The Daily Sicha - השיחה היומית

התוכן [המשך] יש להנהיג בכל בתי-הספר בתחילת היום, עכ"פ רגע אחד, להחדרת האמונה בבורא העולם בנוסח השוה לכל נפש, ועכ"פ "רגע של שתיקה " – רגע של התבוננות ותפלה ב"דממה" לבורא עולם ומנהיגו; חבל על כל יום שעובר ללא תיקון הדרוש; כמה שידברו בענין זה אי"ז מספיק בהתחשב עם רצינות הדבר; כל השקו"ט והפלפול אם ענין זה הוא בהתאם ל"חוקת-היסוד" אינו רלוונטי, כי ב"חוקת-היסוד" עצמה נאמר ש"חוקה" זו נקבעה על ידי האומה לט...

התוכן [המשך] בכמה מדינות מקבל הנוער עיקר החינוך בבית-ספר , ולכן נחוץ ביותר להחדיר בבבי"ס (ולהקדיש לכך את התחלת היום) את תודעת האמונה בבורא עולם ומנהיגו ושצריכים להתנהג בהתאם לרצונו של הבורא ושאי אפשר לרמותו וכו' – "עין רואה ואוזן שומעת"; ישנם כאלו שמנהלים תעמולה כדי לאסור להכניס עניני דת (אמונה בבורא עולם) בתחומם של בתי ספר ממשלתיים בטענה שב"חוקת-היסוד" ישנה פיסקה המדברת אודות הפרדת דת ממדינה. טענ...

התוכן יסוד האיתן והאמיתי של חינוך הנוער להנהגה של צדק ויושר, הוא – הידיעה ש" יש בעה"ב לבירה זו ", שהקב"ה הוא בורא העולם ומנהיגו ההשגחה פרטית. דהנה הקב"ה ברא את האדם גם עם יצה"ר, ויתכן שאיום בעונשים בלבד לא יצליח להרתיע את האדם מעשיית דבר בלתי-רצוי, כי יהי' מוכן לסבול העונש וכיו"ב. העצה היחידה להבטיח שהיצה"ר לא יתגבר עליו, ואת קיומם של כל הציווים העיקריים הנוגעים לעצם קיומה של האנושות כולה כמו "לא...

התוכן 1) פ' לך לך בא לאחרי פ' נח . והביאור: כדי להגיע להליכה אמיתית שלא בערך, " לך לך " – לעצמיות הנשמה, ה"ז דוקא מכח המנגד – קשיים ונסיונות, " מים רבים ", ונעמדים נגדם. ועי"ז – "ואגדלה שמך וגו'". וזוהי השליחות דכאו"א: " ללכת " ולעזוב את " ארצך " – רצונות האישיים, " מולדתך " – הרגיליות, ו" בית אביך " – "באַלעבאַטישע" הנחות שכליות, ואז מובטחים שלא רק שה"מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה", ואדרבה – "...

התוכן ההוראה [הנ"ל בהתוועדות] שיש להוסיף בענין דאהבת ואחדות ישראל נוגע במיוחד לאחרי חודש תשרי. כי בחודש תשרי ה"מרובה במועדות" ישנם ריבוי הזדמנויות שבהם נפגשים רבים מישראל בביהכנ"ס וכיו"ב, אבל לאחרי חודש תשרי, כאשר כאו"א חוזר למקומו ולעסקיו, יש צורך לעורר במיוחד להמשיך גם אז ו"לחיות" עם אווירת האחדות והשמחה דחודש תשרי. איתא בש"ך, שגם בימינו אלו כשכותבים בשטרות "אחר הרגל" פירושו ז' מרחשון ! היינו, ש...

התוכן עה"פ "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה" מבאר בזה אדה"ז [ראה תו"א פ' נח], עפמ"ש במדרש, שהקב"ה מבטיח ו"הקב"ה עוזרו" שה" מים רבים ", שקאי על עניני עוה"ז "מים הזידונים", לא יוכלו לכבות את ה" אהבה " המסותרת בלב כאו"א ישראל שיש לו בירושה מאברהם אבינו! שענינו הי' לפרסם אלקות בעולם ועד"ז צוה "את בניו ואת ביתו אחריו". ומצד השני, ה"מים רבים" של קדושה , ה"אהבה רבה" להקב"ה, כן מכבים ושו...

התוכן המעלה מיוחדת של קיום הציווי " הוי גולה למקום תורה " שייך גם למי שלומד בישיבה שנמצאת בעיר שהוריו דרים ואוכל ויושן בביתם, ע"י ש"גולה" מענינים אלו ועושה אותם ענינים חיצוניים בלבד, ומהותו ופנימיותו נמצאת ב"מקום תורה". ויש לקשר את הענין המיוחד דתלמידי הישיבות למ"ש ברביעי דפ' נח בו נאמר הציווי לנח " צא מן התיבה ": האדם צ"ל חדור ומוקף באמונה ואהבת ויראת ה', שהם בדוגמת ה"תיבה" שהאדם נמצא בו. אבל כדי...

התוכן יש להשפיע על אומות העולם לקיים השבע מצוות דבני נח . ואין זה "המצאה" ח"ו אלא פס"ד ברור ברמב"ם: "צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצוות שנצטוו בני נח". וזה שבמשך השנים לא עסקו בנ"י בזה הוא מפני שהדבר הי' כרוך בסכנת נפשות וכו', אבל בדורנו רואים במוחש שנהי' שינוי במצב העולם ולא זו בלבד שאין בכך שום סכנת נפשות, אלא אדרבה‏ – ‏כשא' יגש לאינו-יהודי ויגלה לו שהקב"ה נתן לב"נ ז' מצוות...

התוכן שם פ' נח, שמראה על תוכנה , הוא " נח ", אף שבה מדובר אודות המבול – שהוא היפך המנוחה ! ויובן עפ"י המבואר הטעם שהמבול נק' "כי מי נוח זאת לי", כי בפנימיות בא המבול לטהר את הארץ, ועי"ז נפעל " עולם חדש " ו" נייחא בעליונים ובתחתונים ". ובעבודה : ל"נייחא" זו באים ע"י שיש ענין המבול והעלמות והסתרים ויהודי מתגבר ע"ז ע"י הכניסה ל" תיבה ", דקאי על תיבות התורה והתפלה. דעי"ז, לא רק שאינו נפגע מה"מים רבים"...

התוכן מטרת התוועדות זו היא לנצל את ההישגים של שנים האחרונות שע"י יכולים דברי רבותינו נשיאנו עצמם שחוזרים עליהם כאן להגיע מיד לכל מקום. וזהו מ"ש בזהר עה"פ "בשנת שש מאות לחיי נח גו' נבקעו כל מעיינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו" – " בשית מאה שנין לשתיתאה יתפתחון תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא ויתתקן עלמא לאעלא בשביעאה כו'" – שמקשרים זאת עם גילוי הבעש"ט שהי' לערך בשנת ה'ת"ק, ויש לנצל התפתחויות...

התוכן עה"פ "אלה תולדות נח נח וגו'" [בתחילת פ' נח] מפרש בזהר ש" נח " הוא מלשון " נייחא ", וב"פ "נח" היינו " נייחא בעליונים ונייחא בתחתונים ". וההוראה: כאשר יהודי מתבונן סביבו ורואה שה"חושך יכסה ארץ וגו'" וחושב שאינו חזק מספיק כדי להתמודד עם העולם וכו', עליו לדעת ש"כבר הי' לעולמים" ‏–‏ נח הי' אחד ויחיד שעמד מול העולם כולו, ומ"מ, ע"י הנהגתו באופן של "צדיק תמים" נחל נצחון מוחלט בתכלית השלימות, ועד שפע...

התוכן על כל ענין בתורה נאמר "אסתכל באורייתא וברא עלמא" – שתורה פועלת על כל העולם , עאכו"כ כשלומדים בתורה את הענין של " בראשית ברא אלקים וגו'", שתוכנו – התחלת כל המציאות כולה. וע"י שיהודי מתקשר עם התורה הוא נעשה בעה"ב על כל העולם, כמובן גם מפרש"י על " בראשית " – בשביל התורה שנקראת ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית – שע"י שיהודי מתקשר עם " בראשית " – תורה, נעשה גם הוא בעה"ב על כל העולם (בשבילי נברא הע...

התוכן פרש"י בהתחלת פ' בראשית: "אמר ר' יצחק לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם . . ומה טעם פתח בבראשית ... שאם יאמרו אוה"ע לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעת גוים הם אומרים כל הארץ של הקב"ה היא הוא בראה . . ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו". ונשאלת השאלה בפשש"מ‏ – ‏למה לא נתנה הקב"ה לבנ"י מלכתחילה (ואז לא יהא צורך לשנות את הסדר בתורה)?! והביאור: אם הי' נותן אז את א"י ל" אחד הי' אברהם...

התוכן אע"פ שר"ה הוא ה"ראש" של השנה, אבל גם כללות חודש תשרי (אותיות רשית) הוא בבחי' "ראש" של השנה. כי עיקר השנה, כשנה שבה צריך למלא שליחות ה' לפעול בהעולם שיהי' דירה לו ית', מתחיל בעיקר לאחרי חודש תשרי. כי בחודש תשרי, נוסף לזה שהוא חודש מרובה במועדות, הנה גם ימי החול שבו המותרים במלאכה עומדים תחת ההשפעה של ימי היו"ט שבו, והעסק ב"עובדין דחול" אז אינו כמו לאחרי סיום חודש תשרי. ובזמן ביהמ"ק הי' זה בגל...

התוכן הוראה מפ' בראשית לתלמידי הישיבות (שביחד עם רגש השביעות רצון כתוצאה מההצלחה בלימוד התורה, צ"ל ה"לבו דואג בקרבו" על כך שהזמן שעבר לא נוצל כראוי, ובכל אופן בודאי שביכלתו להוסיף עוד יותר): התחלתה היא בפסוק "בראשית ברא אלקים את השמים ("לרבות תולדותיהם") ואת הארץ ("לרבות תולדותי'")". ואיתא בזהר אשר כשם שהקב"ה בורא את העולם ע"י התורה כן הלומד תורה מקיים את (חלקו ב)העולם. וי"ל שהפעולה בעולם נפעלת במ...

התוכן בקשר לנסיעת בנ"י מביהמ"ק לביתם לאחרי שמע"צ מצינו אזהרה מיוחדת "כבנים הנפרדים מאביהם והוא אומר להם קשה עלי פרידתכם ". ולכאו' הי' צ"ל "קשה עלי פרידת נו " ולא "פרידת כם "? והביאור: מדובר כאן בנוגע ה"פרידה" שבין יהודי א' לשני : דמכיון שעכשו, לאחרי שמע"צ, נוסעים בנ"י כ"א למקום אחר , ובמשך תקופה ארוכה של ששה חדשים (עד לחה"פ שאז יעלו לרגל עוה"פ), ותקופת חורף (שממעטים לצאת החוצה ולפגוש אנשים), ולכן...

התוכן בההתוועדות דשמחת-תורה דובר, שבעמדנו במעמד ומצב שרוקדים עם התורה, שזהו"ע היציאה ממדידות והגבולות – שיחליטו לתת צדקה בלי חשבונות (גם של) קדושה, ובודאי יקויים בפשטות מ"ש " ארבע הידות יהי' לכם והחמישית לפרעה" וכו'. זה לא הי' ענין של מגבית של " כסף " ח"ו, זה הי' ענין של " תן לי הנפש " – הכוונה היתה לראות האם "רקד" ויצא ממדידות והגבלות שלו (יחד) עם כספו... ובמילא מובן שזה שייך רק לאלו שהחליטו בזה...

התוכן [המשך] כל עניני ר"ה (שענינה קבלת עול כנ"ל) מתגלים בחג הסוכות, ולכן ניתוסף בחה"ס גם הענין דניסוך המים , שמורה העבודה מצד קב"ע, כנ"ל. וכנ"ל שהעבודה במשך כל היום צ"ל עפ"י טעם ודעת (וכמודגש אצל לומדי תורה שמהם דורשים להשקיע את שכלם ולהתייגע להבין בשכלם עניני התורה), אבל היסוד של העבודה צ"ל קבלת עול . וזהו מה שניסוך היין הי' הן בבוקר והן בערב, אבל ניסוך המים הי' רק בבוקר . וזהו שהצדוקים, שהנהגתם...

התוכן מהפסוק "ושאבתם מים בששון" למדים רק ששאיבת המים צ"ל בשמחה אבל מהו הטעם לגודל השמחה שבזה, עד ש"מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו ?! וי"ל שכדי להוציא מלבן של צדוקים שאינם מודים בניסוך המים כל עיקר, תיקנו חכמים (אפי') בנוגע לשאיבת במים – שאינה אלא הכנה לניסוך המים – שתהי' בשמחה גדולה באופן יוצא מן הכלל (ע"ד הפירסום והפומבי בנוגע לקצירת העומר). וזהו גם הטעם שבנוגע לשמבה"ש דוקא הכינו מק...

התוכן 1. מהחילוקים הבולטים בין משה רבינו ואדמו"ר האמצעי, ה"אושפיזין" דיום זה, הוא: משה רבינו אכן קיבל את כל התורה כולה, גם פנימיות התורה, ואדרבה – בשעת מעמד הר סיני היו עניני פנימיות התורה בגלוי יותר מאשר עניני נגלה דתורה, אמנם בנוגע ללימוד התורה דכל ישראל במשך הדורות – עיקר ענינו הוא "רבינו" בנגלה דתורה. אבל אדמו"ר האמצעי הי' חידושו "רחובות הנהר" בפנימיות התורה, עד שגם בדורנו זה כאשר הגילוי וההפצ...

התוכן מענה לשואלים מהו המקור למ"ש אדה"ז בסידור שמצוה מן המובחר ליטול הד' מינים בסוכה ? ועוד, מזה שהשל"ה כותב על דבר זה "מצא כתוב בכתבי האריז"ל " "מוכיח" שאכן אין הכרח לזה עפ"י נגלה !: ובהקדמה, דלכאו' הקושיא על אדה"ז היתה צ"ל – להיפך: מדוע כותב ע"ז רק שזהו "מצוה מן המובחר", הרי הדין הוא דבסוכה צ"ל "תשבו כעין תדורו" עד שאפי' עניני הרשות צ"ל בסוכה, עאכו"כ שמצות ד' מינים צ"ל בסוכה מן הדין ?! והביאור:...

התוכן ידוע מה שאמרז"ל שמצוות לקיחת הד' מינים מורה על האחדות בין הד' סוגים בבני-ישראל – את הסוג שיש בהם תורה ("טעם") ומצוות ("ריח") ואת השאר הסוגים וכו'. ולכאו', מהו הצורך בלקיחת הד' מינים הגשמיים , הרי יכלו לפעול את האחדות ע"י העיקר – שיקחו א' מכל הד' סוגים דבנ"י ו"לנענעם" ביחד?! והביאור: הכוונה היא אכן לאחד את בנ"י – אבל זה צריך לבוא עד לעוה"ז הגשמי, נשמות בגופים . ועד"ז לא מספיק להסתגר בביהכנ"ס...

התוכן א) הקשר בין " מלכתחילה אריבער " למ"ש בחמישי דפ' וזאת הברכה : "דן גור ארי' יזנק מן ההבשן" - דן , ה" ירוד שבשבטים ", מקבל ענין שהוא "אריבער" למעלה מכל השבטים כולל "גור ארי' יהודה" - " גור ארי' " באופן של זינוק וקפיצה וכו'. וכן בסיום השיעור: "ובגאותו שחקים" - מקור ברכת כאו"א מישראל (כפי' רוב המפרשים) הוא ב" שחקים ", ובזה גופא באופן של " ובגאותו "! וברכות אלו נמשכות למטה מטה בפועל באופן של " וזא...

התוכן פעם אמר אדמו"ר מהר"ש : "הבעש"ט והה"מ הם כתר דאצילות, רבנו הזקן – ספי' החכמה, אדמו"ר האמצעי – ספי' הבינה, והאבא (הצ"צ) – דעת". והמשיך: "כתר הוא ממוצע, ויש בו בחי' תחתונה שבעליון ובחי' עליונה שבתחתון, ובבחי' עליונה שבתחתון יש בו יסוד ושרש החכמה, ולכן רבנו הזקן (חכמה) ישב במזריטש (כי המגיד הוא בחי' התחתונה שבכתר)". וסיים: "איצט דאַרף מען צופאָרן צום טאַטן [אל האהל הק' של הצ"צ] הערן וואָס ס'טוט...

התוכן תכלית השלימות והכוונה באמירת "שמע ישראל גו' אחד " עם כוונת מס"נ בפועל בסיום עבודת יוהכ"פ, בחי' יחידה שבנפש, היא – (לא יציאת הנפש מן הגוף, אלא) שהמס"נ תתבטא ותתגלה בכל פרטי העבודה דתומ"צ (וזהו שממשיכים לומר לאח"ז ג"פ "ברוך שם וגו'", וז"פ "ה' הוא האלקים"), ועד גם בעניניו הגשמיים , וכמו שאומרים לו מיד במוצאי יוהכ"פ " לך אכול בשמחה לחמיך "! אמנם האכילה הוא ע"י שיניים גשמיים וכו', אבל מי הוא האוכ...