תלם - במה לשיחה פוליטית אחרת

בטיקטוק, בפריים־טיים, בַמחאות – אחרי 7 באוקטובר נשים בישראל התחילו להתכסות. אין זה רק ביטוי של הדתה או שמרנות, שאופייניות לכל חברה במלחמה, אלא סימן לשינוי עמוק במעמדו של הגוף הנשי שחולל הטבח. כיצד נשיב את הבעלות עליו? ד"ר מירי כהן־אחדות היא בלשנית, חוקרת שיח ומרצה בכירה במכללת דוד ילין. קוראת: יפעת ניב־ברק. הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים. לקריאה במגזין תלם קראו כאן.

סוּפה טכנולוגית משנה את האנושות מהיסוד. הבינה המלאכותית מאיימת לשנות את שוק העבודה, לגזול משאבי אנרגיה – ולהשפיע על התודעה ועל הדמוקרטיה. בשיחה בפודקאסט של תלם עם ד"ר תומר שדמי, משפטנית ומומחית לרגולציה של טכנולוגיה, מתברר שהיא אופטימית: "החברות הגדולות מתכוננות לגל של זעם, אנחנו בשלב שבו יש לנו הזדמנות להשפיע על חלוקת הכוח" מראיין: אורי תובל. הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמ...

עיתונאים מתקשורת המיינסטרים מצטטים טענות רעילות של פוליטיקאים פופוליסטיים ללא בדיקת עובדות, מעניקים זכות תגובה שהופכת במה להשתלחות, ונמנעים ממתן קונטקסט. בשם הנייטרליות, הם מעניקים כך רוח גבית לקמפיין אכזרי – שמנוהל נגדם. פרק מתוך הספר "הצנזורה החדשה". קוראת: ספי ינקו הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים. לקריאה במגזין תלם לחצו כאן

מה יכריע את הבחירות הקרובות? פרופ' עירן הלפרין, ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, הוא אחד המנתחים החריפים של החברה הישראלית. בשיחה מרתקת, המבוססת על מחקרים שערך מכון "אקורד" שבראשותו, מתאר הלפרין איך גזענות ושנאה הפכו בישראל למיינסטרים (ספוילר: בגלל המרכז הפוליטי), ומאידך, כיצד הקיצוניות של הממשלה העבירה לפחות שישה מנדטים ממחנה נתניהו. שישה נוספים, או חלקם, עשויים ביום הבחירות להישאר בבית...

הנכונות האמריקאית להעלים עין מתוכנית הגרעין הישראלית נשענה במשך שנים על תפיסת ישראל כמדינה יציבה, דמוקרטית ואחראית. ההפיכה המשטרית, ההרס הקיצוני בעזה, ההרפתקנות באיראן והפעולות לסיפוח הגדה – שומטים כולם את הקרקע תחת המדיניות הזאת. כשבקונגרס כבר נשמעים קולות הקוראים לחשוף את הגרעין הישראלי, מתקרב הרגע שבו ישראל תידרש לבחור: עמונה או דימונה? ד"ר אור רבינוביץ' היא עמיתת מחקר בכירה, מכון פרימ...

בעת שירותו כראש אגף תכנון, גיבש אלוף (מיל.) נמרוד שפר תוכנית צה"לית שקבעה כי ישראל יכולה לשמור על ביטחונה גם לצד מדינה פלסטינית. היום, אחרי 7 באוקטובר, הוא מזהיר שהבעיה המרכזית אינה צבאית אלא אסטרטגית – מלחמה בלי יעד מדיני. בראיון לפודקאסט של "תלם" הוא מסביר מדוע לדעתו צה"ל נשחק, למה תפיסת ההתשה נכשלה, ולמה ישראל חייבת לחזור לחתור להסדרים מדיניים. מראיין: אורי תובל. הקלטה, צילו...

לפני עשור נדמה היה שהרשתות החברתיות חיסלו את הפאנלים הטלוויזיוניים. הרי אם כולם כבר מביעים דעה, מתווכחים ומשתתפים בשיחה, מי צריך עוד חבורה של פרשנים באולפן? אלא שבשנים האחרונות הפאנלים חזרו – בעיקר בפודקאסטים. רק שהפעם הם לא מוכרים בעיקר סמכות, אלא משהו אחר: תחושת שייכות, חברותא וקהילה. קוראת: יפעת ניב־ברק הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים לקריאה במגזין תלם לחצו כאן

הפשיעה והאלימות בחברה הערבית הן לא עוד משבר נקודתי אלא מציאות שמעצבת מחדש את חייהם של מיליוני אזרחים בישראל. מאחורי הרציחות, הסחיטות ואובדן הביטחון האישי מסתתרת שאלה פוליטית עמוקה: מי זכאי להגנה מלאה מן המדינה ומי הופקר לגורלו. חרף מה שמרבית ראשי האופוזיציה חושבים, השאלה הזאת מספיק דרמטית כדי לעמוד במרכז מערכת הבחירות.

מאחורי המאבקים על מינויים והדחות מתרחש בישראל שינוי חוקתי שקט אך מרחיק לכת. בחסות השראה סלקטיבית מהמודל האמריקאי, ממשלת נתניהו מקדמת תפיסה שלפיה נאמנות אישית ו"יחסי אמון" גוברים על קריטריונים מקצועיים – והעליון מתקשה להציב לה גבול. האם השירות הציבורי יהפוך סופית לחצר ביזנטית?

מאות מאחזים לא־חוקיים, אלפי אירועי אלימות, עשרות קהילות פלסטיניות שנעקרו – ובמקביל, ממשלה שמזרימה תקציבים, מחלקת נשק, מלבינה מאחזים ומחלישה את מנגנוני האכיפה. תחת החסות הזאת, התפתח בגדה ארגון אידיאולוגי חמוש שמעצב מחדש את המציאות בשטח באמצעות טרור ואלימות. הסכנה הזאת לא תיעצר בפלסטינים: ביום שבו הסיטואציה הפוליטית תשתנה, אותו הנשק עלול להיות מופנה לישראלים.

בשבע שנותיי בחינוך הדו־לשוני נחשפתי מקרוב לחיים משותפים בין יהודים ופלסטינים־ישראלים – בכיתה, בקהילה וביומיום. המפגש הזה לימד אותי שחילוקי דעות ופערי עמדות הן לא מכשול לשותפות אלא דווקא תרגול מצוין ביצירת אמון. מתוך הניסיון הזה, מעין מיקרוקוסמוס של קואליציית מרכז־שמאל, עולה אפשרות גם לשותפות פוליטית אחרת בישראל. קורא: עודד יחזקאלי הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים לקריאה...

נתניהו כבר שיכנע את תומכיו שהמשטרה, הפרקליטות, השופטים, הצבא, השב"כ ואפילו ועדת חקירה ממלכתית שעוד לא קמה – כולם פועלים נגדו מסיבות פוליטיות. האם המוסד הבא על הכוונת הוא ועדת הבחירות המרכזית? , ד"ר דנה בלאנדר מסבירה כמה מסוכן הערעור על אמינות הוועדה, מה יקרה אם נתניהו לא יקבל את תוצאות הבחירות, ומקווה שהמושג "ממלכתיות" יחזור מתישהו לשחק תפקיד בישראל. מראיין: אורי תובל הקלטה, צי...

יותר מאשר החוקה שהִנדס או התקשורת שעליה השתלט, אורבן היה חייב את שלטונו לגוש הפוליטי־חברתי שעליו נשען. בהתאם, הניצחון של פטר מדיאר בבחירות באפריל התאפשר הודות לקריסתו של הגוש. איך? בשל השילוב בין השחיקה בהטבות שהלכו למקורבים ולנאמנים לבין הפגיעה בלגיטימציה המוסרית של המשטר. השאלה כעת אינה רק איך לשחרר את המדינה מההסדרים שאורבן יצר, אלא האם ניתן לבנות גוש יציב שימנע את חזרתם. קורא: ג'וני רוזנבל...

ועדת הבחירות המרכזית תהיה עוד גוף בשורה של גופים ממלכתיים שעוברים דה־לגיטימציה. בעת האחרונה הקואליציה קיצצה את תקציב הוועדה, התנגדה ללא עילה מוצדקת למינוי היועמ"שית שלה, והיד עוד נטויה. מדובר בגוף בעל חולשות מבניות עמוקות, והניסיון לנצל אותן עלול לאיים על הדמוקרטיה הישראלית. מקריא: אמיר אשר הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים. לקריאה במגזין תלם

התבוסה של ויקטור אורבן רחוקה מלהיות עדות לחוסנה של הדמוקרטיה ההונגרית. להפך. היא התאפשרה רק בזכות שילוב נדיר בין שיטה מעוותת, לחץ פוליטי חיצוני, מועמד יוצא דופן ואסטרטגיה פוליטית ותקשורתית חריגה. האם התנאים השבריריים האלה יאפשרו גם תיקון של המערכת ההונגרית? ומה כל זה אומר עלינו? | ד"ר יונתן לוי, עו"ד דין ליבנה, ד"ר הדס אהרן, ד"ר מאיה שיאון צדקיהו מקריא: עודד גושן הוקלט באולפני...

בכל כמה ימים יוצא אלוף (מיל.) יעקב אור (מנדי) ליהודה ושומרון, האזור שאותו הוא מכיר היטב משנים של מאבק בטרור הפלסטיני – והפעם כדי להתמודד עם הטרור היהודי. בכל גיחה הוא נתקל בצעירי החוות, מצוידים וחמושים, כשהם מתעמרים בתושבים פלסטינים או במתנדבים ישראלים. אחרי חודש וחצי שבו נהרגו 13 פלסטינים מאש אזרחים ישראלים, אור מסביר שהשטח רותח ומזהיר: "בדרך של פוגרום, בשיטות שנקטו בהן במדינות הכי פשיסטיות – כופ...

האלימות הקשה של נערי הגבעות והחוות היא חלק מתוכנית סדורה של שרי הימין המשיחי. בעוד הפורעים דואגים "לנקות" את השטח מתושביו הפלסטינים באמצעות אלימות, בליץ של החלטות ממשלה מאיץ את סיפוח הקרקעות לישראל. כך נראה טיהור אתני בחסות הממשלה. הכותב, אלוף (במיל.) יעקב אור (מנדי), הוא לשעבר מתאם הפעולות בשטחים, מפקד אוגדת עזה, מפקד אוגדת יהודה ושומרון והממונה במשרד מבקר המדינה על ביקורת מערכת הביטחון...

האם ההימור הישראלי הדרמטי על יציאה מהסכם הגרעין ב־2018 היה הניצחון האסטרטגי שנתניהו הציג, או שמא טעות איומה שדחקה אותנו לבחירה בין ברירות גרועות? מה שבטוח הוא, שההחלטה לפרוש מבלי להכין חלופות צבאיות או דיפלומטיות אמינות גבלה בהפקרות, והביאה את איראן למרחק "סיבוב בורג" מגרעין צבאי קורא: עודד גושן הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים. מתוך מגזין תלם

עינת וילף הפכה להוגה הכי אופנתית במרכז הפוליטי. היא מציעה לו נרטיב מפתה של "התפכחות", אך בבסיסו עומדת תפיסה של הפלסטינים כעם "פגום" וחסר יכולת להשתנות. קריאה בספריה מראה כיצד התזה שלה נשענת על פרשנות מגמתית והשמטת עובדות – וממחישה שדווקא היא זו שנותרת נאמנה לקונספציה. השיבה לניהול הסכסוך. הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים מתוך מגזין תלם

ישראל נכשלה פעם אחר פעם בעיצוב המציאות הלבנונית, אבל הפעם המצב שונה. הבחירה של ממשלת לבנון ברורה: או להתעמת עם חיזבאללה, או לצפות מישראל שתעשה זאת עבורה – ואז תישאר על אדמתה. פייסל עיתאני הוא עמית בכיר במועצה למדיניות המזרח התיכון (Middle East Policy Council) ומרצה מן החוץ לפוליטיקה של המזרח התיכון באוניברסיטת ג'ורג'טאון ובאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון. הוא נולד וגדל בביירות וחי כיום...

נראה שישראל עומדת ערב מהלך קרקעי משמעותי בלבנון – אבל האם זה המהלך הנכון? זו השאלה שריחפה מעל לשיחה עם איתן ישי, חוקר לבנון וראש תוכנית המזרח התיכון וצפון אפריקה במכון "מיתווים". הניתוח של ישי מוביל לתשובה חד־משמעית: דווקא עכשיו, כשהארגון חווה את המשבר החריף ביותר בתולדותיו, פעולה צבאית רחבה והתבססות בתוך רצועת ביטחון היא הדבר האחרון שישראל צריכה לעשות. מה כן? ישראל צריכה לנצל את ההתפתחו...

מטיפים לנו ללמוד מהלונדונים בזמן הבליץ איך לחשוק שפתיים ולחכות לניצחון. אבל גם במקלטים ובתחנות הרכבת התחתית בריטים שאלו איך ייראה השלום והגו תוכניות לשיקומה של בריטניה כמדינה שוויונית והוגנת יותר. קוראת: יפעת ניב ברק הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים לקריאה במגזין תלם

הטיל שנפל ליד ביתו של גיא לרון המחיש עבורו עד כמה ההיסטוריה שהוא חוקר, על מלחמות הנפט, היא מציאות שאנחנו עדיין שקועים בתוכה. עם זאת, את סגירת מצר הורמוז גם הוא לא דמיין. כדי להבין איך להתמודד עם הרגע הדיסטופי הנוכחי, הוא מציע לחזור לתקדימים מהעבר.

בזמן שבאולפנים חוגגים חיסולים של בכירי משטר בטהרן, השאלה הגדולה שמרחפת מעל המזרח התיכון היא לא רק מה חרב, אלא מה יקום במקומו. בשיחה עם ד"ר אריאל (אלי) לויטֶה, לשעבר המשנה למנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית, הוא מסביר שהאיראנים הצליחו בבניית מנגנון לרציפות שלטונית, מעריך איך תסתיים המלחמה, ומזהיר: קריסה לא מבוקרת של המשטר האיראני עלולה להוביל לתרחישים שלא התכוננו אליהם. מראיין: אורי תובל הקלטה,...

האלימות הקשה של נוער הגבעות והחוות בשטחים מגיעה בימים אלה לשיאים מזעזעים, אבל לתופעה יש היסטוריה ארוכה. במשך שנים התריעו בכירים במערכת הביטחון כי אין מדובר ב"עשבים שוטים", אלא באלימות מאורגנת ואידיאולוגית. הדרג הפוליטי, לעומת זאת, העדיף להימנע מהכרה רשמית בטרור היהודי – וכך גם הכלים המשפטיים שנועדו להתמודד עמו נותרו מחוץ למשחק קוראת: אביבה גר הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה ל...