר כדי לחלק אוכל לנזקקים. כשהייתה בת שמונה נשלחה רחל ללימודים בבית ספר בוולקה, והתגוררה אצל דוד אמה. במשך השנה ששהתה שם, ירדה רחל במשקל בגלל געגועיה לביתה, עד שאביה החזיר אותה לביתה. אביה סירב לוותר על לימודיה ושלח אותה לגור עם דודתו שגרה בסמוך לבית ספר...

ירדנה מתארת את אילן היוחסין של משפחתה. היא מספרת כי אביה היה חקלאי, אורג ובעל תפקיד בכיר בשלטון ושימש כמגשר בפתרון סכסוכים. אמה לימדה אותה את עבודות הבית ואת הטיפול במשק ובבקר. ירדנה מספרת על דרכי הטיפול בעגלים ובפרות: מה עושים בזמן המלטה, חליבה, מחלות ועוד. בילדותה משפחתה עברה להתגורר בכפר דזיהון במחוז ארמצ'הו, שם רבים מראשי הבקר שלהם מתו בעקבות מחלות שונות. אמה של ירדנה הייתה עקרה וגרושה כשפגשה...

מרדכי נולד וגדל בכפר דיר אווהה שבמחוז גונדר, יחד עם תשעה אחים ואחיות ועוד שלושה אחים למחצה מצד אביו. כבר בגיל שמונה רכש מאביו את מקצועות החקלאות, הנפחות ורעיית הצאן. מרדכי מספר על זמני החריש והזריעה ועל מיני הדגנים והירקות. בנוסף הוא מתאר את עבודת הנפחות ואת אופן הכנת הכלים, שהיו בעיקר כלי עבודה. הוא מדגיש כי רק יהודים החזיקו במקצוע זה. בגיל 18 התחתן. הוא מסביר את מנהגי השידוך והחתונה היחודיים ליה...

מולו-קן הוא הבן הבכור במשפחתו. הוא נולד על אדמת אביו, שהיתה בבעלות משפחתו המורחבת מספר דורות. אביו ודודו לימדו אותו את העבודות השונות שיועדו לגברים. בגיל שש כבר יצא לרעות צאן לבדו ובגיל 11 החל לעסוק בחקלאות. הוא מתאר את הנופים, הצמחייה ואת צורת ההתיישבות האופיינית לאזור מגוריו. בכפר צמחו עצי אשחר, עצי קפה ועוד. מולו-קן עסק במספר עבודות עליהן הוא מספר בהרחבה: רעיית צאן ובקר, חריש, חליבת פרות ועוד....

אנייאו מקריא קטע מספרו "נפח ברזל מכובד". בספר מתואר כיצד מספר נוצרים זוממים לרצוח נפח יהודי, אך חברו הנוצרי של הנפח שומע על המזימה ושולח לו כתב חידה, המסגיר את כוונתם הרצחנית; הנפח מספיק לברוח ולהציל את עצמו. הספר עושה שימוש בחידות, משלים ופתגמים הייחודיים למחוז צ'ילגה. אנייאו מספר על אילן היוחסין של משפחתו, הוא מתאר את כפרו ואת ההיסטוריה המקומית. הכפר, דרו-ווהאה, שכן בסמוך להר אליו בני הקהילה היו...

גנט נולדה בזמן המלחמה באיטלקים. לאחר שהאיטלקים נוצחו ועזבו את המדינה, משפחתה של גנט והקהילה היהודית של כפרה, עברו להתגורר באמבובר ובסביבתה והקימו ריכוזי התיישבות של יהודים. גנט מתארת את מנהגי הטהרה והכשרות של הקהילה היהודית ואת הכלים המיוחדים שיועדו לנוצרים. היא מספרת כי בזמן הבצורת והרעב הגודל בוולו, משפחתה תרמה את המשכורת החודשית שלה למען הנזקקים שם. בילדותה גנט למדה מאמה לארוג, לתפור, לטחון גרג...

ישי-אלקה נגדו מתאר את אילן היוחסין של משפחתו ואת כפרו. הוא מספר על עיבוד האדמה ומזמר את השירים השונים שהיו שרים בזמן העבודה. משבגר היו מזמינים אותו לשיר ולרקוד בחתונות ואירועים, והוא מרחיב על תפקידו זה. בתקופת שלטונו של הקיסר היילה סלאסי ‏(‏Haile Selassie‏)‏ ובמשך 18 שנה שימש כצ'יקה – מנהל אזורי האחראי לביטחון, גביית מיסים, השלטת סדר ופתרון סכסוכים. הוא ישב על גבעה בולטת ומרכזית אליה היו מגיעים כד...

זאודו מתאר את אילן היוחסין של משפחתו ומרחיב על הידע והערכים שקיבל מהוריו. בגיל עשר החל לרעות צאן ובקר. הוא מפרט על המשחקים האהובים עליו מילדותו: גנה, דיבה ודינגאי סבר. זאודו היה משחק עם רועי הצאן הנוצרים שפגש ולכן בהתאם לנהוג, היה צריך לבצע טקס היטהרות לפני שהיה שב לביתו. בשנת 1965 תקפה את האזור בצורת גדולה שהרסה את היבולים, והמיתה את הצאן והבקר. בעקבות הבצורת הכתה מגפה את האזור וגרמה לתמותה רבה....

גביאנש נולדה וגדלה בכפר אינקש שבמחוז ווגרה. בגיל צעיר עברה עם משפחתה לכפר טללו שליד וולקיט. היא מפרטת את סוגי המשחקים ששוחקו, בעיקר בקרב הבנות, כגון חמש אבנים. בגיל 11 נישאה והיא מספרת על החוויה: ההיכרות, האירוסין, טקס החתונה והמעבר לבית בעלה. בגיל 14 ילדה את בתה הבכורה. הלידה של בנה הבכור ארכה שלושה ימים, במהלכם עברה תהליכים שונים וקשים לזירוז הלידה. היא מרחיבה על תהליך הלידה בכפר, תנאי הלידה, תפ...

אלבצ'הו מתאר את עץ משפחתו, את כפרו ואת ההיסטוריה המקומית; הוא מתאר גם את מזג האוויר באזור, בהתאם לעונות השנה; הוא מספר על מנהגי הטהרה שבני קהילת "ביתא ישראל" היו מקיימים, על מערכת היחסים עם השכנים - הנוצרים, המוסלמים ובני שבט הקמנט, ונזכר במקרים של קריאות גנאי ויחס גזעני כלפי היהודים. אלבצ'הו נולד בזמן חזרתו לשלטון של הקיסר היילה סלאסי (Haile Selassie), לאחר נצחונו על האיטלקים. הוא מספר על ההיסטור...

אברהם מספר על עץ משפחתו. כשהיה ילד, חיה משפחתו תחת שלטון האיטלקים בעיירה אזזו. לקראת סוף שלטונם, האיטלקים היו מתעמרים בתושבים המקומיים ועל כן משפחתו עברה להתגורר בסרמלה. אברהם מתאר את סרמלה, את ההיסטוריה וההווי החברתי של קהילת "ביתא ישראל" במקום. הוא מספר כי תחת שלטונו של הקיסר היילה סלאסי לא ניתנה ליהודים זכות בעלות על האדמות החקלאיות, ומשפחתו ושאר הקהילה היהודית נאלצו לשכור אותן. אביו, שלמד והתח...

טורו מתארת את אילן היוחסין של משפחתה ואת כפר ילדותה. היא מספרת כי אביה היה מפורסם בכל האזור ובתקופת שלטונו של הקיסר היילה סלאסי ‎(Haile Selassie)‎ היו מתארחים בביתם חיילים באורח תדיר. טורו מציינת כי האדמות שבני משפחתה עיבדו היו בבעלותם. מגיל חמש החלה לעזור בעבודות הבית והייתה מביאה מים מהנהר, טווה חוטי כותנה, תופרת, טוחנת ומכינה כלים מקש ומחרס. טורו מספרת על עבודות הבית ומסבירה באמצעות אילו כלים ב...

גנט נולדה בזמן שלטון האיטלקים. היא מתארת את אילן היוחסין של משפחתה, את כפרה ואת ההיסטוריה המקומית. בילדותה אמה לימדה אותה את עבודות הבית וכן את מלאכת הקדרות וטוויית חוטי האריגה. גנט עוברת על עונות השנה ומסבירה מתי זורעים וקוצרים את היבולים השונים. בגיל שמונה גנט התארסה והיא מספרת על תהליך השידוך: מה חשוב לבדוק, איך בודקים, ועוד. כמו כן היא מתארת את הירתמות המשפחה וקהילת הכפר כולה להכנות לחתונה. בג...

טורנגו מתארת את אילן היוחסין של משפחתה, את כפרה ואת ההיסטוריה המקומית. היא מספרת כיצד משפחתה ושאר המשפחות היהודיות באזור חפרו באר מים עבור עצמן, כדי שלא לבוא במגע עם השכנים הנוצרים. טורנגו מספרת על עבודות הבית שהייתה מבצעת כילדה, כגון איסוף עצים, טחינת תבלינים וקרצוף הכביסה על שפת הנהר. כמו כן היא מספרת על ההווי והמנהגים הקשורים בשבתות וחגים. אביה של טורנגו היה קצין בצבא האיטלקי ומנהיג אזורי בקהיל...

חנה היא הבת השנייה מתוך שישה אחים ואחיות. היא נולדה בכפר בשם קר-ווהה במחוז ארמצ'ו למשפחה אמידה: אם קדרית ואב אורג. חנה מתארת את מבנה הכפר ואת חלוקת שטחי החקלאות והמרעה. היא מתארת את בית המשפחה לפרטי פרטים ואת ההפרדה המוחלטת בין מגורי היהודים לשכניהם הנוצרים. היא מספרת כי יחסיהם עם הנוצרים היו טובים, אך לעיתים בעת סכסוך הם העלילו עלילות שווא על היהודים. חנה מספרת על חוויות ילדותה: על מנהגי החג, כיצ...

דנייאו מתאר את אילן היוחסין של משפחתו, את כפרו ואת ההיסטוריה המקומית. בגיל תשע החל לרעות צאן ובקר וכשגדל בכמה שנים הצטרף לגברים במשפחתו שעבדו בעבודות חקלאיות. בנוסף הוא שימש כשליח של משפחתו והיה נשלח להביא ולמסור דברים לכפרים שונים, לעתים במרחק של יום הליכה. דנייאו מפרט את סוגי המשחקים השונים שהיה משחק בילדותו לדוגמת: קולי, גאנה, שחייה בנהר וכו'. במשך ארבע שנים הוא למד לימודי דת וחזנות אך נפשו שאפ...

יסמאני מספר את סיפור המסע שלו ושל משפחתו מכפרו לסודן, במטרה לעלות לישראל: במהלך המסע ובניגוד להנחיות וההפצרות של מורי הדרך, כאשר נכנסה השבת סירבו יסמאני ומשפחתו להמשיך ללכת והתיישבו בצד הדרך. חייל שלטון הדרג (Derg) כיתרו אותם ופתחו באש לעברם, אך איש לא נפגע הודות לאמונתם. יסמאני מתאר את אילן היוחסין של משפחתו, את כפרו ואת ההיסטוריה המקומית. אביו נפטר כשיסמאני היה ילד, והוא ואחיו היו מעבדים את האדמ...

מרקו מתאר את אילן היוחסין של משפחתו. הוא מתאר את הכפר צוואה ומציין כי בכפר שוכן אחד משלושת בתי הקברות היהודים במחוז קווארה. בגיל חמש החל לרעות עזים עם אחיו הגדול, ומשגדל היה יוצא לבדו עם עזים ופרות למרחקים גדולים יותר. מרקו מספר על המשחקים השונים שהיה משחק כילד עם חבריו, ועל כך שלמד קרוא וכתוב מאביו. בראשית כל שנה עברית, כל חקלאי סימן את החלקות שרצה לעבד, ובתמורה לתשלום מסים, היה מקבל את הזכות לעב...

דרס מתאר את אילן היוחסין של משפחתו, את כפרו ואת ההיסטוריה המקומית. הוא מפרט על המשחקים השונים בהם שיחק בילדותו, על החגים והאופן בו נחגגו, ומספר סיפורים ששמע כילד על ירושלים. בתקופת שלטונו של הקיסר היילה סלאסי ‎(Haile Selassie)‎, בני משפחתו היהודית של דרס היו מנועים מלהחזיק באדמות והם נאלצו לשכור את האדמות שעיבדו. לאחר שמפלגת הדרג עלתה לשלטון, בוטל האיסור ולמשפחה ניתנו אדמות בבעלות מלאה. בנוסף התפר...