לימוד החת״ת היומי - הרב שמרי׳הו הראל

תניא יומי ליום שלישי ז' מנחם-אב ה'תשפ"ו (21 ביולי 2026) בקטע זה מאגרת הקודש מסביר אדמו"ר הזקן כיצד מצוות הצדקה פועלת כ"שריון" הגנה רוחני, ומחדש כי מעבר להצטרפות הפרוטות לחשבון גדול, המשל משקף מבנה של קשקשים המגינים על נקבים : ככלל, שכר המצוות מגיע מאור אינסופי ("סובב כל עלמין") ואינו יכול להתלבש בעולם הזה המצומצם ("שכר מצווה בהאי עלמא ליכא"), אולם בצ...

פרקים ל״ט-מ״ג.

שיעור החומש היומי ליום שלישי, פרשת ואתחנן, ז' אב. ( 21 ביולי). פסוקים אלו מפרשת ואתחנן מתארים שני עניינים מרכזיים: תחילה, משה רבינו מבדיל שלוש ערי מקלט בעבר הירדן המזרחי (בצר, ראמות וגולן) כדי לשמש מקלט למחבר בשוגג, כאשר רש"י מדגיש את זריזותו של משה לקיים מצווה זו מיד כשהדבר התאפשר לו, אף על פי שהן נכנסו לתוקף רק בהמשך. מיד לאחר מכן, הפסוקים משמשים כהקדמה חגיגית לנאום המצוות שמשה עומד לשא...

התניא היומי ליום שני, ו' אב ה׳תשפ״ו (20 ביולי 2026): באיגרת זו, שנכתבה לאחר שחרורו של אדמו״ר הזקן מהמאסר, מוסבר שכאשר ה׳ מרבה חסד עם האדם עליו להגיב בענווה ובהכנעה, כפי שיעקב אבינו אמר: "קטונתי מכל החסדים". ככל שהאדם זוכה לקרבה גדולה יותר לה׳, כך עליו לראות את עצמו בשפלות ובענווה, ולא בגאווה. אדמו״ר הזקן מדגיש שהחסידים צריכים להגיב לחסד הגדול שנעשה עמם בענווה, באהבת ישראל, בדיבור רך...

פרקים ל״ה-ל״ח.

שיעור החומש היומי ליום שני , פרשת ואתחנן , ו' באב ה׳תשפ״ו (20 ביולי 2026): משה רבנו מזכיר לעם ישראל לשמור ולקיים את התורה והמצוות, כי בכך תתגלה חכמתם לעיני העמים ויתחזק הקשר המיוחד שלהם עם ה'. הוא מזכיר את מעמד הר סיני, שבו שמעו את קול ה' ללא כל דמות, ולכן מזהיר מפני עבודה זרה. משה מתאר את בחירת עם ישראל, את יציאת מצרים ואת חסדי ה', ומזהיר שהתרחקות מהתורה תוביל לגלות, אך מבטיח שאם...

התניא היומי ליום ראשון, ה' באב ה'תשפ"ו (19 ביולי 2026) לאחר שובו מפטרבורג, רבנו הזקן פונה בבקשה ובהוראה לקהילות החסידים להסדיר את הנהגת התפילה בציבור באופן שיאפשר תפילה מתוך יישוב הדעת, אריכות וכוונה. הוא מדגיש שבימות החול ראוי שמי שיורד לפני התיבה יהיו אלו שיכולים להאריך בתפילתם, ואילו בשבתות ובימים טובים גם בעלי העסקים, שמתפנים מעיסוקיהם, צריכים להקדיש זמן רב יותר לתפילה ולעבודת ה&#...

פרקים כ״ט-ל״ד.

שיעור החומש היומי ליום ראשון, פרשת דברים, ה' באב ה'תשפ"ו (19 ביולי 2026): בפרשה זו אנו קוראים על תחנוניו הכנים של משה רבנו אל ה' שיאפשר לו לעבור את הירדן ולהיכנס לארץ ישראל – בקשה שנדחית על ידי ה', המורה לו להסתפק בראייתה מראש הפסגה ולהעביר את סמכויות ההנהגה ליהושע בן נון. בהמשך לכך, פונה משה אל העם בקריאה נרגשת לשמור על חוקי התורה ומצוותיה באדיקות, בלי להוסיף או לגרוע מהם, תו...

תניא יומי למוצאי שבת, ד' באב ה'תשפ"ו (18 ביולי 2026): קטע זה מסביר כי לימוד הלכות התורה שבעל פה הוא הנותן כוח ועוז לאמונה (הנמשלת ל"מתניים"), ובכך מייצב ומחזק את השכל המתבונן בגדלות ה' (ה"ראש") ואת רגשות האהבה והיראה אליו (ה"זרועות"). כיוון שהלכות התורה שבעל פה מייצגות את גילוי הרצון העליון (הנעלה אף מחכמה), הן מעניקות לנשמה את הלבוש והכוח הרוחני הנדר...

פרקים כ״ג-כ״ח.

שיעור החומש היומי למוצאי שבת, פרשת דברים, ד' באב התשפ"ו (18 ביולי 2026): בפסוקים אלו משה רבנו מתאר את חלוקת נחלות עבר הירדן המזרחי לשבטי ראובן, גד וחצי המנשה (מכיר), תוך הגדרת גבולותיהם הגיאוגרפיים המדויקים. משה מדגיש את התנאי שהציב לשבטים אלו: עליהם לצאת כחלוצי צבא חמושים בראש בני ישראל ולסייע בכיבוש הארץ המערבית, בזמן שנשיהם, טפם ומקניהם הרב נשארים בערים המבוצרות שקיבלו. לבסוף, משה מחזק...

התניא היומי ליום שישי, ג' באב ה'תשפ"ו (17 ביולי 2026): אגרת זו פותחת בברכה והודיה על המנהג החסידי של חלוקת וסיום הש"ס מדי שנה בשנה. אדמו"ר הזקן מסביר כי לימוד התורה שבעל פה מעניק "גבורה" ועוז לנשמה. הוא מדמה את האמונה של היהודי ל"מתניים" בגוף – כפי שהמתניים מעמידים את הגוף כולו ונושאים את הראש, כך האמונה הפשוטה והטהורה באחדות ה' ובנוכחותו האינסופית הי...

פרקים י״ח-כ״ב.

שיעור החומש היומי ליום שישי, ג' באב התשפ"ו (17 ביולי 2026): בחלק זה מתוארים הניצחונות המוחצים של בני ישראל על שני מלכי האמורי הגדולים בעבר הירדן המזרחי; תחילה ה' מכניע את שרו הרוחני של סיחון מלך חשבון, וסיחון ועמו ניגפים במלחמה ביהצה וכל עריהם נכבשות ומושמדות. לאחר מכן פונים ישראל צפונה אל הבשן, ומשה, שמקבל הבטחה מה' שלא לירא מזכותו ההיסטורית של עוג מלך הבשן (שהיה פליט מדור אברהם)...

התניא היומי ליום חמישי, ב' באב ה'תשפ"ו (16 ביולי 2026). בפרק זה מסביר אדמו"ר הזקן כי על בעל התשובה לקבל בשמחה ייסורים גשמיים בעולם הזה, שכן הם מהווים חסד וטובה עצומה הממרקת את הנפש מחטאיה ומצילה אותה מעונשים קשים ורוחניים לאין שיעור בגיהנום. כפי שתנועה קטנה של צל בארץ משקפת תנועה עצומה של השמש בשמים, כך פועלת גם מערכת ההשתלשלות הרוחנית – התעוררות קטנה וקבלת דין באהבה למטה בעולם ה...

פרקים י-י״ז.

שיעור החומש היומי ליום חמישי, פרשת דברים, ב' באב התשפ"ו (16 ביולי 2026). חלק זה מתאר את הנחיות ה' לעם ישראל בדרכם לארץ, לפיהן עליהם להימנע מלהתגרות או להילחם בבני עשו (אדום), מואב ועמון, ולרכוש מהם מזון ומים בכסף מלא כיוון שארצותיהם ניתנו להם כירושה מאבותיהם. לאחר שנסתיימו 38 שנות הנדודים ומת כל דור המדבר שנגזר עליו שלא להיכנס לארץ, ה' מצווה על העם לחצות את נחל ארנון ולהילחם בסיחון מלך חשבון האמור...

תניא יומי ליום רביעי, א' באב ה'תשפ"ו (15 ביולי 2026) בסיום פרק י"א מסביר בעל התניא כי הפסוק "וחטאתי נגדי תמיד" אינו דורש מהאדם להיות שרוי בעצבות מתמדת, שהרי מיד לאחר מכן מבקש דוד המלך "תשמיעני ששון ושמחה" מתוך "תשובה עילאה" הנעשית בשמחה. המילה "נגדי" פירושה "מרחוק" (כפי שפירש רש"י), והכוונה היא שיש לשמור את זכר החטא ברקע המחש...

פרקים א-ט.

שיעור החומש היומי ליום רביעי, פרשת דברים, בא' באב ה'תשפ"ו (15 ביולי 2026) בפרשה זו ממשיך משה לתאר את תוצאות חטא המרגלים: הקב"ה מבהיר כי רק הדור הצעיר ייכנס לארץ, ומצווה על העם להסתובב לאחור ולנוע דרומה לעבר המדבר וים סוף, עקב העיכוב שגרמו לעצמם. בתגובה, חטאו בני ישראל פעם נוספת בכך שהחליטו על דעת עצמם להעפיל אל ההר ולהילחם ("ותהינו"); משה מזהיר אותם שה' אינו בקרבם ו...

התניא היומי ליום שלישי, כ"ט בתמוז ה'תשפ"ו (14 ביולי 2026) קטע זה מספר התניא מסביר כי השבח "חנון המרבה לסלוח" מייצג את מידותיו של הקב"ה שהן אין-סופיות וללא גבול, ובשל כך הוא מוחל לאדם שוב ושוב ללא הבדל בין הפעם הראשונה לפעם האלף (בשונה מבשר ודם שמתקשה למחול על חטאים חוזרים). המחילה פועלת בכל יום שלוש פעמים דרך התפילה (על מצוות עשה, בדומה לקרבן התמיד) ובכל שנה ביום כיפור...

פרקים ק״מ-ק״נ.

שיעור החומש היומי ליום שלישי, פרשת דברים, כ"ט בתמוז ה'תשפ"ו (14 ביולי 2026) בפרשה זו מוכיח משה רבנו את בני ישראל על חטא המרגלים: הוא מתאר כיצד הציעו העם לשלוח מרגלים בצורה מבולבלת ולא מכובדת ("בערבוביא"), וכיצד הסכים לכך בתקווה שיחזרו בהם. משה מזכיר את תגובתם הפחדנית של המרגלים (למעט יהושע וכלב) שחזרו ודיברו סרה על הארץ, ואת תלונות העם שהאשימו את ה' בשנאה כלפיהם במקום ל...

תניא יומי ליום שני כ״ח תמוז ה׳תשפ״ו (13 ביולי 2026) בפתח פרק י"א באגרת התשובה, מסביר אדמו"ר הזקן כיצד יכול אדם לחוש בשעת התפלה שתי תנועות נפשיות הפוכות בו-זמנית: הכנעה ומרירות של "תשובה תתאה" מצד אחד, ושמחה גדולה מצד שני. שילוב זה אפשרי כיוון שהן נובעות משני מקורות נפרדים – המרירות מגיעה מהתבוננות במצב הגוף והנפש הבהמית, ואילו השמחה נובעת מהנפש האלוקית ומהביטחון המוחלט בחסדו של...