The Daily Sicha
The Daily Sicha - השיחה היומית
"The Daily Sicha" is a daily discourse of the Lubavitcher Rebbe. The Sichos for Sicha Yomis are chosen from throughout the thousands of hours of the Rebbe's talks, based on their appropriateness toward each day.https://thedailysicha.com/
Be sure to visit the podcast's website and support the creator: thedailysicha.com
Author
The Daily Sicha
Category
Podcast website
Latest episode
Nov 20, 2026
Where to listen?
Podcasts in the app Replaio Radio Coming soonPodcasts are coming to the app soon. Install now and be the first to see a whole new take on podcasts
Episodes
יום א' פ' בא, כ"ט טבת 22.01.2023 7:52
התוכן כאשר הקליפה היא בתקפה , יש צורך בכח מיוחד מה' כדי לנצחה. וזהו גם הטעם שכאשר קליפת מצרים היתה בתקפה שלכן התיירא משה רבינו לילך אל פרעה, הוצרך לציווי מיוחד " בא אל פרעה ". והנה, אע"פ שכאשר המנגד הוא יהודי – קשה ביותר לבטלו, אבל אם מדובר בהתנגדות ל" אתפשטותא דמשה " – אין מניעה וגם אז יכול להיות "הדוך רשעים תחתם". [והענין ד"ענוש לצדיק לא טוב" לא מדובר כאשר הצדיק נמצא בעולם האמת וכו']. וזה יפעל ש...
יום ה' פ' וארא, כ"ו טבת, אור לעש"ק מבה"ח שבט 19.01.2023 10:08
התוכן הטעם (בפנימיות הענינים) שהענין ד" והפליתי ביום ההוא את גשן אשר עמי עמד עלי' לבלתי היות שם ערב" [כמ"ש בחמישי דפ' וארא] נאמר דוקא במכת ערוב (אף שלדעת הפוסקים, גם ג' מכות הראשונות לא היו בבנ"י - "והפליתי"), כי דוקא מתי שרואים שיש ענין ה"ערוב" בין החיות, שאוה"ע (שאינם בעלי בחירה) מתערבים בינם לבין עצמם, ישנו צורך מיוחד להזהיר את בני ישראל שלא ילמדו מהם ולבטל את המחיצה שבין בנ"י לאוה"ע ולהתערב עמ...
יום ד' פ' וארא, כ"ה טבת 18.01.2023 11:04
התוכן עמ"ש בזהר פ' וארא "כל מאן דאתגזר ירית ארעא כו' וכל מאן דאתגזר אקרי צדיק דכתיב ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ", מבאר אאמו"ר בהערותיו הקשר בין ענין המילה לירושת הארץ דוקא, כי "ירושה אין לה הפסק, כי הרי זהו ע"י מילה , ומילה מאחר שנימול אין לה הפסק .. לכן כמו"כ מה שנוטל הארץ הוא בירושה שאין לה הפסק ". וכאן רואים ענין נפלא : דלכאו' איך שייך לומר "ועמך כולם צדיקים" שלכן יורשים כולם את הארץ, והרי...
יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת – יום ההילולא דכ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע 17.01.2023 10:32
התוכן פעם, בכ"ד טבת , אמר אדמו"ר (מהרש"ב) נ"ע מאמר עה"פ "היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך" וביאר ש"חברים" קאי על מלאכים, והם זוכים להקשיב לקולם של תפלות ישראל כיון שהם "מגפפים ומנשקין" (מזככים) את התפלות שיוכלו לעלות למעלה. וסיים, שמסיפור (דלקמן) יובן שהמלאכים לא זכו להקשיב לקולו של אדה"ז כי " לא הי' צריך סיוע כלל ". והסיפור הוא שפעם חלם אדהאמ"צ שהוא ראה "נהר מים גדולה ומעבר לעבר מונח דף עץ .. ועב...
יום ב' פ' וארא, כ"ג טבת, ערב כ"ד טבת 16.01.2023 8:50
התוכן 1) ענינו הכללי של חודש טבת - היותו ירח שבו "הגוף נהנה מן הגוף" - מודגש במיוחד בקשר לגופם של צדיקים , ומעלת יום כ"ד בחודש עפמ"ש בלקו"ת עה"פ "ושמתי כדכד שמשותיך". 2) גלותנו זו קשה יותר מגלות מצרים, שהרי כבר "כלו כל הקצין", כפי שנשיא דורנו הסביר באריכות והוציא לאור "קול קורא" בענין זה ב" הקריאה והקדושה " [כל ענין שבו היתה קריאה לכל יהודי, עד שעשה אותו ל" קדושה " חי'], ומ"מ עדיין נמצאים בגלות. 3...
יום א' פ' וארא, כ"ב טבת 15.01.2023 10:44
התוכן בפ' וארא מסופר שעוד בהיות בנ"י בארץ מצרים הי' " וארא " – ע"י האותות ומופתים ראו אפי' חרטומי ויושבי מצרים בגלוי בעיני בשר ש" אלקי העברים שלחני אליך ". וההוראה: עבודת היהודי ב" מיצרים וגבולים " של גלות וכו' היא להפוך א"ז לקדושה ולגלות שם אלקות, ואין זה קשה כ"כ כי זה כבר הי' לעולמים במצרים – " וארא " – גם בלשון עבר , וזה מעודד ונותן כח לא רק לא להתפעל מהמיצרים וגבולים של גלות אלא להשתמש ב...
יום ה' פ' שמות, י"ט טבת 12.01.2023 6:16
התוכן במענה על טענת משה, אשר בנ"י, בהיותם תחת שיעבוד מצרים "לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי" [כמ"ש בחמישי דפ' שמות], נאמר לו שבנ"י " מאמינים בני מאמינים ". והנה, אם כאשר מדובר אודות בנ"י לפני מ"ת , ואשר היו במשך ריבוי שנים תחת שיעבוד מצרים, נאמר למשה שדבר ברור שבנ"י יאמינו לו כשיבשר להם אודות גאולתם ממצרים בקרוב, עאכו"כ שכן הוא בדורנו זה, לאחרי מ"ת, ולאחרי התגלות תורת החסידות והפצת המעיינות חוצה במימ...
יום ד' פ' שמות, י"ח טבת 11.01.2023 9:25
התוכן אמחז"ל עה"פ [ברביעי דפ' שמות] "ומשה הי' רועה", שההוכחה ש"משה" מתאים להיות "רועה ישראל" היתה מאופן הנהגתו ברעיית " צאן יתרו ", שהוליך את כ"א מהצאן למקום מרעה המתאים לו. והביאור: כשרואים שלמשה יש "סבלנות" כזאת גם עבור נכסיו הגשמיים של יתרו שעבד את כל ע"ז שבעולם , זוהי ההוכחה שיוכל לסבול "טרחכם ומשאכם" של כל או"א מבנ"י , גם אלו שיעברו על רצונו ית' ר"ל, ולא רק בנוגע לרוחניות שלהם אלא גם בנוגע ל...
יום ג' פ' שמות, י"ז טבת 10.01.2023 10:13
התוכן [המשך] וההוראה : ישנם המדמים שלא כדאי להשקיע כחותיהם בתיקון ענינים פרטיים, אלא "לחולל מהפכה" – עליהם לדעת שהתכלית היא עבודה פרטית בענינים פרטים . וזה נוגע במיוחד לרבנים אלו החושבים שתפקידם אך ורק לברר חקירות כלליות המקיפות כל דת משה וישראל, אבל ההתעסקות בדברים "פשוטים" כמו הל' שבת, כשרות, ברכות וכיו"ב – זה שייך לשמש... עליהם לדעת שיש צורך בעבודה בענינים פרטיים – לבאר להעם את הלכות הצריכות בכ...
יום ב' פ' שמות, ט"ז טבת 09.01.2023 9:48
התוכן ב"מטה האלקים" של משה היו חקוקים לא רק שמות ג' האבות אלא גם של הי"ב שבטים ( בפרטיות ). ולא רק שמות ד' אמהות אלא גם שמות בלהה וזלפה ( בפרטיות ). ויובן בהקדם הטעם שבקי"ס נבקע הים לי"ב גזרים שונים לי"ב השבטים, כי ענין קי"ס הוא הפעולה בעולמות התחתונים שנפעלת ע"י עבודה פרטית דוקא, ולכן נבקע הים לי"ב גזרים עבור י"ב השבטים כדי שתהי' העבודה דכל שבט כפי אופן עבודתו. ועד"ז בנוגע למטה האלקים. ובאותיות פ...
יום א' פ' שמות, ט"ו טבת 08.01.2023 9:18
התוכן בזמן הגזירה במצרים ד" כל הבן ילוד היאורה תשליכוהו " [כמ"ש בשני דפ' שמות], היו שיטות בבנ"י שיש להכנע או "פירש מאשתו", ודוקא הנשים הצדקניות שבאותו הדור לא התפעלו מהגזירה והעמידו "זרע ברך ה'" ש"הכירוהו תחלה", ולכן בזכותן נגאלו אבותינו ממצרים! וההוראה : היום, כשיש נסיון העשירות – להשקע ב"יאור" – מקור הפרנסה, אסור "להכנע" ולומר "אמריקה איז אנדערש" ו"אחרי רבים להטות", וגם לא להסתגר בתוך הד' אמות ו...
יום ה' פ' ויחי, י"ב טבת 05.01.2023 12:40
התוכן [ המשך ] ההוכחה ש" לא מת " כלל, אפי' לא באופן ש"קטלא פלגא ", מכיון שהגשמי אינו תופס מקום כלל אפי' לא כדבר טפל , ולכן " הוא בחיים " – הוא מ" זרעו בחיים ", שפירושו, שזה ש"זרעו" הם "בחיים" בתומ"צ ה"ז בגלל שהם " זרעו " – הוא החי' אותם (בכח הקב"ה, מכיון שהוא בטל במציאות). והרי רק מי שהגשמי אצלו אינו תופס מקום כלל (אפי' לא בדרך טפל), והגשמי הוא רק " כלי " שע"י מקיימת הנשמה את שליחותה בעוה"ז, יכול...
יום ד' פ' ויחי, י"א טבת 04.01.2023 10:54
התוכן על קביעת הגמ' ש" יעקב אבינו לא מת " [כמ"ש רש"י בשישי דפ' ויחי] שואלת הגמ' "וכי בכדי חנטו חנטייא וכו'", והגמ' (לא חוזרת בה מקביעה זו, אלא) מתרצת (עם לימוד מפסוק) ש" מה זרעו בחיים אף הוא בחיים ". ולא כאלו שרוצים לפרש ש כאילו "הוא בחיים", אלא " הוא בחיים" בדיוק כמו " זרעו בחיים"! ויובן זה עפמשנ"ת באגה"ק, שעיקר חיי הצדיק, גם בעלמא דין , אינם חיים בשריים אלא חיים רוחניים – אהבה, ויראה ואמונה. ואף...
יום ג' פ' ויחי, עשרה בטבת – יהפך לשמחה 03.01.2023 9:44
התוכן דובר כמה פעמים שב"דברי כבושין " ישנו פירוש נוסף ע"ד מה שכתוב " יכבוש עוונתנו ותשליך במצולות ים כל חטאותם" - דברים המעוררים לתשובה שעי"ז ייכבשו כל העוונות במצולות ים. ובפרט בזמננו, לאחרי הכרזת נשיא דורנו ש" הכל מוכן לסעודה " - סעודת לויתן שור הבר ויין המשומר (שדוקא ביין צריכים שמירה יתירה מענינים בלתי-רצויים); מעלת יום זה - עשרה בטבת, שהוא יום העשירי בחודש העשירי , ובשנה שבה כבר " כלו כל הקצי...
יום ב' פ' ויחי, ט' טבת 02.01.2023 8:57
התוכן בשיעור רמב"ם היומי מצינו דבר והיפוכו: תחילה כותב ש" מותר לאכול חולין טמאים ומשקין הטמאים", ובמילא חל ע"ז מאחז"ל " דייך מה שאסרה לך תורה", ולאח"ז מבאר מעלת הפרישות , כולל פרישות מאכילת חולין טמאים , שזו מביאה "לידי טהרת הגוף ממעשים רעים .. לידי קדושת הנפש מדעות הרעות וכו'"! והביאור: אף אם גם בהתחלת העבודה ה"ה בבחי' " חיל ", עבודה עפ"י תורה - " דייך במה שאסרה לך תורה", מ"מ צ"ל ההליכה והעלי' "...
יום א' פ' ויחי, ח' טבת 01.01.2023 12:36
התוכן ענינה של תורה הוא – לא כמו שביקשו המלאכים "תנה הודך על השמים ", אלא לפעול ביהודי שנמצא למטה בעוה"ז , שלא זו בלבד שלא יכנע לדרישות העולם, אלא שיפעל שיקויים בו "ושכנתי בתוכם". וא"כ יש לדעת שהשיטה לפי' כדי להיות כלי לקבלת התורה צריך להיבדל מהעולם – היא היפך התורה , וא"כ – היפך האמת , וגם היפך הטוב – כי טוב וקדושה ואמת קשורים זב"ז, וכמ"ש " חסד לאומים – חטאת !". וכמו שראו אצל אותם אוה"ע ששיטתם הי...
יום ה' פ' ויגש, יום הבהיר ה' טבת – דידן נצח 29.12.2022 6:23
התוכן יום זה קשור עם ענין הספרים , ובמילא ה"ז זמן מתאים להזכיר אודות גודל ענין הספרים. שבקניית ספרי קודש, בנגלה או בפנימיות התורה, ישנם ב' דעות, אם מקיימים בזה מ"ע דאורייתא או דרבנן (ש" חביבין (או " חמורין ") עלי דברי סופרים'"); נהוג שגם לקטנים יהיו ספרי קודש שלהם; כרגיל, הסיום הוא בחלוקת שטר לצדקה, ועכשיו נוסיף עוד שטר א' כהשתתפות בקניית ספרים חדשים, בנגלה או בחסידות, או בתיקון ספרים ישנים, או לת...
יום ד' פ' ויגש, ד' טבת 28.12.2022 10:52
התוכן כללות ענין התפילה צריך להיות באופן ד" דע לפני מי אתה עומד " – לחשוב אודות הקב"ה , ועאכו"כ בביהכנ"ס ובשעת תפלה בצבור . ולכן תמוה ה"סדר" שנעשה כאן, שבמשך כל זמן התפילה עומדים ומתבוננים על תנועותיו של "בשר-ודם", ועושים מזה "שפיץ"-חסידות"... ו"עבודת התפילה" וכו'. לא מדברים כאן על הצורך להתפלל מתוך סידור , אלא על דין פשוט בשו"ע: "דע לפני מי אתה עומד"! וכן מפורש בשו"ע שאין לתלות ביהכנ"ס ציורים וכי...
יום ג' פ' ויגש, ג' טבת 27.12.2022 10:18
התוכן בשלישי דפ' ויגש נאמר "ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה כי אם האלקים", שיוסף הכריז שירידתו למצרים היא שליחותו של האלקים , ולא כדי להשאר, ח"ו, במעמד ומצב בלתי-רצוי אלא אדרבה – "וישימני לאב לפרעה .. ולמושל בכל ארץ מצרים וגו'". ואף שהיא ע"י " האלקים " – שמעלים ומסתיר על שם הוי', אבל הכוונה הפנימית היא אותה כוונה שבשליחות ע"י שם הוי' . וההוראה : גם כאשר יהודי יוצא ממעמד ומצב בלתי-רצוי עליו להכריז שזוהי...
יום ב' פ' ויגש, ב' טבת – זאת חנוכה 26.12.2022 9:03
התוכן ההוראה מכללות ימי החנוכה היא – קיום המצוות באופן של "מהדרין מן המהדרין", שבכל יום צריך להוסיף, "מעלין בקודש", באור ד"נר מצוה ותורה אור". ולא די במה שהוסיף ביום השני, אלא עליו להוסיף ולהעלות בקודש בכל יום ויום ! ו"אבן הבוחן" האמיתי לבדוק באם קלט האדם את עניני חנוכה בפנימיותו הוא ביום שלאחרי חנוכה , שאז אין ציווי על זה מצד הקב"ה ובכל זאת ה"ה ממשיך ומקיים את ההוראות של חנוכה על דעת עצמו וממשיך...
יום א' פ' ויגש, יום ז' דחנוכה, ר"ח טבת 25.12.2022 11:09
התוכן לאחרונה הועלת הצעה – והלואי שתתקבל – להוסיף בשמחה בימי החנוכה ע"י עריכת התוועדויות של שמחה וכו'. אע"פ שלהלכה נפסקה לא כדעת הרמב"ם שימי החנוכה הם גם "ימי שמחה", כ"א "להלל ולהודות ולא למשתה ולשמחה ", וידוע עד כמה נזהרו גדולי ישראל בדורות האחרונים שלא לקבוע מנהגים חדשים גם כאשר אין חשש מצד "לא תוסיפו" וכו' – הרי בנדו"ד אי"ז מנהג חדש כי מקורו בפס"ד הרמב"ם . ונוסף לזה מדגישים שאי"ז בתור קביעות מנ...
יום ה' פ' מקץ, כ"ח כסלו – יום ד' דחנוכה 22.12.2022 11:29
התוכן 1) כאשר תבואו הערב הביתה, כדאי שתבקשו מהוריכם להוסיף ולספר לכם "וואָס די ליכט'לאַך דערציילן" – סיפורים מדברי ימי ישראל שתוכנם שאע"פ ש"אתם המעט מכל עמים" בכ"ז "אתה בחרתנו מכל העמים", ושבכל יום ויום צ"ל הוספה ב"נר מצוה ותורה אור" וכו'. ועי"ז שכל ילד מתנהג באופן שמוסיף ומאיר את ביתו וכו', זוכים לברכות ה' עד לברכה העיקרית – גאולה האמיתית והשלימה. 2) הכוונה בנתינת דמי חנוכה (בפרט) בנר ה' דחנוכה,...
יום ד' פ' מקץ, כ"ז כסלו – יום ג' דחנוכה 21.12.2022 11:26
התוכן איתא בסיום מס' סוכה שמשמרת בילגה נקנסה ש"לעולם חולקת בדרום וטבעתה קבועה וחלונה סתומה". והטעם (א'): "מעשה במרים בת בילגה שהמירה דתה והלכה ונשאת לסרדיוט א' ממלכי יוונים, כשנכנסו יוונים להיכל ( בימי מתתיהו בן יוחנן . רש"י) היתה מבעטת בסנדלה על גבי המזבח ואמרה: לוקוס לוקוס (זאב) עד מתי אתה מכלה ממונן של ישרל ואי אתה עומד עליהם בשעת הדחק?! וכששמעו חכמים בדבר קבעו את טבעתה וסתמו את חלונה". ובגלל מ...
יום ג' פ' מקץ, כ"ו כסלו – יום ב' דחנוכה 20.12.2022 10:55
התוכן האבות היו רועה צאן , כי רועה צאן נמצא בשדה בהתבודדות ומנותק מהרעש של העיר וכו', והוראה מעבודה זו היא שכ"א צריך להקציב לעצמו זמן שבו יהי' בהתבודדות שיוכל לעבוד את ה' בלי בלבולים וכו', אבל חידושו של יוסף הי' שגם בהיותו במצרים ובאופן ש"בלעדו לא ירים איש - שבכל העולם כולו - את ידו ואת רגלו", הנה בשעת מעשה הי' דבוק עם ה' כמו האבות ש" הן הן המרכבה "! וההוראה מהנהגה זו : לכל יהודי יש את הנתינת-כח מ...
יום ב' פ' מקץ, כ"ה כסלו – יום א' דחנוכה 19.12.2022 10:48
התוכן הוראה מימי חנוכה : בתקופה שלפני נס חנוכה היו " מתיוונים " בין בנ"י, שהתחילו בזה בטענה שבזמן כזה שהיונים שולטים בכל וכו', מספיק שהענין של " ונפלינו אני ועמך מכל העם וגו'" יהי' בתוך ביהמ"ק וביהכנ"ס , אבל בחוץ צריך להתנהג כמו " יונים " ולא להרגיזם בהכרזת "אתה בחרתנו מכל העמים". ומזה נשתלשל אח"כ שהתביישו ביהדותם כ"כ עד ש" משכו ערלתם " (כי הרי היונים הסתובבו ערומים ובמילא הרי גם היהודי צריך להסתו...
Similar podcasts
Replaio is not a podcast publisher; show names, artwork and audio belong to their authors and are distributed through public RSS feeds.