The Daily Sicha
The Daily Sicha - השיחה היומית
"The Daily Sicha" is a daily discourse of the Lubavitcher Rebbe. The Sichos for Sicha Yomis are chosen from throughout the thousands of hours of the Rebbe's talks, based on their appropriateness toward each day.https://thedailysicha.com/
Vizitează neapărat site-ul podcastului și susține-i creatorul: thedailysicha.com
Autor
The Daily Sicha
Categorie
Site-ul podcastului
Cel mai nou episod
20 nov. 2026
Unde asculți?
Podcasturi în aplicație Replaio Radio În curândPodcasturile ajung în curând în aplicație. Instaleaz-o acum și fii primul care descoperă o abordare complet nouă a podcasturilor
Episoade
יום ה' פ' בא, ד' שבט, ה'תשפ"ו 22.01.2026 11:36
התוכן מצוה יש לקיים בגלל שכך צוה ה' , מבלי לצפות לקבלת טובה. ובאמת, עצם ההתקשרות עם ה' שע"י קיום רצונו ה"ז השכר הכי גדול שיכול להיות – "שכר מצוה מצוה " – שמתקשר עם ה', אין סוף אמיתי . אבל אעפ"כ אי"ז מבטל את הסגולה והשכר שיש לכל מצוה בעניני עוה"ז ועוה"ב. סגולת מצות תפילין היא – קשירת ושיעבוד המוח והלב והיד להוראות הפרשיות שבתפילין: "שמע ישראל .. ה' אחד", "ואהבת את ה' אלקיך וגו'", שהסימן ע"ז הוא כשז...
יום ד' פ' בא, ג' שבט, ה'תשפ"ו 21.01.2026 12:10
התוכן [המשך] איתא בגמ' סיפור נפלא בנוגע לתשובת ה' למשה רבינו (שביקש "הראני נא את כבודך") "ויאמר לא תוכל לראות את פני" – "כך א"ל הקב"ה למשה כשרציתי לא רצית עכשיו שאתה רוצה איני רוצה". דבזה יש הוראה לעניננו: אמנם, כדי שלא יהי' "נהמא דכיסופא" רוצה ה' שליהודי יהי' חלק ו" שותפות " בברכות שמקבל מלמעלה כמו הברכה בבנים ובנות – אבל צריך לסמוך לגמרי על רצונו ית' , השותף הג', שיודע מתי הזמן הטוב ביותר לזה, ו...
יום ג' פ' בא, ב' שבט, ה'תשפ"ו 20.01.2026 8:34
התוכן בשלישי דפ' בא מדובר אודות ציווי ה' ש"ישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב" (לקיים מ"ש "ואח"כ יצאו ברכוש גדול"). בפ' שמות מצינו בזה יתרון בנוגע לנשים דוקא " ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה וגו'" (ולא מוזכר כלל אנשים ). וההוראה בנוגע לקיום מצוות "פרו ורבו" ושלילת הענין של " תכנון משפחה ": את הספיקות בזה ש"נדבקו" מה" שכנתה וגו' " ניתן "לשטוף" ע"י הסברה פשוטה שמובנת גם בשכל של נפה"ב וא...
יום ב' פ' בא, ר"ח שבט, ה'תשפ"ו 19.01.2026 10:32
התוכן בקשר למ"ש " החודש הזה לכם ראש חדשים וגו'" [ברביעי דפ' בא] ארז"ל "לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם כו'" – ד התורה , שענינה הוראה לבנ"י , היתה צריכה להתחיל עם ציווי לבנ"י , "ומה טעם פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים וכו'". והיינו, שהענין ד"כח מעשיו הגיד לעמו וגו'" הוא נעלה עוד יותר שלכן זהו התחלת ופתיחת התורה ! והביאור: הענין ד"החודש הזה לכם" הוא עבודת הצדיקים...
יום א' פ' בא, כ"ט טבת, ה'תשפ"ו 18.01.2026 10:45
התוכן 1) הצורך בחכמות חיצוניות אינו אלא בשביל התועלת בעבודת ה'. ולכן, האפשרות לקושיא מצד חכמות חיצוניות אינה אלא במקום שיש תירוץ ע"ז בחכמה דקדושה. אמנם, התכלית היא לנצל את החכמות החיצוניות עצמם שעל ידם תתורץ קושיא על קדושה. (מובן ופשוט שאין זה הכשר ח"ו ללימוד חכמות חיצוניות.... כוונת הדברים היא רק לאלה שמאיזו סיבה למדו כבר חכמות חיצוניות, שעליהם לנצלן להחזקת היהדות). 2) יש עסק "ביטוח חיים". במקום...
יום ועש"ק פ' וארא, כ"ז טבת, ה'תשפ"ו 16.01.2026 9:19
התוכן התוועדות זו קשורה עם שבת מבה"ח שבט . בדורנו זה ניתוסף בו ענין מיוחד – יום ההילולא של עשירי בשבט . בנוגע ליום ההילולא כותב אדה"ז שאז עולה " פעולתו אשר עבד בה ", וזה פסוק בהפטורת פ' וארא שבו מדובר אודות ענינים דלעו"ז והפיכתם לעניני קדושה, שזוהי כללות הכוונה בירידת הנשמה בגוף בכלל, ובגלות בפרט. וזוהי ההכנה ל"אנכי אעלך גם עלה " בגאולה אמיתית והשלימה. ובשבת זו מברכים את החודש בשש הענינים "לששון...
יום ה' פ' וארא, כ"ו טבת, ה'תשפ"ו 15.01.2026 11:03
התוכן [המשך] בהתחשב עם העובדה שאין דבר יקר יותר כענין הזמן , וכאשר אינם מנצלים אותו כדרוש ה"ז אבידה שאא"פ להחזירה, ובכל זאת, כאשר מגיע יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הזקן, לוקחים משך זמן כדי להתוועד ולהתבונן ב"כל עמלו אשר עמל בו במשך כל ימי חייו", מובן, שזהו ע"מ שזה יביא לידי מעשה בפועל ש"הוא העיקר". ואופן העשי' צ"ל שזה יפעול גם " בקרב הארץ ": שגם כאשר נמצאים בחושך כפול ומכופל של עקבתא דמשיחא, לא נבהלי...
יום ד' פ' וארא, כ"ה טבת, ה'תשפ"ו 14.01.2026 11:01
התוכן אדה"ז כותב בעצמו באגה"ק דביום ההילולא "כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו .. מתגלה ומאיר .. ופועל ישועות בקרב הארץ ". ומפרש רש"י [דהוא מפרש " פשוטו של מקרא", והרי דוקא על פשוטו של מקרא נאמר ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו ", משא"כ רמז דרוש וסוד, אף שבודאי הם אמת, אבל יכולים להיות בגדר של "יוצא" מידי מקרא] בסיום חמישי דפ' וארא עה"פ "כי אני ה' בקרב הארץ ": "אע"פ ששכינתי בשמים – גזרתי מתקיי...
יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת – יום ההילולא דכ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע, ה'תשפ"ו 13.01.2026 9:23
התוכן [המשך] ועד"ז מצינו הדגשה מיוחדת במעשה בפועל אצל אדה"ז בתפילה : כידוע גדול ההפלאה בעבודת התפילה של אדה"ז וכו'. ב"ואהבת לרעך כמוך" ברוחניות : בהוראת הרב המגיד כתב את השו"ע (אע"פ שחשש מהאחריות וכו') שממנו הוראה יוצאה לכאו"א מישראל בחיי היום יום (ואף שמצינו גם שו"ת בהלכה משאר רבותינו נשיאינו, אבל זה לא נתפשט בכל תפוצות ישראל כ"שו"ע הרב"). בפנימיות התורה : כתיבת ספר התניא, "ספר של בינונים ", ש"מד...
יום ב' פ' וארא, כ"ג טבת, ערב כ"ד טבת, ה'תשפ"ו 12.01.2026 10:46
התוכן אדה"ז ייסד את שיטת חב"ד שמראה איך אפשר לפעול שכל כחות הנפש , וגם הגוף , יהיו חדורים בעבודת ה' (באופן של "פדה בשלום נפשי"), ולכן אצלו רואים זאת בגלוי ובהדגשה במעשה בפועל . ולכן דוקא אצלו רואים כמה דברים שבאו במעשה בפועל מה שלא רואים אצל שאר רבותינו נשיאנו. ולדוגמא – בתורה : הוא בעצמו הי' הבעל-קורא בפועל ! הוא הי' מודד בעצמו את שיעורים ומדות השונים של התורה! בגמילות חסדים : את כל הנדוניא שלו ש...
יום א' פ' וארא, כ"ב טבת, ה'תשפ"ו 11.01.2026 12:40
התוכן " וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב גו' " [תחילת פ' וארא], ומביא אדה"ז בתו"א ש" וארא " הוא גם לשון הוה , שגם בזמן הגלות , שנמשל לזמן העיבור שאז יש לולד כל חיתוך האיברים אלא שאינם פועלים פעולתם, ועד"ז העיניים ואזניים הרוחניים של בנ"י בזמן הגלות אינם פועלים פעולתם – לראות את הדבר הוי' שבכל דבר וש"אין עוד מלבדו" ועד"ז בנוגע לשמיעה ונשימה כו', ולכן קיום המצוות הוא באופן ד"מצות אנשים מלומדה" כו' – ה...
יום ועש"ק פ' שמות, כ' טבת, ה'תשפ"ו 09.01.2026 11:37
התוכן " הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל ומלאו פני תבל תנובה " [הפטורת פ' שמות]. ומדייק אדה"ז בתו"א מהי השייכות בין "הבאים [מצרימה]" להמשך הכתוב "ישרש יעקב וגו'". וממשיך שם "הנה כתיב כה אמר ה' בוראך יעקב ויוצרך ישראל", וצלה"ב מה שדוקא ביעקב נאמר בריאה , אף ששם ישראל הוא נעלה יותר ובו נאמר יצירה ? ולהבין זה מקדים דכוונת ירידת הנשמה בגוף היא – לצורך עלי' שלא בערך ע"י עבודתה בעוה"ז התחתון. וזהו מה ש"...
יום ה' פ' שמות, י"ט טבת, ערב יום ההילולא של הרמב"ם, ה'תשפ"ו 08.01.2026 8:59
התוכן 1) בהמשך לההתעוררות לאחרונה ע"ד לימוד שיעור יומי בספר "משנה תורה" להרמב"ם, הרי בעמדנו ביום ההילולא שלו יש לנצל יום זכאי זה כדי לעורר ע"ד השתדלות נוספת בפירסום הענין בכל מקום . ולהעיר ע"ד הקשר בין הרמב"ם לאדה"ז עפ"י הקס"ד שיום ההילולא של הרמב"ם הוא בכ"ד טבת – יום ההילולא של אדה"ז [ובפרט בש.ז. שכ' טבת הוא ביום א' בשבוע, שכולל כל ימות השבוע, כולל יום כ"ד טבת]. 2) " והמעשה הוא העיקר ": יש לעשות...
יום ד' פ' שמות, י"ח טבת, ה'תשפ"ו 07.01.2026 9:19
התוכן [בי"ב תמוז תש"א אמר מו"ח אדמו"ר שיום זה חוגגים ג' סוגי בנ"י: הוא בעצמו ( נשיא בישראל), חסידי חב"ד ו" שומרי תורה ומצוות בכלל "] גם לשני סוגים הראשונים ישנה ההוראה מהסוג של " שומר תורה ומצוות בכלל ": גם מי שעסוק בעניני הכלל – הוא " נשיא " בענינו, מדריך את משפחתו, הקהילה, העיר או את המדינה וכיו"ב – יש לו את ההוראה של "שומר תורה ומצוות בכלל": אין לו לשכוח על עצמו כאיש פרטי שהוא צריך בעצמו ל...
יום ג' פ' שמות, י"ז טבת, ה'תשפ"ו 06.01.2026 9:35
התוכן הוראה ממ"ש בשלישי פ' שמות "ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו", שדבר הראשון ש(מסופר בתורה ש)משה רבינו עשה כשגדל הוא - לצאת מבית פרעה, שם לא הי' חסר לו כלום וכו', לחפש אולי יש יהודי שסובל, וכשרואה שיכול להיות שגוי (או "גוישקייט") יכה יהודי (או אידישקייט) מעמיד את עצמו בסכנה לעזור לו וכו'. ויתירה מזו: מתוך כל הששים רבוא מישראל וכו' הנה הוא מעמיד א"ע בסכנה דוקא...
יום ב' פ' שמות, ט"ז טבת, ה'תשפ"ו 05.01.2026 10:20
התוכן עה"פ [בשני דפ' שמות] "וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי" מפרש"י ש"פרוש הי' ממנה מפני גזירת פרעה וחזר ולקחה וזהו וילך שהלך בעצת בתו שאמרה לו גזירתך קשה משל פרעה . . והחזירה וכו'", שדוקא בת קטנה מישראל חיזקה את הבטחון של עמרם " גדול הדור " וכו'. ומכאן ההוראה ע"ד חלק החשוב שיש לנשי ישראל להשפיע על בעליהם באופן של "איזוהי אשה כשירה – העושה רצון בעלה" – היא עושה רצון חדש אצל בעלה, שבמקום שיה...
יום א' פ' שמות, ט"ו טבת, ה'תשפ"ו 04.01.2026 10:48
התוכן נאמר [בראשון דפ' שמות] "כאשר יענו אותו – עי"ז דוקא – כן ירבה וכן יפרוץ ". ועד כדי כך, שמצינו במדרשי חז"ל שהסיבה לכך ששבט לוי, המעולה בכל שבטי ישראל, הי' " מועט באוכלוסין" היא – "לפי שלא היו במלאכת שעבוד מצרים" ולא עינו אותם! וע"ד מאחז"ל "כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר ". אלא שיש צורך להבהיר שאין זה שום "הצדקה" על מעמד ומצב דגלות, שהרי הענין ד"עוני" לא צריך להיות עוני כפשוטו ח"ו,...
יום ועש"ק פ' ויחי, י"ג טבת, ה'תשפ"ו 02.01.2026 11:10
התוכן עה"פ [ברביעי דפ' ויחי] "יהודה אתה יודוך אחיך" מבאר בתו"א שיהודה הוא ע"ש "הפעם אודה את הוי'" – בחי' הודי' , ובאה בהתגלות כש" יודוך אחיך ", ע"י הקדמת העבודה ד"אחיך": 1) " ראובן " – באופן של ראי' , שעי"ז באים לאהבת ה', פרשה הא' דק"ש, גמ"ח . 2) " שמעון " – באופן של שמיעה והתבוננות, ולכן עבודתו היא (רק) ע"י יראה , פרשה הב' דק"ש, תפלה . 3) " לוי " – ע"ש "הפעם ילוה אישי אלי", חיבור עם השי"ת...
יום ה' פ' ויחי, י"ב טבת, ה'תשפ"ו 01.01.2026 10:04
התוכן עמ"ש בגמ' [ורש"י מביאו בשישי דפ' ויחי] " יעקב אבינו לא מת " שואל ר"נ "וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא א"ל [ר"י] מקרא אני דורש. . מקיש הוא לזרעו מה זרעו בחיים אף הוא בחיים". החידוש כאן הוא ש"יעקב לא מת" גם בגופו , ולכן לא שאלו למה לא מצינו ענין זה אצל אברהם ויצחק , כי זה מובן (גם) מעצמו – דוקא אצל יעקב ש" מטתו שלימה " היו כל חלקי גופו , כולל החלקים שממנו נולדים ילדים , בחיים...
יום ד' פ' ויחי, י"א טבת, ה'תשפ"ו 31.12.2025 12:28
התוכן נמצאים בהתחלת ה "שלושים יום" שלפני יום עשירי בשבט . בתקופה זו, על כאו"א, הן בעלי עסק ("זבולון") והן יושבי אהל ("יששכר"), להוסיף בלימוד התורה ונתינת הצדקה כהכנה ליום עשירי בשבט. ומן הראוי שגם פרטי ההכנות יהיו באופן של "עשה לך רב" וה"רב" יקבוע אם ההכנה שלו היא כמו שצריך להיות. וכדאי ונכון שבמשך ימים אלו יעבור כאו"א "בחינות" אצל ה"רב" שלו [תלמידי הישיבה ויושבי אהל בכלל אצל הראש ישיבה וכיו"ב, בע...
יום ג' פ' ויחי, עשרה בטבת – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ו 30.12.2025 10:36
התוכן הרמב"ם פותח את הל' תעניות בזה, שהענין דקביעת תענית על מאורע מסויים הוא כדי שלא "יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית ", ועאכו"כ מאורע של "עשירי בטבת" הנוגע לכללות עם ישראל, "סמך מלך בבל על ירושלים", שזו היתה הסיבה וההתחלה לענין החורבן וכו' – אלא זהו לתועלת בנ"י, לעורר אותם בתשובה ולתקן את ענינים הדרושים. הירידה היא צורך עלי' . ועפי"ז מובן, שכשמגיע יום זה אין ליפול ביאוש ועצבו...
יום ב' פ' ויחי, ט' טבת, ה'תשפ"ו 29.12.2025 10:53
התוכן חומר הענין של הצום דעשרה בטבת (שלכן צמים בו גם אם זה הי' חל בשבת) הוא כי המאורע שאירע בעשרה בטבת – "סמך מלך בבל אל ירושלים" – היתה הפתיחה למאורעות דשאר הצומות – התחלת כללות החורבן. וזה שהחורבן לא הי' בבת אחת, כי מלמעלה נתנו לבנ"י משך זמן לנצלו לעשיית התשובה ובכך לבטל את החורבן בפועל. וההוראה : לנצל את הזמן שנשאר עד התחלת הצום לעשיית התשובה , ויש בזה את הכח להבאת הגאולה האמיתית והשלימה בפשטות...
יום א' פ' ויחי, ח' טבת, ה'תשפ"ו 28.12.2025 11:32
התוכן הוראה ממ"ש בהתחלת פ' ויחי "ויחי יעקב בארץ מצרים וגו'" עפ"י ביאור אדה"ז בזה שע"י ש"את יהודה שלח לפניו להורות לפניו גשנה" – "לתקן לו בית תלמוד ", לימוד התורה , יכול להיות "ויחי" גם בארץ מצרים! אבל גם אז – ח"ו לחשוב שגלות הוא מקום המתאים ליהודי, אלא כל זמן שהוא נמצא בגלות ה"ה מכריז, צועק ומבקש מהקב"ה "ונשאתני ממצרים"! וכאשר מרגישים שגלות אינו מקומם האמיתי – מובן שכאשר הקב"ה נותן שטחים של א"י מח...
יום ועש"ק פ' ויגש, ו' טבת, ה'תשפ"ו 26.12.2025 10:11
התוכן בשישי דפ' ויגש נאמר שהקב"ה הבטיח ליעקב "אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם ", ובודאי שהקב"ה מקיים הבטחתו זו גם כשעדיין נמצאים בגלות מצרים, ובקרוב ממש נזכה לקיום היעוד "קהל גדול שובו הנה" – לארצנו הק'. ויש לזרז את כ"ז ע"י נתינת הצדקה של כאו"א. ובנוגע לפועל : להזדרז למסור כסף לצדקה בצירוף פתק עם השם ושם האם ע"מ להזכירם עה"צ, וכ"א יכול לכתוב בו כל מה שרוצה (בלי להתבייש אם מישהו יקרא א"ז)...
יום ה' פ' ויגש, יום הבהיר ה' טבת – דידן נצח, ה'תשפ"ו 25.12.2025 9:30
התוכן א) הכוונה בהכרזת " דידן נצח " היא הנצחון ד"דידן" – כ"ק מו"ח אדמו"ר ! ב) מקור בתורה להכרזת " דידן נצח ": איתא במדרש (ויק"ר) "מעשה בקרתני באבא יוסי איש ציתור שהי' יושב ושונה על פתח מעין , אתגלי עלוי ההוא רוחא דהוה שרי תמן א"ל . . תהון ידעין דהא רוח ביש בעי למישרא הכא . . אזיל ואסהיד בבני מתא ואמור להון . . יפקון הכא למחר . . ואמרו דידן נצח דידן נצח ולא עלון מן תמן עד זמן דחמון כמין חרדא דדמא ע...
Podcasturi asemănătoare
Replaio nu este editorul podcasturilor; numele emisiunilor, coperțile și materialul audio aparțin autorilor lor și sunt distribuite prin fluxuri RSS publice