The Daily Sicha - השיחה היומית

התוכן יחודו של ר"ח סיון מפורש בקרא : "בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים, ביום הזה – דקאי על ר"ח סיון – באו מדבר סיני וגו'. ב" לצאת בנ"י מארץ מצרים " – ב' קצוות: שהיו במצרים ויצאו משם, שעי"ז ניתוסף עילוי גדול יותר כיתרון האור מן החושך. " ביום הזה ": שענין האור וגילוי, " יום ", נראה בעיני בשר עד ש"מראה באצבעו ואומר זה ". " ויסעו מרפידים ": נסעו ממצב ש" רפו ידיהם מדברי תורה". "ויבואו מדבר סיני "...

התוכן במס' סוטה דף מד. [שיעור היומי במס' סוטה] מבוארים בפרטיות הדינים שמי ש"בנה בית חדש גו'", "נטע כרם גו'", או "ארש אשה גו'" אין יוצאים למלחמה. שבזה מודגש הענין דאהבת ישראל. אבל זה עצמו אינו חידוש בדף זה, כי בעוד מקומות בש"ס כתוב עניני אהבת ישראל (אף שבדף זה מבואר הדבר בפרטיות , ובנוגע ג' הענינים הכוללים כל צרכי האדם וכו'). הדבר הנפלא ביותר שבדף זה דוקא בענין אהבת ישראל של הקב"ה הוא, דהנה אהבת הק...

התוכן ידועה התקנה ללמוד במ"ט ימי הספירה מסכת סוטה , דף ליום, עד לסיומו בערב חה"ש. ידוע מ"ש בזהר דכמו שבאשה יש הענין ד"וספרה לה שבעת ימים" כדי שתהא טהורה לבעלה, כמו"כ הו"ע ספיה"ע, " שבעה שבועות תספר לך", כהכנה לכללות הענין דיחוד ונישואין דישראל עם הקב"ה במ"ת. וע"ד הענין (שכתוב בחמישי דפ' נשא) שב"יום הקמת המשכן היו ישראל ככלה הנכנסת לחופה". ענין ה"גלות" (כפי שמתוארת בסיום המס') הוא מה שאז חסר היחוד...

התוכן בזה גופא מתווספת הוראה נפלאה בנוגע לכח העצום של נשי ישראל (ומובן שעליהן לנצלו). ימי הספירה קשורים עם רבי עקיבא , ובקשר שלו עם תלמידים – וכמו שאחז"ל שביום ל"ג בעומר התחיל להעמיד תלמידים גדולים כאלו שבנו את העולם מחדש, שהי' עד אז "עולם שמם", לעשותו דירה לו ית'. ומזה מובן גם גדלותו של ר"ע עצמו שהעמיד תלמידים כאלו. בנוסף למ"ש בספרים שר"ע בזמנו הי' כמו משה רבינו בזמנו (שלכן היו שניהם רועה צאן), ו...

התוכן [המשך] הדגש על חינוך ילדים בחגה"ש : לפני נתינת התורה, " חמדה גנוזה ", לבנ"י ביקש ה' מהם "ערבות" שייקרו את התורה, והוא קיבל רק את הערבות של " בנינו עורבים אותנו", שיחנכו את הילדים לייקר את התורה. וענין זה מתחדש בכל שנה בחגה"ש. נקודה זו, הדגש על חינוך ילדים, מקשרת את חגה"פ עם חגה"ש, ובימי הספירה אלו מחנך כל יהודי א"ע "להתקרב" יותר ל"הר סיני" ע"י מחשבה דבור או מעשה טוב. בענין החינוך מודגש חלקן...

התוכן תקופת ספיה"ע מקשרת חגה"פ עם חגה"ש, זמן מ"ת. ומזה מובן שיש צד השווה בין ב' החגים ובהמ"ט ימים של ספיה"ע מתחזקים בנקודה כללית זו. א' הדברים שמודגשים הן בחה"פ והן בחה"ש הוא הדגש על חינוך הילדים . חגה"פ: בליל הסדר עושים פעולות מיוחדות "שלא יישנו התינוקות", ומדגישים "כנגד ארבעה בנים דברה תורה": על ההורים להתמסר הן עם ה" בן חכם " שכבר יודע הרבה ולא צריך השתדלות מיוחדת – כדי לעודדו להוסיף עוד, והן ע...

התוכן בסיום ספר היד כותב הרמב"ם "ובאותו הזמן .. לא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד", ומביא ראי' לזה "שנאמר ומלאה הארץ דעה את ה' ". ומוסיף עוד ענין שזה יהי' " כמים לים מכסים ", בדוגמת הים שלא רואים כלל את הברואים שבו אלא את המים, כך לא יראו את "הארץ" אלא את ה" דעה את ה' ". הקשר להתחלת הרמב"ם, שהרי " מתכיפין התחלה להשלמה": "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא (ב...

התוכן בעת "תהלוכת" הילדים בל"ג בעומר הבחנתי שהרבה ילדים לבשו " כתר " על ראשם, וזה נתן להם את ההרגשה שהם ה" מלך " של הקבוצה וכו', וגרם להם לצעוק " שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד " וכו'. עפ"י תורת הבעש"ט שמכל פרט שרואים צריך ללמוד הוראה בעבודת ה' – תפסתי מיד ההוראה (גם) מפרט שבפרט זה: אצל הילדים ראו בגלוי איך ש" כל ישראל מלכים הם "! שאע"פ שהוא ילד יהודי קטן בעיר או רחוב שרובם גוים, אעפ"כ בבוא יום שקשור...

התוכן 1. ידוע שבעבר היתה מתקיימת ההתוועדות-חסידים ביום ל"ג בעומר בין מנחה למעריב ונמשכה לתוך הלילה וכו'; חידושו של ההילולא דרשב"י על שאר הצדיקים הוא שענין ה" הילולא " שלו הוא גם למטה , עד שבהנהגת בנ"י למטה ה"ז " יום שמחתו ". וזהו מפני שחידושו של רשב"י הוא לגלות את פנימיות ו"רזין דרזין" דתורה. 2. וזהו גם הטעם שהענין ד"יכולני לפטור את העולם מן הדין" מצינו דוקא אצל רשב"י : יש מבארים שזהו בזכות צער המ...

התוכן 1. פעם שלח רשב"י את בנו ר"א לתלמידיו להתברך מהם, כשחזר ואמר לאביו שאמרו לו דברים שמשמעותם היפך הברכה, פירש לו רשב"י איך שבאמת "כולהו ברכתא נינהו ". והביאור: הברכה היא באופן זה כאשר היא ברכה נעלית ביותר ויש חשש מעין הרע, ולכן מסתירים זאת בלשון שאינו מובן למקבל הברכה. ורק מצד מעלת רשב"י , שענינו – פנימיות התורה , אין מקום לחשוש מענין בלתי-רצוי, וביכלתו לגלות שזהו"ע של ברכה. היום הוא יום מסוגל...

התוכן ביום זה סיימו רבים מישראל את מחזור הראשון דלימוד "משנה תורה" להרמב"ם . אין צורך בהסברות והמלצות ע"ד גדלותו של הרמב"ם, מספיק שיודעים אודות נוסח המצבה שע"ג קבר הרמב"ם " ממשה עד משה לא קם כמשה "! תואר שלא מצינו אצל אף א' מכל גדולי ישראל שהיו בין משה רבינו להרמב"ם, ושאושר ע"י כל גדולי ישראל האמיתיים מכל החוגים בכל הדורות שביקרו את המקום וראו את נוסח המצבה ומדשתקי ש"מ דאודו לי' וכו'. ולכן בבוא הי...

התוכן ירידת המן, "לחם מן השמים", התחילה בט"ו אייר , ג' שבועות לפני מ"ת, ואעפ"כ יש חילוק בענין "לחם מן השמים" שלפני מ"ת ולאחרי מ"ת, כדמשמע מגמ' שמה ש"משה תיקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם המן" הי' לאחרי מ"ת . והיינו, שמ"ת פעל עילוי והוספה גם ב" לחם מן השמים ", שהמשכתו היא באופן של אתעדל"ע ללא צורך באתעדל"ת (כדמוכח מזה שירד גם לפני מ"ת), שניתוסף בו ענין ה" ברכה " שזהו"ע ההמשכה למטה וענין ה"שמירה" ו...

התוכן המענה לאלו הטוענים מדוע מדברים ומכריזים ללא הרף על ביאת המשיח וכו' הרי "יש לסמוך על הקב"ה שיגאל את ישראל מתי שירצה"... – הוא מפסח שני שכל עיקרו לא בא אלא כתוצאה מתביעת בנ"י " למה נגרע ?!" ולא "סמכו" על הקב"ה..., וכתוצאה מזה נתחדש בתורה מצוה זו וכו'! ויתירה מזו: אנשי כנסת הגדולה תיקנו שהאדם יבקש בתפלתו על הגאולה כמו "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וכו'", וכמה פעמים ביום . ואף שלא מצינו מצוה ע"ז ב...

התוכן [המשך] עפמשנ"ת מובן שהמעלה ד" כלי חמדה " היא נעלית יותר מ"בנים למקום". ועפ"ז יובן מדוע אין אדה"ז גורס במשנתנו "שניתן להם כלי חמדה שנברא בו העולם ", כי לאחרי שיודעים שבנ"י הם " בנים למקום ", האם יש להתפעל ממה שניתן להם דבר שניתן לברוא בו עולמות ?! איזה ערך יש לזה?! אלא הפירוש ב" כלי חמדה " הוא – "חמדה" מצד הנותן , " שעשועים לפניו ", שע"י הלימוד בו מתעלים בנ"י להיות לא רק " בנים למקום ", אלא ח...

התוכן ההוראה ב" מילתא דחסידותא " מג' הענינים שבאבות פ"ג משנה י"ד: "חביב אדם שנברא בצלם .. חביבין ישראל שנקראו בנים למקום .. חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה וכו'". בכללות ימי החיים ישנם ג' דרגות אלו: 1) לפני גיל המצוות שאז הוא בגדר של " אינו מצווה ועושה ", שאז, אע"פ שהוא בדרגת " אדם שנברא בצלם ", אבל אין לו עדיין הכח הבלי-גבולי , ויכול להגיע ע"י עבודתו (רק) עד שרש הנבראים . 2) בעת שלימות כניסת הנשמ...

התוכן סיכום: ההצעה בתור בקשה, ובקשה כפולה ומכופלת, לכל הנשמעים בקולי – כאן ובכל קצוי תבל – לפעול בענין ה"חינוך" . ואלו שרוצים לעשות זאת על דעת עצמם – בשמחה, אנו לא רוצים "זכויות יוצרים"... וכמארז"ל בנוגע למצות צדקה שהמאבד סלע ומצאה עני קיים מצוות צדקה (אף שלמאבד הי' כוונה הפכית – למצוא זאת בעצמו), עד"ז בעניננו: זה לא משנה סיבת הפעולות, העיקר – הפעולות בפועל בענין חינוך הכשר עם מספר הגדול ביותר של...

התוכן [המשך] אלא שצ"ל למטה פעולה שהיא "מעין" הפעולה שמצפים מלמעלה. וזהו מה ש"רועשים" לאחרונה לפעול בענין ה"חינוך" – ב"תקופותנו זו" בפרט – לפני ה"הביאני המלך חדריו" בזמן מ"ת, וב"תקופתנו זו" בכלל – רבת המהומות. ולכן, התקוה החזקה והבקשה הגדולה, בכל לשון של בקשה – שיחזקו ויגדילו, ב"רעש" הכי גדול, כל הענינים הקשורים עם "חינוך" . לא רק עם גדולים אלא גם עם קטנים – חינוך כפשוטו, ש"משהתינוק מתחיל לדבר " צר...

התוכן עה"פ "משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו" אחז"ל ש"משכני" קאי על יצי"מ, שבא מלמעלה, וזה פעל ה"אחריך נרוצה " – שהלכו בעצמם עד שהגיעו ל"הביאני המלך חדריו" בשעת מ"ת. וכמו בענין החינוך, שלפני שהילד נכנס ל"חדר" עושים פעולות שירצה ללכת – נותנים לו מיני מתיקה וכיו"ב, ו"מתוך שלא לשמה בא לשמה", הנה מזה מובן גם למעלה [אילו זכינו היו רואים את ההנהגה למעלה ולדעת מזה איך צ"ל ההנהגה למטה , וכידוע התגובה ש...

התוכן על מאמר המשנה " כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב שנאמר ועמך כולם צדיקים וכו'", שכאו"א נק' "צדיק" בזכות עצמו (שמצד זה יש לו " חלק " מסויים לעוה"ב שנותנים לו לפי אופן עבודתו ), מקשה בזהר "וכי כולהו ישראל צדיקי אינון?", ומפרש ד"כל מאן דאתגזר אקרי צדיק", ובמק"א בזהר כ' "כל מאן דנטרי ברית .. אקרי צדיק". היינו, שלא מספיק הברית מילה כשלעצמה אלא גם לאח"ז צ"ל שמירת הברית. אאמו"ר ז"ל כ' בהגהותיו על הזהר שיש...

התוכן 1. הצעה ובקשה כפולה להנהלת המוסדות של בתי-ספר או מחנות קיץ וכיו"ב: לקבל לפחות "מעשר" ממספר התלמידים ללא תשלום. וכך יתקבלו גם ילדים כאלו שהוריהם לא היו מכניסים אותם למוסדות אלו בגלל הבושה מלהיעזר באחרים וכו'. (אבל אין הכוונה בזה לשחרר את ההורים מה"חוב קדוש" שלהם לחנך את הילדים באופן הטוב ביותר, ובפרט עפמ"ש בגמ' "כל מזונותיו של אדם קצובים לו מר"ה ועד יוהכ"פ חוץ מהוצאת .. בניו לתלמוד תורה שאם פ...

התוכן יום זה הוא " תפארת שבתפארת " [כמו שאומרים בספיה"ע דב' אייר ], וענין זה נתגלה יותר ע"י יום הולדת של נשיא בישראל ביום זה. ומכיון שאדה"ז כותב בסידורו השווה לכל נפש ש"יכוון לספירה של אותו לילה וכו'", ובנדו"ד "תפארת שבתפארת", מובן דזה שייך לכאו"א! ועוד ענין מיוחד בספיה"ע " וואָס הלואי וואָלט מען זיך אין דערויף מתבונן געווען בשעת התפלה וספיה"ע ": אע"פ שספיה"ע בזמה"ז הוא מדרבנן אעפ"כ אומרים בהמשך ל...

התוכן מעלת ר"ח אייר : א) מפורש בקרא בהתחלת ספר במדבר שמנין בני ישראל הי' " באחד לחודש השני ", וסיבת המנין היא מעלת בנ"י , כמ"ש ברש"י "מתוך חיבתן לפניו מונה אותם", וכמ"ש רש"י במ"א "להודיע חיבתן שנמשלו לכוכבים שמוציאן ומכניסן במספר וכו'", והרי ישראל נמשלו לכוכבים מצד מעלתן וכו'. ואע"פ שכל ענין המנין הוא לכאו' רק גילוי הדבר, כי הדבר הנמנה קיים במציאותו עוד לפני המנין, ועד"ז בנוגע מנין בנ"י - הרי המני...

התוכן בגמ' ברכות איתא שמ"ש "הרחב פיך ואמלאהו" (תהלים פא) " בדברי תורה כתיב", אבל בקשת צרכיו לא צ"ל באופן "הרחב". אבל בירושלמי איתא "אם סדרת תפלה , לא תהא מיצר תפלה אלא הרחב פיך ואמלאהו" ( הרחב פיך לשאול כל צרכך בביאור יפה). וי"ל שבבבלי מדובר אודות רוב בני אדם שאין להם פנאי בימי החול " לסדר תפלתם ", ולכן הענין ד"הרחב פיך" אצלם הוא "בדברי תורה". ואדרבה – "בעלי עסק" צריכים השתדלות יתירה להוסיף בלימוד...

התוכן ידוע מאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר שהולכים אנו לקראת משיח צדקנו . וכיון שכן, צריכים להתכונן לכך באופן המתאים . ובהקדם סדר ההכנה ב"פאַראַד" (מצעד, מסדר) צבאי, שלכל לראש מקבצים המפקדים את כל החיילים הבריאים לדרגותיהם, וכולם עומדים מוכנים במדים מצוחצחים וכו', ואז מגיע ראש הצבא כשלאחריו מצטרפים החיילים הפצועים שמהם לא דורשים את כל הדקדוקים וכו', אבל גם הם עומדים באותה תנועה דקבלת-עול שדורש ראש הצבא מאנשי...

התוכן 1. כשמגיע (אפי') יום הולדתו הראשון של ילד, על ההורים להוסיף בצדקה וללמוד ענין בתורה לזכותו, והעיקר – להתבונן בגודל הזכות שה' סומך עליהם והפקיד בידם נשמה בגוף וכו', וזה יעורר אותם להשתדל עוד יותר לגדל אותו כיהודי. והרי נפש התינוק מושפע מכל המתרחש מסביבו, ובודאי מהנהגת הוריו. וכמו שאמרה קמחית שזכתה ששבעה בני' היו כהנים גדולים כי "מימי לא ראו קורות ביתי קלעי שערי"! שמזה הוראה כמה זה נוגע ! 2. א...