זכרונות מאתיופיה

ששון מספר על מבנה משפחתו ומתאר את כפר הולדתו. כשהיה בן 9 אביו של ששון נפטר והמשפחה עברה לכפר וואפארגף, שם התגוררה סבתו. בוואפארגף פגש ששון במורה לעברית שלקח אותו ללמוד, תחת חסותו, בבית הספר בכפר ווזבה שבמחוז ווגרה. בבית הספר למד קרוא וכתוב באמצעות סידור התפילה וספרי הקודש בעברית. לאחר שנה בית הספר נשרף וששון חזר לבית סבתו. בבית סבתו החל ששון לעבוד בחקלאות לצד אחיו הגדולים וכן עסק בעבודות נגרות ונפ...

רדאי פותח בתפילה בגעז. הוא מספר את ההיסטוריה המשפחתית, מתאר את כפרו אסגדה ואת בית הכנסת. אביו, קשי מהרי, היה אחד הקייסים הגדולים בכפר. רדאי מספר כיצד אביו ושאר הקייסים הדפו את ניסיונותיהם הרבים של מיסיונרים נוצרים להמיר את יהודי המקום. כמו כן הוא מדבר על גילויי הגזענות הרבים כלפי היהודים ועל כינויי הגנאי שהדביקו להם, שהתבססו על התפילין והציצית. רדאי מספר בפירוט על המנהגים והמסורות של בני הקהילה, ב...

רחל מתארת את אילן היוחסין ואת תולדות משפחתה, את כפרה ואת ההיסטוריה המקומית. כשרחל הייתה ילדה, סבתה שלחה מכתב באמצעות סוחרים, ובו קראה להוריה של רחל לבוא לטפל בה ולעשות את ההכנות הדרושות לקראת מותה. הוריה נענו ורחל ומשפחתה סעדו את סבתה במשך שבע שנים. בילדותה, אמה לא הרשתה לה לקחת חלק במטלות מחוץ לבית, ורחל הייתה מתגנבת עם חברותיה שיצאו להביא מים ועצים לבעירה. במהלך עבודתן הן היו משחקות, שרות שירים...

לאה מתארת את אילן היוחסין של משפחתה ואת כפרה, ומספרת על ההיסטוריה המקומית. כשהייתה בת חמש משפחתה עברה לכפר בשם טררבה וכשהיתה בת תשע עברו לכפר אברה-מריים באדרְקה. לאה מספרת על הזיקה היהודית החזקה של משפחתה: מילדותה הייתה שומעת מהוריה סיפורים על ישראל, אביה התפלל בכל יום שיגיעו לירושלים וכאשר בנה את ביתם, ביצע טקס הנחת אבן פינה. בילדותה עזרה לאביה בעבודת השדה. כמו כן היא מספרת על עבודות הנפחות של אב...

אדוניה מסביר על מבנה משפחתו, כיצד נראתה השכונה ומספר על היסטוריה של המקום. בילדותו עזר בעבודות השדה ובשליחויות מהשוק הקרוב. הוריו הקנו לו את מיומנויות התפירה, הקריאה והכתיבה. בזמנו החופשי ובשבתות נהג לשחק עם בני משפחתו משחקים שונים. על פי המסורת, ההנהגה ניתנת בידי הגיבורים ואביו, שהיה צייד אריות, מונה להיות שופט וגובה מסים. כשהיה אדוניה בן 10, לימד אותו אביו לירות ברובה; בגיל 11 הצטרף לאביו בבית ה...

אסנקהו מתאר את אילן היוחסין של משפחתו, את כפרו, ואת ההיסטוריה המקומית. הוא מספר כי תחת שלטונם של האיטלקים אביו מונה לשופט והיה אחד ממקימי הישוב ווזבה, שם גדל אסנקהו. בילדותו רעה את הצאן והבקר והיה מעבירם את הנהר של ווזבה. לעיתים בזמן השיטפונות הבקר היה נסחף והוא היה צריך לחפש ולאסוף אותו מחדש. בנוסף אסנקהו מפרט באילו משחקים שיחק, מספר על מטבעות לשון ופתגמים, ועל כללי ההתנהגות והנימוסים שהקנו לו כי...

גרמאי מספר את תולדות משפחתו, מתאר את כפרו ואת ההיסטוריה המקומית. בילדותו רעה צאן ובקר. בגיל 10 החל ללמוד עברית ואמהרית בבית ספר היהודי של רשת אורט, שנפתח במחוז על ידי מר. יונה בוגלה. לאחר שנת הלימודים הראשונה נאלץ לעזוב על מנת לעזור לאביו בעבודה החקלאית. משבגר ואביו נפטר, תפס גרמאי את מקומו כראש המשפחה, המשיך בעיבוד האדמה ופרנס את אימו ואחיו. הוא מספר על העבודה החקלאית, על העובדים, העבדים, השכר, ה...

עזרא מתאר את אילן היוחסין של משפחתו, את כפרו ואת ההיסטוריה המקומית. בגיל שמונה החל לרעות צאן ובקר, לטפח גינת ירק ועצי פרי, ולצוד חוגלות ואווזים. משבגר שולב בעבודות השדה. עזרא נהג להתלוות אל אביו בעלייה לרגל למקום קדוש בשם קרן-אמבה, אליו היו מגיעים כדי להתפלל ולהוריד גשם. הוא מתאר את הפולחן ומספר על הנסים שקרו לו ולאביו במקום. בגיל 18 נישא דרך שידוך והוא מספר על ההתרגשות לקראת חתונתו כמו גם על המנה...

אנייש מתארת את משפחתה ואת השכונה שלה – "ביתא ישראל", שבפאתי העיר אזזו. אנייש מציינת כי היחסים עם שכניהם הנוצרים היו טובים בדרך כלל, אך לעיתים הייתה נתקלת בביטויי גזענות מצד נוצרים שהיו מכסים את פניהם כשהיו חולפים על פני יהודי, מקללים, או מייחסים ליהודים אמונות טפלות כגון קניבליזם וכוחות "עין הרע". בתור הבת הבכורה, אנייש הילדה עזרה לאביה בעבודת האדמה ולאמה בעבודות הבית -תפירה, טחינה ושמירה על הצאן....

אזזווי עלמאיהו מספר על עץ משפחתו ועל ההיסטוריה של מקום הולדתו, ששימש אתר עלייה לרגל ומקום קדוש ליהודים. בינקותו חזרה המשפחה לכפרו של אביו אנגוט שבל, שם נולדו אחיו. לאחר תשע שנים הוריו התרגשו, הוא עבר עם אחיו ואמו לעיירה דברק, ואמו קיבלה גט. אזזווי עלמאיהו מסביר על מנהגי הגירושים ועל התנהלותה של הקהילה סביבם. מספר שנים לאחר הגירושים, באחד מביקוריו של אביו, עבר אזזווי עלמאיהו להתגורר עמו. הוא חי אצל...

אסתר מתארת את אילן היוחסין של משפחתה, את הכפר בו גדלה – ווגלו, ואת ההיסטוריה של המקום ושל בית הקברות היהודי שבו. בילדותה עזרה לאמה בעבודות הבית. אחיה הבכור עבד עם אביה בעבודות האדמה, ואסתר ואחייניתה רעו את הצאן והבקר ושמרו על השדות מפני קופים וחיות בר אחרות. אמה הוסיפה לפרנסת הבית על ידי מכירת עבודות קדרות ואביה מעבודות האריגה. כשהייתה בת 10, ועל אף שקיבלה הצעות רבות לשידוך, הוריה שלחו את אסתר ללי...

קייס פקדו מתחיל בתפילה בשפת הגעז ולאורך כל הריאיון מדגים קטעי תפילה שונים בגעז. הוא מתאר את אילן היוחסין של משפחתו ואת ההיסטוריה של המקום. משפחתו גרה דורות רבים בעדי וורבה עד שהכיבוש האיטלקי אילץ אותה לעבור לאסגדה, שם נולד. הוא מספר משל המשווה בין עלייתה של קהילתו לישראל לזו של אברהם אבינו. הוא ממשיך ומספר על שושלת הקייסים של משפחת גוונגול. בגיל שמונה הוא החל ללמוד לימודי דת והוא מפרט את תוכנית הל...

תוכן הריאיון: ברקו מספר על משפחתו, מתאר את כפרו ואת ההיסטוריה המקומית. כבר כפעוט למד ברקו מאביו כיצד להיות חקלאי, רועה צאן ובקר. כילד קטן למד לתקופה קצרה לימודי דת בהדרכת קייס בכפרו. בבית הספר בוווזאבה למד בכיתות א' וב'. בשל היותו בן יחיד, אח לשבע אחיות, נאלץ לעזוב את לימודיו ולעזור בפרנסת המשפחה. ברקו מספר על הכמיהה של הקהילה לעלות לירושלים ועל התקווה שסבו היה מפיח בו, שיום אחד יוכל גם הוא לעלות...

ביינה מתאר את אילן היוחסין של משפחתו, את כפרו ואת ההיסטוריה המקומית. בילדותו משפחתו עברה לכפר "דברי טקלה הימנות" או בשמו השני - טלגי, והתפרנסה מעבודת אדמה, אריגה, נפחות וקדרות. כשבגר, לאחר שסירב לשלושה שידוכים שהוצעו לו, ביינה מצא את כלתו והוליד את בנו הבכור אלמיו. ביינה מדגים את סוגי השירה השונים – אלה המיועדים לעבודות השדה, לחתונות, לאבלות, להעלאת המורל, שירי אהבה ועוד. הוא מספר כיצד היו מזמנים...

טסמה מתאר את אילן היוחסין של משפחתו, את כפרו ואת ההיסטוריה המקומית והמשפחתית. בעלה הראשון של אמו וכל הגברים במשפחתה נרצחו בידי חיילים איטלקים. היא שודכה לאביו של טסמה לאחר שהתאלמן גם הוא. כיוון שכל אחד מהוריו החזיק במשפחה משלו, בכפרים שהיו מרוחקים זה מזה, את מרבית שנות ילדותו העביר טסמה אצל אמו. הוא היה רועה את הצאן והבקר, חולב את הפרות ומעבד את האדמות. אחת לכמה זמן טסמה היה מבקר אצל אביו ושוהה עמ...

כשהייתה בת חמש, עברו פנטו ומשפחתה לשימלאקו. היא מתארת את העיירה ואת תושביה. אביה היה מורה בבית ספר מקומי, בו למדה גם פנטו עד כיתה ד'. השכלת ילדיו הייתה בראש מעייניו של אביה, שדאג שיקבלו השכלה, ובחר שלא לחתן את בנותיו כדי לאפשר להן ללמוד ולהתקדם בחייהן. כדי להמשיך את לימודיה פנטו עברה ללמוד בעיירה הסמוכה דבט ולאחר זמן מה משפחתה הצטרפה גם היא. המעבר לדבט לא היה פשוט עבור המשפחה: אביה של פנטו, שהיה ב...

טלהון מתאר את אילן היוחסין המשפחתי, את כפרו ואת ההיסטוריה המקומית. כבר מגיל צעיר החל לרעות צאן ובקר ולעזור לאביו בעבודות השדה שבוצעו בעזרת שוורים. כמו כן הוא למד מאביו את מלאכת הנפחות וכאשר אביו נעדר, היה טלהון ממלא את מקומו בתיקון הכלים החקלאיים של השכנים הנוצרים. בנוסף לימד אותו אביו כיצד תופרים ומרפאים פצע פתוח אצל פרות, וכיצד מייצרים כלים ששימשו בתיקון נשקים. טלהון מספר כי בשבתות אביו היה מלמד...

דוד מתאר את אילן היוחסין של משפחתו, את כפרו ואת ההיסטוריה המקומית. הוא מספר על ההווי החברתי והמשפחתי בימי ילדותו, למשל על מדורות הערב של עונת הקיץ, בהן היו חדים חידות ומשתעשעים במשחקי לשון. דוד מספר כמה שונים היו חיי הכפר בעונת החורף, לעומת הקיץ. בין השאר הוא מסביר כי בחורף עסקו אנשי הכפר בעבודות השדה ובמרעה הצאן והבקר, והקיץ היה עונת המנוחה והחתונות. בילדותו, בהתאם למנהג המקום, התלווה לרועי הצאן...

אבבה פותח בשיר ערגה לירושלים. הוא מתאר את עץ משפחתו ומספר על כפרו - מקום קדוש בו שהו נזירים יהודים. תחת ידם של הנזירים התחנכו קייסים רבים, שהוצבו לאחר הסמכתם בקהילות היהודיות השונות. שם גם הוסמך אביו של אבבה לקייס, היה למנהיג הרוחני בכפר, ואף לימד בעצמו דורות של קייסים. אבבה מתאר בפירוט מחלות שונות ואת דרכי הטיפול בהן. בגלל המרחק הרב ממרפאה מודרנית, תושבי הכפר נאלצו להשתמש בתרופות מסורתיות ולמצוא...

קייס וובשט מתאר את אילן היוחסין של משפחתו, את כפרו, ואת ההיסטוריה המקומית לאורך הדורות, כולל סיפורים משלטון האיטלקים באתיופיה. מילדותו הוא זוכר ומתאר את רגע מותו של הקיסר היילה סלאסי (Haile Selassie). כמו כן הוא מתאר את עבודתם של זקני העדה כמגשרים בסכסוכים. הוא מספר כי אביו היה איש מאמין ומעין רופא מסורתי. בקרבת ביתם היה מקום קדוש בשם גנט-אבא לשם היו באים אנשים על מנת להיטהר מחטאים. אנשים אלו היו...

טדפלץ' מתארת את אילן היוחסין של משפחתה. היא מפרטת על המטלות שהייתה מבצעת כילדה, כגון שמירה על השדות, טחינת גרגירים, איסוף קרשים לבעירה וכדומה. בנוסף היא מספרת מה היו תפקידי הכלבים והחתולים במשק הבית. טדפלץ' מספרת כי היחסים עם שכניה הנוצרים היו טובים וחמים, אך כשהייתה נוסעת לשוק בעיר גונדר הייתה סופגת עלבונות והערות גזעניות מהאוכלוסייה הנוצרית במקום. בגיל 11 נישאה. טדפלץ' מספרת על השידוך שלה ומסביר...

ד"ר ספפה מתאר את אילן היוחסין של משפחתו, את כפרו ואת ההיסטוריה המקומית. הוא מספר על שמותיו השונים ומסביר את פירושם. כבר כשהיה בן ארבע לימד אותו אביו לשחות בנהר שחצה את הכפר. כשהיה בן שבע, אביו הקים גשר מעל לנהר, שמנע היסחפות וטביעה של אנשים ובעלי חיים בעונת החורף. בימי השוק ד"ר ספפה היה אחראי לגבות מס מעבר על הגשר. הוא מפרט על המשחקים השונים ששיחק בילדותו כגון הטלת כידון ומשחקי כדור שונים. ד"ר ספפ...

ספפה נולד בתקופת שלטון האיטלקים באתיופיה. הוא הבן הבכור למשפחה אמידה מאוד, וכנהוג בקרב יהודי אתיופיה, זכה לשבעה שמות שונים שניתנו לו על ידי קרובי משפחתו. ספפה מתאר את הכפר שלו, את ביתו המפואר שבנה בשתי ידיו, ואת חיי היומיום הייחודיים של היהודים תושבי הכפר. הוא מסביר את כללי שמירת השבת ומשמעותם, את כללי הנידה, את נוהג הכנסת האורחים ורחיצת רגליהם, ומספר על מנהגי דת נוספים; הוא מספר על אחיו הקייס, וע...

גביהו מתאר את אילן היוחסין של משפחתו, את כפרו ואת ההיסטוריה המקומית. הוא מספר על תקופת המלחמה עם האיטלקים, במהלכה משני צדי המתרס היו מתנכלים ליהודי המקום, שנחשדו בסיוע לאויב. בזמן חילופי האש גביהו הקטן היה מסתתר עם הנשים והילדים במערות שבאזור. באחת ההפגזות סבתו נהרגה מפצצת מרגמה. גביהו החל לעבוד לצד אביו בעבודה חקלאית, אך כעבור זמן קצר נפטר אביו, והוא חבר לדודו כדי לפרנס את אמו ואחיו. הם חכרו אדמו...

אסתר נולדה בלמבה קרשי, במחוז וולקיט, ולה 3 אחים ואחיות. פירוש שמה - אסתריי, הוא יום כיפור בשפה התיגרינית. משפחתה הייתה מוכרת ואמידה. אביה נפטר בהיותה בת 3. אסתר מספרת שלבני משפחתה היו אדמות בבעלותם, ושיחסיהם עם השכנים המוסלמים והנוצרים היו טובים. זאת בניגוד לאזורים אחרים בהם התנכלו ליהודים ולא אפשרו להם בעלות על אדמה. היא נזכרת במשחקי ילדותה, ובשעות הפנאי, אותן העבירו בהכנת עבודות רקמה, במשחקים חו...