זכרונות מאתיופיה

אברש מתארת את אילן היוחסין של משפחתה ואת ביתה, ומספרת על האהבה בין הוריה. כמו כן היא מספרת על היחסים החמים בין היהודים לשכניהם הנוצרים והמוסלמים בכפר ועל הערבות ההדדית ששררה ביניהם. בתקופת ילדותה, סבה מצד אמה היה השליט המקומי והיא ומשפחתה נהנו מפריבילגיות שונות, בהן בעלות על אדמה. אברש מספרת על העושר הרב בבית סבה שבא לביטוי בהחזקת עבדים ועובדי אדמה רבים. אביה היה נפח ידוע שתיקן וסחר בנשק והעסיק עו...

ישעיהו מספר על תולדות משפחתו. הוא מסביר כי קיבלו אישור להתיישב באייבה – כפר נוצרי בעיקרו, בזכות שירותי הנפחות והקדרות שסיפקו בני המשפחה לתושבי האזור. ישעיהו מתאר את הכפר, את ביתו ואת שגרת היום המשפחתית. הוא מספר על ילדותו, על החינוך שקיבל, ומסביר את תפקידו של הילד במשפחה. כמו כן הוא מפרט את מנהגי הטהרה והכשרות, ומדבר על השוני בין אורחות חייהם של היהודים בכפר לאלה של הנוצרים. מגיל 5 החל לרעות צאן ו...

זאודו מתאר את אילן היוחסין המשפחתי, את כפרו ואת ההיסטוריה המקומית. הוריו התגרשו בילדותו והוא עבר עם אחיו הקטן ועם אמו לבית הוריה. לאחר זמן קצר סבתו ואחיו נפטרו. אמו התחתנה בשנית ובהתאם למסורת. מפחד שהאב החורג יתעלל בזאודו אחיו הגדול העביר אותו להתגורר עם אחיותיו של אביו בדנקז. שם רעה את הבקר והצאן של המשפחה, ולמד קרוא וכתוב מתוך הספרים של אביו. לאחר שנתיים אביו נדבק במגפת הדבר שתקפה את אזור בלסה ו...

סלמון מקריא שיר שכתב על החינוך באתיופיה. לאחר מכן הוא מספר על היסטוריה של ההתיישבות במחוז סמיין ועל היהודים שחיו במקום עוד קודם לרדיפותיו של הקיסר יצחק, בשנת 1400. בין השאר הוא מספר את האגדה על היווצרות המקום הקדוש שנקרא על שם אבא צגאיי. סלמון מונה את הדורות ומציין כי הוא הדור ה13 לשושלתו של אבא צגאיי. כשהיה בן שש משפחתו עזבה את מקום הולדתו ועברה לדב-בהר, כדי לזכות בבעלות על קרקע חקלאית. הוא מספר...

יבראלם פותחת בשיר מתוך החג הקדוש יהונס, ומסבירה על מסורת חגיגות החג. היא מתארת את אילן היוחסין של משפחתה, את כפרה ואת ההיסטוריה המקומית. בילדותה הייתה עוזרת לאמה בעבודות הבית - בישול, ניקיון, טחינת גרגירים, הכנת תבלינים, טווית חוטי כותנה, תפירה ושמירה על הילדים הקטנים. לעיתים הייתה יוצאת לעזור לאביה בעבודות השדה. בימי שבת הייתה משחקת עם חבריה במשחקים שונים. כשאמה הייתה יוצאת לבית הנידה, יבראלם הבכ...

בריהה מתאר את אילן היוחסין של משפחתו, את כפרו ואת ההיסטוריה המקומית. הגברים במשפחה עסקו בחקלאות, נפחות ואריגה, והנשים בעבודות הבית ובקדרות. בגיל שבע החל לרעות את הצאן והבקר וכשהתבגר שולב בעבודה חקלאית. הוא מסביר כי בתקופת שלטונו של הקיסר היילה סלאסי (Haile Selassie) יהודי המחוז היו צריכים לשכור קרקעות ולא יכלו להחזיק בבעלות עליהן. אחיו הגדול של בריהה נשלח ללימודים והתגורר אצל סבו, שהיה שר המלחמה ש...

אלמיטו מספרת על משפחתה, מתארת את כפרה – מיידומו, ואת היסטוריה המקומית. עד שהתחתנה גרה בבית הוריה בח'ווזא עדי ארקאי. לאחר שנישואיה הראשונים לא צלחו, התחתנה מחדש ועברה להתגורר בעיר שירה שבמחוז תיגראי. בעלה השני, אדנה יסמני, הקים עסק למסחר בקפה, ג'ינג'ר וגידולים שונים, אך עיקר עיסוקו היה מסחר בנשק. תחילה היה נוסע לעיר אסמרה לצורך עסקיו, וכאשר העסק גדל, עיקר פעילותו עבר לאדיס אבבה, אליה היה מגיע בטיסה...

עזרא מתאר את ההיררכיה ואת אופן החינוך במשפחה. כמו כן הוא מתאר את כפרו ומדבר על העזרה ההדדית ותחושת הקהילתיות. כילד עזר במטלות הבית כגון הבאת מים ועצים, ועם הזמן גם רעה את הצאן והבקר. הוא ושאר ילדי הכפר במעמדו לבשו רק חולצה אחת שהגיעה עד הברכיים. רק מגיל עשר, כשהחלו לרעות את הצאן והבקר או לחרוש את האדמה, לבשו גם מכנסים קצרים. עזרא מספר כי היה מתלווה לאביו הקייס וכך היה לומד את התפילות בשפת הגעז. הו...

טרו מתארת את אילן היוחסין של משפחתה, את כפרה ואת ההיסטוריה המקומית. היא למדה בבית הספר בכיתות א' ו-ב', אך סבלה מיחסו האלים של המורה ונשרה מלימודיה. כילדה היא רעתה את הצאן והבקר. אביה, ששירת כחייל בזמן המלחמה נגד האיטלקים, עזב לגונדר על מנת לפרנס את המשפחה ועבד בתור גובה מסים עבור שלטונו של הקיסר היילה סלאסי (Haile Selassie). בסופו של דבר הוריה התגרשו ואביה היה מבקר אותה בחודשי החורף. טרו התארסה בש...

גאשו מסביר את פירוש שמו ומתאר את אילן היוחסין של משפחתו. לאחר מכן הוא פונה לספר את קורותיו של אביו: בזמן הכיבוש האיטלקי נדד אביו בין המחוזות וולו, גונדר ודמביה. הוא התחתן עם אשתו הראשונה והשתקע בכפר אזזו. באזזו החיילים האיטלקים התעמרו במשפחות הכפר, גזלו מהן את היבולים והעדרים, ואף ביצעו מעשי אונס. אביו של גאשו שאף לייסד מקום התיישבות טוב יותר, ויחד עם בלאיי מלקו ולואי ברהנו הקים את ההתיישבות היהוד...

מלדה מתאר את אילן היוחסין של משפחתו. מגיל צעיר היה שומר על הצאן והבקר וכשהתחזק עזר למשפחתו בעבודות החקלאיות. בנוסף למד מאביו את עבודת הנפחות והיה עוזר לו להכין כלים חקלאיים כגון מחרשה ומגל. מלדה מסביר על תהליך הכנת הכלים ומוסיף כי מכרו אותם לשכנים הנוצרים. בגיל 12 החל לחרוש לבדו והוא מתאר כיצד רותמים את השור למחרשה ואיך היו מחלקים את השדות בין החקלאים. מלדה מונה את היבולים שהיו זורעים לפי עונות הש...

לגסה סוקר את ההיסטוריה של יהודי אתיופיה, ויהודי תיגראי בפרט, דרך ניסיונות העלייה השונים לאורך השנים. הוא מוסיף ומסביר כי דבקותו של כל דור במצוות התורה והנחלתן לדור הבא, הוא שאפשר את חזרתם של יהודי אתיופיה לישראל. בילדותו לגסה למד עברית ממורים שהגיעו ממחוז גונדר. אופן הישיבה בכיתה היה לפי רמת הידע: מי שידע את האלף-בית ישב על כיסא ומי שלא - ישב על הרצפה. בשנות ה-50 של המאה הקודמת היתה במדינה רפורמה...

קייס נגט מתאר את אילן היוחסין של משפחתו, את כפרו ומספר על ההיסטוריה המקומית. אביו של קייס נגט היה גם בעצמו קייס, שבנה את בית הכנסת בכפר. בגיל שש למד קייס נגט לקרוא ולכתוב מאביו, בזמן שהתלווה אליו בעבודות השדה, הנפחות והאריגה. בנוסף, היה שומר על הצאן והבקר ועל השדות מפני ציפורים וקופים. בגיל 13 שלח אותו אביו ללימודי דת, והוא למד מנזיר נוצרי לקרוא ולכתוב בשפת הגעז. הוא מתאר את מתחם הלימודים והמגורים...

אסתר מתארת את אילן היוחסין של משפתה ומציינת כי אמה עסקה בקדרות. לאביה היה חשוב שבניו ירכשו השכלה, ולכן שלח אותם ללימודים ונשא בנטל העבודה החקלאית לבדו. מגיל צעיר מאוד למדה אסתר מאמה את עבודות הבית השונות ובגיל תשע החלה להכין אוכל. משלמדה לבשל, הוריה החלו מקבלים הצעות לשידוך, ובגיל עשר היא נישאה. אסתר מספרת על מנהגי השידוך והחתונה, ועל חוויותיה מאירועים אלו. לאחר החתונה עברה להתגורר בבית משפחת בעלה...

נתמר מספרת על השמות הרבים שניתנו לה ועל משמעותם. היא מתארת את אילן היוחסין של משפחתה, את כפרה, ביתה ותכולתו. בילדותה עזרה לאמה בעבודות הבית השונות כגון ניקיון, הבאת מים, בישול ועזרה עם האחים הקטנים. נתמר מספרת שכאשר הוריה היו יוצאים לאירועים ונעדרים מהבית, לעיתים למשך שבוע, היא הייתה לוקחת על עצמה את תפקיד האם בניהול הבית. היא מסבירה כיצד למדה מאמה לבצע את כל עבודות הבית, את מלאכת הרקמה, ושזירת כל...

באיוש מתארת את אילן היוחסין של משפחתה ומספרת על ההיסטוריה המקומית. היא מתארת את כפרה, את המקומות הקדושים שסבבו אותו, ואת מתחם המגורים של הקייסים, ששכן בסמוך. בילדותה, תחת שלטון האיטלקים, הפשיעה נסקה, וסבה נרצח על ידי אחת מהכנופיות ששגשגו באין מפריע. רק כאשר הקיסר היילה סלאסי עלה לשלטון, חזרו השקט ותחושת הביטחון בקרב התושבים. כילדה עזרה באיוש לאמה בעבודות הבית ולמדה ממנה את מלאכת הקדרות. אביה היה ב...

אלמייהו מתאר את עץ משפחתו, את כפרו ואת ההיסטוריה המקומית. אביו של אלמייהו היה איטלקי וכיהן כשליט מחוז קווארה. כיהודי הוא התוודע לקהילה היהודית וביקש מסבו של אלמייהו שישדך לו את בתו, הזוג התחתן ואלמייהו נולד. כשהיה בן שנה, הצבא האתיופי - בעזרת כוחות בריטים - כבש מחדש את הארץ מידי האיטלקים. אביו נאלץ לחזור לאיטליה, והשאיר ממון רב למשפחתו. אלמייהו גדל אצל סבו, מושל צ'ילגה, בטקוסה. אלמייהו מונה את דרג...

רחל פותחת בשיר שנהגה לשיר עם חברותיה בילדותה. בתור ילדה עזרה במטלות הבית, כגון טחינת דגנים, בישול, קישוש עצים, הבאת מים מנחלים והשגחה על אחים קטנים. לעיתים הייתה נשלחת לעשות קניות בשוק בעיר שירה. רחל מתארת אילו פירות גדלו בסביבת ביתה, מה היה טעמם וכיצד נהגו לקטוף אותם. בזמנה הפנוי נהגה רחל לשחק במשחקים שונים עם חברותיה, והיא מסבירה את חוקיהם. לקראת פסח היו החברות מתאספות ל"מחבר" ועוברות בין הבתים...

רבקה שרה שיר על הכפר דמביה בלסה, כפרו של אביה. היא מתארת את העץ המשפחתי שלה ואת ההווי המשפחתי בכפר. בנוסף היא מספרת כי סבה היה יוצא לעיתים למקום קדוש בשם אמבאלוגה, שוהה שם ומתפלל במשך שבוע ימים. רבקה מספרת על הגידולים השונים שגידלו בני משפחתה ומציינת שאדמות המשפחה היו בבעלותם. בעונת החורף עסקה רבקה בעבודות בית כגון: בישול, טחינה של דגנים ותבלינים וכביסה. רבקה מתארת כיצד הייתה מבצעת את העבודות השונ...

פרדה מתאר את אילן היוחסין של משפחתו ומספר כיצד משפחתו נדדה ברחבי אתיופיה בתקופת שלטון האיטלקים; כמו כן הוא מספר כי לאחר לידתן של אחיותיו הגדולות הוריו התקשו בהבאת ילדים נוספים לעולם, ומרחיב על דרכי הטיפול המסורתיות בעקרוּת. לבסוף פרדה נולד בהפרש של 10 שנים מאחיותיו. כשהיה בן שבע אביו נרצח, והמשפחה עברה לסבתו בכפר דימה. שם החל פרדה לעזור למשפחה ברעיית צאן ובקר ובעבודה חקלאית. היהודים בכפר עסקו גם ב...

יפה מספרת על אילן היוחסין ועל קורות בני המשפחה. היא מציינת כי כפר הולדתה ק'לאק'ל נמצא בסמוך למקום עלייה לרגל ליהודים בשם צעדה איבמה, שם על פי המסורת נטמנו בזמן המלחמה עם האיטלקים ספרי קודש רבים. בכפר הולדתה היהודים היו מיעוט ביחס לתושבים הנוצרים והמוסלמים, אך יחסי השכנות היו טובים וחמים. יפה מתארת את מבנה ביתה ואת תכולתו. אביה היה חקלאי וסוחר ידוע והיא מתארת את עבודתו. יפה מספרת על שיגרת יומה בבית...

אדיסו מתאר את עץ משפחתו, את כפרו ואת ההיסטוריה המקומית. כבן הבכור במשפחה היה אחראי על כל עבודות הבית, עד שאחיו בגרו והאחריות עברה אליהם. כילד, עיסוקו העיקרי היה במרעה ובהרבעת צאן ובקר. אדיסו מספר על העבודה, על הסיכונים הכרוכים בה - כגון חיות טרף וגנבים, ועל עזרתם של כלבי השמירה. בעונות הקיץ אדיסו והרועים האחרים היו יוצאים לרעות במקום מרוחק, מקימים מחנה ארעי ושוהים בו במשמרות של כמה ימים בכל פעם, ל...

איינש מתארת את עץ משפחתה, את כפרה ואת ההיסטוריה המקומית. אביה נפטר בצעירותה ואמה גידלה אותה ואת אחיה לבדה. איינש עבדה לצד אמה בעבודות הבית השונות ולצד אחיה בחריש ובעיבוד השדה וברעיית הצאן והבקר. כיוון שהאחריות לפרנסת המשפחה הוטלה על כתפיהם, איינש ואחיה לא נשלחו ללמוד בבית הספר. היא מתארת את סדר יומה - המטלות, המשחקים, ואת ההווי החברתי בכפרה. כנערה וכאישה איינש לא הייתה יכולה לצאת מביתה ללא ליווי ש...

אישטו מתאר את עץ משפחתו, את כפרו ואת ההיסטוריה המקומית. בחודשי הסתיו והחורף נפוצה מחלת המלריה בסביבת מגוריו וגבתה קורבנות רבים. לעיתים משרד הבריאות היה דואג לרסס את האזור כנגד יתושים, בניסיון למגר את המחלה. בגיל 9 הוריו התגרשו ואישטו נשאר לגור עם אביו. הוא מסביר כי בתקופת שלטונו של הקיסר היילה סלאסי (Haile Selassie), למשפחתו היהודית לא התאפשרה בעלות על אדמה חקלאית. בילדתו אישטו רעה צאן ובקר, והוא...

אברהם מתאר את עץ משפחתו, את כפרו ומספר על השמות השונים שקיבל. הוא מציין את הקשר ההדוק של משפחתו לישראל: אחיו של סבו ביקר בישראל, וכשחזר לאתיופיה מונה להיות עוזרו של הקיסר היילה סלאסי; דודו עלה לישראל ב-1956. סבו של אברהם – יצחק אדגה, היה מוכר בציבור והיה נקרא לגשר, לייעץ ולרפא בתרופות מסורתיות את אנשי המחוז וסביבתו. אברהם נותן דוגמאות למחלות ולתרופות השונות. בנוסף לאלו היה סבו רופא שיניים, שימש כמ...