The Daily Sicha - השיחה היומית

התוכן אפילו כאשר מדובר אודות הגילויים הנעלים ביותר דלעתיד לבוא – אעפ"כ צ"ל מעין "כלי" לענין זה, כשם שהי' בזמן מ"ת שהי' מעין הגילוי דלע"ל – ענין הביטול . והנה, הגילוי דמ"ת פעל בכל העולם עד ש"שור לא געה וצפור לא צפצף כו'", והרי לא שייך לומר בנוגע לבעלי-חיים אפי' ענין של מעין "כלי"?! ועד"ז בנוגע לגילוי דלע"ל שנאמר בו "וגר זאב עם כבש וגו'" וכיו"ב – והרי זה שהגילוי דלעת"ל יפעל שינוי הטבע אצל בעלי-חיים...

התוכן מובא בגמ' (סנהדרין צא, א) סיפור שאירע בכ"ד ניסן , ותוכנו - שהגויים באו בטענה על כך שבנ"י מחזיקים בארץ ישראל, וע"ז השיב להם " הדיוט " מישראל שכן הוא עפ"י התורה (וכמבואר בגמ'), ולא הי' להם מה להשיב לו ע"ז ו"מיד ברחו והניחו שדותיהן וכו'". וזהו גם תוכן פרש"י הראשון עה"פ "בראשית ברא וגו'": "שאם יאמרו אוה"ע לישראל לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים הם אומרים כל הארץ של הקב"ה היא.. ברצונו נתנה להם וב...

התוכן העבודה דיציאת מצרים בכל יום, לצאת מהמיצרים וגבולים, צ"ל מתוך שמחה וטוב לבב ! וכמו שבנ"י יצאו ממצרים "ביד רמה", ועד"ז בקשר לשלימות דיצי"מ – קריעת ים סוף, נאמר "אז ישיר משה וגו'" – בשירה ובזמרה ! וכמ"ש מו"ח אדמו"ר במעלת השירה על הדיבור, שבאותיות הדיבור מתבטאת הארה מוגבלת בלבד של הנשמה (שכל וכיו"ב), משא"כ את עיקר וכללות הנשמה שאינה מוגבלת אא"פ להתבטא כ"א בשירה . וא"כ, כאשר האדם שר ה"ז סימן שהוא...

התוכן הוראה המיוחדת מעניני יום זה דחג הפסח. קריאת התורה של היום: התחלתה היא "אם כסף תלוה את עמי את העני עמך", ותוכנו, "אם כסף" – אם יש בידך איזה רכוש או ידיעה בתורה, אל תחזיק את זה לעצמך, אלא "תלוה את עמי" – עליך "להלוותו" לכל מי שהוא בכלל "עמי" – עם ישראל. ועי"ז " אַת עִמִי " – הוא מתאחד עם הקב"ה (כדאיתא במדרש)! ומובן עד כמה דבר זה עצמו גורם לקיים מצוה זו בשמחה הכי גדולה. שיעור תהלים היומי : התחל...

התוכן חג הפסח שבו נמצאים עתה נק' "זמן חירות נו " - חירות של כאו"א מישראל, וכמו שאומרים בהגדה " בכל דור ודור חייב אדם לראות א"ע כאילו הוא יצא ממצרים", ו"אילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים, הרי אנו ובננו ובני בננו משועבדים היינו לפרעה במצרים" וכו'! וזה מתבטא גם במצות אכילת מצה גם בזמננו "על שום שלא הספיק בצקת של אבותינו להחמיץ וכו'"; המצה היא "מיכלא דמהימנותא ": כל יהודי מאמין שה' עשה ועושה נסים...

התוכן כל המושג ד"יציאת מצרים", שצ"ל כל יום, שייך רק כאשר לפנ"ז נמצא ב"מצרים", ולכאו', הרי בבוקר קרא "קריאת שמע" שענינה " יציאת מצרים"?! והביאור: כאשר יהודי מחליט שאינו מתייאש ח"ו מיהודי הנמצא ב"מצרים" אלא הוא מוכן לרדת אליו ולעשות כל התלוי בו כדי להוציאו משם – הרי "במקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא "! אלא שכדי להגיע למצב זה צריך התבוננות אמיתית . וכידוע המשל שהמגיד נתן לחבירו כתשובה לשאלתו מדוע הוא...

התוכן ביאור ב' סוגי המצות – ה"לחמא עניא" שאכלו במצרים (לפני חצות) שהיו צריכים שימור, והמצות שלאחרי חצות ביציאת מצרים שלא היו צריכים שימור – בעבודת האדם: "לחמא עניא " הוא העבודה דאתכפיא , שהעוסק בעבודה זו הוא מי שעדיין יש לו יצה"ר, הבינוני או בעל תשובה ש"סורו רע" וצריך תמיד לעמוד על המשמר. וכפשטות אופן אפיית מצות שצריך להתייגע שלא תבוא לידי חימוץ וניפוח. משא"כ מי שהוא צדיק גמור שכבר הפך את היצה"ר ל...

התוכן [המשך] אף שאסור ליהודי לרוץ מעצמו ל"קרב הארץ", והרי מתפללים כל יום "אל תביאנו לידי נסיון" – אבל נשיא דורנו תובע שבימינו אלו ישנה שליחות מיוחדת לעסוק בהפצת היהדות " בקרב הארץ "! אפי' עם א' ש"בשם ישראל (רק) יכונה " – שהוא במצב ירוד יותר אפי' ממי שעליו נאמר "אע"פ שחטא ישראל הוא". ובודאי ידע נשיא דורנו את כל ה"חשבונות" ש"קרב הארץ" הוא מקום סכנה, וש"חייך קודמין" וכו' – ואעפ"כ צוה לעשות זאת! ויש ל...

התוכן התוועדות זו נערכת ביום ההילולא של הצ"צ, שבו "כל עמל האדם שעמלה נפשו בחייו . . מאיר בבחי' גילוי מלמעלה למטה . . ופועל ישועות בקרב הארץ ": הגילוי ד" ישועות " נמשך ו" פועל " עד " בקרב הארץ " ( תוקף הכי גדול של מצרים, "ערות הארץ") – למטה מטה ביותר . אע"פ שענין זה נפעל בי"ג ניסן בכל שנה מצ"ע – אעפ"כ צריכים לעשות "כלי" כדי לקבל הגילוי. והוא – שגם כאשר נמצאים " בקרב הארץ ", שלכאו' צ"ל התנועה לעמוד...

התוכן גם בזמן שרואים בעיני בשר ש" החושך יכסה ארץ וערפל לאומים " תובעים מכאו"א להיות בשמחה אמיתית ! וכשמסתכלים במזמור קכ"א שבתהלים רואים שאי"ז סתירה כלל! - מכיון ש"מאין יבוא עזרי " - כל יהודי מקבל עזר מבחי' " אין " (" אין - מזל לישראל")! ועוד: "עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ " - העזר נמשך למטה בטוב הנראה והנגלה! ועוד: העזר נמשך גם בעוה"ז התחתון שיש קס"ד ששייך "שינה" ח"ו למעלה, ועאכו"כ אם יש אצל בנ"י ה"...

התוכן [המשך] ועוד: כאשר האדם מתקשר לה', שעי"ז ה"ה מתאחד עם ה" כלל " כולו שנברא ומתהווה תמיד על ידו ודורש מהם "לעבדו שכם אחד" – רואה הוא שהולך וגדל דור חדש וצעיר, בעל כחות רעננים ומחודשים, וכל זה – באותו "גוף" שהוא חלק ממנו. ועפ"י חשבון זה – הרי משנה לשנה הולך וגדל גם כחו עד ל"גבורות", יחד עם המעשים טובים שמוסיף תמיד שהם נצחיים (דלא כמעשים בלתי-רצויים שיתבטלו בסוף ע"י תשובה שבודאי יעשה כ"א). ומכ"ז...

התוכן המטרה שה' נותן לאדם אריכות ימים היא – שיוסיף בעבודתו בענינים הקשורים לנשמתו . כתוצאה מה"שאלה" כיצד אפשר לומר זאת כאשר במשך השנים שהאדם מתבגר נחלשים כחות הגוף – יש שאף נוהגים בפועל שכאשר מגיעים כבר קרוב לגיל 50 פורשים ל"גימלאות"... וע"ז אומרים " אדם לעמל יולד " – ה' ברא את האדם למטרה מסויימת – לגלות אלקות בעולם , ואם הוא נתן לו שנה נוספת לאחרי שהגיע לגיל 50 וכיו"ב – הרי זו הוכחה שיש לו עדיין...

התוכן חה"פ קשור עם ענין החינוך : כל ההגדה מיוסדת על " הבן שואל ", וזה צריך ויכול להיות אצל כל הד' סוגי בנים‏ – ‏"כנגד ארבעה בנים דברה תורה", אין להתייאש ח"ו אפי' מה"שאינו יודע לשאול" אלא צ"ל "את פתח לו" וכו'. ומזה שהסדר בהגדה הוא שהענין של ה"אינו יודע לשאול" מזכירים רק לאחרי "הבן שואל מה נשתנה" ואמירת עבדים היינו, מוכח, שבכלל כל ילד יהודי שייך לשאול "מה נשתנה" ! (והענין של ה"אינו יודע לשאול" הוא ר...

התוכן זה שאומרים שהנחת תפילין מביאה ש"עמי הארץ .. יראו ממך", או שקביעת מזוזה מוסיפה בטחון לכאו"א מישראל – אינה ירידה בקדושת תומ"צ, אלא רצונו ית' . כי כל יהודי יקר בעיני ה'. וכמ"ש בגמ' ש"אמרה תורה שמו של ה' שנכתב בקדושה ימחה על המים " כדי להביא שלום ביו איש ואשתו. וידוע המשל שהקב"ה מסר את " האבן היקרה שבכתר המלך" כדי שישחקו אותה, על הספק – אולי זה יציל את "בנו יחידו החולה". ואפי' רכוש יהודי יקר בעי...

התוכן מבין כל החגים, יש לחג הפסח נשיאת - חן מיוחד אצל כל ילדי ישראל בכל מצב שהם [וי"ל הטעם מדוע דוקא לחה"פ יש השפעה חזקה ביותר על כל בנ"י, גם על מי שהוא בדרגא תחתונה ביותר, ה"ז מפני שזהו כל ענינו חה"פ – "לקחת לו גוי מקרב גוי", שהקב"ה הוציא את בנ"י ממצב של " מקרב גוי " וקירבם אליו]. ויש לנצל א"ז לפעול עליהם, בדרך המתאים, שיקחו חלק פעיל בההכנות ל"חג הפסח כשר ושמח", והם ישפיעו על הגדולים – "והשיב לב...

התוכן להתחיל מעכשיו ענין חדש : לשתף גם את הקטנים במבצעים בכלל, והזמ"ג – מבצע פסח : לגשת לילדים ולהציע להם, בדברים היוצאים מן הלב ובאופן המתאים לכל אחד ואחת מהילדים לפי גילם וכו', לעזור להורים בהכנות לחג הפסח, ושהם יהיו מהמתעסקים הראשיים בזה, ולעשות תחרות בין הילדים בזה ולחלק פרסים לאחרי החג למי שיביא פתק מהורים שעזרו בהכנות לפסח וכו', ועל המחנכים ומחנכות להכניס את עצמם בזה להשפיע על הילדים וכו', ו...

התוכן אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר הי' הענין של "טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל". הוא התחיל מתוך מס"נ כפשוטה את הדרך בהפצת התורה והיהדות, ועי"ז נעשה לנו קל יותר להמשיך בזה ומתוך הרחבה , ועוד יש לנו "מתן שכרה בצדה" – כבר על פעולה קטנה בהפצת התורה והיהדות נק' בתואר " רב " ו" חכם "... אלא מכיון שהיצה"ר משכנע את האדם שאפשר להקרא "רב" ו"חכם" ע"י ענינים של היפך התורה, ולכן צריך גם היום תנועה קטנה של מס"נ, "מ...

התוכן א) עומדים אנו בר"ח ניסן , החודש שבו נגאלו בנ"י ממצרים, ומובן שהיום מתחזק החיוב על כ"א "לראות את עצמו כאילו הוא יצא (היום) ממצרים". וזה מזכיר גם שבאותו ר"ח ניסן התחילו ההכנות לקראת יציאת בנ"י ממצרים ע"י שקיבלו ע"ע לקיים מצוות השי"ת עוד בארמ"צ (קרבן פסח), ובזכות זה באה הגאולה בפועל. ב) וכמו שבנ"י התחילו ההכנות לבניית המשכן עוד בהיותם בארמ"צ ע"י שלקחו אתם את הקרשים למשכן ודברים אחרים שהיו צריכי...

התוכן [המשך] ההוראה: כאשר יהודים מתאספים ו" אוכלין ושותין ", אפי' אם המאכלים כשרים וכו', ואפי' אם זה ביחד עם " מרדכי ", ואפי' אם זה " ביום השביעי " שאז גם האכילה עצמה היא מצוה – צ"ל "מתחילין בדברי תורה ותשבחות " ("אכילה" לנשמה )! גם כאשר עושים "באַנקעט" לשם גיוס כספים למטרת טובות – אין להסתפק באכילה ושתי' בלבד, ואפי' לא ב"דבר תורה" שמטרתו מצות הצדקה ... אלא העיקר צ"ל "מתחילין בדברי תורה ותשבחות "!...

התוכן איתא בגמ' עה"פ "ביום השביעי כטוב לב המלך ביין": "... יום השביעי שבת הי' , שישראל אוכלין ושותין מתחילין בדברי תורה ובדברי תשבחות אבל עכו"ם שאוכלין ושותין אין מתחילין אלא בדברי תיפלות וכו'". וצ"ל הקשר בין זה " שישראל אוכלין ושותין מתחילין בדברי תורה וכו'" לזה שאחשורוש "טוב לב המלך ביין"?! ובפרט שהרי אע"פ דזה " שישראל אוכלין ושותין מתחילין בדברי תורה וכו'" ה"ז בעיקר בשבת , אבל זה ש" עכו"ם שאוכל...

התוכן [המשך] וי"ל הטעם לזה גופא שמדייקים של"שושבינין" יהיו דוקא איש ( א' ) ואישה ( א' ), שזהו כמו שהי' ב"חתונה" הראשונה – "יום חתונתו זה מ"ת", ה"חתונה" בין הקב"ה וכס"י, שהיו אז ב' שושבינין – משה מצד ה" חתן ", "שושבינא דמלכא", בחי' מיין דוכרין , ואהרן מצד ה"כלה", "שושבינא דמטרוניתא", בחי' מיין נוקבין . והטעם הפשוט לזה עפ"י המבואר בכללות הצורך בענין השושבינין מכיון שהחתן-כלה "אין להם כח מצ"ע" להתקרב...

התוכן בא' הקובצים שי"ל לכבוד ש"ק שקו"ט בטעם המנהג שאשה מעוברת לא תהי' "שושבינין" (לחתן-כלה), ונשארו בצ"ע וכו'. ועפ"י המדובר כמ"פ שכ"א מחוייב להתייגע ולנסות להסביר אפי' אותם ענינים שגדולי ישראל שלפניו נשארו בצ"ע, אע"פ שידע איניש בנפשי' מעמדו ומצבו, י"ל בזה עפ"י מה שמדייקים שלשושבינין יהיו איש ואשה דוקא. ועד"ז בנוגע ל"קוואַטער" [מכניס התינוק] בברית-מילה נוהגים שלא תהי' אשה מעוברת, ומדייקים שיהיו איש...

התוכן בהתחלת שיעור היומי כותב הרמב"ם: "הנותן ביצים לבעל התרנגולים להושיב תרנגולין עליהן עד שיצאו האפרוחים ויגדל אותן בעל התרנגולין ויהי' הרווח ביניהם, צריך להעלות שכר עמלו ומזונו וכו'". וי"ל שבהלכה זו משתקפת כללות עבודת האדם לקונו , וכאן רואים איך שדברי הע"ח ( נסתר דתורה), שתכלית וסיבת בריאת כל העולמות הוא בכדי שיתגלו שלימות כחותיו ופעולתיו וכו', והיינו, שהדברים שהיו רק " בכח " יצאו לידי גילוי בפו...

התוכן שאלה בפשש"מ בפ' שמיני: למה התורה מפרטת שמות הבהמות שיש להן רק סימן טהרה א ' שאסורות באכילה ולא מסתפקת בזה שאומרת שלבהמה טהורה צ"ל ב ' סימני טהרה?! (זה שהתורה מפרטת את שמות שרצי העוף שמותרים באכילה ולא מסתפקת בזה שכותבת את סימני הטהרה שלהם, כי שם באמת לא מספיק הסימני טהרה אלא צריך גם שייקראו בשמות אלו, אבל אין לתרץ כך בנדו"ד) והביאור: בזה מדגישה התורה שאפי' אם ע"י פעולת הרבעת ב' בהמות עם סימן...

התוכן [המשך] וזהו הנסיון במצב של "אכתי עבדי דאחשורוש אנן" לאחרי הנס פורים ומרדכי הי' "משנה למלך" וכו' – לזכור גם אז ש" ליהודים " יש את ה" לשונם" , וש"זכרם לא יסוף מזרעם " – לחנך את הילדים לא להתבייש באופן הלבוש וההנהגה של ה"אַלטער היים". רק דרך זו מביא ל"ברכת ה' היא תעשיר ". עד ש"ליהודים היתה .. ויקר " כפשוטו , שעמי הארץ מייקרים זאת, שלמרות כל הגזירות מתנהגים ומחנכים את הילדים באופן של "דתיהם שונו...