שיח פיוט

הפיוט "שאלי שרופה באש", שכתב מהר"ם מרוטנבורג, מחשובי הפוסקים באשכנז. על האירוע שהוביל לכתיבת הפיוט, הסגנון אותו הוא מחקה, והמסרים העולים מתוך הפיוט, על תחושותיו של תלמיד גרמני צעיר, שהיה עד לשריפת התלמוד בפריז בערב שבת חוקת שנת ה'ב.

על דרור יקרא, מזמירות השבת הקדומות ביותר. על המחבר, תכני הפיוט, וסגנון הפיוט, שמהווה אבן דרך משמעותית בעיצוב סגנון השירה העברית בספרד.

על הפיוט אקדמות, הנאמר במנהג האשכנזי בחג השבועות. מהדורה מתורגמת ומבוארת של הפיוט⁠ איך הגיע פיוט בארמית אל תוך מחזור התפילה? למה יש פיוט רגע לפני קריאת התורה, ומדוע בעבר הוא נאמר בתוך הקריאה? על מה מבסס הפייטן בן המאה ה11 את תקוותו בקב"ה, ומה משותף לקריאת התורה בפסח, שבועות, וההפטרה של יום שני של שבועות?

כמה מנגינות יש ל'קדש ורחץ'? מי הלחין את המנגינה ל'מה נשתנה'? מה משמעות הניגון בו אומרים את ההגדה? מה ההבדל בין שתי המנגינות ל'והיא שעמדה'? מהיכן הגיע הפיוט 'חסל סידור פסח'? מה היא המנגינה האשכנזית לחג הפסח? על שאלות אלו, ועוד, ישבנו לענות דרך עיון קצר במניגנות ליל הסדר.

על הפיוט "אז רוב ניסים הפלאת בלילה" ("ויהי בחצי הלילה"), לשבת הגדול ולליל הסדר. גלגוליו מראשית הפיוט בארץ ישראל עד להגדה האשכנזית, פירוש הפיוט והמשמעות, הנצחית, והאקטואלית, שלו.

הפיוט "אדוך חסדך בל יחדל" (מי כמוך ואין כמוך) מושר בקהילות הספרדים בשבת זכור. על הסוגה של הפיוט, ההיסטוריה שלו, המבנה והתכנים.

על ארבע הפרשיות, הפיוטים שנכתבו אליהן (ועליהן), פיוטי שבת שקלים וקרובת השבע "אשכול איווי תאוות כל נפש". מילות הפיוט: אֶשְׁכּוֹל אִ וּוּיתַּאֲוַת כָּל נֶפֶשׁ בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי שֶׁבֶת מְצוֹא נֹפֶשׁ בִּ קַּשְׁתִּיווְלֹא מְצָאתִיו וּפַצְתִּי בְּטֶפֶשׁ חָמַק וְעָבַר מִלְהַדְרִיר לִי חֹפֶשׁ גָּ זַלְתִּישְׁקָלַי מִתֵּת כּוֹפֶר נֶפֶשׁ וְטָבַעְתִּי בְּמֵי צוּל בְּטִיט וָרֶפֶשׁ   אוֹר פָּנֶיךָ...

הפיוט "וארץ שפל רומי" לעשרה בטבת משמש היום כפיוט הפתיחה לסליחות הספרדיות. אך במקורו, הוא היה פיוט שנאמר בתוך חזרת הש"ץ של התענית. על הסליחות לתענית, פיוטים לחזרת הש"ץ, והפיוטים מסוגת "וארץ שפל רומי". וָאָרֶץ שָׁפַל רוּמִי וְגָדַל שִׁבְרִי מְשׁוֹמֵם אֵשֵׁב יוֹם סָמַךְ הָאֲרִי עַל צְבִי הַר קֹדֶשׁ צִיּוֹן עִירִי לָכֵן אֲקוֹנֵן וְאֶתְאַבֵּל בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי‎‎‎ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי אַ רְיֵה עָלָ...

על הפיוט לשבת חנוכה "שני זיתים", תוכן, משמעות, מבנה וייעוד. ביצוע הפיוט: https://youtu.be/E6TfSk2Aq0E?si=bBZVOZdvTWuttw1y מילות הפיוט: שְׁנֵי זֵיתִים / נִכְרָתִים / בְּגַן נָעוּל יַצְהִירוּ לְרֹאשׁ קְהָתִים / וְאֶפְרָתִים / שְׁתֵּי עֲטָרוֹת יַכְתִּירוּ מוּל מְנוֹרָה / הַטְּהוֹרָה / כְּמוֹ נֵרוֹת יַזְהִירוּ הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ לְבֵן אֶפְרָת / צִיץ נִכְ...

על הזמר הפופולרי לחנוכה "מעוז צור", היסטוריה, תוכן, ייעוד, מבנה מנגינה ועוד.   ליצירת קשר: דוד, 0585693181, david7031@gmail.com לקריאה נוספת: אברהם פרנקל,  הזמר על הצלת וורמייזא וזמן חיבורו של מעוז צור ,  המעין  נד [ב] (טבת תשע"ד), עמ' 9–21 יוסי ברוכי,  חידת מעוז צור ,  אורשת  י (תשפ"א), עמ' 7–12 שולמית אליצור,  פיוטי החנוכה: סמל מול ריאליה , בתוך: דוד עמית וחנן אשל (עו...

מילות הפיוט: בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם יוֹם יַעֲמָס־לָנוּ יֶשַׁע וּפִדְיוֹם וּבִשְׁמוֹ נָגִיל כָּל־הַיּוֹם וּבִישׁוּעָתוֹ נָרִים רֹאש עֶלְיוֹן כִּי הוּא מָעוֹז לַדָּל, וּמַחֲסֶה לָאֶבְיוֹן שִׁ בְטֵי יָהּ לְיִשְׂרָאֵל עֵדוּת בְּצָרָתָם לוֹ צָר, בְּסִבְלוֹת וּבְעַבְדוּת וּבְלִבְנַת הַסַּפִּיר הֶרְאָם עֹז יְדִידוּת וְהוּא נִגְלָה לְהַעֲלוֹתָם מֵעֹמֶק בּוֹר וָדוּת כִּי עִם ה' הַחֶסֶד, וְהַרְבֵּה עִמּו...

על הבקשות, מנהג שירת הבקשות, ופיוט ההתעוררות "אודה לאל". לקריאה נוספת: ד"ר קומיקו יאיאמה, הרקע ההיסטורי של שירת הבקשות , באתר הספריה הלאומית. קטעי המוזיקה: יוני גנוט (אודה לאל) המרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית. מונגש על ידי הספרייה הלאומית (ידיד נפש) ישיבת הר עציון (שימו לב)

על הפיוט יום שבתון אין לשכוח, היונה, מתן תורה, ריה"ל מחבר הפיוט, והבתים החסרים. הבתים הנוספים: וּמִתּוֹךְ עֲרָפֶל הֵאִיר אֹפֶל, וְעַל עָב הֵרִים יֹשְׁבֵי שָׁפֶל וּמִגְדַּל צָרַי אַרְצָה נֹפֵל, אַךְ אָנֹכִי מָלֵאתִי כֹח דְּרֹךְ בַּנַּעַל אוֹיְבִים וְצָרִים, וְגַם הַמְעֵד קַרְסֻלֵּי זָרִים וְאָז יַעֲנוּ לָךְ עַמִּי בְּשִׁירִים, אֵל הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ לקריאה נוספת על הפיוט: רחל ארז,...

על מנהג ההושענות, מקורו, יסודותיו, והרעיונות שמסתתרים בין פיוטי ההושענות. לקריאה נוספת: יוסף היינימן, "ההושענות – שרידים של דפוסי פיוט קדומים", תרביץ ל (תשכ"א), עמ' 357–369. שולמית אליצור, רבי אלעזר בירבי קליר: פיוטים לחג הסוכות ולשמיני עצרת, ירושלים תשפ"ד, עמ' 246–249. ניתן לקרוא על ההושענות ומשמעותן גם בשרשור הזה בפורום אוצר החכמה.

על משמעותם של סדרי העבודה, ההיסטוריה של אמירתם, החלקים השונים שבהם, וגלגוליו של הסדר "אתה כוננת"

על שני הפיוטים במחזור האשכנזי המתחילים במילים מלך עליון, מבנה הפיוט, גלגוליו והמשמעויות החבויות בו

מהיכן הגיעו פיוטי העקידה, מה משותף לפיוטים באשכנז ובספרד, ומה שונה ומיוחד בפיוטים האשכנזיים, ואילו רמזים חבויים בין בתיו של הפיוט "אם אפס רובע הקן" לקריאה נוספת: נחמן לוין, '"אם אפס רובע הקן": פיוט ופענוח בסליחה על העקידה', ספר רפאל, סיני קכג–קכד (תש"ס), עמ' רפ–רפז שולמית אליצור, 'עקדת יצחק: בבכי או בשמחה? השפעת מסעי הצלב על הסיפור המקראי בפיוטים', עט ה...

מהם פיוטים? היכן הם נכתבו, ומה הייתה מטרתם? מהיכן הגיעו פיוטי הסליחות? מה משמעותם, ואילו מסרים הם מביעים, כלפי הקב"ה וכלפי המתפלל? בפרק הראשון של ההסכת, התיישבנו לדבר על פיוטים בכלל ועל פיוטי הסליחות בפרט, עם מיקוד בפיוט "אנשי אמונה אבדו". להרחבה על הנושאים שנידונו בהסכת: על היווצרות הפיוט - עזרא פליישר, שירת הקודש העברית בימי הביניים, ירושלים תשס"ח, בעיקר עמודים 7-13, 47-58. ע...