רפואה נתמכת ראיות

HR  , Hazard ratio, דומה מאוד ל- RR, relative risk. אך השני הוא היחס בין שתי כמויות או שני אחוזים, ו- HR הוא היחס בין שתי מהירויות. במקרה של מחקרים רפואיים, מדובר כמעט תמיד על המהירות של הצטברות אירועים רעים בקבוצה אחת לעומת מהירות הצטברות אירועים אלו בקבוצה אחרת. נזכיר מחקר מהתקופה האחרונה שהשווה בין צנטור עם סטנטים לבין ניתוח מעקפים. יחס המהירויות במקרה של המאמר שלנו הוא 1.5, וזה אומר שהמהירות ב...

מחקר שפורסם במאי 2022 כנראה ישנה את הטיפול בלחץ דם כרוני בהריון. נשים בהריון עם יתר לחץ דם כרוני, לפני שבוע 23 להריון, עברו רנדומיזציה לקבוצה אחת בה מטרת לחץ הדם הייתה פחות מ- 140/90 לעומת טיפול להפחתת לחץ הדם לפחות מ- 160/105. המחקר היה ללא סמיות, והתוצא העיקרי היה תוצא מורכב של פרה-אקלמפסיה עם מאפיינים חמורים, לידה מוקדמת בהוראה רפואית, הפרדות שלייה או מוות של הילוד. בקבוצת ההתערבות 30% הגיעו לת...

יעילות סטטינים למניעה ראשונית של אירועים לבביים (באנשים עם מחלת לב איסכמית) וגם למניעה שניונית, חוזרת על עצמה במחקרים רבים, ונעה סביב 33% הפחתת סיכון יחסית אל מול פלצבו. אך אותה הפחתת סיכון יחסית משמעותה שונה לחלוטין, כתלות בסיכון מראש של המטופל במחקר או מולנו. לו הסיכון של המטופל מראש היה קרוב ל 30%, כמו במחקר ה 4S, הפחתת סיכון יחסית בשליש משמעותה ירידה של 10% בסיכון שלו לאירוע לבבי. לו הסיכון של...

מחקר שפורסם ב 2021 גייס מטופלים שסבלו מתופעות לוואי של סטטין, ובוצע בשיטת cross over עם רנדומיזציה לחודשי טיפול שונים. בוצעה השוואה בעצמת תסמינים ובהפסקת הטיפול התרופתי בין חודשי סטטינים (אטורבסטטין 20 מ"ג), פלצבו, והעדר מוחלט של טיפול. הממצאים מעניינים ביותר ומרמזים לכך שחלק גדול מתופעות הלוואי של הסטטינים נובעות מאפקט הנוצבו. --- Side Effect Patterns in a Crossover Trial of Statin, Placebo, and...

זהירות! התופעה שנדבר עליה אינה מאפסת את האפקט של התערבות. זהו מיהול ולא ביטול. כל ההתערבויות שנדבר עליהן בפרק מומלצות מאוד, למרות התופעה. כשיש התערבות שמפחיתה סיכון, אנחנו עלולים להתנהג בצורה שמגבירה סיכון.  התופעה הזו, שנקראת פיצוי הסיכון- risk compensation - מופיעה בצורות רבות בעולם וברפואה, ויש לה גם עדויות מחקריות, למשל טיפול למניעת הדבקות ב HIV קשור ליותר התנהגות מינית בסיכון, וחובת עטיית מסכ...

יש מחקרים המופסקים מוקדם מהמתוכנן. אחת הסיבות להפסקה כזו היא "בשל יעילות". הפסקה בשל יעילות יכולה להיות מעשה נכון ומוסרי, אך גם לגרום לבעיות, בעקר רושם מוגזם לגבי האפקט של ההתערבות, או "גילוי" אפקט שלא באמת קיים. מחקר שפורסם ב 2020, והופסק מוקדם בשל יעילות, הראה שבמטופלים עם פרפור עליות יש חשיבות להחזרה לקצב סינוס.   האם העובדה שהמחקר הופסק מוקדם מראה עד כמה האפקט של ההתערבות הוא דרמטי, או מעלה חש...

מחקר יפה עסק בקשר אפשרי בין זריקה אפידורלית בלידה לבין הבונדינג בין האם לתינוק. במאמר הושקעו מאמצים רבים והוא התפרסם בעיתון רפואי חשוב. עם זאת, הכותרת בעיתונות הלא רפואית הייתה מרחיקת לכת ודרמטית, והציגה מסקנות שלא ניתן להגיע אליהן מתוך תוצאות המחקר עצמו. --- הכותרת בעיתונות הלא רפואית: פגיעה בקשר עם התינוק - ודיכאון אחרי לידה: מחקר חדש על השפעת לידה ללא אפידורל   המאמר כפי שפורסם בעיתונות הרפואית...

ספין במאמרים רפואיים הוא לא שקר גס אלא שימוש באמיתות מסוימות בצורה סלקטיבית ומטעה- למשל, לצורך הסטת תשומת הלב מהעיקר, או הדגשת ממצאים חיוביים במחקר שלמעשה הוא שלילי. ספינים נפוצים מאוד במאמרים רפואיים. הספינים הם בעקר בתיאור התוצאות ובמסקנות. נספר מהם הספינים השכיחים במאמרים על טיפול ומאמרי מטא-אנליזה, ונציג שני מחקרים שהשתמשו בצורה בוטה בספין- אחד על גורמי סיכון למחלת ריאה חמורה בפגים, ואחד על הפ...

הפודקאסט חוגג 10,000 הורדות של פרקים. תודה לכל המאזינים! בפרק הפעם נדבר על "מרוץ החימוש" בין החוקרים שרוצים להגיע במהירות לתוצאות מרשימות לבין הקוראות שמחפשות תרופות עם תועלת אמיתית למטופלים שלהן. כקוראים ביקורתיים אנחנו נלחמים בין השאר שהמחקרים יהיו עם אוכלוסייה מגוונת, תוצאים המודדים ישירות את איכות או אורך חיי המטופלת, וניתוח התוצאות לפי כוונת הטיפול. להזמנת הספר "רפואה נתמכת ראיות"  

במצבים רבים ברפואה, הסף שבו בדיקה הופכת לחיובית הוא גמיש. ככל שהסף יהיה נמוך יותר (כל ממצא חשוד בצילום החזה יגרום לצילום להיות "חיובי" לגבי דלקת ריאות), כך רגישות הבדיקה תעלה אך הספציפיות שלה תרד. בפרק אני מעלה ספקולציה, לא נתמכת ראיות, שבדיקת אנטיגן המבוצעת בבית רגישה פחות מבדיקת אנטיגן המבוצעת במחקרים. זהו מקרה מיוחד שבו למרות שהרגישות יורדת, הספציפיות כנראה תישאר גבוהה. --- קביעת ערך סף של פריט...

מדוע דבר שמובן מאליו שיעזור, כמו עזרים לבטיחות ביתית למניעת נפילות בקשישים, מפחית רק לפעמים ורק בצורה מתונה את שיעור הקשישים עם נפילה?  נדבר על מטא אנליזה בנושא ונגלה הבדלים גדולים בין מחקרים שונים.  --- המטא אנליזה: Cochrane systematic review review: Interventions for preventing falls in older people living in the community שני מאמרים שהוכללו בסקירה השיטתית ונזכרו בפרק המאמר של Campbell (בקשישים...

Immortal time bias נספר על מחקר תצפיתי שכלל מבוגרים באשפוז עם התקף אסטמה, ומצא (לכאורה) שמתן אנטיביוטיקה קשור לזמן אשפוז ארוך יותר. בערך שנתיים אחרי פרסום המאמר, בעקבות מכתב למערכת שהזכיר את הטיית תקופת האל-מוות, החוקרים בדקו מחדש וגידלו שהתוצאות המקוריות היו מוטות על ידי הטייה זו, ושאם מתחשבים בה, לא הודגם קשר משמעותי בין מתן אנטיביוטיקה לזמן אשפוז.  --- מאמר מקורי , JAMA int med 2019 אורך אשפוז...

  מאמר שהתפרסם ב science בינואר 2022, הדגים קשר חזק מאוד בין הידבקות בווירוס ה EBV לבין הופעה של טרשת נפוצה. נשוחח על טרשת נפוצה ועל המאמר עם ד"ר איל רוזנברג, רופא בכיר במחלקה לנוירולוגיה ברמב"ם ואחראי מרפאת טרשת נפוצה ומחלות נוירואימונולוגיות. --- המאמר ששוחחנו עליו https://www.science.org/doi/epdf/10.1126/science.abj8222 Longitudinal analysis reveals high prevalence of Epstein-Barr virus associa...

נדבר על מחקר קוהורט ישראלי שבדק האם מנה רביעית של חיסון מפחיתה הידבקות, תחלואה חמורה ותמותה מ COVID-19. ננסה להבין איך בתקופת הקורונה מתפרסמים גם מחקרים מ"אמצע הפירמידה", ומה המשמעות של פרסומים אלו ביישום רפואה נתמכת ראיות, נספר על התוצאות העיקריות וננתח את תקפות המחקר. --- Fourth Dose of BNT162b2 mRNA Covid-19 Vaccine in a Nationwide Setting קישור ישיר לתוסף (אפנדיקס) המאמר   בשאלת מחקר דומה- מחק...

מחקרים שליליים, כאלו שהתוצאות שלהם מראות שהתערבות לא עזרה, דומים מאוד למחקרים מבוקרים אחרים, אך חשובה בהם מאוד העוצמה (power), חלק מהקריטריונים צריכים להיבחן מזווית אחרת, ונרצה לראות את ניתוח התוצאות לפי הטיפול בפועל ולא רק לפי כוונת הטיפול (intention to treat). --- Efficacy of Ivermectin Treatment on Disease Progression Among Adults With Mild to Moderate COVID-19 and Comorbidities --- לרכישת הספר...

במחקרים "רגילים", המטרה הסטטיסטית היא להראות יתרון מובהק של התערבות אחת מול התערבות אחרת או מול פלצבו. מחקרי "לא פחות טוב" (non inferiority trials) מעט שונים. הוכחת ה non inferiority מתבצעת בעזרת קביעת ערך סף שמומחים הגדירו אותו כגבול התחתון לתוצא "לא פחות טוב", ותוצאה מובהקת מתקבלת כשהרווח ברך סמך להבדל לא חוצה את אותו סף. מחקר מבוקר אקראי שהתפרסם בנובמבר 2021 בדק האם בילדים עם דלקת ריאות שהגיעו...

פרק רביעי מתוך ארבעה פרקים ברצף המסבירים מונחי יסוד בסטטיסטיקה. מהם מבחנים סטטיסטיים? כמעט בכל מחקר, יתבצע חישוב יחסית פשוט כמו חיסור או חילוק, כדי לתת לנו ערך, למשל odds ratio או absolute risk reduction, ערך שמעיד על הבדל בין קבוצות או על קשר בין שני משתנים במחקר, ואז מבחן סטטיסטי כדי לבחון האם ייתכן שהבדל בין הקבוצות או הקשר בין שני משתנים שהתקבל במחקר עלול להיות מקרי. נדגים את זה על מחקר שעסק ב...

בפרק נדבר על התפלגות הדגימה והסקה. נראה שיש לנו אינטואיציה טבעית של הסקה סטטיסטית לגבי מובהקות,  ונסביר איך זה קורה במבחנים סטטיסטיים לפי התפלגות דגימה (sampling distribution) צפויה בנוכחות השערת ה-0.  ובונוס- המלצה על סטאנד-אפ מצויין. יצא לאור ספרי "רפואה נתמכת ראיות" בהוצאת דיונון-פרובוק. לרכישה: https://www.probook.co.il/0015802475543.html --- קישור לג'ימי או יאנג ביוטיוב The Best of: Jimmy O....

נדבר על הדרך להבדיל בין משתנה כמותי למשתנה קטגוריאלי (נומינלי)- שיהיה (במחקר רפואי) פעמים רבות דיכוטומי. ההקשר הוא מחקר מבוקר אקראי שבחן את הטיפול בנוגדן ההומני דופילומאב בילדים עם אסטמה בינונית עד חמורה. --- תרגום המושגים:  משתנה קטגוריאלי, נומינלי- nominal variable משתנה כמותי- quantitative variable משתנה דיכוטומי- dichotomus (binary) variable המחקר שהוזכר בפרק: Dupilumab in Children with Uncont...

מחקר בריטי גדול בדק את ההשפעה של סגרי הקורונה על בריאות נפשית ובדידות אצל אנשים מבוגרים. איך המאמר מתאר את מאפייני האנשים ואת רמת הבדידות שלהם? כמו כל מאמר רפואי כמעט: בעזרת "סטטיסטיקה תיאורית". נדבר על: היסטוגרמה, מדדי אמצע ומדדי פיזור: ממוצע, חציון, טווח, סטיית תקן והטווח הבין רבעוני. --- המחקר שנזכר בפרק- מ- JAMA Psychiatry 12/2021 Immediate and Longer-Term Changes in the Mental Health and Well...

בדיקות סקירה כמו ממוגרפיה לאבחון מוקדם של סרטן השד, או בדיקת הדופק לאבחון פרפור עליות במטופלת ללא תסמינים, הן בדיקות שנועדו לאבחן מחלה בשלב הסמוי שלה, בו עדיין אין לה תסמינים. ניגש לנושא זה דרך המלצות חדשות של כוח המשימה האמריקאי לרפואה מונעת לגבי סקירה לפרפור עליות. כוח המשימה הגדיר מספר שאלות: האם יש תועלת קלינית בסקירה? מה ה yield? מה דיוק הבדיקות? מהם נזקי הסקירה? מהי התועלת בטיפול? ומהם נזקי...

פרק מורחב העוסק בשאלות יסוד של רפואה נתמכת ראיות ורפואה בכלל: על מה או על מי אנחנו סומכים כדי להאמין למידע? (ולמה הרבה אנשים סמכו על טראמפ, למשל?) מהן בכלל ראיות? למה ראיות מסוימות תקפות יותר מאחרות? אלו שאלות בתחום הפילוסוספיה, ובעקר אפיסטמולוגיה (תורת ההכרה: מה אנחנו יודעים ואיך אנחנו יודעים) והפילוסופיה של המדע. שיחה עם ארנון קרן, מרצה בכיר במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה.

בפרק הזה אציג שיטה לקריאת מאמר במהירות. גם אם לאנשים המטפלים באנשים אחרים יהיה לפעמים זמן לקרוא מאמר חשוב, לא תמיד הזמן יאפשר קריאה מעמיקה מתחילת המאמר עד סופו. אך למרות המהירות, השיטה חייבת לאפשר ניתוח תקפות טוב והבנת התוצאות. בשיטה שאני משתמש בה, הקריאה מתחילה מהכותרת והתקציר כדי לדעת האם מדובר בנושא ושיטות המוכרים לי, ואז אני מדלג (מתוך אידאולוגיה!) על פרקי ההקדמה, הדיון והמסקנות, משקיע מאמץ בפ...

האזנה לריאות היא בדיקה (יש יאמרו טקס) מקובלת מאוד לאבחנה או לשלילת דלקת ריאות, אך האם שני בודקים שונים יסכימו ביניהם על ממצאי ההאזנה? נדבר על שתיים מהבדיקות שנועדו לבדוק האם קיימת דלקת ריאות, ברונכופוניה ואגופוניה, נספר איך הן מתבצעות, ועל מחקר מאוד מעניין שבדק גם את הרגישות והספציפיות של בדיקות אלו, וגם את ההסכמה בין בודקים שונים לגבי נוכחות הממצאים האלו. ערך הקאפא ( Cohen’s kappa) הוא "מדד ההסכמ...

מתוך שתי התרופות שניתן לתת דרך הפה למטופלים עם מחלה קלה או בינונית בימים הראשונים של המחלה, הטיפול הבכור אך המקובל כרגע רק כעדיפות שנייה הוא מולנופיראוויר. בפרק נציג את התרופה ואת המחקר שבדק אותה. המחקר כלל חולים לא מחוסנים עם קורונה "טרייה" ועם גורמי סיכון להתדרדרות. קבוצת הבקרה קיבלה פלצבו, והתוצא העיקרי היה תמותה או אשפוז ב 29 הימים לאחר הרנדומיזציה. תוצא זה התרחש אצל  9.7% מהמשתתפים בקבוצת הפל...