להנות מהדרך: שיחות על החיים ועל איך לחיות אותם

מה המשותף לטוני סופראנו, המלכה אליזבת, האלוף ייה,  צ'נדלר מ"חברים"  וגם אמא אחת שמתהפכת על משכבה בלילה, עם נדודי שינה, ושואלת את עצמה אם עשתה את ההחלטה הנכונה…? על פניו - כלום לא מקשר בין הדמויות האלה, ובכל זאת -על כולן נדבר בפרק שתשמעו היום, כיוון שהן חולקות חוויה אנושית משותפת - את רגעי הבדידות שמגיעים עם התפקיד של מי שנושא באחריות על כתפיו - המנהיג/המנהל/המלך/ראש משפחת פשע, ולפעמים גם ההורה  -...

רועי היה אמור בכלל למות, כלומר היה מי שסבר שהוא כבר מת, בלילה ההוא בג'נין. לא מות גיבורים הרואי אלא מוות מהסוג המיותר כל כך, מאש של חבר לכוח. צירוף של נסיבות ושל שילוב בין כוחות חיצוניים, עליונים ופנימיים השאיר אותו כאן איתנו, ומאז התחילו החיים האחרים, חיים בכיסא גלגלים. מאז החל הקרב שאחרי הקרב: לנשום, לשבת, להקים משפחה, לשחק כדורסל, לשנות את העולם -   כך נכתב על עטיפת ספרו הנפלא של רועי בן טולילה...

יש רגע קצר בין אדר לניסן, שהטבע צוהל בכל פה, הוא שופע חיים,שיכור ומבושם - איך שיופי יכול לרפא! -  כתב דוד גרוסמן בשירו "קצר כאן מאד האביב". והפרק הזה יוקדש לאפשרות להתנחם בטבע, לכוחו המרפא של היופי הזה, ולמה שאנחנו יכולים לעשות כדי לתת לטבע להשפיע עלינו לטובה. האביב שמתפרץ סביבנו, ממלא את ליבנו לא רק בגלל יופיה של הפריחה, אלא גם בגלל התזכורת לכוחות התחדשות שבטבע. האביב מזכיר לנו שאחרי שלכת, ועירום...

שלומי קשור בחוט לשלומך - כתבה המשוררת זלדה, והפליאה לתאר את העובדה שהתשובה לשאלה "מה שלומי" אף פעם אינה נפרדת מהשאלה "מה שלומנו" - מה שלום המשפחה שלי, מה שלום הקהילה שלי, מה שלום המדינה שבתוכה אני חי. בימים שבהם מדינת ישראל נמצאת בשבר שלא ידענו כמותו, אף אחד לא יכול להשאיר את מה שקורה בחוץ על מפתן הבית או על מפתן הנפש. אנשים חווים חרדה, כעס, חוסר אונים, ותחושה שהמדינה מתפרקת מזהותה כפי שהכרנו, מהע...

101 - זה המספר הזה שאנחנו מצלצלים אליו כשאנחנו במצב חירום, כשאנחנו זקוקים לעזרה ראשונה דחופה, לפעמים זה כדי להציל חיים. אז לרגל הפרק ה101, ולרגל מצבנו הנפשי  בימים הקשים האלה בחוויה הישראלית, מצב החירום שאנחנו שרויים בו והדאגה העמוקה שאי אפשר שלא להרגיש אותה. חשבתי שאשתף אתכם במה שעוזר לי - בימים קשים. הלכתי פנימה למחשבות שלי, לאופן שבו אני יודעת לעזור לעצמי- ועשיתי רשימה של 10 מוטות אחיזה שעוזרים...

ברוכים הבאים לפרק מספר 100. 99 שיחות ערכתי כאן, בפודקאסט שעוסק בבריאות נפשית ופיזית ובאפשרות ללמוד להיות יותר מאושרים, ועוד לא דיברנו על… הצלחה. וזה קצת מוזר, כי באופן טבעי ובסיסי, כולנו רוצים להצליח. אנחנו מאחלים זה לזה - שיהיה בהצלחה, אנחנו מייחלים להצלחה, ומאמינים שהצלחה תעשה אותנו מאושרים יותר, מסופקים יותר במעשה ידינו, ממומשים יותר. אנחנו גם נוטים לחשוב שעם בואה של ההצלחה, יסתלקו סוף סוף הטרד...

אף פעם אל תבזבז משבר טוב - אמר פעם וינסטון צ'רציל, ויצר חתיכת אוקסימורון כשהוא מצמיד את המלה "משבר" למלה "טוב", ועוד מוסיף לנו את ההמלצה לא לבזבז את המשאב היקר הזה. איך משבר יכול להיות טוב? נבין את זה אם נחליף קצת את סדר הדברים -איזה טוב יכול לצאת ממשבר?ואיך זה מתחבר למשפט של ניטשה :"מה שלא הורג אותך מחשל אותך"..? משבר יכול להרוג אותנו, על אמת. אבל יכול גם להעיר אותנו, לגייס אותנו לפעולה הכי חזקה...

היום נדבר על רגש מוכר, יומיומי, אנושי מאד, כזה שנמצא בכל בית, ולרוב אנחנו לא אוהבים ל"הזדכות עליו" כלומר ליחס אותו לעצמנו. אנחנו גם לא אוהבים להרגיש אותו, כי הוא רגש מייסר. לפעמים הוא עושה שמות בתוכנו, לפעמים הוא הופך אותנו לפוגעים ומקלקל את מערכות היחסים שלנו. בפרק הזה נשרטט קווים לדמותו של הכעס האנושי ונסביר איך אפשר לעבוד עם כעס בצורה נכונה, כך שהוא יהיה מורה טוב עבורנו, ולא לפיד שעשוי לשרוף על...

למה אנחנו נמנעים מלעשות את כל ה"צריך ל.." וה"מוכרח ל.."? זה די ברור, כי כשמדובר במטלות שלא מתחשק לנו לבצע, קל להבין את הדחיינות האנושית והטבעית שלנו. אבל למה לעזאזאל אנחנו נמנעים מלעשות את הצעד לעבר הדברים שאנחנו הכי רוצים בעולם?  - למה אני לא מעז לצאת לדייטים אם זוגיות זו המשאלה הכי גדולה שלי? למה אני נמנעת מלשלוח קורות חיים למשרה שהתפנתה וברור לי שהיא תפורה למידותי? למה  אני לא מתיישבת לכתוב את...

כשהיינו ילדים ציירנו. זה היה כמו לשחק בכדור או לבנות ארמונות בחול, כמו לרוץ, כמו לרקוד, כמו לנשום. צבעים וטושים היו בסביבה שלנו ואנחנו השתמשנו בהם בטבעיות. עשינו קשקוש בלבוש, ציירנו בית ושמש ולב, צירנו כי נהננו, כי זו היתה דרך להעסיק את עצמנו, ולפעמים ציירנו כדי לבטא משהו. משהו שעוד לא היו לו מילים, אבל היו לו צבעים וצורות. אח"כ גדלנו ונהיה קצת מסוכן להתעסק עם ציור, בעיקר אם אנשים סביבנו אמרו שאנח...

שמעתם את המושג "נוודות דיגיטלית"? אחד המושגים החמים ביותר של עולם העבודה החדש, העידן הטכונולוגי הוליד צורת עבודה חדשה. אפשר להיות נוכח ורחוק - בו זמנית,  קח לך מחשב/ סלולרי או את הענן הדיגיטלי שלך - וצא לעולם הגדול, מכל מקום תוכל להמשיך גם לעבוד ולהתפרנס. אבל המגבלה הטכנית שהיתה קיימת שנים עברו היא לא המגבלה היחידה שמונעת מרבים מאתנו לחיות חיים שיש בהם יותר תנועה. תמיד יש גם את המגבלה של תנאים מסו...

יש מהפכנים שעוזבים מולדת, שוברים את הכלים, מוחקים פרק קודם וכותבים פרק חדש לגמרי.  ויש מהפכנים מסוג אחר - אלה שנשארים בבית ונלחמים לתקן את  מה שהתקלקל בתוכו. מבפנים.  האורחת שלי, מלכה פיוטרקובסקי שייכת לזן הזה. במובן הזה, זו גם תמצית היהדות בעיניה "אפשרות תיקון המעשים שעשינו, או העוול שחלילה גרמנו, הוא אחד הדברים הכי משמעותיים במסורת היהודית", היא אומרת.  לאורך השנים היא עמדה לא פעם מול עוולות אנו...

היום נדבר על הפרזה ותיקון, על הדברים האלה שאנחנו מגזימים בהם (שלא בטובתנו..) על נזקים שאנחנו מחוללים לעצמנו ועל היכולת לתקן אותם. על הרעלים שאנחנו צוברים, ועל האפשרות לנקות אותם בכוחות עצמנו. האורחת שלי לשיחה היא אומינה, כבר מעל ל20 שנה שהיא חוקרת את יכולת הריפוי הטבעית שלנו .היא בוגרת של "המכון לתזונה משולבת" ("Institute for Integrative Nutrition") בניו יורק, ומי שהביאה לארץ את המודעות לסופרפוד-...

בעידן שבו הפכו הדיכאון והחרדה למגפה עולמית, תעשיית התרופות בפריחה ונראה כאילו הציפרלקס תפס את מקומם של הלחם והמים בתזונה הבסיסית של אנשים – כולנו מבקשים קצת שקט!!  אנחנו רגילים לחשוב שחוויה של מתח נפשי מגיעה ממקור פסיכולוגי- כתוצאה מהמחשבות, הדאגות, הרגשות הקשים והעצובים שלנו - וזה בהחלט נכון, אבל בזמן שהנפש סוערת מתרחשים בגוף שלנו תהליכים פיזיולוגיים המשקפים את חוסר השקט הזה וגם מגבירים אותו. אם...

יש אנשים שאוהבים להכין לעצמם רשימות. ואני לא מתכוונת ל"תודוליסט" הרגיל העמוס במשימות של "צריך ל…" . אני מדברת על רשימת חלומות, משאלות, תוכניות לעתיד. דברים שנרצה לממש, רשימות שמשובץ בהן כל מה שגורם לנו להסתכל קדימה בחיוך, לחכות לעתיד ולקוות לו. האורח שלי בפרק הנוכחי, מכין לעצמו רשימות כאלה מאז שהיה בן 16, ותאונה שינתה את חייו ברגע אחד. כששכב במטה משותק למשך שנה, נהג לכתוב במחברת שלו - תוכנית מפורט...

לרגל הסתיו המבצבץ, והרוחות שהוא מביא איתו (ולפעמים גם מצב הרוח), חשבתי שזו הזדמנות מצויינת לדבר על אחד משרירי הנפש הכי חשובים לנו - על היכולת להיות גמיש. לעמוד בסערה, לדעת להשתנות יחד עם תנאי המשחק המשתנים. כשאנחנו פוגשים את המציאות שלנו עם נוקשות ועם תנאים מוקדמים מראש - של "איך הדברים היו אמורים להיות", אנחנו נידונים לסבל ולאכזבות בלי פוסקות : גשם ירד באמצע החופשה ביוון, הבוס יתגלה כאיש בלתי נסב...

אלטון ג'ון כתב פעם בשיר נפלא את המשפט  - “sorry seems to be the hardest word“,  היהדות מבינה את זה, ולכן היא מקדישה לענין הזה יום שלם - את יום הכיפורים.  יום שלם שמטרתו לגרום לנו לעצור ולעשות חשבון נפש.  להתוודות על החטאים והטעויות שלנו, לבקש סליחה, לנקות את חדרי הלב מחומרי כעס, והתחשבנות שהצטברו בהם ולתקן.  לנקות את מערכות היחסים שלנו מפגיעות שהתרחשו במזיד או בשוגג.  כדי ללמוד משהו מהשיעור המיוחד...

בפתחה של שנה חדשה, רבים מאתנו מכינים לעצמם רשימת חלומות ויעדים ומבטיחים לעצמנו שהשנה נאמץ הרגלים טובים.  לרוב אנחנו מתחייבים להישגים גדולים - השנה נעשה המון ספורט, נגמל מסוכרים ופחמימות, נקדיש כמה שעות ביום ללמידה של חומר חדש, או נתאמן 5 פעמים בשבוע בפסנתר. בעיקר נהיה אנשים מלאי משמעת עצמית, שמחוייבים להרגלים בעלי נפח. מתוך תחושה שהגודל של ההרגל קובע.  הענין הוא שככל שההרגל שאנחנו מפנטזים עליו הוא...

הפרק הזה עולה באחד בספטמבר - זה תאריך מיוחד ביומנים של כולנו. זה היום שבו חוזרים לבצפר יש ילדים שכבר ממש שעמם להם בחופש הגדול והם מדלגים דרך השער, יש כאלה שהתפללו לשביתה יש ילדים שמתגעגעים רק להפסקות ולמגרש הכדורגל, ואחרים שחושבים באימה על הפסקות/טיולים שנתיים ועל שיעורי הספורט. ויש את המבוגרים- גם הם לא שוכחים את האחד בספטמבר ואת מה שהוא מסמל, כי גם אם עברו הרבה מים בנהרות חיינו מאז ימי בית הספר,...

היום נדבר על גירושין, וגם על נישואין, למעשה נדבר על זוגיות בכלל ועל הדרמה המתרחשת במפגש של שני אנשים שהולכים יחד. הם רוקמים סיפור משותף, אבל במקביל אליו מתקיימים תמיד גם הסיפורים הפרטיים של כל אחד מהם, זה נכון למעשה לכל קשר משמעותי בחיים שלנו, ובוודאי לזוגיות. במצעד האירועים גורמי המתח והמצוקה הנפשית מופיע מוות של אדם קרוב במקום הראשון, וגירושין במקום השני. חווית הגירושין מפזרת רסיסים כמעט לכל זיר...

ברוכים הבאים לבית המרקחת הפרטי שלכם - הכי טבעי, הכי בריא, הכי בחינם, ובלי לצאת מהבית. היום נכיר את הסמים הטובים שהגוף שלנו מייצר, אלה שעוזרים לנו לשקם פציעות וכאבים, אלה שמגבירים את שמחת החיים, החיוניות והליבידו שלנו, אלה שעוזרים לנו לאהוב ולהתמיד במערכות היחסים הבריאות שלנו, אלה שעוזרים לנו ללמוד ולהתפתח. הפרק הקודם עסק בתגובת הסטרס הגופנית שלנו, ושמענו על הנזקים שגורמים להם האדרנלין והקורטיזול ה...

הכירו את המגיפה האמיתית של העידן הנוכחי - מגיפת הסטרס והלחץ הנפשי. בעידן שבו תעשיית התרופות בפריחה ונראה כאילו הציפרלקס תפס את מקומם של הלחם והמים בתזונה הבסיסית של אנשים – חשוב שנכיר את הביולוגיה של תגובת הסטרס, נתוודע לחשיבות שלה עבורנו, אבל נלמד איך לנהל אותה כך שאנחנו נשלוט בה ולא להיפך.  סטרס מתמשך הוא מקור לצרות צרורות בחיינו, הן פיזית והן נפשית. הוא גורם לזיהומים, לפגיעה במערכת החיסונית שלנ...

שיר כאב עובר ושב, איזה מזל אני שר עכשיו, כתב מאיר אריאל ותאר במשפט אחד גם את העובדה שכאב הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו ואולי גם את אחת התרופות הטובות לשיכוך שלו. חווית הכאב עומדת בצומת המרתקת של שאלת ה"גוף והנפש", כיוון שהיא חוויה סובייקטיבית מאד ולעיתים עמומה. אדם יכול לחוש כאב עז אבל הרפואה לא תדע לזהות את מיקומו או מקורו הגופני. האורח שלי לשיחה הוא ד"ר איתי גור אריה, הוא רופא כאב ותיק מאד, ועומ...

יש תהליכים שלא ניתן להאיץ אותם, גם אם מאד נרצה. קוראים להם "תהליכי הצמיחה בטבע". אי אפשר לזרז את גדילתו של התינוק למתבגר, אי אפשר לדחוק בפקעת של הבצל שמתפתחת לה במעבה האדמה, שתוציא כבר את הפרח היפה שלה. גם תהליכי כתיבת ספר, ותהליכי הרקמה של מערכות היחסים שלנו - כל אלה דורשים שנפעיל את "שרירי הסבלנות שלנו". האורח שלי מאיר שלו, מגדולי הסופרים האהובים והמוערכים בארץ, מכיר את השריר הזה היטב ומפעיל אות...

היום נדבר על כנות. על האומץ לתת ביטוי גם לרגשות ה"פחות פוטוגניים" שלנו. אלה שלפעמים אנחנו ממש מתביישים להודות בהם אפילו בפני עצמנו. רובנו משתדלים לשווק את חיינו המוצלחים, ואת בבואתנו שאין בה רבב. אנחנו חוששים לחשוף את הפגמים שלנו מפחד שנחווה דחייה, לעג, ביקורת, (וגם זה אנושי…). האורחת שלי היום היא אשה אמיצה, היא לא מפחדת לראות לתוך עצמה, היא כנה באופן שובה לב, וכל כך מעורר הזדהות. כבר שנים שהיא "מ...