שואה וזיכרון | תל אביב 360

ד"ר מיכאל מירו משוחח עם דינה פורת פרופ' אמריטה בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויועצת אקדמית בכירה, יד ושם: 1. הפרדוקס של אבא קובנר: עבר בשירות העתיד במוקד השיחה עומד ציטוט מטלטל של אבא קובנר, ניצול שואה, משורר ומנהיג פרטיזנים: "אותי מעניין העבר לא באשר הוא עבר, אלא באשר יש בו חומר לבניין חיים יהודיים עתידיים." הקונפליקט: מצד אחד, העם היהודי מצווה ב"זכור" – חובה לתעד כל פרט...

בפרק מיוחד לציון 80 שנה למשפטי נירנברג, פרופ' דינה פורת, מהיסטוריוניות השואה הבולטות בעולם, חושפת תובנה היסטורית מטלטלת: למרות המחשבה המקובלת, השואה כפשע נפרד וייחודי מעולם לא עמדה למשפט בנירנברג. ​בשיחה עם ד"ר מיכאל מירו, מסבירה פרופ' פורת את הדינמיקה המורכבת של שנת 1945: ​הפרדוקס היהודי: כיצד מלומדים יהודים (כמו הרש לאוטרפחט ורפאל למקין) היו אלו שטבעו את המונחים "פשעים נגד האנו...

במסגרת סדרת המפגשים במועדון הסגל, הרצאתה של ליאורה בילסקי בנושא "איך אומרים ג'נוסייד בעברית?" ההרצאה עסקה בספרה החדש "איך אומרים ג'נוסייד בעברית?" (הוצאת הקיבוץ המאוחד). הספר חוזר למשפט אייכמן ומעמיד במרכזו קולות מן המשפט שנשכחו ונדחקו לשוליים. בעקבות למקין אבי אמנת הג'נוסייד, גיבורי הספר – המשורר אברהם סוצקבר, ההיסטוריון סאלו בארון, והסופרת והארכיבאית רחל אוירבך –...

עמוס מוריס-רייך, מופקד הקתדרה על שם גיזה רוט להיסטוריה יהודית מודרנית ופרופסור במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ד״ר אמיר טייכר משוחח עם עמוס מוריס-רייך, מופקד הקתדרה על שם גיזה רוט להיסטוריה יהודית מודרנית ופרופסור במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, על ספרו של מוריס-רייך, ״מדעי גזע: תולדות הצילום כראיה מדעית״. הספר פונה לשימושים בצילום במדעים שעסקו בחקר הגזע וגזע...

פרופ' אוריה שביט, מחבר הדוח וראש המרכז לחקר יהדות אירופה בימינו לקראת יום השואה הבינלאומי ובצל גל האנטישמיות הגואה בעולם, "המרכז לחקר יהדות אירופה בימינו" באוניברסיטת תל אביב מפרסם כמדי שנה את הדו"ח "למען מטרה נעלה" שסוקר יוזמות למאבק באנטישמיות ולהנחלת לקחי השואה. אחד הפרקים בדוח עוסק השנה בתפיסת היהדות של ג'רי סיינפלד ושל "סיינפלד". על פי המאמר, פרקי הס...

לאורך השנים השתרשה בציבוריות הישראלית הסטיגמה לפיה היישוב היהודי היה אדיש לזוועות השואה והתעלם מן הנעשה בגרמניה. פרופ' דינה פורת מתקנת את העוול ומסבירה שהמחקר ההיסטורי מציג מציאות הרבה יותר מורכבת: היישוב היהודי באותן שנים מנה כ-475 אלף יהודים בסך הכל, רובם צעירים, עולים חדשים דלי אמצעים. התקשורת עם אירופה הייתה מאוד מוגבלת, ומסובכת, והסתמכה על סוכנויות ידיעות והתכתבויות בין מוסדות.. בשנתיים ה...

דיאלוג בין פרופ' (אמריטוס) ז'וזה ברונר לבין פרופ' גיא מירון על השקת ספרו החדש; "להיות יהודי בגרמניה הנאצית: מרחב וזמן" הדן בזעזוע העמוק שהתחולל בעולמם של היהודים בגרמניה הנאצית ושינה עמוקות את תפיסת המרחב והזמן שלהם.בהמשך לאירוע שהתקיים בספריית וינר לחקר התקופה הנאצית והשואה באוניברסיטת תל אביב אשר עסק בספרו של פרופ׳ גיא מירון, ״להיות יהודי בגרמניה הנאצית: מרחב וזמן״. הספר מר...

כך נשמע הרוע בהתגלמותו. ביוזמת ארגון הבוגרים, יריב מוזר, יוצר הסדרה "אייכמן - ההקלטות האבודות" ופרופ׳ רוני שטאובר, מהחוג להיסטוריה של עם ישראל וראש המרכז לחקר התפוצות, נפגשו לשיח מרתק על דמותו של אייכמן כפי שנחשפת בקולו ובמילותיו "בהקלטות האבודות". שלוש שנים לפני תחילת משפטו של אייכמן, בעודו יושב במקום המסתור בארגנטינה, התראיין אייכמן לעיתונאי נאצי הולנדי וגולל בצורה גלויה וקרה...

מיניות ואהבות, תקווה וחלומות בהקיץ, ושואה ללא זוועות. פרופ' דינה פורת, מהחוג להיסטוריה של עם ישראל, שופכת אור על התעלומה למה דווקא הנערה אנה פרנק הפכה להיות גיבורה אוניברסאלית שיש איורים שלה עם כאפיות ותיאורים שלה במלחמת האזרחים בסרייבו שביוגוסלביה, ובצ'ילה וביפן ובכל רחבי הגלובוס. מה סוד קסמו של אותו יומן נעורים שנכתב במסתור, ולא בגטו או במחנה. הגלגולים השונים שהיומן עבר מרגע חשיפתו ומדוע...

הסכם השילומים שתרם באופן משמעותי להתפתחותו של המשק הישראלי, היווה גם את הבסיס להתפתחות היחסים המיוחדים בין ישראל לבין גרמניה המערבית . אלה קיבלו תנופה בעיקר לאחר מלחמת סיני, לאור נכונות הולכת וגוברת של הגרמנים לתמוך כלכלית ובעיקר צבאית בישראל. במחצית הראשונה של שנות ה-60 העבירה גרמניה המערבית כמויות גדולות של נשק, סוגי נשק חדשים לישראל ואימונה לוחמים מישראל. כל זה ללא תמורה כספית. נשאלת השאלה מה ה...

גרמניה נחשבת כיום לבעלת ברית נאמנה של ישראל. היקף יחסי המסחר בין ישראל לגרמניה הוא הרחב באירופה, ובין המדינות מתקיימים יחסים מדיניים ובטחוניים הדוקים. ראשיתה של ברית זו בקשרים המיוחדים שהחלו להיבנות בהדרגה בין ישראל לבין גרמניה המערבית בשנות ה-50 ובראשית שנות ה-60. הבסיס ליחסים אלה היה החתימה על הסכם השילומים בסתיו 1952, שעורר פולמוס פוליטי וציבורי נוקב בישראל. הקשרים המיוחדים החלו להתפתח בהדרגה ג...

מה סיפרו לילדים בגרמניה המערבית על הרייך השלישי והשואה לאחר תום מלחמת העולם השנייה? איך הוצגו היהודים, הגרמנים והנאצים בספרי הילדים בגרמניה ועל מי הוטלה האחריות למעשי הזוועה ולמותם של מיליונים?בעקבות מחקר שבמסגרתו ניתחה למעלה משלוש מאות ספרים לילדים בגרמנית, טוענת פרופסור זהר שביט שגרמניה המערבית סיפרה לדור הצעיר על עברה סיפור שהציב תמונת עבר מסולפת. בסיפור זה הגרמנים הם הקורבן העיקרי, ולעתים גם ה...