לימוד החת״ת היומי - הרב שמרי׳הו הראל

שיעור החומש היומי למוצאי שבת, פרשת מקץ. ל' כסלו ה׳תשפ״ו (20 בדצמבר 2025). בפרק זה, יוסף נסער למראה בנימין, מברר את שמות בניו הקרויים כולם על שם צרות יוסף, ופורש לבכות בחדרו. לאחר מכן נערכת סעודה שבה הוא מושיב את האחים לפי סדר הולדתם ומפלה את בנימין לטובה, ובסיומה הוא מורה להטמין את גביע הכסף בשקו של בנימין כדי להעמידם בניסיון. האחים נרדפים, הגביע נמצא בשקו של הקטן, והם חוזרים לעיר בייאוש, שם י...

התניא היומי ליום שישי, כ"ט כסלו ה׳תשפ״ו (19 בדצמבר 2025). בסיכום פרק ד' מוסבר כי על ידי לימוד תורה וקיום מצוות, הנשמה "נצררת בצרור החיים" ומתאחדת עם הקב"ה באופן מוחלט, המקיף את כל כוחותיה. אדמו"ר הזקן מבאר כי "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי עולם הבא", שכן בעולם הבא הנשמה נהנית רק מ"זיו" והארה אלקית, ואילו בעולם הזה, דרך לבושי התור...

פרקים ק"מ-קמ"ד

החומש היומי ליום שישי, פרשת מקץ. כ"ט כסלו ה׳תשפ״ו (19 בדצמבר 2025).בפרק זה, יוסף רואה את בנימין ומורה לממונה על ביתו להכין סעודה חגיגית לאחים, אך הם נתקפים פחד שמא הזמנתם לביתו היא עילה לאסרם בגלל הכסף שהוחזר לשקיהם. לאחר שהם מסבירים לממונה בפתח הבית כי השיבו את הכסף המקורי והביאו כסף נוסף, הוא מרגיע אותם, מוציא אליהם את שמעון ומכניסם לבית; יוסף מגיע, מקבל מהם מנחה והשתחוות, דורש בשלום אביהם...

התניא היומי ליום חמישי, כ"ח כסלו ה׳תשפ״ו (18 בדצמבר 2025). בפרק זה מוסבר כי לבושי התורה והמצוות נעלים מהנשמה עצמה, שכן "אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד" (התורה והקב"ה אחד הם). למרות ששום מחשבה אנושית אינה יכולה לתפוס את אינסופיותו של הבורא, הקב"ה בענוותנותו "צמצם" את חכמתו והוריד אותה במשל למים היורדים ממקום גבוה לנמוך, עד שהתלבשה בדברים גשמיים, באותיות דיו ובהלכ...

פרקים קל"ה-קל"ט.

החומש היומי ליום חמישי, פרשת מקץ. כ"ח כסלו ה׳תשפ״ו (18 בדצמבר 2025). בקטע זה מסופר ש לאחר שהאחים חוזרים לכנען ללא שמעון ומגלים בתדהמה שכספם הוחזר לשקיהם, הרעב מכביד ויעקב נאלץ להסכים לשליחת בנימין למצרים בעקבות ערבותו האישית והנחרצת של יהודה. יעקב מצייד את בניו במנחה ממיטב הארץ, בכסף כפול ובתפילה ל"אל שדי" שישים קץ לצרותיו, והאחים יורדים בשנית למצרים ומתייצבים לפני יוסף.

התניא היומי ליום רביעי, כ״ז כסלו ה׳תשפ״ו (17 בדצמבר 2025). פרק ד' בתניא מתאר את שלושת הלבושים של הנפש האלוקית: מחשבה, דיבור ומעשה של תרי"ג מצוות התורה. לבושים אלו הם כלי הביצוע של כוחות הנפש: כוחות חב"ד (שכל) מתלבשים במחשבה של השגת התורה (בפרד"ס), ואילו המידות (יראה ואהבה) מתלבשות במעשה ובדיבור (תלמוד תורה). האהבה היא השורש לקיום רמ"ח מצוות עשה בשלימות, כי באמצעותן נדבקים ב...

פרקים ק"כ-קל"ד.

שיעור החומש היומי ליום רביעי, פרשת מקץ. כ״ז כסלו ה׳תשפ״ו (17 בדצמבר 2025). בקטע זה מסופר שלאחר תום שנות השבע ותחילת הרעב, יעקב שולח את עשרת בניו למצרים לשבור אוכל (ללא בנימין, מחשש אסון). כשהם מגיעים, הם משתחווים ליוסף – שליט הארץ וממונה על המכירה – ובכך מגשימים את חלומותיו. יוסף מזהה אותם אך מתנכר, מדבר קשות, ומאשים אותם בריגול. האחים מנסים להוכיח את אמיתותם (כנים), מספרים על שנים עשר האחים, שאחד...

התניא היומי ליום שלישי, כ"ו כסלו התשפ"ו ( 16 בדצמבר 2025). סיום פרק ג' בתניא מסכם את התהליך המוליד רגשות (מידות) אמיתיים בנפש: ההתחלה היא בהתבוננות מעמיקה במוח, באמצעות כוחות החכמה (השגת הרעיון הכללי של גדולת ה' – ממלא וסובב כל עלמין) והבינה (הבנת והרחבת הרעיון לפרטיו). התבוננות זו מולידה שתי מידות יסודיות: יראת הרוממות (פחד ה' ובושה מגדולתו) ואהבה עזה (תשוקה וכלות הנפש לאין...

תהילים, כ"ו כסלו, פרק קי"ט: פסוקים צ"ז-קע"ו.

שיעור החומש היומי ליום שלישי, פרשת מקץ. כ״ו כסלו ה׳תשפ״ו (16 בדצמבר 2025). בקטע זה , מסתיימת עלייתו המטאורית של יוסף לגדולה במצרים. לאחר שפתר בהצלחה את חלומות פרעה, פרעה ממנה אותו למשנה למלך על כל ארץ מצרים, ומעניק לו סמכויות מוחלטות (מלבד הכיסא). יוסף, בגיל שלושים, מקבל שם מצרי, צָֽפְנַ֣ת פַּעְנֵ֒חַ, ונושא לאישה את אסנת בת פוטי פרע. הוא יוצא למלאכת איסוף ואגירת התבואה העצומה בשבע שנות השבע, משימה...

תניא, כ"ה כסלו, שנה פשוטה

פרק קי״ט, פסוקים א-צ״ו

שיעור החומש היומי ליום כ״ה כסלו ה׳תשפ״ו (15 בדצמבר 2025) , עוסק בפרשת מקץ , מספר בראשית פרק מ״א , פסוק ט״ו עד פסוק ל״ח . בקטע זה מתואר מפגשו של יוסף עם פרעה, שבו פרעה מספר את חלומותיו ויוסף מבהיר מיד כי פתרון החלום אינו מחכמתו האישית אלא מאת ה’. יוסף מפרש את שני החלומות כחלום אחד: שבע שנות שובע גדולות שיבואו על מצרים, ואחריהן שבע שנות רעב קשות שישכיחו את השובע. ריבוי החלום מדגיש שהדבר נכון וממהר ל...

התניא היומי ליום ראשון , כ"ד כסלו ה'תשפ"ו (14 בדצמבר 2025). בקטע זה מבאר אדמו"ר הזקן כי הנפש השנייה שבישראל היא "חלק אלו-ה ממעל ממש", שמקורה נמשך ממחשבתו וחכמתו של הקב"ה (חכמה עילאה), שהיא עצם האלוהות; אף שיש חילוקי מדריגות רבות בנשמות (כמו צדיקים ועמי הארץ), כולן באות משורש אחד, וההבדל נוצר רק עקב ירידתן בתהליך השתלשלות העולמות אבי"ע, בדומה לטיפת מוח האב המה...

פרקים קי"ג-קי"ח

החומש היומי ליום ראשון, פרשת מקץ. כ"ד כסלו ה'תשפ"ו (14 בדצמבר 2025). בקטע זה מתואר כי לאחר שנתיים ימים (מקץ) שבהן שהה יוסף בבית האסורים, פרעה חלם שני חלומות מטרידים: חלום על שבע פרות יפות ובריאות הנאכלות על ידי שבע פרות רעות ודקות בשר העולות מן הנילוס (הנקרא יאור, ומסמל את חשיבותו להשקיית מצרים), וחלום שני על שבע שיבולים בריאות וטובות הנבלעות על ידי שבע שיבולים דקות ושדופות קדים (רוח...

בסיום פרק א' של ליקוטי אמרים -תניא, למוצאי שבת כ"ג כסלו ה'תשפ"ו (13 בדצמבר 2025), מבאר אדמו"ר הזקן כי ההגדרה האמיתית של "צדיק" אינה רק רוב זכויות (כפי שמושאלית לעניין שכר ועונש), אלא מי שהרג את יצר הרע שלו ו"יצר טוב שופטו", ולכן צדיקים הם מועטים; כדי להבין זאת, מסביר כי לכל יהודי יש שתי נפשות: נפש אלוקית, ונפש בהמית המהווה את יצר הרע והיא המקור לכל המידות...

פרקים ק"ח-קי"ב.

החומש היומי למוצאי שבת, פרשת וישב. כ"ג כסלו ה'תשפ"ו (13 בדצמבר 2025). בקטע זה מתואר כי שר המשקים ושר האופים של פרעה חטאו והושלכו למשמר בבית הסוהר בו שהה יוסף. יוסף משרת אותם, ולאחר ימים הם חולמים חלומות מטרידים. יוסף פותר להם את חלומותיהם: לשר המשקים ניבא שישוב למשרתו תוך שלושה ימים, ולשר האופים ניבא שייתלה למוות תוך שלושה ימים. יוסף ביקש משר המשקים שיזכור אותו ויפעל לשחרורו, והסביר...

שיעור התניא היומי ליום שישי, כ״ב כסלו ה׳תשפ״ו (12 בדצמבר 2025). פרק א' בתניא פותח בשאלה כיצד ליישב את שבועת הנשמה "הוי בעיניך כרשע" עם הצורך לעבוד את ה' בשמחה, והסתירה ממשנה באבות. כדי לענות על כך, האדמו"ר הזקן מבהיר שיש להגדיר מחדש את המושגים "צדיק" ו"רשע", ובמיוחד את מדרגת "בינוני". הוא דוחה את ההסבר המקובל ש"בינוני" הוא בעל מחצית זכ...

פרקים ק"ו-ק"ז.

שיעור החומש היומי ליום שישי, פרשת וישב. כ״ב כסלו ה׳תשפ״ו (12 בדצמבר 2025). קטע זה מפרשת וישב מתאר את הניסיון הקשה של יוסף במצרים, כאשר אשת פוטיפר ניסתה לפתותו שוב ושוב. יוסף סירב בתוקף, באומרו שאינו יכול לבגוד באדונו או "לחטוא לאלוקים" (רש"י מציין כי בני נח נצטוו על העריות). לבסוף, היא תפסה אותו בבגדו כשהגיע לעשות מלאכתו (רש"י מביא שתי דעות: מלאכתו ממש או צרכיו עמה), והוא נס הח...