קש"ת

שיא החגים ושמחת התורה, מאת הרב איתיאל גולד, פסיכולוג שבעה ימים בסוכה הם רק הכנה. מה קורה ביום השמיני, ולמה אין בתורה מצווה לשמוח בתורה? שמיני עצרת אינו תוספת לסוכות אלא שיאו. בימי המילואים השכינה שרתה רק ביום השמיני. באותו אופן, שבעת ימי הסוכה הם הכנה וחסות ראשונית, והיום השמיני מבטא בגרות ומפגש עצמאי עם הקב"ה. התורה אינה יכולה לצוות לשמוח בה עצמה, ולכן עם ישראל בחר מעצמו להפוך את היום לשמחת תורה....

אבות דרבי נתן: הנעימה האישית כתרופה לקנאה, מאת אבי גוזלן למה ברא הקב"ה לכל אדם 'נעימה' משלו? ומה הקשר בין הקול שלנו לקנאה? שיעור פתיחה באבות דרבי נתן (סדרת טקסט תשפ"ז בבית מדרש הוירטואלי 'תורת הר עציון' הירשמו עוד היום לסדרות בית המדרש הוירטואלי: https://etzion.org.il/he/series_register אבי גוזלן, בוגר ישיבת הר עציון מחזור י"ח, בעל תואר שני בפסיכולוגיה קלינית, עובד כיום כפסיכולוג קליני

סוכות כגן העדן של הילדות, מאת הרב איתיאל גולד, פסיכולוג למה דווקא בשיא השפע יוצאים מהבית לסוכה? התשובה נמצאת במדבר, בימי הנעורים שלנו עם ה' סוכות, חג השפע של האסיף, מוציא אותנו אל הסוכה כדי לחבר את השפע שלנו אל מקורו, ולא כדי להילחם בו. לדעת הרשב"ם הסוכה מזכירה את ייסורי המדבר. השיעור טוען שהיא מזכירה את השגחת ה' המיטיבה, כאב הנושא את בנו. בבואו מיד אחרי יום הכיפורים, החג מחזיר אותנו אל האמון הראש...

עשייה ושביתה ביום הכיפורים, מאת הרב איתיאל גולד, פסיכולוג יום הכיפורים אינו יום עצב או סבל, אלא יום של שביתה מוחלטת - "שבת שבתון" ברמה העמוקה ביותר, המקבילה ליובל. בעוד הכהן הגדול עובד באינטנסיביות במקדש, עם ישראל נדרש לעצור לגמרי - לחזור להוויה פנימית טהורה, ובכך לאפשר את תהליך הכפרה והטהרה.

"מוסף יום  הזיכרון הזה" | קדושת היום | ראש השנה תשפ"ז, מאת הרב משה ליכטנשטיין הרב ליכטנשטיין על סוד קדושת היום. האם היום הוא יום המלכת ה' או יום מפגש האדם עם בוראו? השיעור דן במחלוקת התנאים בגמרא האם קדושת היום של ראש השנה משתלבת עם מלכויות (רבי עקיבא) או עם זכרונות (רשב"ג), ומראה שביסודה עומדת שאלה עקרונית: האם היום הוא יום המלכת ה' או יום מפגש האדם עם בוראו. בהמשך מוסבר מדוע אין תוקעים בשופר כשר...

משה רבנו - בין מנהיגם של ישראל לבין אביהם של ישראל | פרשות ניצבים - וילך תשפ"ו מפי הרב משה ליכטנשטיין השיעור מנגיד בין דמות משה כמנהיג הציבורי (בפרשת ניצבים) לבין משה כ"אב" הפרטי הנפרד מעמו (בפרשת וילך). באמצעות דימוי של הורה ומתבגר, מוצגת מערכת היחסים המורכבת בין משה לעם ישראל לאורך המדבר. מרכז השיעור הוא ההבחנה בין חטא נקודתי ("זנות"), שממנו אפשר לחזור, לבין "הפרת ברית" – ניתוק מוחלט מהקב"ה.

מועדים בפסיכולוגיה 01 | הקולות השונים בראש השנה, מפי הרב איתיאל גולד, פסיכולוג למה ראש השנה הוא גם יום דין מפחיד וגם יום שמחה של תקווה? מסע במקורות התורה חושף איך מבנה התקיעות עצמו מיישב את הסתירה. השיעור פותח סדרה חדשה, "מועדים ופסיכולוגיה", ועוסק בראש השנה כחג המעורפל ביותר בתורה. דרך ניתוח פרשיית החצוצרות ופרשת היובל, מתגלה שראש השנה מכיל שני קולות סותרים: תרועה (מתח, חרדה, דין) ותקיעה (שמחה, מ...

על משמעותה של המילה "היום" וסיום מערכת המצוות | פרשת כי תבוא תשפ"ו מאת הרב משה ליכטנשטיין למה חוזרת המילה "היום" שוב ושוב בפתיחת פרשת כי תבוא? הרב משה חושף ארבע שכבות משמעות — מרש"י ועד הנצי"ב.

"לפנים משורת הדין" כחוט המחבר בין מצוות הפרשה | כי תצא תשפ"ו מאת הרב משה ליכטנשטיין בפרשה עם הכי הרבה מצוות בתורה — מה מחבר בין ריבית, אבֵדה, משכון ויפת תואר?

בל תשחית | פרשת שופטים תשפ"ו מאת הרב משה ליכטנשטיין בשיעור נעסוק באיסור 'בל תשחית', אופיו וטעמו, ומדוע מיקומו מופיע בשעת מלחמה.

מהות החזרתיות של פרשת ראה | פרשת ראה תשפ"ו מאת הרב משה ליכטנשטיין פרשת ראה כמעט חוזרת מילה במילה על ואתחנן — אז מה היא באה להוסיף? הרב משה חושף את המהפכה שבין כניסה לארץ להתיישבות בה.

הדרך מ"כוחי ועוצם ידי" אל אחריות ודבקות | עקב תשפ"ו מאת הרב משה ליכטנשטיין מה מסוכן יותר — העוני או השפע? הרב משה ליכטנשטיין על האזהרה הגדולה של פרשת עקב

משמעות תיאורי מעמד הר סיני | פרשת ואתחנן תשפ"ו מאת הרב משה ליכטנשטיין בלי ענני כבוד, בלי מן, בלי משכן במרכז המחנה — איך פוגשים את הקב"ה בארץ ישראל? הרב משה ליכטנשטיין על הסוד שמאחורי הפרשה.

על שינוי מסלול הכניסה לארץ וברית בני אברהם שלא קרתה | פרשת דברים תשפ"ו מאת הרב משה ליכטנשטיין "אחד עשר יום מחורב" — כך הייתה אמורה להיראות הכניסה . מה שינה חטא המרגלים, ואיזו ברית בין צאצאי אברהם כמעט קרתה - ולא קרתה?

 על פרשת הנדרים ויוזמה אישית | פרשת מטות - מסעי תשפ"ו מאת הרב משה ליכטנשטיין למה פרשת הנדרים נפתחת בדיבורו של משה ולא בדבר ה'? על המהפכה השקטה בסוף ספר במדבר — לידתה של היוזמה האישית.

בין פנחס וקנאותו ליהושע "אשר רוח בו" | פרשת פנחס תשפ"ו מאת הרב משה ליכטנשטיין מה ההבדל בין קנאי למנהיג? שיעור על פנחס, יהושע ובעל פעור — ועל האיזון העדין בין ערכים מתנגשים.

בלעם, פנחס והמלחמה על קדושת המחנה | פרשת בלק תשפ"ו מאת הרב משה ליכטנשטיין מה הקשר המפתיע בין חטא העגל, ברכות בלעם ואובדן הרסן של בעל פעור?

מיאוש לתקווה - על תהליך התשובה של דור באי הארץ | פרשת חקת תשפ"ו, מאת הרב משה ליכטנשטיין מדוע משה הכה בסלע ולא דיבר אליו? ומה הקשר בין מי מריבה לרגע הראשון שעם ישראל אמר "חטאנו"? תגלית מרתקת בפרשת חוקת.

בין קודש לחול או בקודש ובחול? | פרשת קרח תשפ"ו, מאת הרב משה ליכטנשטיין מרד קורח אינו סיפור על שאפתנות בלבד. הרב ליכטנשטיין חושף שתי מחנות שמרדו ממניעים הפוכים — החומרנות של דתן ואבירם מול הרוחנות הקיצונית של ה־250 איש — ושניהם סירבו לחזון משה: שילוב קודש וחומר. פרשת מתנות כהונה היא התשובה: הקדושה שוכנת בתוך העולם הגשמי, לא מחוצה לו. 

שבעים הזקנים - המענה לנהנתנות | פרשת בהעלותך תשפ"ו, מאת הרב משה ליכטנשטיין מה פשר הביטוי 'זקנים'. כיצד הם מביאים את שינוי בהנהגה מ'פוליטיקה' ל'רוחניות'. כיצד לאור כך נבין את סיפור 'אלדד ומידד'.

בין קדושת המקדש לקדושת האדם | פרשת נשא תשפ"ו, מאת הרב משה ליכטנשטיין פרשת נשא במבט ראשון מתחילה מהאמצע. בני קהת מוזכרים בסוף במדבר, גרשון ומררי  בפרשת נשא . נעמוד על כהנים שהם 'חפצא' של קדושה. הלווים נבחנים בתור אנשים- כפי שמופיע בהמשך קדושת נזיר. בין  פרשת במדבר כתמונה אידילית לקדושת נשא כקדושה ריאלית.

מנהיגות במי מנוחות מול מנהיגות במשבר | פרשת בהר-בחוקותי תשפ"ו, מאת הרב משה ליכטנשטיין לאן נעלמו מנהיגי השבטים?

המעבר מהמשכן לארץ ישראל | פרשת בהר-בחוקותי תשפ"ו מאת הרב משה ליכטנשטיין מה ההבדל בין לפגוש את הקדוש ברוך הוא בבית הכנסת — לבין לפגוש אותו בשדה, בעסקים, ובחיי היומיום?

מצוות הצדקה כמצוות הרגל | פרשת אמור תשפ"ו מאת הרב משה ליכטנשטיין מדוע מופיע פסוק לקט ושכחה בלב פרשת המועדות, בין שבועות לחגי תשרי? השאלה מחודדת עוד יותר מפני שהפסוק כמעט זהה לפסוק בפרשת קדושים – מה ייחודו כאן?

קורבן פסח: שלמים שהוא עולם בפני עצמו | פרשת צו תשפ"ו, מאת הרב משה ליכטנשטיין הקורבן שאינו מופיע בפרשות הקורבנות — לא חסר, אלא מוסתר בשלמים. הרמב"ם גילה את הסוד.