לימוד החת״ת היומי - הרב שמרי׳הו הראל

החומש היומי ליום חמישי, פרשת עקב, ט״ז באב ה׳תשפ״ו (30 ביולי 2026): בקריאה זו מפרשת עקב מבהיר משה לבינו את מבוקשו היחיד של ה': יראה, אהבה, הליכה בדרכיו ושמירת מצוותיו – דרישות שנועדו אך ורק לטובתם של בני ישראל, שנבחרו מאהבת ה' באבותיהם; כחלק מכך, מודגשת החובה להסיר את אטימות הלב, לאהוב את הגר ולזכור את גדלות ה' הפועל בצדק ובמידת הענווה. בהמשך, פונה משה לדור שחווה בעצמו את נסי מצרים, קרי...

התניא היומי ליום רביעי, ט"ו באב ה'תשפ"ו (29 ביולי 2026) בקטע זה מסביר האדמו"ר הזקן כי העולם הזה נברא מהאות ה' תתאה (האחרונה בשם הוי"ה, המייצגת את ספירת המלכות ומקור הדיבור), אשר יניקתה וראשית התגלותה נמשכות מ-ה' עילאה (ספירת הבינה, המשפיעה בלב וממנו יוצא הבל הדיבור). התפשטות האות ה' לאורך ולרוחב מסמלת ב-ה' תתאה את התפשטות מלכותו של הקב"ה ("בבאשר דב...

פרקים ע״ז-ע״ח.

החומש היומי ליום רביעי, פרשת עקב, ט"ו באב ה'תשפ"ו (29 ביולי 2026). בקריאה זו מפרט משה רבנו את ציווי ה' לפסול את הלוחות השנייים ולעשות ארון עץ לאחסונם עד לבניית המשכן, ומציין כי ה' מחל לעם בזכות תפילתו בשהותו השלישית בהר (40 יום ברצון) והורה לו להמשיך להנהיגם לארץ. כחלק מתוכחתו מביא משה את מסעיהם המורכבים והנסיגה לאחור בעקבות מות אהרן, המדגישה את קושי מיתת צדיקים וכובד החטא, ו...

התניא היומי ליום שלישי, י"ד באב ה'תשפ"ו (28 ביולי 2026): בקטע זה מסביר האדמו"ר הזקן כי באותיות הדיבור ישנם שני ממדים: ה"צורה" (פנימיות האותיות והשינוי ביניהן) הנובעת מהחכמה והרצון, וה"חומר" (חיצוניות וגוף האותיות) שהוא ההבל הפשוט היוצא מהלב והגרון בטרם התחלקותו לעשרים ושתיים האותיות בה' מוצאות הפה. מאחר שצליל ההבל היסודי והמופשט הוא האות ה' ("אתא...

פרקים ע״ב-ע״ו.

שיעור החומש היומי ליום שלישי, פרשת עקב, י"ד באב ה'תשפ"ו (28 ביולי 2026). קריאה זו עוסקת באזהרת משה רבנו לעם ישראל שלא יחשבו שארץ ישראל ניתנה להם בזכות צדקתם, אלא בשל רשעת העמים ומימוש השבועה לאבות. כדי להוכיח את היותם "עם קשה עורף", סוקר משה את חטאיהם במדבר, ובראשם חטא העגל: הורדת הלוחות הראשונים, שבירתם, והתנפלותו בתפילה ובצום במשך ארבעים יום כדי לבטל את גזרת ההשמדה מעם יש...

התניא היומי ליום שני, י"ג באב ה'תשפ"ו (27 ביולי 2026): בקטע זה מסביר האדמו"ר הזקן כי התענוג וההשגה האלוקית של הנשמות בעולם הבא נמשכים מהחכמה העליונה (הנרמזת באות י' בשם ה'), שהיא מקור פנימי וסתום שלמעלה מהשכל הגלוי. כדוגמה לכך שהחכמה היא שורש הדיבור ("אבא יסד ברתא"), הוא מראה כיצד אותיות הדיבור נוצרות בפה באופן על-טבעי שאינו מודע או מודרך על ידי השכל הרגיל – כפ...

פרקים ס״ט-ע״א.

שיעור החומש היומי ליום שני, פרשת עקב, י"ג באב ה'תשפ"ו (27 ביולי 2026): בקריאה זו מזהיר משה רבנו את בני ישראל מפני גאווה ושכחת ה' בעת שיגיעו לרווחה ולשפע כלכלי בארץ ישראל, ומזכיר להם כי ה' הוא המקור לכוחם ולאליליהם, ואם יימשכו אחר עבודה זרה – יאבדו כפי שאבדו הגויים שפנו מפניהם. לצד זאת, הוא מחזק אותם לקראת המעבר בירדן והתמודדותם מול עמים חזקים וערי ענקים, ומבטיח כי ה' צועד...

התניא היומי ליום ראשון י״ב אב ה׳תשפ״ו (26 יולי 2026) קטע זה מתוך אגרת הקודש מסביר כי נתינת צדקה – ובפרט צדקת ארץ ישראל – אינה רק מצווה רגילה, אלא כוח המוליך ומעורר את פנימיות הלב לעבודת ה' נעלית בהרבה מכזו המבוססת על שכל בלבד; על ידי התעוררות זו מלמטה נמשכת הארת פנים אלקית המביאה שלום, פודה את הנפש והשכינה מידי כוחות הטומאה, ומעניקה שמירה, חיים אמיתיים ואור אלקי נצחי.

פרקים ס״ו-ס״ח.

החומש היומי ליום ראשון, פרשת עקב, י״ב אב ה׳תשפ״ו (26 יולי 2026) קריאת ראשון של פרשת עקב עוסקת בהבטחת האל לברכה, שפע כלכלי, בריאות וניצחון על עמי כנען בזכות השמירה על המצוות (כולל הקלות שבהן), לצד תזכורת לחסדי ה' במדבר – כמו המן, השמלה שלא בלתה וההשגחה הצמודה – שנועדו לחנך את העם לקראת הכניסה לארץ ישראל הטובה והמשופעת בכל טוב.

התניא היומי למוצאי שבת, י״א אב ה׳תשפ״ו (25 יולי 2026): הקטע מדגיש כי כדי לעורר גילוי ומשכה של שפע אלוקי מלמעלה ("אתערותא דלעילא"), נדרשת תחילה התעוררות ועבודה מצד האדם למטה ("אתערותא דלתתא"). העבודה הנדרשת מהאדם היא להסיר את "ערלת הלב" – הקליפות והתאוות הגשמיות שבהן כלואה נקודת הלב הפנימית ואהבת ה' שלו. הדרך העיקרית לפדות את פנימיות הלב מגלות זו היא על ידי נתינת צ...

פרקים ס-ס״ה.

שיעור החומש היומי למוצאי שבת, פרשת ואתחנן, י״א אב ה׳תשפ״ו (25 יולי 2026). קריאה זו עוסקת בהנחיות לקראת הכניסה לארץ ישראל: איסור לכרות ברית או להתחתן עם שבעת עמי כנען כדי למנוע השפעה עבודה זרה, ודרישה לנתץ את מצבותיהם ופסליהם. התורה מדגישה כי ה' בחר בעם ישראל מתוך אהבה ונאמנות לשבועת האבות ולא בשל גודלם, שכן ייחודו של העם הוא בענוותנותו, ומסיימת בתזכורת שה' משלם גמול טוב לרשעים כבר בעולם הז...

תניא יומי ליום שישי, י' באב ה'תשפ"ו (24 ביולי 2026). לומדים באגרת הקודש (אמצע איגרת ד') בספר התניא כי הניצוץ האלוהי שבלב כל יהודי נמצא לעיתים בבחינת "גלות" וכיסוי ("ערלה") מחמת שקיעה בתאוות ובענייני העולם הזה. התורה מבחינה בין הסרת ה"ערלה הגסה" (התאוות הגסות), שמוטלת על האדם לעשות בכוחות עצמו ("ומלתם את ערלת לבבכם"), לבין הסרת ה"קליפה ה...

פרקים נ״ה-נ״ט.

החומש היומי ליום שישי, פרשת ואתחנן, י' באב ה'תשפ"ו (24 ביולי 2026). קוראים את עליית "שישי" בפרשת ואתחנן (דברים ו', ד'-כ"ה), הפותחת בפרשת "שמע ישראל" – יסוד אמונת היחוד, אהבת ה' בכל הלב, הנפש והמאד, והמצוות הנגזרות ממנה: לימוד תורה, תפילין ומזוזות. בהמשך מזהירה התורה מפני שכחת ה' והליכה אחר אלוהים אחרים כתוצאה מהשפע והרווחה עם הכניסה לארץ כנען,...

התניא היומי ליום חמישי, ט' באב ה'תשפ"ו (23 ביולי 2026). לומדים בתחילת איגרת ד' באגרת הקודש שבספר התניא על מעלתה של הצדקה כגורם המרכזי לגאולת ישראל ("אין ישראל נגאלין אלא בצדקה"), ועל קיומה של נקודת עומק ופנימיות בלב היהודי. בעוד שחיצוניות הלב מבטאת אהבה לה' שמגיעה מתוך התבוננות והבנה שכלית, פנימיות הלב ("ממעמקים") היא האהבה העצמית והשלמה לה' שלמעלה מכל...

פרקים מ״ט-נ״ד.

החומש היומי ליום חמישי, פרשת ואתחנן, ט' באב ה'תשפ"ו (23 ביולי 2026). קוראים את עליית "חמישי" בפרשת ואתחנן (דברים ה', י"ט - ו', ג'), שבה משה רבנו ממשיך לשחזר את אירועי מעמד הר סיני ואת תגובת העם לשמיעת קול ה'. בני ישראל, שחששו למות מעצמת הגילוי האלוהי והאש הגדולה, ביקשו ממשה לשמש כמתווך, להתקרב לה' ולמסור להם את שאר המצוות; ה' קיבל את דבריהם ברצון...

התניא היומי ליום רביעי, ח' באב ה'תשפ"ו (22 ביולי 2026). לומדים בסיום איגרת ג' בתניא כיצד מעשה הצדקה וקיום המצוות מביאים שפע אלוקי לעולם הזה הגשמי. על ידי המצוות נמשך אור עליון ואינסופי (המכונה "ש"ע נהורין"), שעבורו אין שום הבדל בין העולמות הרוחניים לעולם הגשמי, ולכן הוא מצליח לחדור מטה ולהשפיע עלינו ברכה. הקב"ה מעניק לנו כעת את ה"פירות" והשפע ממעשינו,...

פרקים מ״ד-מ״ח.

החומש היומי ליום רביעי, פרשת ואתחנן, ח' באב ה'תשפ"ו (22 ביולי 2026). משה רבנו מזכיר לבני ישראל את מעמד הר סיני ואת כריתת הברית הישירה והבלתי אמצעית של ה' עמם. במסגרת זו מובאת חזרת עשרת הדיברות – המצווים בין היתר על אמונה באל אחד, איסור עבודה זרה, שמירת השבת, כיבוד הורים והאיסורים המוסריים שבין אדם לחברו – תוך הדגשה כי ציווים אלו תקפים ומחייבים את כל בני ישראל בכל דור ודור.