מדברים משמעות

מה קורה לנו ברגעים שבהם משהו כבר הסתיים, אבל הדבר הבא עדיין לא התחיל? כשאנחנו כבר לא מי שהיינו, ועדיין אין לנו מושג  מי נהיה? הפעם בפרק "קצרים" נתבונן דווקא במרחבים האלה, בין ודאות לאי ודאות, בין אובדן להתהוות, בין שאלה לתשובה. דרך המושג היפני Ma, רעיון הלימינליות ועוד, ומנסה להבין מדוע המרווח אינו בהכרח חלל ריק שצריך למהר למלא, אלא לעיתים תנאי חיוני לעיבוד, להתחדשות ולצמיחתו של משהו חדש...

לפעמים מילה אחת עוזרת לנו להבין את עצמנו. לפעמים היא משאירה חלק מהסיפור בחוץ.  בפרק זה של ״מדברים משמעות״ מתארח ד״ר גל הרץ ויחד אנחנו מתבוננים על הקשר שבין שפה, הקשבה ומשמעות בחיים. דרך סיפורה של אלן וסט והמפגש עם מחשבתם של בינסוונגר ופוקו, נבחן כיצד המילים שבהן אנחנו מתארים אדם יכולות לפתוח אפשרויות או לצמצם אותן. שיחה על הגבולות של ההבנה ועל האפשרות להקשיב כך שגם בסיפור מוכר יישאר מקום למשהו חדש...

מה קורה למשמעות כשהחיים נשברים? האם אפשר לצמוח מתוך כאב מבלי לייפות אותו, להצדיק אותו או למהר להפוך אותו לסיפור של תקווה? בפרק הזה של "מדברים משמעות" מתארח רועי הורן, מחבר הספר "התחדשות הנפש: צמיחה פוסט טראומטית ממקורות החסידות", על המפגש העמוק בין ויקטור פרנקל, הבעל שם טוב, רבי נחמן והפסיכולוגיה העכשווית של טראומה, אבל וצמיחה. בפרק אנחנו שואלים מדוע דווקא עכשיו "האדם מחפש...

משמעות לא נראית אותו דבר בכל גיל. היא משתנה יחד איתנו, עם הצרכים, הזהות, הניסיון והשלב שבו אנחנו נמצאים בחיים. הפרק הנוכחי מתמקד באחת התקופות המרתקות והמבלבלות במסע הזה, השנים הצעירות, שבהן אנחנו נדרשים לקבל החלטות גדולות עוד לפני שאנחנו תמיד יודעים מי אנחנו רוצים להיות. בחירת מגמות בתיכון, השירות הצבאי, הטיול או העבודה הראשונה, הלימודים, הקריירה. בכל אחד מהצמתים האלה מסתתרת שאלה עמוקה יותר מ&quot...

הפרק הזה של "קצרים" מזמין להתבוננות על החיים בעולם שמבקש לתכנן, לערוך ולשלוט כמעט בכל דבר: בחוויות, בקריירה, ביחסים, בזהות ואפילו באופן שבו נרצה להיתפס בעיני אחרים. דרך המטפורה של ״טיול מאורגן״, הפרק שואל מה קורה כאשר החיים נעשים מסודרים מדי, כאשר אנחנו נאחזים במפות ישנות של מי אנחנו ומה אפשרי עבורנו, וכאשר הפחד לטעות או ללכת לאיבוד מצמצם את מרחב הגילוי. סיפורו של אמריגו וספוצ׳י, הרעיונו...

מה קורה כשקונפליקט אינו רק בעיה שצריך לפתור, אלא רגע שבו משהו עמוק מבקש להישמע? בפרק זה מתארחת רחלי דור - מגשרת, לוגותרפיסטית ומרצה - על החיבור הייחודי בין גישור לבין לוגותרפיה. נבחן כיצד מחלוקות, פגיעות ומשברים יכולים להפוך להזדמנות לגילוי ערכים, בחירה מחודשת וצמיחה ביחסים. דרך סיפורים מהקליניקה ומהחיים שוחחנו על איך אפשר לעבור מהמאבק על צדק ואשמה אל שיחה על משמעות, אחריות ותקווה; ומה יכולה החברה...

אנחנו חיים במציאות שבה כמעט כל תוכנית נאמרת עם סימן שאלה: אולי ניסע, אולי לא; אולי תהיה שגרה, אולי הכול ישתנה ברגע. ה"אולי" הפך למצב קיומי - חיים בתוך אי־ודאות מתמשכת. בפרק הזה נעסוק בשאלה איך אפשר לחיות, לנשום וליצור משמעות בתוך חיים שנמצאים כל הזמן בחזקת אולי. דרך שיחה עם טלי ורסנו־אייסמן - פסיכותרפיסטית, סופרת, משוררת ומסבירת פיקוד העורף - נבחן את היצירה לא כמותרות של רגעי השראה, אלא...

שיקום הוא לא רק החזרת תנועה לגוף, אלא החזרת חיים אל האדם. בפרק הזה מתארח בועז שמיר, פיזיותרפיסט ומנהל מכון “צעדים - שיקום בתנועה” במרכז השיקום בשיבא, לשיחה עמוקה על שיקום כמרחב שבו גוף, נפש ורוח נפגשים. בפרק נגענו ברגעים שבהם פציעה, מחלה או מגבלה מטלטלות לא רק את היכולת הפיזית, אלא גם את הזהות, תחושת העצמאות והאמון הבסיסי של האדם בגופו ובעצמו, ושאלנו מה קורה כאשר אי אפשר פשוט “לחזור למה שהיה”, ואי...

לפעמים אופטימיות מתחילה דווקא במקום שבו ברור שלא הכול בסדר - ובכל זאת לא הכול אבוד. בפרק הנוכחי מתארח ד״ר יאיר בן דוד, מרצה, סופר ומחבר הספר אופטימיות כבחירה מוסרית, לשיחה עמוקה על אופטימיות בימים של שבר, אבל, אי־ודאות וכאב אישי וקולקטיבי. בפרק התבוננו על השאלה מהי אופטימיות שאינה נאיבית ואינה מכחישה מציאות, אלא מאפשרת לאדם להישאר מחויב לטוב, לאחריות ולמשמעות גם כשאין ודאות שהדברים יסתדרו. התייחסנ...

על רקע מלחמה מתמשכת, חוסר ודאות, מהפכת ה־AI, גלי פיטורין ושינויים מואצים בשוק העבודה, העבודה כבר אינה רק מקור פרנסה או תפקיד מקצועי - אלא מרחב שבו מתנקזות שאלות עמוקות של זהות, ערך עצמי, מסוגלות ועתיד.  בפרק זה של "מדברים משמעות" מתארחת יערה אלדמע, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית, לשיחה על אחת השאלות הבוערות של התקופה: איך מוצאים כיוון, יציבות ומשמעות בעולם עבודה שמיטלטל ללא הרף.  הפרק עוסק ב...

בפרק זה של "מדברים משמעות" מתארחת טלי מרום, אשת חינוך ואמו של סמ״ר רועי מרום ז״ל, לוחם בסיירת חרוב, שנפל בקרב בצפון רצועת עזה בגיל 21.  דרך דמותו הייחודית של רועי נעמיק בשאלות של געגוע, אהבה, אובדן, והאפשרות להמשיך לשאת חיים גם אחרי שהלב נשבר.  הפרק עוסק בשאלות הכבדות והאנושיות ביותר: כיצד הקשר עם אדם אהוב נמשך גם בתוך ההיעדר, מהי הנצחה משמעותית שבאמת מבטאת את מי שהיה, איך נבנית זהות חדש...

יש זמנים שבהם העולם נעשה רועש, קשה ומפורק כל כך, עד שהשאלה איך בכלל פוגשים באמת - את האחר, את עצמנו, את החיים - נעשית דחופה מתמיד.  בפרק הזה של "מדברים משמעות” מתארחת מיכל יששכר, עורכת דין ודוקטורנטית לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, שכותבת דוקטורט על התפיסות הפילוסופיות של ויקטור פרנקל ושל מרטין בובר.  במהלך הפרק נפגוש את מרטין בובר כהוגה שמציע גם היום שפה חיה לקרבה, לנוכחות ולמשמעות. דרך מחש...

בפרק הזה נבחן למה בעידן של האצה וריבוי גירויים הזמן מרגיש “שטוח” וחסר עומק, ואיך זה קשור למשבר זמן של רגעים מקוטעים בלי קצב, בלי כיוון, בלי נוכחות ולמעשה למשבר משמעות, ונציע כמה תרגולים פשוטים ליום־יום: שבכוחם להחזיר “ריח” לזמן ולחיים.

בפרק הזה נצלול לתופעה פסיכולוגית מרתקת: חשיבה נוגדת-עובדות - היכולת שלנו לדמיין איך החיים היו נראים אילו משהו קטן היה קורה אחרת. דרך סיפורים, סרטים, ומחקרים, נגלה איך ה“מה היה קורה אילו” לא חייב להוביל לחרטה - אלא לכלי עמוק של הכרת תודה, פרספקטיבה ומשמעות. נלמד כיצד לדמיין היעדר כדי לראות את הקיים, ואיך להשתמש בדמיון לא כדי לברוח מהחיים - אלא כדי להתעורר אליהם מחדש ולגלות בהם משמעות מחודשת.

מה קורה כשהמצלמה מפסיקה להיות כלי להרשים או לתעד, והופכת לכלי להתבוננות ולמציאת משמעות?  בפרק הזה מתארחת רמה שפי - צלמת, פוטו־תרפיסטית ובוגרת המסלול ללוגותרפיה באוניברסיטת תל-אביב. ביחד התבוננו על הצילום כ״שפה של משמעות״: דרך עדינה לעקוף מילים, לגעת בזהות ובזיכרון, ולבחור מחדש מה אנחנו מכניסים לפריים ומה נשאר בחוץ. צללנו גם לעקרונות הפוטותרפיה ולפרקטיקות פשוטות כמו “תמונה אחת ביום” שמאמנות קשב, נו...

בעידן שבו יותר ויותר החלטות, רעיונות ותשובות מגיעים “בלחיצת כפתור”, השאלה הקריטית היא לא רק מה אפשר לעשות - אלא עד כמה אנחנו עדיין מרגישים שאנחנו אלה שפועלים, בוחרים ומעצבים את חיינו: כי אייג’נסי הוא אחד השורשים העמוקים של משמעות, חוסן ויצירתיות. בפרק הפעם מתארח ד״ר ערן ברק־מדינה ויחד צללנו לנושא של ליצירתיות כעמדה אמיצה: לא רק “רעיון בראש”, אלא מוכנות להיכנס ל“לא ידוע עדיין” ולקחת אחריות על אתגר...

יש רגעים שבהם הכול “בסדר” על הנייר - ובכל זאת בפנים משהו לוחש: זה לא זה. לא בהכרח עצב, לא בהכרח דיכאון - יותר כמו ריק. תחושה שזה תפל, סתמי. וכשאין לנו שפה לריק הזה, אנחנו ממהרים להשתיק אותו: עבודה, מסכים, הישגים, עוד יעד. אבל אולי הריק הזה הוא לא אויב. אולי הוא הדרך של החיים לקרוא לנו להתעורר. בפרק הזה נתמקד בחוויה הזו של חוסר משמעות ולהבין אותה קצת יותר כשער למשמעות.

בפרק זה ניגע באחת ההתמודדויות האנושיות העמוקות ביותר: הצורך שלנו לדעת. למה חלק מאיתנו צריכים תשובה ברורה עכשיו, וחלק מסוגלים לשהות בתוך סימן שאלה? ומה הקשר בין היכולת לשאת אי־ודאות לבין המשמעות שאנחנו מוצאים בחיים?  בתוך כך נתייחס לשני צרכים בסיסיים שמעצבים את דרכנו בעולם: Need for Closure - הצורך בסדר, בהירות וסופים ברורים ו־Need for Cognition - הצורך לחשוב, להעמיק ולשהות במורכבות. נראה כיצד שני...

חוסן הוא לא שריון שמגן מפני פגיעה - אלא היכולת לנוע בתוך הפגיעה, ולהמשיך בכל זאת. ומשמעות היא זו שהופכת אותנו מעדים פסיביים - ליוצרים של בחירה. ממי ש”זה קרה לו” - למי שמחליט מה הוא יעשה עם זה. בפרק מתארחת הדס אגוזי פרקש, פסיכולוגית קלינית מומחית, מנהלת התכנית 'מובילי חוסן בארגונים ובקהילות באוניברסיטת תל אביב. סיימה דוקטורט בתחום החוסן באוניברסיטת בן גוריון, מאמנת אישית וארגונית מוסמכת. מאז ה...

יש רגעים שבהם העולם נראה דהוי. הכול ממשיך כרגיל: אנחנו קמים, עובדים, עונים להודעות, שותים את הקפה של הבוקר - אבל משהו בפנים... כבר לא מתעורר. אותו ניצוץ שהיה פעם, אותה שמחה קטנה שבאה בלי מאמץ - נעלמו. לא בגלל שקרה משהו דרמטי. אלא דווקא כי הכול נעשה “רגיל מדי”. הפרק מציע כמה כלים קטנים וישימים, מבוססי מחקר שמסייעים להדליק מחדש את הניצוץ ולהתחבר לחיים ולחיוניות. כי לאפשר לעצמנו להרגיש בחיים זה לא לב...

בישראל יש כיום מאות אלפי בני משפחה שמטפלים באדם קרוב - הורה, בן או בת זוג, ילד או אח - שממלאים תפקיד שדורש נוכחות פיזית ונפשית, הקרבה גדולה, וגם לא מעט ויתורים. כשאנחנו חושבים על גבורה, אנחנו הרבה פעמים מדמיינים רגעים דרמטיים ומכריעים. אבל הגבורה האמיתית לעיתים קרובות מתחילה עם החלטה שקטה, בלתי נראית כמעט - החלטה להישאר. להישאר לצד אדם שאוהבים כשהעולם שלו מתפרק. להפוך מבן משפחה רגיל למישהו שלא יכו...

כשאנחנו שומעים את המילה 'חרדה' — אנחנו נוטים לחשוב על בעיה: משהו שצריך להרגיע, לווסת, לפתור, לברוח ממנו. לרוב עולה לנו תחושת איום, כאב, רצון לברוח, להיאבק בה, לווסת אותה. אבל התפיסה הקיומית מציעה לנו מבט אחר: חרדה היא לא פחד ממשהו חיצוני, אלא הזמנה להתמודדות עם השאלות הכי גדולות של הקיום האנושי שלנו - הידיעה שאנחנו בני תמותה, חופשיים, אחראים לגורלנו. חרדה שנוגעת בעצם קיומנו - חושפת בפנינ...

מה מחזיק אותנו כשאין כבר במה להיאחז? מה מחזיר אותנו לקום, לפעול, להאמין – גם אחרי שהאדמה נשמטת מתחת לרגלינו? כשאנחנו מדברים על חוסן, התמונה המוכרת כוללת משאבים נפשיים, תמיכה חברתית, קהילה. אבל מה אם החוסן האמיתי מתחיל במקום עמוק יותר? מקום שקט, לפעמים בלתי נראה – זה שממנו אנחנו פוגשים את המשמעות של חיינו, את האמונה בטוב, את תחושת השליחות הייחודית שלנו. חוסן רוחני מתייחס לממד שמחבר אותנו למשהו גדול...

למה אנחנו כל הזמן מרגישים ש"שם" יהיה טוב יותר מ"כאן"? איך התרבות המערבית משכנעת אותנו לשדרג, להשיג, לרדוף - ואיך דווקא המרוץ הזה מרחיק אותנו מעצמנו? הפרק הזה מציע נקודת מבט אחרת: לא לרוץ ל"שם" - אלא להתקרב אל עצמנו דרך נוכחות, משמעות, ופעולה שמחוברת לערכים. בעזרת תובנות מלוגותרפיה, שלושת מקורות המשמעות של פרנקל, ושאלות קטנות עם פוטנציאל לשינוי גדול ננסה לעצור לרגע, לה...

יש רגעים שבהם האדמה נשמטת תחת רגלינו. החיים, כפי שהכרנו אותם, מתפרקים, והלב מוצף בכאב שאין לו מילים. אבל אפילו בתוך כל זה - הטבע לא חדל מלפעום. הזריחה זורחת. הרוח מלטפת. הים נושם. הפריחה שבאה אחרי החורף מזכירה לנו באיפוק ובעדינות שגם מתוך האובדן צומחת תנועה קדימה. בפרק הפעם מתארחת ד״ר לייה נאור, אמא, חוקרת ותרפיסטית בטבע שמתמקדת בטרנספורמציה חיובית באמצעות תהליכי עומק בטבע. לייה ייסדה ומנהלת את ״ד...