The Daily Sicha - השיחה היומית

התוכן הקשר בין יהודי לה' הוא קשר עצמי שלמע' באי"ע מאיזה הסברה שכלית. והרי אפי' הקשר בין אב לבן למטה הוא למע' מהסברה שכלית, אע"פ שהבן הוא מציאות בפ"ע, עאכו"כ שזהו כך בנוגע ל"בנים אתם לה' אלקיכם" עד ש"בני בכורי ישראל", שאינם מציאות בפ"ע , אלא גם כפי שהנשמה "נעשה נברא " ונמצאת בעוה"ז , ה"ה " חלק אלוקה ממעל ממש "! "חלק מן העצם " שעי"ז "אתה תופס בכולו "! – " במילא איז יעדער איד – אָט דער אויבערשטער כבי...

התוכן [בקשר למסקנת הגמ' שתכלית בריאת האדם היא בשביל "עמל תורה"] עצם מציאותו של יהודי – מבלי הבט על עסקו, מדרגא העליונה ב"מארי תורה" עד הפשוט שבפשוטים ב"מארי עובדין טבין" – היא ענין התורה. וכמ"ש בגמ' "אע"פ שחטא ישראל הוא", והרי "ישראל" ר"ת "יש ששים רבוא אותיות לתורה" – שלכל יהודי יש אות בתורה שממנו מקבל חיותו . וכמו שהסביר ר"ע את השייכות בין יהודי לתורה שזהו כמשל דגים שבים שכל מציאותם וחיותם הוא המ...

התוכן מסקנת הגמ' היא שמ"ש "אדם לעמל יולד" הכוונה ל"עמל תורה ". והדיוק בזה הוא שלימוד התורה צ"ל באופן של יגיעה " – "לא יגעת ומצאת אל תאמין". וצ"ל, והלא רואים במוחש שיכול להיות ידיעה והבנה בתורה ללא יגיעה בתורה (אע"פ שצ"ל יגיעה שעניני העולם לא יבלבלו וכו', אבל זה קשור לענין התפלה ויר"ש )? אלא הדיוק הוא, שכדי להגיע ל" מצאת " בתורה, שענין המציאה הוא שלא לפי ערך הטירחא , ה"ז דוקא ע"י יגיעה . דבאמת זה פ...

התוכן " ענין נפלא " שמצינו בשער הכוונות: הטעם שנהגו לומר נחם בט"ב במנחה וגם לקום ולשבת על הספסלים והרי "לעת ערב הציתו אש בהיכל ביום ט"ב, ונשרף בעת המנחה", הוא, כי אז , בשעה שהציתו אש במקדש היתה אצל בנ"י "שמחה גדולה" !! כי רק כשראו ש"כילה חמתו על העצים ועל האבנים" היו בטוחים ש""חצי כלים והם אינם כלים ", וש" עם ישראל חי לעד ולעולמי עולמים "!! ולכן גם מקדשים את הלבנה מיד במוצאי ת"ב (נוסף על הטעם ש" ב...

התוכן 1) הוראה משאלת משה רבינו להקב"ה בראשון דפ' דברים "איכה אשא לבדי וגו'", ותשובת הקב"ה אליו שיקח "שרי אלפים ושרי מאות וגו'": כאשר ילד קטן שואל "איכה אשא לבדי" – כיצד יוכל הוא למלא בשמחה את שליחות הקב"ה להתנהג ע"פ התורה וכו', עליו לדעת שהקב"ה נותן לו את הכח ועצה כו' שיוכל למלאות א"ז!, ועפמ"ש במדרש (איכ"ר) ש"אילו זכיתם הייתם קוראים בתורה איכה אשא לבדי, ועכשיו שלא זכיתם הרי אתם קוראים איכה ישבה בד...

התוכן על מ"ש בהתוועדות קודמת ש"ימין מקרבת" צ"ל לפני "שמאל דוחה" הקשו ממ"ש הגמ' בסוטה ש"יצר תינוק ואשה תהא שמאל דוחה וימין מקרבת ". הנה עכצ"ל שאין הגמ' מדברת בהסדר שזה צ"ל בזמן , שהרי יש פסוק , פרש"י , גמ' בשבת , ופי' המשניות להרמב"ם – להיפך! בסוגיא דמס' סוטה עצמו מוזכר "יצר תינוק ואשה", והרי הרמב"ם מבאר בפי' המשניות שהסדר בחינוך "תינוק" הוא שלא מתחילים עם "שמאל דוחה", אלא תחלה מבטיחים לו ממתקים וכ...

התוכן 1) הענין ד" בין המצרים " התחיל כאשר "הובקעה העיר" ופרצו פירצה בחומת ירושלים, ואעפ"כ לא התפעלו בנ"י מזה והמשיכו ללחום נגד הגויים וכו', וההוראה : לפני זמן הגלות הי' "חומת ירושלים", החומה שהבדילה בין ישראל לעמים, בשלימות , והגינה עליהם מפני ענינים שאינם קשורים ליהדות ובמילא עמדו אז במעמד של " ירושלים " - " שלימות היראה ", משא"כ בזמן הגלות שנעשה פירצה בחומה זו, ולדוגמא - דרים בעיר שרואים בה אלו...

התוכן בשיעור רמב"ם היומי : "הניח נשים רבות אע"פ שנשאן זו אחר זו ניזונות בשווה שאין דין קדימה במטלטלין ", ומזה משמע שכאשר ניזונות מקרקעות , שע"ז חל שעבוד המזונות, יש דין קדימה. ו הראב"ד כותב " ואפי' ניזונות מן הקרקע, לפי שאין חיוב מזונו אלא לאחר מותו .. לכולן בבת אחת ". הרגצ'ובי מבאר פלוגתתם עפ"י ב' האופנים בענין הנישואין: א) החיוב חל ביום הנישואין , והזמן לאח"ז הוא המשך לחיוב זה. ב) כל יום ישנו חי...

התוכן בילקוט שמעוני בתחלת ספר ירמי'הו איתא דזה ש"עלה ארי' (נבוכדנאצר) במזל ארי' (חודש החמישי) והחריב אריאל (ירושלים, ביהמ"ק, מזבח)" ה"ז " על מנת שיבוא ארי' (הקב"ה) במזל ארי' ויבנה אריאל". ועי"ז " והפכתי אבלם לששון". והכלי לזה הוא כמ"ש בסיום ההפטורה דשבת חזון "ציון במשפט (הלכות התורה) תפדה ושבי' בצדקה ", ובהקדמת עבודת התפלה . ועוד ענין: איתא במדרש שבירושלים היו ת"פ בתי-כנסיות שבכ"א מהם הי' בית ספר...

התוכן בימי בין במצרים בכלל יש להוסיף בלימוד התורה (ובפרט בעניני בית הבחירה) ובנתינת הצדקה עפמ"ש "ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה ", ובזה גופא כשמגיע העת-רצון דערב ר"ח מנחם-אב יש להוסיף בזה אפי' בערך ההוספה דימי בין המצרים בכלל, ועד"ז כשמגיע ראש-חודש יש להוסיף בזה עוד יותר, ועד"ז בשלבים השונים בתשעת הימים עצמם ‏–‏ שבוע שחל בו ת"ב , ערב ת"ב , ובת"ב (בענינים המותרים) וכו'. וזה שייך לכל אחד ואחת ואפי' ל"ע...

התוכן בשיעור רמב"ם היומי לומדים אודות נישואי איש ואשה – " קידושין ". בשם זה מודגש שהמושג שידוך ונישואין אצל בנ"י הו"ע של קדושה . ועד שבחתונה של כל זוג בישראל מברכים " מקדש עמו ישראל ע"י חופה וקידושין", שזה מגלה שמציאותו האמיתית של כאו"א מישראל הו"ע של קדושה. בענין זה מצינו בשיעור היומי דבר נפלא בנוגע למעלתה של בת בישראל: "קטן שקידש אין קידושיו קידושין", אמנם בנוגע לקטנה – "האב מקדש את בתו .. כל זמ...

התוכן בענין החיים , שהו"ע עיקרי , לא שייך הפסק. ובמילא מובן שבתומ"צ, ש"הם חיינו ", לא שייך הפסק ! ואע"פ שישנם זמנים ביום שלא מחוייבים בלימוד התורה, הרי ללימוד התורה שבשאר זמני היום יש פעולה נמשכת במשך כל היום. ועפי"ז מובן שכוונת התואר "סיום שנת לימודים" היא סיום " שנת הלימודים" ולא ה" לימודים " עצמם. ואדרבה – יש לנצל זמן זה להוסיף בלימוד התורה למע' מהגבלות של " סדרי הישיבה". וזהו מה שהנהיג בעל הגא...

התוכן ביאור בהלכה דהלכות בית הבחירה להרמב"ם [פ"א ה"ה]: " ואלו הן הדברים שהן עיקר בבנין הבית , עושין בו קודש וקדש הקדשים ויהי' לפני הקודש מקום אחד והוא הנקרא אולם, ושלשתן נקראין היכל, ועושין מחיצה אחרת סביב להיכל רחוקה ממנו כעין קלעי החצר שהיו במדבר וכו'". הרמב"ם מחדש כאן ב' דברים: 1) מלשונו כאן משמע שמחיצה זו היא לצורך ההיכל ולא לצורך העזרה. והנפק"מ: מותר להשתמש בכסף שנודב עבור קדושת ההיכל לעשיית...

התוכן ביאור במשנה שבמס' מדות (פ"א, מ"ב): "איש הר הבית הי' מחזר על כל משמר.. וכל משמר ש.. ניכר שהוא ישן חובטו במקלו ורשות הי' לו לשרף את כסותו ", והקשו במפרשים ה"ה עובר על האיסור ד" בל תשחית "?! והביאור בזה עפמ"ש אדה"ז בשולחנו בגדר בל תשחית דנכסים (דיני שמירת גוף ונפש ובל תשחית סי"ד): " כשם שצריך להזהר בגופו שלא לאבדו.. כך צריך להזהר במאודו שלא לאבדו", שלבל תשחית דנכסים יש אותו גדר של בל תשחית דגופ...

התוכן עומדים אנו בערב שבת ("מעלי שבתא") מברכים מנחם-אב. החידוש המיוחד בשבת מבה"ח מנחם-אב הוא, שהנוסח שבו מברכים את החודש בכל שבת מברכים, "מי שעשה נסים . . לישועה ולנחמה ונאמר אמן", קשור בגלוי לחודש מנחם -אב. ובשנה זו גופא יש בזה חידוש מיוחד, שהרי את הענין של "מי שעשה נסים וכו'" ראו בגלוי במאורעות בזמן האחרון [מבצע "אנטבה"]. ולאחרי שהתקיים ה"מי שעשה נסים" מתחזק הבטחון שיקויים גם המשך הנוסח "הוא יגא...

התוכן אדה"ז כותב (באגה"ק סכ"ג): "שמעתי מרבותי כי אילו נמצא מלאך אחד עומד במעמד עשרה מישראל ביחד אף שאינם מדברים בדברי תורה תפול עליו אימתה ופחד בלי גבול ותכלית משכינתא דשריא עלייהו עד שהי' מתבטל ממציאותו לגמרי "! ומזה מובן במכ"ש כאשר מדברים בדברי תורה . חג החסידי של החודש הוא חג הגאולה דכ"ק מו"ח אדמו"ר . כשנעשה בר-מצוה שאל את אביו למה מקבלים ע"ע מצות אהבת ישראל – לפני התפילה דוקא? וענהו: לפני שמבק...

התוכן ישנם חלקים בספר היד לררמב"ם שאין לומדים אותם אלא ע"ד הפשט , כמו הל' קידוש החודש. דמכיון שלא למדו חכמת התכונה וכו', אינם יכולים ללמוד אלא את המסקנות והתוצאות הבאות לאחרי כל החשבונות וכו'. גם תוכנם של מפרשי הרמב"ם בזה הוא רק פירוש המלות וה"מונחים" אבל לא מוסיפים בנוגע להבנת דברי הרמב"ם עצמו. ישנם מפרשים שחולקים על הרמב"ם, כמו ר' אברהם זכות, אבל אי"ז " פירוש " לדברי הרמב"ם. ["קולמובוס", שגילה א...

התוכן לימוד מיוחד שקשור עם ימים אלו ש"יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה" – לימוד בענין בנין ביהמ"ק, בתושב"כ – יחזקאל מ'-מ"ג, במשניות – במס' מדות (בעיקר), וברמב"ם הל' בית הבחירה. וכמ"ש במדרש שכשהקב"ה אמר ליחזקאל "הגד את בית ישראל את הבית .. מוצאיו ומבואיו .. ועשו אותם", שאל את הקב"ה "וכי עכשיו הם בונים?!" (כי זה הי' בתחילת הע' שנה של גלות בבל), והשיב לו הקב"ה שכשיתעסקו בענינים אלו "אני מעלה עליהם כאילו ב...

התוכן גם התעניות שנקבעו בקשר למאורעות בלתי-רצויים, שלכאו' ה"ז היפך הענין ד"יום זכאי", עושים מהם – ע"י ענין התענית – " יום רצון לה' ". וכמובן גם ממ"ש בהפטורת דיום התענית "דרשו ה' בהמצאו . . בהיותו קרוב" – פסוק שנאמר על עשי"ת , שאז ה' הוא "בהמצאו" ו"קרוב" לכאו"א מישראל בתור יחיד . ובפרט שביום התענית גופא נמצאים אנו בזמן המנחה ולאחרי תפלת המנחה; ההוראה מיוחדת בקשר לתענית די"ז בתמוז : א' מהמאורעות שאי...

התוכן ט"ו תמוז הוא: 1) ה" קיימא סיהרא באשלמותא " של חודש הגאולה, ובמילא הפעולות ביום זה משפיעות על כל ימי החודש . 2) יום ההילולא של האור החיים הקדוש . האור החיים מבאר שהפסוק "זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה כל הלילה עד הבוקר וגו'" - קאי על זמן הגלות : " העולה " קאי על בנ"י . " על מוקדה " - אש של התורה . "על מזבח " - יסורי הגלות . וכ"ז הוא " כל הלילה " של גלות, "עד הבוקר" של הגאולה. והכוונה ב"עד...

התוכן [המשך] כאשר תובעים מיהודי שכמו שבעל השמחה והגאולה פעל בעצמו את ענין המס"נ בשנת תרפ"ב וכו', כך עליו לפעול זאת (מסירת הרצון) בעצמו בהיותו נשמה בגוף בעוה"ז הגשמי והחומרי ב(סוף) זמן הגלות , וגם לאחרי יום י"ג תמוז, ועוד לעשות זאת בחיות , בשמחה וטוב לבב – שואל הוא מנין לו הכחות לזה? איך אפשר לצפות זאת ממנו , הרי זה באין-ערוך לגמרי?! הנה ההסברה הכללית שבדבר היא עפ"י מ"ש בדא"ח הלשון " פתח ר' שמעון ו...

התוכן כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר, שכשהתחילו הגזירות נגד היהדות ותומ"צ במדינה ההיא בשנת ה'תרפ"ב, נאספו ט' יהודים והוא הי' העשירי ו" כרתו ברית " ביניהם שלא יפחדו מהגזירות ויפיצו יהדות באופן דמוסיף והולך מתוך מסירות נפש . ולכאו' מהי ההוראה מסיפור זה כאשר נמצאים במעמד ומצב שניתן לקיים תומ"צ בקלות , ועאכו"כ שאין צורך במסי"נ בפועל?! והביאור עפ"י ביאור אדה"ז בלשון "מסירות נפש " (ולא "מסירות הגוף " וכיו"ב), ש ע...

התוכן גם ממי שלא ראה את בעל הגאולה וגם שומע היום על המאסר והגאולה שלו לראשונה – אפשר לתבוע ממנו שסיפור הזה יפעל עליו שינוי במעשה בפועל. והביאור: הנשמה , שכל א' מבין שהיא העיקר, היא הרי למעלה מזמן ומקום. ולכן ענין הקשור עם הנשמה של השומע ושל בעל הגאולה "מדלג" על הזמן ושטח המקום המפרידים בין השומע לסיפור המאסר והגאולה ומחבר ביניהם. וכמ"ש בעל הגאולה במכתב שהגאולה שלו קשורה עם הענין דתומ"צ , השייך לכא...

התוכן [כ"ק אד"ש צוה לא' מהאורחים מרוסי' לנגן את הניגון ברוסית "מי וואַדיע ניע אוטאָנים אי וואַדיע מי ניע זגאַרים" (במים לא נטבע ובאש לא נשרף)] דובר לעיל שיש הענין ד"מיצר" כפשוטו, אבל יש ענין ה"מיצר" בעבודת ה' – עבודת ה' במדידה והגבלה. הנה לאחרי העבודה בדורות הראשונים ובעיקר של נשיא דורנו – אין צורך ח"ו בענינים בלתי-רצויים כפשוטם, אלא מספיק ענינים אלו בדקות , בעניני לימוד התורה וכיו"ב, כדי שיהי' (ל...

התוכן [המשך] ע"י ההנהגה האמורה משתחרר כאו"א מן המאסר שלו ויכול לילך ולגדול בכל עניני הטוב לפי מצבו, ובנוגע לאוה"ע – להיות מחסידי אוה"ע. על העומדים בראש מערכת החינוך וכיו"ב לדאוג לעיקר תפקידם – שהילדים יגדלו לבני אדם בריאים , ולא יתכן גוף בריא כאשר הנפש אינה בריאה. ולכן יסוד והתחלת החינוך צ"ל ש"יש בעה"ב לבירה זו". החוב והזכות על כל בעל השפעה בנוגע לענין החינוך לדאוג שיתחילו את היום בבי"ס עם ההכרזה...