נקודה IL - הפודקאסט של איגוד האינטרנט הישראלי

כולנו נחשפים ונחשפות למידע כוזב - לעיתים קרובות בלי שנשים לכך לב. בפוסט תמים, בסטורי של חברה, או בכתבה שמתלבשת על הפחדים הכי עמוקים שלנו. אבל מיסאניפורמציה היא לא סתם מילת מפתח - היא איום חברתי שדורש מאיתנו אחריות אישית. בפרק זה נדבר על למה חשוב לעצור ולבדוק לפני ששולחים האלה, הצעדים שעלינו לנקוט כדי לזהות פייק ואיך כל אחד ואחת מאיתנו יכול ויכולה להיות חלק מהפתרון. 

שיחה עם ד"ר אסף וינר, סמנכ"ל רגולציה ומדיניות ציבורית באיגוד האינטרנט הישראלי, מרצה לדיני תקשורת ואינטרנט באוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון. בעידן בו מרבית השימוש שלנו באינטרנט הוא בתוך רשתות חברתיות מסחריות נושאים כמו צנזורה, חופש ביטוי ופרטיות ברשת הם כבר לא בידי המדינה ורשויות החוק בלבד. המתח המתמיד בין שמירה על בטיחות ומוגנות של אזרחים ומשתמשי רשת להבטחת החופש וזכויות הפרט שלהם נתון כע...

מאז שבני אדם החלו להשתמש ברשת, הם גם ניסו לנצל אותה לרעה כדי לפגוע באחרים ולעקוץ אותם. כך, הגנה על אנשים, ארגונים והנכסים שלהם הפכה לסוגיה שמעסיקה אותנו. עם חדירת טכנולוגיות חדשות כמו AI ואינטרנט של חפצים (IOT), היכולת שלנו להתגונן נתקלת באתגרים חדשים. התחזות בעזרת מדיה סינטטית וחשש מפגיעה בפרטיות עקב גניבת מידע ביומטרי כמו תווי פנים וקול, מעלה צורך בפיתוח ושימוש בכלים וטכנולוגיות המיועדות להגנה ו...

מה קרה לאינטרנט בעזה ומי מחבר אותה לרשת העולמית? כיצד אזרחים במצבי מלחמה מתחברים לאינטרנט כשהרשת המקומית מנוטרלת, ואיך זה נראה במלחמת אוקראינה-רוסיה? האם גישה לרשת היא זכות אדם בסיסית גם במצב חירום? ואיך איילון מאסק קשור לכל זה? פרק מיוחד של הפודקאסט על האינטרנט במצבי מלחמה - בהשתתפות ד"ר דימה אפשטיין מהמחלקה לתקשורת ובית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית.

איך מונעים חשיפה של ילדים לתוכן קשה ברשת, איך נלחמים בפייק ניוז וקונספירציות, ואיך לשים לב למבצעי איסוף מידע של האויב. נקודה IL בפרק מיוחד לימי המלחמה ומצב החירום, עם אחיה שץ מנכ"ל פייק ריפורטר ועידן רינג סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד האינטרנט הישראלי.

כולנו מבצעים עשרות החלטות ביום בנוגע לפרטיות ברשת מבלי לשים לב. איך העומס שמוטל עלינו פוגע בפרטיות שלנו ואילו כלים יכולים לעזור לנו לשלוט במידע שנחשף עלינו ברשת? פרופ' ערן טוך חוקר כיצד ברירות מחדל משפיעות על ההחלטות שלנו: האם לאנשים בכלל אכפת מהפרטיות שלהם? האם זו המלחמה של ה"משתמש הקטן" או של המדינות מול ענקיות האינטרנט? ואיך סוכני AI יוכלו לעזור לנו בהתמודדות עם מעקב ברשת? על כל זאת ועוד, נשוחח...

האם מהפכת הבינה המלאכותית היא ברכה או קללה עבור מערכת החינוך? האם השינויים הטכנולוגיים שסוחפים את הרשת יובילו בפועל דווקא להחרפת הפערים הדיגיטליים והחינוכיים? האם טכנולוגיות AI ו-AR הן בשורה לתלמידים - או איום וחדשות רעות עבור מורים ועבור החברה כולה? ואיך מערכת החינוך צריכה להערך לקראתם? בפרק מיוחד זה נארח את ד״ר עמיר גפן, חוקר יישומי בינה מלאכותית באגף המחקר והפיתוח במשרד החינוך.

מתי מדיה סינתטית מאיימת על הגולשים ברשתות החברתיות ומתי הם דווקא מעוניינים בה? איך אפשר לזהות תוכן מזויף שנועד לפגוע ומה אפשר לעשות כדי למנוע את הפצתו? שיחה עם נועם שוורץ, מייסד ומנכ"ל חברת ActiveFence על המאבק בתוכן מזויף, פוגעני או מטעה ברשת ועל השינויים שהוא מביא איתו לתפיסת המציאות שלנו. האם המענה לבעיות ולמשבר התודעתי שטכנולוגיה אחת מאיצה - הוא הוספת טכנולוגיה אחרת, או שנדרש כאן משהו אחר?

האם מדינות ומחוקקים ערוכים להתמודד עם האתגרים של שיבוש הרשת? האם זה התפקיד שלהם או של תאגידי הטכנולוגיה? ומה המשמעויות של עליית הבינה מלאכותית עלינו כאזרחים במדינת ישראל? האם יש קשר בין העדר חקיקה מקומית שנוגעת למרחבים הדיגיטליים לבין היתרון הטכנולוגי הישראלי בתחומי ביטחון ומודיעין? איזה אתגרים חברתיים, פוליטיים ורגולטוריים מצפים לנו באינטרנט המשתנה? ואילו כלים יש לנו בכדי להתמודד עם טכנולוגיות שא...

איך בינה מלאכותית תשנה את השימוש היומיומי ברשת והאם ההייפ סביבה מוגזם או שאנו עומדים בפני מהפכה תעשייתית חדשה? איך זה ייראה ברמה הטכנולוגית, הפרקטית, הכלכלית והמסחרית? איזה שינויים צפויים לעולם העבודה ולעולם המשתמשים - ואיך המדינה אמורה להגיב לכל השינויים הללו? על כל זאת ועוד, נשוחח עם עמית מנדלבוים, שותף מייסד וסמנכ"ל טכנולוגיות בחברת אברמיינדס.

כשפותחו הטכנולוגיות שבבסיס רשת האינטרנט בשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת, איש לא שיער לעצמו שיבוא יום ומיליארדי בני אדם, דוברי אינספור שפות שונות, יעשו בה שימוש יום-יומי: כתובות האתרים (שמות מתחם), למשל, היו באנגלית בלבד. בפרק זה נשמע על מאחורי הקלעים של יוזמת איגוד האינטרנט הישראלי לאפשר רישום של שמות מתחם בעברית, עם הסיומת .ישראל, שזכתה להצלחה רבה ובעקבותיה כבר נרשמו 20 אלף דומיינים בעברית ב...

רבים מאמינים כי הרשתות החברתיות והתאגידים שמנהלים אותן אחראיים במידה רבה לטלטלות הפוליטיות, החברתיות והאידיאולוגיות שמזעזעות את עולמנו בעשור האחרון. המידע שהן אוספות על כל פעולה והעדפה שלנו מעניק להן השפעה אדירה על המחשבות והדעות שלנו, והמידע הכוזב והמעוות המופץ בהם מביא להקצנת השיח ומעודד אלימות. אבל מחקרים מהשנים האחרונות מוכיחים לנו שהתמונה האמיתית היא הרבה יותר מורכבת כפי שחשבנו ואולי אפילו חי...

רשתות חברתיות הן לא דבר חדש. גם הנוכחות של פוליטיקאים בתוך אותן רשתות היא כבר עניין ידוע ומוכר. אבל טיקטוק, היא כן עניין חדש. אחד המאפיינים החשובים שלה הוא הנוכחות המאסיבית של קהל צעיר. בדרך כלל, הקהל הצעיר הזה לא נתפס כקהל בעל השפעה בזירה הפוליטית, שהרי לבני נוער אין זכות הצבעה - אבל בשנתיים האחרונות ישנה, למרבה ההפתעה, נהירה אדירה של פוליטיקאים ישראליים לטיקטוק. לכמעט כל הפוליטיקאים הבכירים וכל...

במשך שנים הרגלנו את ההורים להיות מודאגים - אפילו מבוהלים - ממה שהילדים שלהם עושים באינטרנט ללא השגחה. גם הרגלנו את ההורים לבחון את אופי השימוש של ילדיהם ברשת במונחים של זמן: כמה זמן מסך יש לילד במהלך היום. לפני מספר שבועות פרסם איגוד האינטרנט הישראלי סקר חדש, תחת הכותרת - "בני נוער, הורים ומסכים בישראל: סקר שימושים ופערים (קיץ 2022)" - שמאתגר את התפיסות הישנות האלה. מה באמת ילדים עושים ברשת? האם ב...

בשניים עשר בדצמבר, 2017, התרחש אירוע משונה ובלתי שגרתי שלא רבים שמעו או ידעו עליו. התקשורת באינטרנט מבוססת על העברה של חבילות מידע (Packets) בין שרתים שונים. ברוב המקרים, המסלול שעושות חבילות המידע נוטה להיות המסלול הקצר ביותר האפשרי מבחינה גיאוגרפית: לדוגמא, חבילת מידע שנשלחת מארצות הברית אל ישראל, תעבור דרך שרתים באירופה - אבל לא תעבור דרך שרתים בדרום-מזרח אסיה. אבל באותו יום בדצמבר המסלול שעברו...

בשנים האחרונות אנחנו רואים עליה ברורה באיומי סייבר מכוונים וספציפיים, החל מכלי נשק סייבר שתוכנן לפגוע בצנטריפוגות מאוד ספציפיות במתקן העשרת אורניום באיראן ועד רוגלות שמושתלות בטלפונים החכמים של אנשים מאוד מסוימים, מנהיגים, עיתונאים בכירים, פעילי זכויות אדם וכדומה. בפרק הזה אנחנו נדון בשניים מהאיומים המשמעותיים ביותר בשנים האחרונות שמייצגים היטב את המגמות הללו, תוכנות כופר ורוגלות. שוחחנו עם שמעון...

בחלק של השני של רגולציית AI - שופטים דיגיטליים, המשכנו את השיחה עם פרופ' ניבה אלקין - קורן מהפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב, על בעיות נוספות שהאלגוריתם יכול לעורר ומה הם הפיתרונות האפשריים שאולי יביאו לשינוי בעתיד.

בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר תוכנות או אלגוריתמים, אם נדייק במונח הטכני, שמקבלים החלטות שבעבר היו שמורות לבתי משפט ולגופים רגולטורים. במילים אחרות האלגוריתמים הופכים להיות מעין שופטים דיגיטליים שיש להם השפעה לא מבוטלת על חיינו. בפרק הנוכחי ננסה להבין את הבעיות שמתעוררות בעקבות המגמה הזאת, מדוע הן נוצרות ואולי גם כיצד ניתן לפתור אותן. שוחחנו על כך עם פרופ' ניבה אלקין - קורן מהפקולטה למשפטי...

בחברה החרדית, טכנולוגיה באופן כללי ואינטרנט בפרט נתפסים כאיום על חומות השמרנות של הקהילה, ובהתאם לכך נתוני השימוש נמוכים באופן משמעותי ביחס לציבור הכללי בישראל. כיצד משתמשים החרדים ברשת? כיצד השפיעה הקורונה על דפוסי השימוש? האם למדינה יש אינטרס לחבר את החרדים לרשת? ואם כן, מה היא צריכה לעשות כדי שזה יקרה? בפרק זה ארחנו את אלי פלאי, מו"ל ובעלים קבוצת התקשורת "משפחה" ויו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות...

המרחב הווירטואלי מאפשר לנו לעשות דברים, שלא היינו בהכרח מעזים לעשות במפגש פנים אל פנים. הסרת העכבות המקוונת מאפשרת התנסויות מיניות ומצד שני מזמנת לפוגעים כר רחב להתחזות ולניצול. איך נמנעים ממצבים מסוכנים? איך מחנכים את הילדים לערנות ולמיניות בריאה ברשת? והאם יש מדיניות שצריכה להנקט כדי להגן עלינו מיחסים מסוכנים ברשת? כדי להבין את מורכבות הנושא אנו מארחים את הדר להב, ששימשה כחוקרת ב - 105, ואת ד"ר...

בשנים האחרונות, טכנולוגיות האינטרנט של הדברים (IoT) הופכות להיות חלק מרכזי מחיינו, תוך הבטחה לתועלות חברתיות רחבות בזירה העסקית, הציבורית והביתית. על מנת להבין את הצורך בקידום טכנולוגיות IoT בישראל והערכות אל מול הסכנות הכרוכות בה, אנו מארחים את ד"ר אוהד סומך (מנהל המעבדה לביג דאטה באוניברסיטת בר-אילן) וד"ר אסף וינר (ראש תחום רגולציה ומדיניות באיגוד האינטרנט הישראלי), שפרסמו לאחרונה מטעם איגוד האי...

למרות שלא נעים להודות, כמעט כולנו הפרנו זכויות יוצרים באינטרנט בין אם בידיעה או שלא בידיעה באמצעות הורדת סדרה, מוזיקה או תמונה. במהלך שנות ה-2000 הוגשו עשרות אלפי תביעות על ידי אולפני הסרטים ובעלים אחרים של תכנים המוגנים על פי חוקי זכויות היוצרים כנגד שירותים לשיתוף קבצים כמו נאפסטר וקאזה. על המאבק הזה נשפכו מאות מיליוני דולרים, אך האם הוא הוכרע? מדוע אנחנו ממעטים לשמוע בשנים האחרונות על מאבקי זכו...

איך נראו הימים הראשונים של האינטרנט הישראלי? מי קידם ומי עיכב את כניסתה של הטכנולוגיה החדשה? בפרק הזה אנחנו מספרים את סיפורה של תקופה שבה האינטרנט עשה את צעדיו הראשונים בארץ כאשר קומץ של אנשים החליטו שחשוב לחבר את ישראל לרשת החדשה וקומץ אחר הבין את הפוטנציאל העסקי והמסחרי שטמון בה. שיחה עם האנק נוסבכר, יועץ תשתיות ואבטחת מידע ורות אלון, ששמשה כמנכלית נטוויז'ן. רשימת הגופים הראשונים שהתחברו לאינטרנ...

חיינו עוברים להתנהל יותר ויותר בסביבה דיגיטלית ובאופן בלתי נמנע, במותו של אדם, נותר תוכן דיגיטלי רב מאחוריו. למי שייך התוכן הדיגיטלי שנשאר אחרי המוות? למי צריכה להיות גישה ושליטה בו? מהם השיקולים שראוי לשקול, ומה המדיניות המתאימה להסדרת הסוגיה? כדי לענות על שאלות אלה אירחנו את פרופ' מיכאל בירנהק, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב וד"ר טל מורס מרצה בחוג לתקשורת צילומית במכללת הדסה. למידע וכלים ל...