לימוד החת״ת היומי - הרב שמרי׳הו הראל

פרקים קי״ג-קי״ח.

החומש היומי ליום שישי, פרשת ראה, כ״ד באב ה׳תשפ״ו (7 באוגוסט 2026) פסוקים אלו בחלק זה של פרשת "ראה" עוסקים במצוות של צדק חברתי וערבות הדדית, ובראשן שמיטת כספים, מתן צדקה ויחס הוגן לעבד עברי. התורה מצווה להשמיט (לוותר על) חובות בשנת השמיטה ומזהירה בחומרה שלא להימנע ממתן הלוואות או צדקה לעניים רק בגלל התקרבות השמיטה, תוך הבטחת ברכה מיוחדת למי שפותח את ידו בנדיבות. בנוסף, מפורטים הדינים לגבי...

התניא היומי ליום שלישי, כ״ג באב ה׳תשפ״ו (6 באוגוסט 2026) קטע זה מספר התניא מסביר את גדולתו של יעקב אבינו, שנשמתו השלמה והייחודית כללה בתוכה את כל נשמות ישראל ואת פנימיות התורה, ובכך תיקנה את חטא אדם הראשון. יעקב הצליח להמשיך את האור האלקי האינסופי אל תוך נשמתו, ובכך סלל את הדרך לכל יהודי אחריו: כאשר אנו עוסקים בתורה ובמצוות מתוך התעוררות הלב של אהבה ויראה, אנו מושכים אל נשמתנו "חלק" מאות...

פרקים ק״ח-קי״ב.

החומש היומי ליום חמישי, פרשת ראה, כ״ג באב ה׳תשפ״ו (6 באוגוסט 2026) פסוקים אלו מפרשת "ראה" עוסקים במצוות המעשרות מהתבואה והבקר, ומדגישים את החובה לשמוח לפני ה' ולדאוג לחלשים בחברה. התורה מצווה להפריש בכל שנה "מעשר שני" שאותו יש לעלות ולאכול בירושלים, ואם הדרך לשם ארוכה מדי – ניתן לפדות את התבואה בכסף ולקנות בו מזון בעיר הקודש. בשנה השלישית משתנה הדין, ובמקום להעלות את המעשר...

התניא היומי ליום רביעי, כ"ב באב ה'תשפ"ו (5 באוגוסט 2026).

פרקים ק״ו-ק״ז.

החומש היומי ליום רביעי, כ"ב באב ה'תשפ"ו (5 באוגוסט 2026). קריאה זו מתוך הרביעי של פרשת ראה מתמקדת בקדושתו של עם ישראל ובמצוות שנועדו להבדיל אותו מאומות העולם, כאשר הפתיחה אוסרת על פגיעה עצמית ותלישת שיער לאות אבל על מת (מנהג שהיה נפוץ בעמים אחרים). עיקרו של הקטע מוקדש לפירוט דיני הכשרות: התורה מגדירה את סימני הטהרה המאפשרים לאכול בהמות (כאלו שגם מפריסות פרסה וגם מעלות גרה) וחיות מים...

התניא היומי ליום שלישי, כ"א באב ה'תשפ"ו (4 באוגוסט 2026) הקטע מתחילת איגרת ז' ב"אגרת הקודש" מתוך ספר התניא, עוסק במשמעות הביטויים "חלקנו" ו"גורלנו" המופיעים בתפילה ביחס לקשר של עם ישראל עם הקב"ה. בעל התניא מסביר שהמונח "חלק" מצביע על גילוי אלוקי בנפש היהודי, ומתעוררת השאלה כיצד ניתן לייחס "חלקים" לקב"ה, שהוא אחד ופשוט בת...

פרקים ק״ד-ק״ה.

החומש היומי ליום שלישי, פרשת ראה, כ' באב ה'תשפ"ו (3 באוגוסט 2026). הקטע מפרשת "ראה" עוסק בציווי המרכזי לשמור אמונים לה' ולהתרחק לחלוטין מעבודה זרה, תוך אזהרה מפורשת שלא להוסיף או לגרוע ממצוות התורה. יחד עם פירוש רש"י, הטקסט מפרט את הדינים והעונשים החמורים כלפי גורמים המנסים להדיח את העם מאמונתו: נביא שקר המשתמש באותות ומופתים כדי להטעות, אדם קרוב ("מסית")...

התניא היומי ליום שני, כ' באב ה'תשפ"ו (3 באוגוסט 2026) קטע זה מתוך התניא מסביר כי קיימים שני סוגים של אהבת ויראת ה': הסוג הראשון מושג על ידי מאמץ והתבוננות של השכל האנושי, ואילו הסוג השני, שהוא נעלה לאין ערוך ונקרא "אמת", ניתן לאדם כמתנה מלמעלה ישירות מהקב"ה. הדרך המעשית לזכות לאותה מתנה אלוקית היא באמצעות מצוות הצדקה; כאשר אנו מרחמים על הזולת ונותנים לו צדקה – ובפרט...

פרקים צ״ז-ק״ג.

החומש היומי ליום שני, כ' באב ה'תשפ"ו (3 באוגוסט 2026) קטע זה מתוך ספר דברים ופירוש רש"י עוסק בחובה לרכז את כל עבודת הקורבנות, הנדרים והמעשרות אך ורק ב"מקום אשר יבחר ה'" (בית המקדש), ואוסר בתכלית להקריב בבמות פרטיות או בכל מקום אחר. עם זאת, מכיוון שהעם יתרחק מן המקדש ביישוב הארץ, התורה מתירה לשחוט חיות למטרת אכילת חולין ("בשר תאווה") בכל מקום, תוך היתר אכיל...

התניא היומי ליום ראשון, י"ט באב ה'תשפ"ו (2 באוגוסט 2026): אגרת הקודש (סימן ו') מסבירה כי השכר העליון על נתינת צדקה הוא המשכת מידת ה"אמת" מאת ה', ומבארת את המנגנון הנפשי של עבודת ה' מתוך רחמים: על ידי התבוננות בגדולת ה' ובכך שכל העולמות והזמנים נחשבים כאין וכאפס לגבי עצמותו הבלתי משתנה, מבין האדם עד כמה רבה הרחמנות על הניצוץ האלוהי (הנשמה) הכלוא בתוך גוף גשמי...

פרקים צ-צ״ו.

שיעור החומש היומי ליום ראשון י"ט באב התשפ"ו (2 באוגוסט 2026). הקטע הפותח את פרשת ראה מציג לעם ישראל בחירה גורלית לפני הכניסה לארץ: זכייה בברכה אם ישמרו את מצוות ה', או עונש של קללה אם יפנו לעבודה זרה. משה רבנו מצווה על העם להשמיד לחלוטין כל זכר לפולחן האלילים בארץ ישראל, ומנגד, מייסד את הכלל של "ריכוז הפולחן": בניגוד להקרבת קורבנות בבמות פרטיות בכל מקום כפי שהיה נהוג זמנית,...

התניא היומי למוצאי שבת, י״ח באב ה׳תשפ״ו (1 באוגוסט 2026): סיום איגרת זו מבהיר את ייעודן השונה של נשמות תלמידי החכמים ובעלי המצוות: בעוד שלימוד התורה של תלמידי החכמים ממשיך אור אלוהי מהחכמה העליונה אל העולמות הרוחניים (הנשמות והמלאכים בבריאה ויצירה), נדרש דווקא פועלם של בעלי המצוות – העוסקים ברוב ימיהם בצדקה וחסד גשמיים – כדי לחולל "אתערותא דלתתא" חזקה מספיק שתמשיך את האור העליון למטה אל...

פרקים פ״ח-פ״ט.

החומש היומי למוצאי שבת, פרשת עקב, י״ח באב ה׳תשפ״ו (1 באוגוסט 2026): במקרא זה החותם את פרשת עקב, מבטיח משה לעם כי שקידה עמוקה על התורה והליכה בדרכי ה' – תוך הידבקות במידותיו (רחום וגומל חסדים) ובתלמידי חכמים – יביאו לסיעתא דשמיא שבה ה' יוריש מפניהם גויים חזקים וגיבורים מהם; בהמשך מותווים גבולות הארץ המובטחת ונמסרת ההבטחה כי אף אדם או אומה לא יוכלו להתייצב כנגדם, שכן ה' יטיל את פחדם ומור...

התניא היומי ליום שישי, י״ז באב ה׳תשפ״ו (31 ביולי 2026): קטע זה מתוך איגרת הקודש (אמצע איגרת ה') מסביר שעל ידי נתינת צדקה וחסד "עושים את השם הקדוש" (שם הוי'): צמצום החכמה העליונה (האות י') והתלבשותה באותיות הדיבור שמהן נברא העולם (האות ה' תתאה, המלכות) הוא ירידה עצומה שנבעה בבריאה מחסד אלוהי חינם ("עולם חסד יבנה"); אולם מאז בריאת האדם, המשכת החיות מהחכמה העליונה...

פרקים פ״ג-פ״ז.

החומש היומי ליום שישי, פרשת עקב, י״ז באב ה׳תשפ״ו (31 ביולי 2026): בקריאה זו (הכוללת את פרשיית "והיה אם שמוע") משבח משה את ארץ ישראל לעומת מצרים, בהיותה ארץ הרים ובקעות הפורייה ממי הגשמים המושגחים עליה תמיד בהשגחה אלוהית ישירה; משה מתרה בעם לשמור את המצוות מאהבה ולא מתוך פנייה אישית, ומזהיר כי שובע חומרי עלול להוביל לזילזול בתורה, לעבודה זרה ולגלות מהירה, בעוד שלמידת התורה, קיום המצוות (כ...

התניא היומי ליום חמישי, ט״ז באב ה׳תשפ״ו (30 ביולי 2026) קטע זה מתוך איגרת הקודש (אמצע איגרת ה') מסביר שבעוד הנבראים בעולמות העליונים נבראים מפנימיות אותיות הדיבור האלוהי (בחינת חכמה) ולכן הם בעלי השגה ודעת באלוקות, העולם הזה השפל מוגבל מכדי לקבל אור זה בגילוי; לפיכך חיותו והתהוותו נמשכות רק מחיצוניות וחומר האותיות – בחינת "הבל" הדיבור (ה' תתאה, ספירת המלכות המקננת בעולם העשייה),...

פרקים ע״ט-פ״ב.