ארכאולוגיה וארץ ישראל | תל אביב 360

התיאור על תולדותיה של ממלכת ישראל בדור האחרון לקיומה, החל מימי מלכותו הקצרים של זכריה בן ירבעם (746 לפנה"ס) ועד לחורבן (722 לפנה"ס), הוא תיאור קצר, יבש וממוקד, שבו מסופר בעיקר על הרציחות של המלכים ועל חילופי השלטון התכופים שחלו בממלכה. זהו תיאור ספרותי ומגמתי, שמטרתו היא להציג את ההידרדרות המהירה של ממלכת ישראל לקראת החורבן כשרשרת של רציחות וחילופי שושלות ממש עד לחורבן. ההיסטוריוגרף בוחר...

ירבעם השני היה מגדולי המלכים שמלכו בישראל, ובימיו הגיעה הממלכה, בפעם האחרונה בתולדותיה, לשיא התפשטותה ועושרה, וזאת, בסה"כ, דור אחד קודם להתרסקות המהירה שלה, החורבן והגלות. בימי שלטונו הארוכים של ירבעם (786 – 746 לפנה"ס) השתנתה המערכת הבינלאומית בצורה מפתיעה ובלתי צפויה, שאפשרה לממלכת ישראל מרחב פעולה חסר תקדים. חולשתה הגדולה של ארם דמשק, ביחד עם ההיעלמות האשורית מהמרחב לאורך שנים ארוכות,...

יואש מלך ישראל הוחתם בעיני הסופרים היהודאיים, מפני שהיה היחיד מבין מלכי ישראל שתפס את מלך יהודה בשדה הקרב, שכבש עיר בישראל ושהרס חלקים בחומת ירושלים. למרות המידע שהיה להיסטוריוגרף על ההצלחות שהיו ליואש, כמי שהיה קרוב לנביא אלישע, כמי שבימיו השתחררה ישראל מעול ארם, ובעיקר - כמי שניצח ניצחון מוחלט במלחמה נגד יהודה, הוא סירב לתת לו את הקרדיט ולשבץ את הסיפורים הללו בתוך פסוקי המסגרת על ימי שלטונו. את...

חלק ג. מערכת הביצורים: חומות, מגדלים ושליטה על עמק האלה מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח הפרק עוסק במערכת הביצורים של תל עזקה בתקופת הברונזה התיכונה ומציג אותה כמערכת מורכבת, רב־שלבית ומתפתחת, ששילבה בין תנאי הטופוגרפיה הטבעיים לבין תכנון אדריכלי מתקדם. עזקה מתוארת כעיר מבוצרת השולטת על עמק האלה וצירי התנועה המרכזיים של השפלה, כאשר הביצורים – חומות, מגדלים, סוללות, חלקלקות ומבנ...

חלק א. הגדרה, חלוקה ובעיות כרונולוגיות חלק ב. הביצורים ועיצוב המרחב המבוצר של שפלת יהודה מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח הפרק מתאר את המעבר הדרמטי שהתרחש בשפלת יהודה עם תחילת תקופת הברונזה התיכונה, כאשר נוף פתוח של יישובים מפוזרים הוחלף בהופעתן של ערים מבוצרות. עזקה מוצגת כמקרה מובהק לתהליך זה: גבעה ששימשה בעבר נקודת ציון במרחב הפכה לעיר מוקפת חומות, סוללות עפר ומגדלים, השולטת...

מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח הפרק עוסק בתקופת הברונזה הביניימית בעזקה ובעמק האלה, ומציג אותה לא כתקופה של דעיכה או נטישה, אלא כשלב של שינוי עמוק בדפוסי החיים והיישוב. לאחר קריסת המערכת העירונית של תקופת הברונזה הקדומה, שבה התקיימו מרכזים מבוצרים גדולים, עבר מוקד החיים מהתלים אל המרחב הכפרי. במקום יישוב מרוכז על גבעת עזקה, התפתחה רשת של יישובים קטנים, מפוזרים וגמישים, שהתבסס...

הסיפור שלא סופר על המציאות ההיסטורית שמשתקפת במחזור סיפורי אלישע, או: מדוע שובצו הסיפורים הללו בתיאור על ימי יורם בן אחזיהו התיאור של תקופת השפל הגדולה בתולדות ישראל בימי מלכותם של יהוא ושל יואחז בנו שוקע בתוך מערך הסיפורים על הנביא אלישע, ומעט מהפרקים הארוכים שנלקחו מהסיפורים הנבואיים מתייחס למציאות הגיאופוליטית שהיתה בישראל בפרק הזמן הזה. נראה שפרט למידע הבסיסי שהיה להיסטוריוגרפים המקראיים ברשימ...

מה שסופר ומה שלא סופר על המרד של יהוא, על חיסולו של בית עמרי ועל עלייתה של השושלת הנמשית למלוכה בישראל לאירועים הדרמטיים של שנת 842 לפנה"ס היו השלכות אדירות על קורותיהן של ארם דמשק, ישראל ויהודה, והן היו גם פתח לתקופה חדשה ושונה: בארם דמשק עלה למלוכה חזאל במרד נגד הדדעזר, בישראל עלה למלוכה יהוא, וחיסל את בית עמרי במרד אלים, שכלל גם חיסול של רבים מבני המלוכה, ואת השינוי החד ביהודה השלימה עתליה...

בראשית המאה התשיעית לפנה"ס עלתה ממלכת ישראל לראשונה על במת ההיסטוריה. גם ללא התיאור המקראי על ימיהם של המלכים מבית עמרי, היינו יכולים לשחזר את תולדותיה של השושלת הזו ואת גדולתה ועוצמתה, שכן הממצאים הארכאולוגיים והכתובות שנמצאו מאותו פרק זמן מעידים על שינוי חד שחל בתרבות העירונית, במנהל, בכלכלה ובחברה, ומכל אלה אפשר לשחזר את קיומה של ממלכה בוגרת, גדולה, חזקה ובעלת מעמד מרכזי בין ממלכות המרחב כ...

מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח הפרק עוסק בהתיישבות בתל עזקה בתקופת הברונזה הקדומה מתוך בחינה ארכאולוגית מפורטת של הממצאים, ומבקש להבין את אופיו של היישוב בראשית דרכו. מהחפירות, ובעיקר משטח S1, עולה תמונה של רצף התיישבותי ברור הכולל מבנים, מתקנים ומכלול קרמי עשיר, המאפשר לתארך את הפעילות באתר לשלבים השונים של התקופה. לצד עדויות לחיי יומיום – קירות, רצפות וכלים – מתגלים גם רמזי...

מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח הפרק עוסק בראשית ההתיישבות בתל עזקה בתקופת הברונזה הקדומה ומבקש לשחזר את עולמם של התושבים הראשונים שחיו על הגבעה לפני אלפי שנים. הוא מציג את עזקה כיישוב חקלאי המחובר באופן הדוק לנוף הסובב, ובעיקר לעמק האלה הפורה שסיפק מזון, פרנסה ומרחב חיים. חיי היומיום התנהלו בתוך מערכת של תלות בטבע – מחזורי עונות, עבודת אדמה וגידול עדרים – אך גם בתוך רשת קשרים...

מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח הפרק עוסק בעיצוב פני הגבעה של תל עזקה ומראה שמה שנראה כיום כנוף טבעי הוא למעשה תוצר של תהליך אנושי ממושך ומתוכנן. הגבעה המקורית, שהייתה מעוגלת ובעלת שיפועים טבעיים, עברה שינוי יסודי לאורך מאות שנים: פני השטח יושרו, אזורים הונמכו ואחרים הוגבהו, ונוצרו משטחים רחבים ומלאכותיים ובראשם האקרופוליס. תהליך זה נבע מהבנה שהגובה והשליטה בנוף הם משאב אסטרטג...

בפרק זה אבחן את הסיפורים על מלכי ישראל הראשונים ועל בתי המלוכה שקמו ונפלו בישראל קודם להתבססותו של בית עמרי בראשית המאה התשיעית לפנה"ס: בית ירבעם, בית בעשא והמלך זמרי, שמלך על ישראל ימים בודדים בלבד עד שנרצח על ידי עמרי, שייסד שושלת שהצליחה לראשונה לייצב את המצב ולמלוך בישראל לאורך כמה עשרות שנים. אנסה להראות שעל ארבעת המלכים הללו, שמלכו בין ירבעם לבין עמרי: נדב בן ירבעם, בעשא בן אחיה, אלה בן...

המסגרת העריכתית של ספר מלכים מבוססת על סינכרוניזמים – התאמת זמנים בין ימי שלטונם של מלכי ישראל לבין ימי שלטונם של מלכי יהודה. סנכרון תולדות המלכים נעשה באמצעות נוסחאות פתיחה ונוסחאות סיום לכל מלך. באמצעות צורת התיאור הזו והשימוש בנוסחאות הפתיחה והסיום, ארוגים זה בזה התיאורים על תולדות מלכי ישראל ויהודה, תוצאה של מלאכת העריכה הדויטרונומיסטית, שבאמצעותה עיצבו העורכים את ההיסטוריה בהתאם לתפיסת עולמם....

בפרק זה אטען שהסיבה העיקרית שבגללה ביקש העם למנות את שאול למלך נשמטה מהתיאור המקראי בספר שמואל, והטקסט הקצר שנשמט, נשמר במגילה שהתגלתה במערה בקומראן שבסמוך לים המלח. כדי לבסס את הטענה הזו אקדים הקדמה קצרה להרכבו ותוכנו של ספר שמואל, לתהליכי החיבור והעריכה שלו, ואז אתמקד בפרשה של המלכת שאול בשמואל א' ח' -י"ב ובפסוקים שנשמטו מהטקסט המקראי. זוהי עדות שונה מאוד לסיפורים שלא סופרו על תולדו...

מרצה – פרופ' עודד לפישיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח הפרק מתאר את החפירות המחודשות בתל עזקה מאז 2012 כמפנה משמעותי במחקר האתר, שבו עבר המחקר מגישות חלקיות ומוגבלות לפרויקט מודרני, שיטתי ורב־תחומי. החפירה החדשה תוכננה מראש כמיזם ארוך־טווח, שמטרתו להבין את רצף היישוב באתר לכל אורכו, תוך שילוב בין חפירה סטרטיגרפית מדויקת, ניתוח אזורי רחב ועיבוד מדעי מקיף של הממצא. בניגוד לעבר, שבו ההתמקדות הייתה בעי...

מרצה - פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח הפרק סוקר את תולדות המחקר הארכאולוגי בתל עזקה ומראה כיצד הידע על האתר התפתח לאורך יותר ממאה שנים, אך גם עד כמה נותר חלקי לאורך זמן. החפירות הראשונות בסוף המאה ה־19, שנערכו על ידי בליס ומקאליסטר, סימנו צעד חשוב בהכנסת האתר למחקר הארכאולוגי השיטתי, אך התאפיינו בשיטות חפירה מוקדמות ולא מדויקות, שהתמקדו בחשיפת מבנים בולטים ופגעו ביכולת להבין את הרצ...

מרצה - פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח הפרק עוסק בדרך שבה תל עזקה מתגלה דרך המקורות הכתובים ודרך תולדות המחקר, ומראה כיצד אזכורים מקראיים וחוץ־מקראיים מציירים תמונה עקבית של עיר גבול מבוצרת ובעלת חשיבות אסטרטגית בשפלת יהודה. עזקה מופיעה שוב ושוב בהקשרים של צירי תנועה, עימותים צבאיים ומערכי הגנה, ובכך מצטיירת לא כיישוב שולי אלא כחוליה מרכזית במערכת השליטה של יהודה במרחב שבין ההר לחוף...

בשופטים פרק ד' מתואר הניצחון המופלא של דבורה, ברק ויעל על יבין מלך כנען ועל סיסרא שר צבאו בחרושת הגויים. הסיפור הזה מיוחד לא רק בתוכנו ובדמויות הנשיות שמשחקות בו תפקיד כל כך חשוב, אלא גם בכך שמייד אחריו, בפרק ה', באה שירת דבורה, שנכתבה ומתבססת על האירועים של אותו קרב עצמו. בפרק זה אטען שהסיפור בפרק ד' נכתב מתוך התבססות על פרשנות השירה בפרק ה'. אם כך אכן הדבר במקרה של סיפור המלחמה ל...

פרק זה בוחן את תהליך "ייהודו" של ספר המושיעים הישראלי ואת הפיכתו לספר משנה-תורתי יהודאי, שהיה יכול להשתלב בתוך המערך ההיסטוריוגרפי הכללי, וזאת כרקע לבחינת המידע המקורי ששוקע בספר זה ולשאלה מה ידעו ההיסטוריוגרפים הירושלמים על ההיסטוריה הקדומה של ממלכת ישראל, על הגיאוגרפיה של הממלכה הצפונית ועל תושביה, מה מכל זה הם שילבו בחיבור שלהם, ומה הם לא סיפרו, בעיקר בגלל שלא ידעו. הטענה בפרק זה היא...

לקראת סוף המאה השמינית לפנה"ס הייתה יהודה בשיא התפתחותה כממלכה בשלה ומפותחת. היא התבססה על מדרג יישובי צפוף למדי, שהיה פרוס בכל חלקי הממלכה, ובו חוות וכפרים, יישובים משניים ויישובים מרכזיים. השפלה הייתה חבל הארץ המאוכלס והפורה ביותר בממלכה, ולכיש שימשה בירה משנית. בראש הפירמידה ניצבה ללא עוררין ירושלים, המרכז השלטוני הגדול והחשוב בממלכה, מקום מושב המלך וביתו, כוהני המקדש המרכזי וחלק גדול משכב...

מרצה - פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח הפרק עוסק ברשת הדרכים והמערך היישובי של השפלה המרכזית ומדגיש שהדרכים אינן תופעה מקרית אלא תוצר ישיר של תוואי הנוף. עמקי הרוחב, האוכפים והשלוחות המתונות יצרו מסדרונות תנועה טבעיים, שלאורכם התפתחה רשת דרכים צפופה ורב־שכבתית. בתוך מערכת זו בולט עמק האלה כציר רוחב מרכזי המחבר בין מישור החוף להרי יהודה, ולצדו פועלות דרכי אורך המקשרות בין עמקי השפלה ומעצ...

מרצה - פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח הפרק עוסק במסגרת הנופית והמרחבית של תל עזקה ומדגיש שהנוף אינו רק רקע לפעילות האנושית אלא גורם פעיל המעצב אותה. השפלה מוצגת כאזור מעבר דינמי בין הרי יהודה למישור החוף, שבו נפגשים תנאים גיאולוגיים, אקלימיים ויישוביים שונים. בתוך מרחב זה מתבלט אגן נחל האלה כיחידת מפתח: מערכת העמקים והנחלים יוצרת שלד מרחבי ברור, המכוון הן את החקלאות והן את דפוסי הה...

מרצה - פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח תל עזקה הוא מוקד ייחודי שבו נפגשים נוף, היסטוריה וזהות אנושית לאורך אלפי שנים. מיקומו מעל עמק האלה יוצר מערכת משלימה בין מרחב פורה ומזין לבין נקודת שליטה מוגבהת ומבוצרת, וכך משקף שילוב בין חקלאות, כוח והגנה. האתר שימש לאורך הדורות אזור גבול ומעבר בין תרבויות שונות – בין ההר, השפלה והחוף – ולכן היה בעל חשיבות אסטרטגית, כלכלית וסמלית מתמשכת. פרק...

כוחה ועושרה של עזקה, הביצורים החזקים מתקופת הברונזה התיכונה, היקפה של העיר בתקופת הברונזה המאוחרת ועושר הממצא שנחשף, המיקום האסטרטגי והשליטה בדרכים הראשיות המקשרות את אזור ההר במזרח ואזור החוף במערב, יחד עם הפוטנציאל החקלאי העשיר של עמק האלה, כל אלה איפשרו לעזקה להפוך ליישוב מרכזי וחשוב, שהיה גם אחד הכוחות הגיאופוליטיים המרכזיים באזור שבין בית שמש בצפון ללכיש בדרום, כל עוד גת לא הייתה בשיאה, שלטה...