תלם - במה לשיחה פוליטית אחרת

מאז החלה ההפיכה המשטרית, איום קיומי חדש הופיע: "בריחת מוחות". מדובר בעזיבה מסיבית של בעלי כישורים ייחודיים, בעיקר בתחומי הרפואה, המדעים והטכנולוגיה. בשיחה עם הכלכלן פרופ' איתי אטר, שהתריע על הסכנה מיד עם ההכרזה על ההפיכה, הוא מציג את הנתונים המדאיגים ולפיהם ההגירה השלילית מישראל זינקה פי שניים, וחלקם של בעלי המקצועות האיכותיים גדל באופן משמעותי. אטר חרד מקריסה של ממש שעלולה להתרחש אם הקואליציה הנו...

לא במקרה החילונים בישראל אינם בטוחים בחילוניות שלהם. לא במקרה הם מחפשים הצדקות במקורות או מקדמים אוטונומיה. החילוניות, כערך וכמושג, נמצאת בישראל תחת מתקפה חריפה. במקום לברוח, צריך להשיב מלחמה: להיאבק פוליטית על הפרדת הדת מהמדינה, משום שזה תנאי הכרחי לקיומה של דמוקרטיה ליברלית. קורא: עודד גושן הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים לקריאה במגזין תלם

מתקפת שבעה באוקטובר, שהמיטה אסון על עזה ועל הפלסטינים בכלל, הוכיחה שדרכו האלימה של חמאס נכשלה. לכאורה, זו שעתה של פתח להכריע את הוויכוח הפנימי שמלווה את הפוליטיקה הפלסטינית מאז 1987. אבל לשם כך היא זקוקה בעיקר לדבר אחד: לפרטנר ישראלי. האם ישראל שוב לא תפספס הזדמנות לפספס הזדמנות? קורא: עודד גושן הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים לקריאה במגזין תלם

משבר החינוך לגיל הרך בישראל מבהיל: הגנים צפופים הרבה יותר מבכל מדינה מפותחת אחרת; יש בהם הרבה פחות נשות צוות; והמחסור החריף בכוח אדם הביא את המערכת לאי־ספיקה. "המשוואה שעודדה נשים להיכנס לתחום – קרסה", מסבירה יערה מן, ראש מחלקת מחקרי מדיניות בקרן ברל כצנלסון, "המדינה יודעת כמה יעלה לה לשנות את המציאות, והיא עושה הכל כדי לחמוק מכך"  מראיין: אורי תובל הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז איכות...

עוצמתן הגלובלית של הרשתות החברתיות הפכה אותן לסוכנות כאוס, למנוף לערעור משטרים ולפלטפורמה מועדפת לעידוד טרור. אחרי שכל היוזמות שניסו לרסן אותן קרסו, נראה שתיקון אמיתי צריך ליטול השראה מלונדון של המאה ה־19.

כשבני עלה לגן עירייה, הוא עבר חוויה נוראית שגרמה לי לעשות הסבה לגננת, כדי שמקרים כאלה לא יישנו. שנות הלימודים היו המאושרות בחיי. בגן שהובלתי ראיתי איך אמון וחופש פעולה יוצרים קהילה פורחת, אבל גם מערכת שבוחרת שוב ושוב בבינוניות ובשימור עצמי על פני העובדות והעובדים. כעת העסק קורס, ושינוי יבוא רק אם גננות ישתתפו בקבלת ההחלטות.

אחרי שתי הפגנות חסרות תקדים שבהן יצאו עשרות אלפי אזרחים ערבים למחות על מצב הביטחון האישי הירוד, האנתרופולוגית ד"ר אילת מעוז חושפת עד כמה עמוקה החדירה של ארגוני הפשיעה הערביים למערכות המדינה. היא מזהירה: ההתייחסות אליהם כארגוני טרור, שמקודמת בהצעת חוק, תוביל רק להגברת האלימות. מי שלא מאמין, מוזמן לביקור באמריקה הלטינית מראיין: אורי תובל הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז מתוך אתר תלם

בטלגרם, בטיקטוק, ביוטיוב. הימין ברא ברשתות יקום מקביל: רועש, מלא סתירות וחסר היררכיה, ששוחק את היכולת לדעת מה אמיתי. הימין הוא כמובן גם מי שנהנה מכך: החרדה שהוא מייצר "נפתרת" על ידי סימון אשמים. מתי השמאל יתחיל לתת פייט? מקריא: איתן רץ הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים לקריאה במגזין תלם

פרופ’ דוד קרצמר, מומחה לדין הבינלאומי, מודאג מאוד מהאופן שבו ישראל מתמודדת עם דרישותיו. לדבריו, החובה לחקור מקרים שבהם עולה חשד שחיילים ביצעו פשעים פליליים בעזה, היא לא "מתקפה נגד צה"ל" אלא הגנה על ישראל – מול העולם, וגם למען עצמה. בנוגע להאשמה שישראל ביצעה רצח עם, קרצמר חושש מאוד שחוסר אחריות של הממשלה העניקה חיזוק עצום לטענות של דרום אפריקה, שבתחילה נראו חסרות סיכוי. מראיין: אורי...

המערכה שמנהל נתניהו להכפפת זרועות המדינה למפלגתו משקפת תפנית היסטורית ביחס הליכוד למדינה. אבל המעבר מחששו של בגין מעריצות שלטונית לשיכרון הכוח של ההפיכה המשטרית מתבהר אם מביאים בחשבון שני דפוסים היסטוריים: חשדנות טבועה של המפלגה כלפי מוסדות המדינה, שהיו מזוהים עם שלטון מפא"י ומאוחר יותר עם "השמאל"; והמאבק בגורמים שנתפסים כמתווכים בין השלטון לבין "רצון העם". ד"ר אופיר...

המחאה נגד ההפיכה המשטרית לא היתה רק רגע אזרחי דרמטי, אלא גם בלם כלכלי חיוני. בעיני אחד הכלכלנים הבכירים בישראל ולשעבר מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, אם התוכנית של נתניהו ויריב לוין היתה מתממשת, האמון של המשקיעים בכלכלה היה קורס ואיתו כנראה גם המדינה מראיין: מיקי פלד הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז ⁠לקריאת מגזין תלם

ממשיכים לצלול לחוליי החינוך לגיל הרך, והפעם: גילי 3–6. בגני העירייה יום שנפתח כסדרו הוא סיבה למסיבה. הם הפכו עם השנים לבליל של מסגרות, גורמי פיקוח וצורות העסקה, כשהחיסכון גובר פעם אחר פעם על השיקול החינוכי. הגיע הזמן לעשות סדר גם בהם. מקריא: אמיר אשר הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים. למאמרה של יערה מן על מערכת החינוך של גילי לידה עד 3 הקישו כאן מתוך מגזין תלם.

"קטאר היא גורם מעודד אנטישמיות שמעוניין בשרידות חמאס. כל המערכת הביטחונית מסכימה איתי, חוץ מגורם אחד", קובע מפכ"ל המשטרה וסגן ראש השב"כ לשעבר, רוני אלשיך. זמן קצר אחרי 7 באוקטובר לקח על עצמו אלשיך לשכנע את המערכת הביטחונית והמדינית שקטאר רעילה ושאסור לגעת בה, אבל נתקל בקיר. בשיחה מרתקת הוא מבהיר איך החדירה הקטארית ללשכת ראש הממשלה מסכנת את האינטרסים הביטחוניים של ישראל ובעיקר מדגיש עד כמה קשה למער...

מחנה נתניהו מאמץ תפיסת עולם ניהיליסטית במסווה של שמרנות, מפרק את מוסדות המדינה בשם "הצלתה", והופך אלימות, הסתה והתקרבנות לאסטרטגיות פוליטיות. זה לא מקרי: מדובר באימוץ שיטתי של טקטיקות תודעתיות המזוהות עם אליל הימין בן שפירו. ושיא האירוניה? את מרביתן הוא גנב מהשמאל הרדיקלי קורא: עודד גושן

מחדלי מדיניות ומשבר הקורונה אפשרו לבנקים הגדולים להגדיל את רווחיהם פי ארבעה בתוך שנים ספורות, ובסוף 2025 הם צפויים להגיע לשיא כל הזמנים. טיפול שורש יחייב מאבק עיקש וארוך־שנים לחיזוק התחרות בענף. בינתיים, יש לחשוב על פתרונות מהירים. פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי הוא לשעבר מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל. קורא: אמיר אשר הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים מתוך מגזין תלם.

אף על פי שמחקרים מוכיחים שהשקעה בגיל הרך היא קריטית עבור התפתחות הילד – מדינת ישראל נעדרת כמעט לגמרי ממערכת החינוך של גילי 0 עד 3. תת־ההשקעה החריפה גורמת לצפיפות איומה במעונות, למשבר כוח האדם, לפגיעה בילדים, וגם לגידול באי־השוויון החברתי והכלכלי. עתידות: בקרוב כל זה רק יחריף.

גל הצעות החוק לפיצול מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה מוצג כתיקון מבני. בנוסף, הקואליציה מבקשת לשאוב לגיטימציה ממהלכים שניסו לעשות זאת בעבר. אבל העיתוי, ההקשר, ניסוח ההצעות ללא כל בדיקה מקצועית, קידומן כמחטף בחקיקה פרטית והשמטת כל מנגנוני האיזון, חושפים שמדובר בניסיון חיסול – לא בפיצול.

בפרק מיוחד של פודקאסט תלם שוחחנו עם אל״מ (מיל.) אסף "פיזר" כהן, לשעבר סגן מפקד יחידה 8200. על הפרק: האפשרות שאחרי המשטרה, השב"כ והמוסד, גם אגף המודיעין של צה"ל ייפול בידי נתניהו. פיזר הסביר שהוא אופטימי לגבי יכולת האגף להישאר עצמאי. אלא שאז נכנסנו לפרטי הפרטים. מראיין: אורי תובל הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז לקריאת מגזין תלם

קיום תהליך של בחירות הוגנות דורש הסכמה רחבה על כמה הנחות יסוד, ביניהן אמון במוסדות, שוק תקשורת פתוח ועוד. עד השנים האחרונות איש כמעט לא ערער עליהן, אבל שורה של גורמים, ובראשם עליית מנהיגים פופוליסטים־סמכותניים, הולכת ורומסת אותן. על כרסומו של המובן מאליו הדמוקרטי

ישראל איננה "רק" בפוסט־טראומה אלא סובלת גם מפציעה מוסרית, הנגרמת בעיקרה מתחושת בגידה עמוקה של ההנהגה. הפער בין מה שהתחולל בשלוש השנים האחרונות לבין הערכים המוצהרים שעליהם קמה המדינה בלתי נסבל, ומחקרים מלמדים שהוא גבה מחיר נפשי יוצא דופן מהמחנה הליברלי. האם אפשר עוד לתקן? קוראת: יפעת ניר־ברעם הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים מתוך מגזין תלם

ענף ביקורות הספרים בעיתונות בנוי על עבודה כמעט חינמית, שמאלצת מבקרים להישען כלכלית על מוסדות ועל אנשים שאותם הם אמורים לבקר. ה"פתרון" לכך הוא בדמות כתיבה תבניתית וזהירה, שמשתלבת ברוח התקופה, המציבה את קידום המוצר במרכז. האם ניתן יהיה להציל את הענף הנעלם? קורא: אמיר אשר הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים מתוך מגזין תלם

רצח רבין קיבע את דמותו של ראש הממשלה המנוח כיונה מובהקת, איש צבא שעייף ממלחמות וחתר לשלום – ושילם את המחיר האולטימטיבי. יש עם הנרטיב הזה רק בעיה אחת: הוא לא נכון. יועצו של רבין, פרופ' יורם פרי, מסביר שכמו כל גנרל, רבין דיבר רק בשפת הכוח. הוא פשוט היה מציאותי מספיק בשביל להכיר במגבלותיו

המרכז הפוליטי בישראל תמך במשך שנים במדיניות ניהול הסכסוך, שהובילה לשבעה באוקטובר. עם סיום המלחמה בעזה, הוא לא יכול להרשות לעצמו לחזור על אותה הטעות. הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים מתוך מגזין תלם

המגעים בין המפלגות הערביות על רשימה משותפת חשפו חרדה של בן גביר מפני האפשרות של השתתפות ערבית אמיתית בדמוקרטיה. אבל הדבר המדהים הוא שמנהיגי "מחנה השינוי" מיישרים איתו קו ובוחרים אף הם להדיר את הערבים. בכך, הם לא רק מוותרים על המנוף היחיד שיכול לסיים את שלטון נתניהו – הם גם מסכנים את רקמת החיים השברירית בישראל קורא: עודד גושן הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים. מ...

רבין הצליח להקים ממשלה ב־92' בזכות הברית ההיסטורית שכרת עם המפלגות הערביות – שותפות שאִפשרה את הסכמי השלום ושינתה את הפוליטיקה הישראלית. היא שברה עשרות שנות הדרה והכירה בציבור הערבי כגורם פוליטי לגיטימי. שחזור אותה שותפות הוא תנאי הכרחי להתחדשות המחנה הדמוקרטי כיום. הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים. מתוך מגזין תלם.