ארכאולוגיה וארץ ישראל | תל אביב 360

מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח עזקה אינה רק תל, ואינה רק רצף של שכבות, חומות, בתים וממצאים. היא מקום שבו הזמן עצמו הצטבר לאט, דור אחר דור, עד שהפך לנוף. במשך אלפי שנים שבו אליה אנשים שונים – חקלאים, סוחרים, שליטים, חיילים, משפחות וילדים – וכל אחד מהם הביט אל אותו עמק האלה, אך ראה בו עולם אחר: הבטחה, גבול, סכנה, בית, זיכרון. סיפורה של עזקה הוא לכן לא רק סיפורו של אתר ארכאולוגי...

מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח בפרק זה נמשיך לעקוב אחר תולדותיה של עזקה לאחר נפילת ממלכת יהודה ונבחן את חייה של העיר בתקופות הבבלית, הפרסית וההלניסטית הקדומה. בניגוד לתמונה של חורבן חד ונטישה מוחלטת, הממצא הארכיאולוגי מעזקה מצביע על המשכיות, שינוי והסתגלות: היעדרה של שכבת חורבן ברורה, ממצאים מן התקופה הבבלית, בתי חצר, ממגורות, מתקני אחסון, משקולות, מטבעות ומכלולי חרס עשירים מ...

פרק זה עוסק בעזקה בשלהי ימי ממלכת יהודה – עיר גבול שחזרה למלא תפקיד מרכזי לאחר נסיגת האימפריה האשורית מן הלבנט. לאחר עשרות שנים שבהן השפלה הייתה מחוץ לשליטתה הישירה של יהודה, שבה עזקה במאה השביעית לפנה״ס להיות מוקד מנהלי, כלכלי וצבאי חשוב בעמק האלה. הממצא הארכאולוגי – ובראשו טביעות הוורדה, בית הבד, בור המים, מתקני הייצור והקרמיקה מתקופת הברזל 2ג׳ – מצביע על יישוב פעיל ומשגשג, גם אם שונה מאוד מעזקה...

הפרק עוסק במצבה של עזקה לאחר חורבן סנחריב בשנת 701 לפנה״ס, ומציג אותו לא רק כהרס פיזי אלא כרגע של קריסה מערכתית עמוקה, שלאחריה משתרעת תקופה ארוכה של “שתיקה” – היעדר יישובי, כלכלי ומנהלי. עזקה, שהייתה קודם לכן מרכז אזורי חשוב בשפלת יהודה, חדלה לתפקד כעיר, והמרחב כולו אורגן מחדש במסגרת האימפריה האשורית באופן שלא הותיר מקום לשיקומה המיידי. השדות והדרכים המשיכו לפעול, אך המרכז העירוני נותר נטוש, כחלק...

הפרק עוסק במשמעות העמוקה של שמות מקומות כמפתח להבנת יחסי שלטון, זיכרון וזהות, דרך המקרה של עזקה. הוא מציע כי השם “עזקה” אינו בהכרח השם הקדום של האתר, אלא שם מאוחר שניתן בתקופת ממלכת יהודה, אולי כחלק מתהליך של שליטה וארגון מחדש של המרחב. לעומת זאת, ייתכן כי שמו הקדום של המקום היה “מורשת” (או מורשת גת), שם המשקף זיקה למערכת פוליטית־כנענית קדומה ולזהות מקומית שנדחקה עם הזמן. בכך, השם אינו רק תווית גי...

מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח הפרק עוסק במסע סנחריב ליהודה בשנת 701 לפנה״ס ומציג אותו כרגע של קריסה פתאומית של מערכת אזורית שלמה, שבמשך עשרות שנים פעלה בשפלת יהודה כמערכת כלכלית, מנהלית ויישובית משגשגת. במקום תהליך דעיכה הדרגתי, מתואר אירוע צבאי אלים וממוקד שהביא להרס רחב של ערים, תשתיות ורשתות ייצור, ובכך מוטט את הבסיס הכלכלי של הממלכה. עזקה, כחלק ממערך זה, אינה רק עיר שנכב...

מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח הפרק עוסק בשילובה של עזקה בתוך המערכת האימפריאלית האשורית במאה השמינית לפנה״ס, ומציג את השינויים העמוקים שחלו במרחב, בכלכלה ובמנהל של ממלכת יהודה בעקבות השתלבות זו. יהודה מתוארת כממלכה וסאלית הפועלת בתוך מסגרת רחבה של שליטה ופיקוח, שבה היא מחויבת לספק מסים ומשאבים לאשור, תוך שמירה על עצמאות מוגבלת. מציאות זו מובילה לארגון מחדש של המרחב כולו כמער...

מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח הפרק עוסק בייסודה המחודש של עזקה בראשית תקופת הברזל IIב' ובהבנתו כחלק מתהליך רחב של ארגון מחדש של המרחב בשפלת יהודה. הוא מציג את חידוש היישוב לא כחזרה פשוטה לאתר נטוש, אלא כפעולה מכוונת המתרחשת בעקבות קריסת המרכז הפלשתי בגת, אשר פתחה מחדש את האפשרות לשליטה בצירי התנועה בעמק האלה. בתוך מציאות זו, עזקה חוזרת ומתפקדת כצומת אסטרטגי, אך הפעם במסג...

מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח הפרק עוסק בחידוש היישוב בתל עזקה בתקופת הברזל, ומציג אותו כתהליך הדרגתי ובעל משמעות היסטורית רחבה, הקשור ישירות לשינויים במבנה המרחב האזורי. החזרה לפעילות באתר מתוארכת לשלהי המאה התשיעית או ראשית המאה השמינית לפנה״ס, ומתבססת על ממצאים ארכאולוגיים – ובעיקר מכלול קרמי מבור F612 – המעידים על שלב מעבר בין תקופות ועל תחילתה של פעילות אנושית מחודשת במ...

מרואיינת: פרופ' אשבל רצון, מכון כהן להיסטוריה ולפילוסופיה של המדעים, והחוג לפילוסופיה יהודית ולתלמוד, אוניברסיטת תל אביב. לפני כמעט יותר משמונים שנה, כשנחשפו במערות מדבר יהודה מאות מגילות ואלפי חלקים של מגילות, התברר שלא מדובר רק באוסף נוסף של טקסטים עתיקים. המגילות פתחו חלון לעולמה של החברה היהודית בשלהי תקופת הבית השני, עולם של מחלוקות דתיות, חברתיות ופוליטיות, שבו אפילו הזמן עצמו היה נתון ב...

מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח הפרק עוסק בחורבנה של עזקה בסוף תקופת הברונזה המאוחרת, ומציג אותו כאירוע פתאומי, אלים ומקיף, אשר קטע באחת את חיי העיר. שכבת החורבן מתאפיינת בשריפה עזה, קריסת מבנים והשתמרות יוצאת דופן של מכלולי ממצא באתרם, ללא סימני פינוי או נטישה מתוכננת . אחידות העדויות בכל אזורי האתר מדגישה שמדובר בהרס כולל של המרחב העירוני – לא אירוע מקומי אלא קריסה מערכתית ר...

מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח הפרק עוסק בחורבנה של עזקה בסוף תקופת הברונזה המאוחרת, ומציג אותו כאירוע פתאומי, אלים ומקיף, אשר קטע באחת את חיי העיר. שכבת החורבן מתאפיינת בשריפה עזה, קריסת מבנים והשתמרות יוצאת דופן של מכלולי ממצא באתרם, ללא סימני פינוי או נטישה מתוכננת . אחידות העדויות בכל אזורי האתר מדגישה שמדובר בהרס כולל של המרחב העירוני – לא אירוע מקומי אלא קריסה מערכתית ר...

ירמיהו לא היה מהדמויות האהודות בירושלים ערב חורבן הבית. האידיאולוגיה שהוא החזיק בה היתה מנוגדת לזו של רבים מהשרים וממנהיגי העם שדגלו במרד בבבל והאמינו בהגנת האל על העיר, על המקדש ועל שושלת בית דוד שנבחרו על ידו וזכו להבטחת נצח. זו היתה גם האידיאולוגיה של ההיסטוריוגרפים המקראיים, שלמולם ניצב הנביא ערב חורבן ירושלים. עמדותיו של הנביא והיחס העויין שלו לכהנים, לבית המלוכה ולאליטה הירושלמית, והיחס העוי...

מבחינתו של ההיסטוריוגרף המקראי, יאשיהו היה גדול המלכים שמלכו ביהודה. הרפורמה שנערכה בימיו ברוחו של ספר דברים, שבמהלכה טוהר הפולחן ביהודה ורוכז לירושלים, היא המדד שלפיו נשפטו, במבט לאחור, כל שאר המלכים ביהודה. את ימי מלכותו אפשר לתארך לשנים 640 – 609 לפנה"ס. עם זאת, למרות חשיבותו ומרכזיותו של יאשיהו להיסטוריוגרף המקראי ולהיסטוריוגרפיה המקראית, לא ידוע עליו שום דבר חוץ מאירוע אחד שנערך בפרק זמן...

מרצה - פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח בפרק זה אנו יוצאים למסע אל עולמם הפנימי של תושבי עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת, דרך הממצאים הקטנים והאישיים שהותירו אחריהם. חרפושיות, קמעות, כתובות וצלמיות אינם מוצגים כאן רק כחפצים ארכאולוגיים, אלא כמפתחות להבנת חיי היום־יום, הפחדים, התקוות והאמונות של האנשים שנשאו אותם, הציבו אותם בבתיהם או הטמינו אותם במרחב שבו חיו. דרך דימויים כמו הצביה המינק...

מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח הפרק עוסק בעולמם הדתי והפולחני של תושבי עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת, ומציג אותו כמערכת מורכבת ורב־שכבתית, השזורה בכל תחומי החיים. האמונה אינה מוצגת כמוסד אחיד או תחום נפרד, אלא כמרחב דינמי שבו חפצים, דימויים ופרקטיקות פועלים יחד – בגוף, בבית, במרחב הציבורי ואף בתוך יסודות המבנים עצמם . הפרק מדגיש שלושה מישורים משלימים של פולחן. הראשון הוא המישור...

הפרק מציג את תל עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת כמערכת כלכלית וחברתית מורכבת, הנשענת על שילוב הדוק בין תנאים סביבתיים, ייצור חקלאי וארגון חברתי. הבסיס לכלכלה הוא עמק האלה הפורה, שסיפק תנאים נוחים לגידול דגנים, זיתים וגידולים נוספים, אך גם דרש ניהול מושכל של משאבים בשל תנודות אקלימיות. מתוך תנאים אלה התפתחה כלכלה שאינה מסתפקת בייצור בסיסי, אלא כוללת עיבוד, אגירה והפצה של עודפים – תהליכים המחייבים תיאום...

פרק זה עוסק בסיפור שהכי לא סופר על מי ממלכי יהודה. המלך מנשה מלך יותר מכל אחד אחר ממלכי יהודה, הוא היה בנו של חזקיהו וסבו של יאשיהו, ובימי מלכותו הארוכים התאוששה יהודה מהמכה הקשה שהונחתה עליה במסע סנחריב. יהודה השתלבה באימפריה האשורית שהיתה בשיא כוחה ועוצמתה, והעדויות הארכאולוגיות מימיו מעידות על השגשוג שעבר על האזור בתקופה זו. הכלכלה והמינהל הוסיפו להתפתח, ומנשה גם נזכר בתעודות אשוריות כמלך ששמר...

מסע סנחריב כנגד ממלכת יהודה, שנערך בשנת 701 לפנה"ס, היה האירוע הדרמטי והמשמעותי ביותר בתולדותיה של ממלכת יהודה עד לחורבן הבבלי שהגיע 115 שנה אחריו. הוא הותיר אחריו שכבות חורבן ברורות ומתוארכות היטב, והביא לפגיעה קשה ביהודה, לגלות של תושבים רבים, להרס הכלכלה, ולניתוק השפלה מעל הממלכה. אבל דומה שמעבר לכל ההשפעות המיידיות שהיו למסע סנחריב על יהודה, השפעה נוספת, ארוכת טווח, בלתי צפוייה במידה רבה...

הגילוי המקרי והמסעיר של מקדש שהתקיים ופעל לכל אורך ימי הבית הראשון, במרחק של שבעה קילומטרים בסך הכל מירושלים, מאפשר חלון הצצה ייחודי וחד פעמי, לפחות נכון לעכשיו, על הדרך שבה פעלו והתפתחו מקדשים באלף הראשון לפנה"ס, ממש במקביל למקדש, שלפי התיאור המקראי התקיים, פעל והתפתח, באותו פרק זמן בדיוק, בבירתה של ממלכת יהודה. המעקב אחרי תהליכי השינוי וההתפתחות במקדש מוצא לאורך מאות שנות פעילותו מאפשר נקוד...

מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח הפרק עוסק במערכת הכלכלית של תל עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת ומציג אותה כמערכת עירונית מורכבת, שבה ייצור, עיבוד, אגירה והפצה משתלבים יחד לכדי מנגנון מאורגן. הכלכלה לא נתפסת רק כאמצעי קיום, אלא כעיקרון מארגן של המרחב העירוני והחברתי: העיר עצמה מתפקדת כמרכז ייצור פעיל, שבו מתקיימת חלוקה פונקציונלית בין אזורי מגורים, סדנאות, מתקני עיבוד ומחסנים. מיקו...

מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח הפרק מציג את תל עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת כעיר מורכבת ודינמית הפועלת בתוך מרחב אימפריאלי רחב, תוך שמירה על זהות מקומית ברורה. מיקומה האסטרטגי מעל עמק האלה מציב אותה כצומת חשוב ברשת אזורית של קשרים, מסחר ותנועה, אך החפירות מראות כי חשיבותה אינה נובעת רק ממיקומה אלא גם מהמבנה העירוני המפותח ומהפעילות הכלכלית, הפולחנית והחברתית שהתנהלה בה. הסטרטי...

מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח הפרק מציג את תל עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת כחלק מעולם חדש שבו המרחב המקומי נטמע בתוך מערכת אימפריאלית רחבת־היקף. בניגוד לתקופות קודמות, שבהן ערים פעלו כיחידות עצמאיות יחסית, עזקה פועלת כעת בתוך מסגרת היררכית הנשלטת במידה רבה על ידי מצרים. שינוי זה אינו רק פוליטי או צבאי, אלא עמוק יותר: הוא משנה את האופן שבו ערים, דרכים ואנשים מקבלים משמעות, כאש...

הסיפור שלא סופר על המרכזים המנהליים המפוארים שהוקמו בסמוך לירושלים ועל השינויים שחלו במנהל הממלכה ובכלכלתה בימיו של המלך אחז והמשיכו להתקיים לכל אורך "עידן האימפריות" במאה השנים שבהן היתה יהודה תחת שלטון אשור (משנת 732 ועד למעט אחרי שנת 630 לפנה"ס) ניתן להבחין בעלייה ניכרת בחשיבותם של האזורים המקיפים את ירושלים מצפון, ממערב ומדרום, אשר הפכו מרכזיים יותר למנהל ולכלכלה של הממלכה. נראה...

המלך אחז עלה לשלטון בזמן בו התגבשה הברית הסורו-אפרימית, ואפשר להניח שרצין מלך דמשק ופקח מלך ישראל התקיפו את יהודה מייד עם עלייתו על כס המלוכה, כדי לנצל את העובדה שמעמדו עדיין לא התבסס, ובתקווה שהם יוכלו להכריח אותו להצטרף למלחמה או להחליף אותו במלך אחר. אחז התגלה כמלך נבון, שקול ונחוש, וכמי ששמר על המדיניות המסורתית של מלכי יהודה שתמיד דגלו בכניעה לממלכות הגדולות והחזקות מתוך הערכה שיהודה חלשה וקט...