The Daily Sicha - השיחה היומית

התוכן [המשך] עד"ז כשמדובר ע"ד עיר גדולה וכיו"ב שהתברך בריבוי חכמה (בחכמות חיצוניות) שאפשר לנצל זאת לצד הטוב או לצד השני. ועל כך באה ההוראה מסיפור הנ"ל שלמרות שכולם נמצאים בה"מאסר" דעוה"ז הגשמי ו"יצר לב האדם רע מנעריו" – אין זה מקרה אבוד! אכן נמצא במאסר "עגל" שנאנח ע"ז שאינו יכול לבעוט ולדחוף את הזולת... אבל נמצא שם גם בעל-שכל שמנצל את הזמן לחזור בע"פ ענינים שבורא עולם ציווה אותו ללמוד, גם כאשר אין...

התוכן [המשך] אלו הן תוצאות משינוי הבולט בין אופן החינוך עתה לאופן החינוך בעבר: בעבר היו הרוב מאמינים בבורא עולם ומנהיגו וש"יש בעה"ב לבירה זו", ובפרט במדינה זו שנתייסדה ע"י אנשים שרצו להתנהג עפ"י אמונה זו עד שבשביל זה עזבו את מקומם הקודם וכו', וברוח אמונה זו גדלו ונתחנכו ילדיהם, ולא היו צריכים את הבי"ס כדי להחדיר בילדים אמונה זו. אבל מדור לדור נתמעט הדגש בהחדרת האמונה בבורא העולם, עד שבשנים האחרונו...

התוכן הוראות מסיפור האמור [מאסר הראשון של אדמו"ר הריי"צ] גם למבוגרים יותר: האדם מורכב מגוף שמצדו נמשך לגשמיות , ומנפש שמצדו נמשך לרוחניות . ומכיון שמציאות הגוף הוא בתוקף יותר הרי שהנפש נמצאת בגוף ב"מאסר", והגוף נמצא בתוך "מאסר" העולם שכשמביטים עליו רואים רק גשמיות וחומריות , ומזמן מזמן נעשה "מאסר" זה חשוך יותר, כמו שרואים במוחש כשיוצאים לרה"ר ורואים מה קורה שם, הן בנוגע למלכיות שמתגרות זב"ז והן בי...

התוכן 1) "דור השביעי" [ "דער רבי, וואָס ער איז דאָך געווען מבית דוד, וואָס ביי אים איז דאָך מקויים געוואָרן אָט די אַלע ענינים פון "חליינו הוא נשא .. והוא מחולל מפשעינו", .. איז במהרה בימינו בעגלא דידן ולמטה מעשרה טפחים זאָלן מיר אַלע זוכה זיין זיך זען מיטן רבי'ן און ער זאָל אונז אַרויסנעמן פון גלות .. און זאָל בריינגען אונז צו דער גאולה שלימה במהרה בימינו ".] 2) "תביעה" של הרביים היא נתינת-כח, וג...

התוכן 1) שתלמידי הישיבה של הרבי ינגנו ניגון שמח שיהא ניכר ש"זרעו בחיים ", וזו תהי' ראי' נוספת ש" הוא בחיים". 2) ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך ": ע"י ש" זרעו בחיים ", בחיות ובתלהבות, פועלים ש"אף הוא בחיים", ועי"ז מתבטלים גם ההעלמות הסתרים שבאים מ"עמי הארץ" וכו'. 3) כאשר " זרעו בחיים", שהולכים בדרכיו וממלאים הוראותיו, פועלים ש"אף הוא החיים ", שענין הנשיאות נמשכת למטה בחיים כפשוטו וכו'. 4) החידוש...

התוכן ידועים דברי אדמו"ר מוהריי"צ בג' תמוז: "לא מרצוננו גלינו מא"י ולא בכחותינו אנו נשוב לא"י . . רק גופותינו נמסרו בגלות . . ואילו נשמותינו לא נמסרו לגלות וכו'". היות שליהודי ניתן הכח שהנשמה תהי' העיקר והגוף טפל אליו, נמצא, שכללות ענין ה"גלות" הוא רק בתורת טפל וכדי לעשות מ"גלות" – "ג א ולה", ע"י שמכניסים בה ה"אל"ף" – " אלופו של עולם ". וסיים: "אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו". " משיחי " קאי גם על...

התוכן ביום ג' תמוז היתה התחלת הגאולה דאדמו"ר מוהריי"צ ממאסר. והרי ירידת הנשמה בגוף ובעולם (מלשון העלם) שלא רואים בו את הענין שה' מהוה ומחי' את העולם בכל רגע – הו"ע של " גלות ", ובפרט בזמן הגלות ש"אותותינו לא ראינו". ונמצא שמאסרו הי' "גלות בתוך גלות בתוך גלות". ושבירת הגלות דהמאסר, והתחלת הגאולה שלו – שבאה באופן ד"קימעא קימעא" עד ליציאה מהגלות דמדינה ההיא והעבודה דהפצת המעיינות חוצה שלו באופן דאין...

התוכן 1) כדי להגיע ל" פניך הוי' " ה"ז דוקא ע"י פנימיות הנפש, "פני", ולהגיע לזה אין דרך אחרת אלא ע"י " בקשו " ב"מקום שנאבדה", מקום החושך . כהמשל מבן המלך שמגיע לשלימותו דוקא עי"ז שהמלך שולח אותו למקום רחוק ש" אין יודעים גדולת המלך ". ובעבודה: התכלית אינה מאמרי השכלה אלא מאמרי עבודה . התכלית אינה הישיבה בישיבת תו"ת אלא מילוי השליחות של הפצת המעיינות חוצה – דוקא עי"ז מתגלה בחי' יחידה שבנפש, משיח הפרט...

התוכן כשמדובר ע"ד מבה"ח תמוז , מתעורר מיד ענין הכללי שאירע בדורנו בחודש זה‏ – ‏ חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז , שאז ראו שכל העגמ"נ של המאסר וכו' היתה גזירה מן השמים כדי שעי"ז יתוסף בהפצת היהדות באופן של " יתרון האור מן החושך", כי הרי אותם אנשים שהביאו למאסר הוכרחו לשחררו אע"פ שידעו התוצאות שיהיו עי"ז בחיזוק הפצת היהדות במדינה ההיא שמעכשיו לא יתפעלו מהקשיים והנסיונות וכו'. וההוראה: אם באותו מעמד ומצב של ק...

התוכן [המשך] ויה"ר שלא יפרשו ענין זה – שבכל אסיפה יקיימו מ"ש במשנה שאם "שנים שיושבין" צ"ל " עוסקין בתורה " – כ"הידור" ו"חומרא" של ליובאַוויטש... ה"ז מפורש בפרקי אבות שנדפס גם בסידורים ! הקושי היחיד שעליו צריכים להתגבר הוא מה שמפורש בסעיף הא' של חלק הא' בשו"ע (שגם סדר ההלכות נקבע ע"י הפוסקים) – הקושי שעליו צריך להתגבר כדי לקיים כל דין בשו"ע – " אל יבוש מן המלעיגים "! שילעגו על מי שיעורר ע"ז שפתאום,...

התוכן ישנה משנה מפורשת בפרקי-אבות (שנדפס בסידור השווה לכל נפש) [פרק שלישי משנה ו'‏] ש" שנים שיושבין" צ"ל " עוסקין בתורה "! ועפ"ז נשאלת השאלה: היתכן שבעת ה"אסיפות" שמזמן לזמן בין רבנים, שוחטים מלמדים וכיו"ב לא מקיימים פס"ד זה לפתוח באמירת דבר תורה בפרשת השבוע, קצש"ע, סידור וכיו"ב, או עכ"פ בהמשך האסיפה?! כמו שהסבירו לי הטעם שב"פרטי-כל" של האסיפות (ששולחים לי) לא נכתב ע"ד דבר תורה ‏ – ‏כי כותב ה"פרטי...

התוכן [המשך] כאשר ייצא ממכן הקריאה, באופן צנוע ומתאים, שיש לדעת שה' מנהיג את העולם בכל הפרטים, ויש ללכת בדרך של " נר מצוה ותורה אור " ולהשאיר את כל ה"חשבונות" לה' – בסוף יתקבל הדבר גם בשאר החוגים (אף אם בתחילה יהיו להם טענות וכו'). ויה"ר שכ"א ממכן תתבונן בזה, ובודאי תגיעו אתן וכל אשה בישראל לאותה החלטה, ואז תוכלו לדבר גם עם אחרות "בדברים היוצאים מן הלב " ובדאי הדברים "יכנסו אל הלב". וכמו שבגלות מצ...

התוכן [המשך] צריך לדעת שהדבר שנק' " תכנון המשפחה " אינו אלא דבר המזיק ! רואים בפועל שזה מזיק לשלום בית ומביא בעיות לעצבים ורצים לרופאים וכו'. כ"ז בא כתוצאה מזה שמתערבים בתהליך שהקב"ה קבע . מצוה הכי גדולה היא שיהודי ינהל את חייו לפי הוראות התורה, שזהו כלי לברכות ה' במילואן: ב" בני " – שמתברכים בילדים יהודים בריאים ושמחים. ב" חיי " – זה מביא לחיים נורמלים וטובים , ואדרבה – דבר ידוע שאין דבר שמקשה יו...

התוכן ברכה הראשונה שבירך הקב"ה, שזה מורה שהיא העיקרית , היא [כמ"ש בראשון דפ' בראשית] " פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה ", שכדי להיות " וכבשוה " – "לכבוש" את ענינים בלתי-רצויים של העולם, צ"ל " פרו ורבו ומלאו את הארץ" כפשוטו – להתברך בבנים ובנות שיתחנכו ע"י הוריהם באופן "אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו לעשות צדקה ומשפט". ומזה שהברכה וה"תודה" לאשה [סוטה] שנמצאה טהורה היא – עוד ילדים , מוכח שה"תירוץ" שצ...

התוכן בסיום הל' ספר תורה ( שיעור רמב"ם היומי ) כותב הרמב"ם: "וכל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות", ותמוה ביותר, היתכן שלאחרי אריכות הביאור אודות כבודה וגדלותה של תורה יסיים שיש לכבד את התורה כדי שעי"ז יתכבד האדם ?! והביאור: זה לא סיבה לכבד את התורה, אלא כיון שבנ"י הם "המעט מכל העמים" ונמצאים בגלות, ויתכן שכשהאדם יקפיד על ענינים הקשורים עם כבוד התורה, עלול הדבר לפגוע בענינים הקשורים עם חיי הגוף...

התוכן ישנה תורת הבעש"ט עה"פ [ בשיעור תהלים היומי ] "שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט": כשה' עומד "לנגד" האדם, הנה ימינו הוא מול שמאל האדם, ומבקשים את סיוע ה' עם שמאל האדם. "כי מימיני בל אמוט" – עם ה"ימין" דואג האדם בעצמו. והביאור: הנפה"א שורה בחלל הימני שבלב ונפה"ב בחלל השמאלי, והרי הנפה"א שבימין רוצה טוב בטבעו , ואת סיוע ה' צריכים עבור הנפה"ב שבשמאל . והוסיף אדנ"ע ע"ז, שכ"ז הוא בנוגע לצדיקים...

התוכן ב"רשימת המאסר" מספר כ"ק מו"ח אדמו"ר, שבישבו בליל המאסר בא' החדרים שהובילו אותו והתחילו לעלות לו מחשבות של היפך רוממות-רוח, הדף אותם מיד, והחליט, שעליו לעמוד בתקיפות וכו'. באותו רגע חשב שההשגחה העליונה הובילה אותו למקום הזה כדי שיאמר שם פסוקי תורה, והמקום הזה חיכה לזה במשך זמן ארוך וכו'. ונזכר אז שפעם בקטנותו בא' הנסיעות עם הוריו, עצרו בדרך ואביו נעמד במקום מסויים בין ב' סלעים להתפלל מנחה, כה...

התוכן הקשר בין המאסר של כ"ק מו"ח אדמו"ר עם "מבצע תורה": המאסר התחיל בט"ו סיון , ה"קיימא סיהרא באשלמותא" של החודש של מ"ת. והנה בזמן מתן תורה הנה הנגלה דתורה הי' בהעלם (שמעו רק את עשרת הדברות, ואת כל התרי"ג הי' כלול בזה בהעלם ), ומה שהי' בגלוי הי' ה"וירד ה' על הר סיני" וכל ישראל ראו את ה"מרכבה העליונה" – פנימיות התורה. והנה את ההגהות על המאמר ד"ה וידבר אלקים וגו' שאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר ביום א' דחה"ש א...

התוכן גם ביום שלמחרת סיום ימי התשלומין, שייך וצריך להיות " מעלין בקודש ". וזה מובן אפי' לפשוט שבפשוטים: בימים שלפנ"ז, להיותם ימי סגולה, הרי, מצד הסיוע דמעלת היום נקל יותר לעסוק בכל עניני מ"ת, כמו שבר"ח סיון שאז הי' הסיוע מהענין ד"ויחן גו' נגד ההר" – הר סיני, ועד"ז בימים שלאח"ז, ובמילא, יתכן שהסיבה שהוא לומד אז תורה בהתמדה ושקידה ה"ז מצד מעלת היום , משא"כ לאחרי שנסתיים הסיוע מצד מעלת היום, ואעפ"כ ה...

התוכן הוראה ממ"ש בקאַפיטל הראשון של שיעור תהלים היומי – "פדה בשלום נפשי וגו'". יהודי אינו צריך להתפעל כלל מעניני העולם, כי מיד שיחליט בנפשו שאינו מוגבל במדידות דעולם, יראה איך שהקב"ה פדאו כבר מכל עניני מדידות והגבלות, ובאופן של " שלום ". הוראה משיעור תניא היומי – פרק ג' משעהיוה"א. תוכן השיעור הוא ש"כל נברא ויש הוא באמת נחשב לאין ואפס ממש לגבי כח הפועל .. המהווה אותו תמיד ומוציאו מאין ליש". וממשיך...

התוכן הוראה לכאו"א ממשנה [אבות א, ט] "שמעון בן שטח אומר הוי מרבה לחקור את העדים וכו' ": האדם הוא ה"פוסק אחרון" איך יבחור להתנהג במחשבה דבור ומעשה בפועל . ובשביל זה יש לו כמה סוגי "עדות". יש את מ"ש בגמ' ש"קורות ביתו של אדם מעידים בו" – סוג הספרים/התמונות שנמצאים ליד/על הקיר; אם יש לו מזוזה כשירה ועל כמה דלתות ומתי פעם האחרון שכשרות המזוזה נבדקה... וכיו"ב – כ"ז מעידים מי הוא... ויש את העדים של ראי'...

התוכן כדי לבטא את ההפלאה של מתן תורה מביא הגמ' את מה ש"אמר רב יוסף אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא". וצ"ל: 1) מה נוגע לכאן שבעל המאמר הוא רב יוסף ? 2) מהו הדיוק בזה שאמר "כמה יוסף איכא בשוקא" ולא "כמה בני נשא וכו'"?! והביאור: כתיב "אדם לעמל יולד". וזה הי' גם לפני מ"ת שהרי "ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה ", וזהו גם מ"ש במדרש שאברהם התיישב בארץ כנען מפני שראה שם אנשים עובדים – חורשים וזור...

התוכן עפ"י מאחז"ל "לכו"ע בשבת ניתנה תורה" מובן ש" תורה " ו" שבת " ענינם אחד. והביאור: כמו בנוגע לתורה , הנה אע"פ שזמן מ"ת הוא " אחת בשנה " ומ"מ ה"תורה היא חיינו " שלא שייך בזה הפסק, ועד"ז הוא בנוגע לשבת , שאע"פ שענינה מודגשת ביום א' בשבוע, ומ"מ צ"ל "זכור את יום השבת לקדשו" כל הזמן . כל רגע של כל יום צ"ל " שבת'דיק ". וכמו בנוגע ל"המבדיל בין שבת לחול " עד"ז הוא בנוגע ל"המבדיל בין ישראל לעמים ": כל י...

התוכן א) כמו שבשעת מ"ת בפעם הראשונה אמרו בנ"י " בנינו עורבים אותנו " והקב"ה קיבל את זה ונתן לבנ"י את התורה, הנה על ילדי ישראל לדעת שעד"ז הוא בכל שנה ושנה בחג השבועות זמן מתן תורתנו – בזכותם נותן הקב"ה את התורה לבנ"י, ובמילא מובן גודל הזכות והאחריות שיש לכאו"א מהם. והשמחה והתענוג שיש להם מזה שיודעים א"ז, נותנים בהם את הכח לא להתפעל מזה ש"אתם המעט מכל העמים" וכו'. ב) היות שהנכם ה"ערבים", עליכם, "די...

התוכן התואר שהכתיר הקב"ה את כל אחד מבנ"י בשעת מ"ת [ביום ב' סיון ] הוא "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". ומובן שתואר זה מדוייק , זאת אומרת: כמו "כהן" כפשוטו ה"ה כהן תמיד בכל עת ובכל רגע, עד"ז יהודי הוא " כהן " לא רק בשעה שהוא עובד את ה' בתורה ותפלה וכו', אלא הוא " כהן ", שענינו לשרת את ה', כל היום , גם באכילתו ושינתו וכד'. כי באמת גם אכילתו ושינתו של יהודי הוא בבחינת עבודת ה' , והיינו, כשמרגיש...