The Daily Sicha - השיחה היומית

התוכן הענין של גלות הוא לגלות שבנ"י יכולים לעמוד בנסיונות של "עבודה קשה . . אשר עבדו בהם בפרך". ןבאמת גם במצב של חירות שנותנים לבנ"י להתנהג באופן של "דתיהם שונות מכל עם" יש את ה" עבודה קשה " לעמוד בנסיונות שלא לחקות את הגויים הרבים שמסביב, ושלא לעסוק בעניני פרנסה כ"מנהג הסוחרים" האינם-יהודים אלא לזכור שלא "כחי ועוצם ידי עשה לי את כל החיל הזה" אלא " ברכת ה' היא תעשיר", ולהתנהג בפועל בהתאם לזה. ו"עב...

התוכן על פס"ד הרמב"ם שהבטיחה תורה שבסוף גלותן ישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין - נשאלת השאלה: היתכן ?! איך יכול להיות שברגע אחד ישתנה מצב האדם למציאות חדשה מן הקצה אל הקצה, מבעל "לב האבן " בגלות לבעל "לב בשר " בגאולה ! ועד"ז בנוגע מצב העולם וכו'?! והתשובה - " כבר הי' לעולמים " עד"ז: א) מ"ש בפ' שמיני : " ביום השמיני " השתנה אהרן ברגע אחד ממצב של לוי שהי' עד אז, למציאות החדשה של כהן גדול ! ב) במתן ת...

התוכן בנוסח תפלת ר"ה ויוהכ"פ שלנו אומרים "ובכן" ד' פעמים. הרביעי הוא כנגד "ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת " (שלכן זה לא נקבע מלכתחילה בנוסח התפלה): בפורים ישנה הנתינת כח להכנס אל המלך גם "אשר לא כדת", שכאשר רואים שאין עצה... "כל עבדי המלך גו' יודעים" שאין להכנס אל החצר הפנימית... לא צריכים להתפעל, אלא צריכים "שפּאַרן זיך אַהינצו"! ומימי הפורים ה"ז נמשך על כל השנה כולה – שכאשר רואים שאין ברירה אחרת,...

התוכן זירוז בענין " מבצע פורים "‏ – ‏להשתדל שכל אחד ואחת מישראל יקיימו את המצוות דחג הפורים, ולהתעסק בזה " מיט'ן גאַנצן שטורעם "' כמנהג ישראל שבימי הפורים מרעישים ב"רעשנים"...; דוקא כאשר מתנהגים על פי הוראות התורה באופן של "לא יכרע ולא ישתחווה" ה"ז הדרך היחידה לפעול כללות הענין ד"נפל פחד היהודים עליהם", ויתירה מזו‏ – ‏" ונהפוך הוא ": "רבים מעמי הארץ מתייהדים " באופן של גיור כהלכה דוקא!‏ ‏משיחת יום...

התוכן אדה"ז כותב בשו"ע או"ח שטוב לומר פ' הקרבנות בכל יום "לקיים מ"ש ונשלמה פרים שפתינו וכמו שאמרו חכמים ע"פ [בשלישי דפ' צו] זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת וגו' כל העוסק בתורת עולה כו' [כאילו הקריב עולה]". הטעם שמביא כאן ב' פסוקים אלו : מזה שהחכמים למדו הענין ד"כל העוסק בתורת עולה וכו'" מהפסוק " זאת התורה לעולה " מוכח שאין הכוונה ב"כל העוסק " כפשוטו, שצ"ל ההתעסקות בפ' הקרבנות וכו', אלא במובן " מתעסק...

התוכן סיפור המגילה אודות "איש יהודי הי' בשושן הבירה " הוא הוראה גם למי שנמצא במעמד ומצב אחר מזה לגמרי: ידוע מארז"ל "כאו"א חייב לומר בשבילי נברא העולם", ומודגש יותר בדברי אדה"ז בתניא שכדי שעבודתו תהי' באופן ד"סור מרע ועשה טוב" יש להתבונן ש"הנה ה' נצב עליו ...", וענין זה אמור בנוגע לכאו"א , כמודגש ב"שער" דספר התניא שהספר "מיוסד ע"פ כי קרוב אליך הדבר מאוד..." דקאי על כאו"א . וא"כ מובן שכל יהודי , שהו...

התוכן עה"פ "צו את וגו'" שבתחילת פ' צו, מפרש"י "אין צו אלא לשון זירוז , מיד ולדורות". והנה תוכן הפרשה, שע"ז הי' הציווי "צו את אהרן וגו'", הוא בנוגע לתרומת הדשן וסידור המערכות על המזבח. כלומר, לא אודות הקרבת התמיד עצמה כ"א ע"ד העבודות שלפנ"ז שהם בגדר " הכשר מצוה" והכשר דהכשר וכו'. ואעפ"כ גם זה צ"ל באופן של זריזות . וזוהי גם ההוראה, שענין הזריזות צ"ל לא רק בנוגע לעשיית המצוה עצמה אלא גם בהכנה והכשר מ...

התוכן מבואר בספרים ש" גורל " עם הכולל בגימט' " עמלק " ( ר"מ ). ביאור הקשר: כאשר יהודי מסתפק "היש ה' בקרבנו אם אין"‏ – ‏הוא מודה במציאות ה', אלא שחושב שמכיון ש" רם על כל גויים ה'" "לא מתאים" לו לרדת ולהתעסק עתו, ובמילא מסתפק האם ה' נמצא גם " בקרבנו "?... גישה זאת מביאה את " עמלק ", בגימט' ספק , להלחם עם ישראל ולהכניס בו קרירות ("אשר קרך בדרך"), שלא יתלהב מעניני אלקות, ומשכנע אותו שיש מקום עפ"י " שכ...

התוכן אין זה פלא שלא מובן בשכל משנת"ל שמסיפור המגילה אודות סעודת אחשורוש באופן ד"לעשות כרצון איש ואיש" ישנה הוראה כיצד הורים צריכים לחנך את הילדים בשנת ה'תשמ"ב בברוקלין הבירה! – כי כך רואים בקריאת המגילה בכלל: קריאת המגילה , לאחרי הקדמת ברכה לפני', אינה מתחילה אודות "תקפו של נס" אלא עם "אחשורוש המולך מהודו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה" ו"עשה משתה לכל שריו ועבדיו" ושאר הפרטים וכו', כי גם תכלית פרט...

התוכן הטענה כיצד יפעלו אצל אוה"ע כאשר יראו ש"דתיהם שונות מכל עם" – היתה טענת המן! הנהגתם של בנ"י , "עם מרדכי", היא שגם "בשער המלך" רואים ש" לא יכרע ולא ישתחווה"! וזה פעל שאחשורוש העביר את הטבעת מהמן למרדכי! וזוהי הוראה נצחית : כאשר ילד יהודי דר בשכונה שבה דרים אינם-יהודים, יתכן שהוריו "ירחמו" עליו ויאמרו לו שלא כדאי להתנהג בגלוי באופן ד"דתיהם שונות מכל עם"... וע"ז באה ההוראה, שאדרבה – הדרך היחידה...

התוכן ההוראה מהענין ד"לעשות כרצון איש ואיש", שאחשורוש דאג לספק מזון כשר עבור היהודים שהוזמנו ל"משתה": גם כשיהודים הם במצב ש"מפוזר ומפורד בין העמים", אין ליהודי להסתיר יהדותו בהיותו ב"שושן הבירה" ו"בשער המלך", אלא להבליטו ! הטענה שלא צריכים להתגרות באומות היא טעות חמורה: הגוי יודע ש"דתיהם שונות מכל עם", ואם היהודי מנסה להסתיר זאת מסתכל עליו הגוי בתור "רמאי"... ואדרבה – הנהגה באופן שמפגין יהדותו בגל...

התוכן תשובת אדה"ז על שאלת הצ"צ עמ"ש [בתחילת פ' ויקרא] " ויקרא " עם א' זעירא היתה: אדה"ר שידע מעלת עצמו שהוא יציר כפיו של הקב"ה וכו', החשיב את עצמו ונכשל בחטא עץ הדעת, לכן נכתב אצלו א' רבתי , אבל משה רבינו, אף שידע מעלת עצמו לא החשיב א"ע, אדרבה, זה פעל עליו ביטול ועניוות "עניו מכל האדם וגו'", ולכן כתוב אצלו א' זעירא . אדה"ז מקדים את מה שכתוב אצל אדה"ר כי בזה ישנה הוראה עד כמה יש להזהר מהכרת ערך עצמ...

התוכן איתא בזהר פ' פקודי שכשהארון הגיע לביהמ"ק "פתח ארונא ואמר זאת מנוחתי עדי עד..., רבי ייסא אמר האי קרא כנסת ישראל אמרה לי'..., רב חזקי' אמר קוב"ה אמר לי' על כנסת ישראל וכו'". הנה בכללות עבודת האדם ישנם ג' ענינים: 1) לימוד התורה . 2) קיום המצוות . 3) שכר המצוות, שתכלית השלימות בזה היא "שכר מצוה – מצוה (עצמה)", שנעשה צוותא וחיבור עם ה' – " נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני". וזהו ג' הדעות בזהר: 1)...

התוכן באחד באדר , שבועיים לפני חג הפורים, הוא זמן מתאים לעורר על מבצע פורים , והבקשה מכל אחד ואחת שיתעסקו בזה ביתר שאת וביתר עז . וכמה הוראות בנוגע לזה: א) כשהולכים לבקר אסירים בבתי אסורים, הנה מצות "משלוח מנות" יכולים הם לקיים בקלות יותר כי יכולים להחליף המנות שלהם וכו', אבל קשה להם לקיים מצות "מתנות לאביונים" היות שלפי החוק אסור להם להחזיק כסף, ולכן יש להביא מטבעות וקופת צדקה, ולתת להם את המטבעו...

התוכן 1) בהתחלת המגילה מסופר שאחשורוש הי' מלך על " מאה ועשרים ושבע מדינה ", ועד"ז ישנם היום כ- 127 נציגי מדינות באו"ם המנגדים בגלוי לעם ישראל. וכמו שהנהגת מרדכי בזמנו באופן של "לא יכרע ולא ישתחווה" הביאה שמבלי-הבט ע"ז ש"עם מרדכי" "מפוזר ומפורד בין העמים" של 127 מדינות ומ"מ נהי' ה" ונהפוך הוא " ו" ליהודים היתה אורה וגו'" כפשוטו, עד"ז צ"ל בזמננו ! 2) בסיום שלישי דפ' פקודי מסופר ש"ותכל כל עבודת משכן...

התוכן לאחרונה נוצר מצב של העדר השמחה אצל כו"כ מבנ"י – עייפים מגלות ומלחכות למשיח! והטענה צודקת – עד מתי ?! ענין הגלות אכן נמשלה לאבא שמתחבא מבנו כדי שתשוקת הבן אליו תתגבר ויחפש אותו ועי"ז מתענג האבא ביותר, אבל קורה מצב שה"בן" מתייאש ומפסיק לחפש את ה"אבא".. מפסיק לחשוב על ה' ... ואז מתחילה גלות אמיתית ! ובאמת הטענה היא על ה ' – עד מתי?! מה יכול הבן לעשות כשתוקעים אותו בחושך כפול ומכופל?!.. איך אפשר...

התוכן אע"פ ש אסור לעני להרהר אחר מדותיו של הקב"ה – בידעו שע"י ענין העניות מתמלא ענין בכוונת הבריאה, וכמ"ש במדרש עה"פ "חסד ואמת מן ינצרוהו", שהקב"ה בורא עניים ועשירים כדי שיהי' הענין של צדקה וחסד בעולם, ועי"ז יהי' ענין ה"צדקה" למעלה (השפעת ז"א למלכות) וכו' – אעפ"כ, הנה אם הוא שמח בחלקו ולא מרגיש כלל שחסר לו בפרנסה (וע"ד המסופר על ר' זושא אַניפּאָלער, שהי' עני, שהרב המגיד שלח אליו א' שהתלונן על מצב...

התוכן א) רואים בפועל שהותחל כבר קיום ההבטחה ד" קבוץ גלויות " ("ויקהל") מכל ארבע כנפות הארץ אל ארצנו הקדושה!, ועכשיו ה"ז באופן של "בחסד וברחמים" וכו'. ב) ענין " ויקהל " בעבודת האדם הוא שהוא מקהיל יחד עשר כחות נפשו שיהיו באופן של " קודש " ("שקל הקודש"). ג) בפ' שקלים (שקוראים בשבת הבעל"ט) מודגשת הענין ד"אהבת ישראל" בכך שכל אחד נותן רק " מחצית השקל", ובכדי להיות דבר שלם עליו לקיים מצות "ואהבת לרעך כמו...

התוכן הכיור וכנו שהי' במשכן רחצו בו הכהנים את ידיהם ורגליהם לפני שנגשו לעשות את העבודה במשכן, והוא נעשה מ" מראות הצובאות " [כמ"ש בשביעי דפ' ויקהל], וזהו הכלי היחיד במשכן שעשו אותו רק מנדבת הנשים . וההוראה : כ"א חייב לעשות את ביתו - מקדש לה ', ולפני שהאדם נכנס לביתו עליו לשטוף מעצמו ה"אבק" ו"בוץ" שנדבק עליו בחוץ. וכמו שע"י מראה יכול אדם להסתכל על עצמו וגם על מה שמאחוריו , עד"ז צריך האדם להסתכל על ע...

התוכן האמור לעיל [שיש לדאוג לתלמידים גם בנוגע לשעות שנמצאים מחוץ לכתלי בית הספר] קשור עם מה שדובר לאחרונה בקשר לארגון ילדי ישראל " צבאות השם " – תואר שקיבלו בנ"י בשעת יצי"מ, והוא אצל כאו"א משעה שנולד, ובמיוחד בנוגע לילדי ישראל קודם בר ובת מצוה שאצלם צ"ל ענין החינוך ביתר שאת. והרי על "איש צבא" ניכר שהוא "איש צבא" כל היום , גם כשאינו במחנה הצבא. ועאכו"כ בנוגע ל"צבאות ה'", שיש להדריכם שהיותם "צבאות ה...

התוכן התלמיד או התלמידה נמצאים בבית-הספר רק חלק מהיום. ולכן, גם אם החינוך בבי"ס הוא באופן המתאים, שמעניקים גם חינוך למדות ודעות ישרות – יתכן שבמשך הזמן שהם נמצאים מחוץ לכתלי הבי"ס יקבלו השפעה ברוח הפכית ממה שקיבלו בבי"ס. ולכן על הנהלת כל בי"ס, "בית החינוך ", מוטלת החוב והזכות לדאוג שהתלמידים לא יקבלו השפעה שלילית מסביבתם בהיותם מחוץ לכתלי בי"ס, ולמנוע באופן ד"פדה בשלום נפשי וגו'" שהתלמיד או התלמיד...

התוכן מובא באדר"נ עמ"ש בתחילת פ' ויקהל "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל " ומסר להם הענין דנדבות ועשיית המשכן - שלקחו נדבות מ כל בני ישראל, אנשים נשים וגם טף! שגם קטני-קטנים הי' להם חלק במשכן שהוא נצחי ושיתגלה לנו במהרה בימינו בביאת משיח צדקנו! וההוראה: יש להכין גם הקטני-קטנים לביאת המשיח ולראות בית המקדש השלישי - "יעדערער וויל דאָך אַז ער מיט זיינע קינדער און פיצלאַך קינדער, והעתידים להיוולד, זאָלן...

התוכן סיום חמשה חומשי תורה הוא בענין שבירת הלוחות [שבשלישי דפ' עקב] ע"י משה, וכפרש"י עה"פ "לעיני כל ישראל" שהסכים הקב"ה לדעתו ואמר לו " יישר כחך ששברת ". וצ"ל: אמנם מבואר שע"י שבירת הלוחות התכוון משה להקל עונשם וכו', אבל האם בזה צריכה התורה להסתיים וא"ז מזכירים כשחוגגים בשמח"ת את סיום התורה?! והביאור: דוקא ע"י הענין דשבירת הלוחות נפעל ענין נפלא ביותר שלא הי' בלוחות הראשונות שגם " שברי לוחות מונחין...

התוכן 1) בפורים דמוקפות חומה מצינו חידוש גדול: נק' " שושן פורים" ע"ש עיר הבירה של לעו"ז – אחשורוש מלך פרס! – תכלית השלימות בעבודת הבירורים . דבעבודת הבירורים ישנם כמה דרגות: הפיכת עניני חול לקדושה, הפיכת ענינים של היפך הקדושה לקדושה, ובזה גופא – לפעמים הבירור צ"ל בכמה שלבים ולפעמים מהפכים מיד ענין הפכי לקדושה, באופן ד"דילוג". ועד"ז בעניננו: פורים עצמו מורה על שלימות עבודת הבירורים – הבירור של "ארו...

התוכן 1) ידוע מאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר ד"ה וקבל היהודים את אשר החלו לעשות שאמרו פורים קטן [ה'תרפ"ז] ובו מבאר זה שדוקא בימי הפורים קיבלו בנ"י ע"ע את התורה בתוקף וכו'. ומקשר זה עם מ"ש "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז .. להשבית אויב ומתנקם", שכאשר "עוללים ויונקים" מייסדים את חייהם על ה" עוז " של התורה, ה"ז מבטל לגמרי את האויב (הגלוי) והמתנקם (אויב הנסתר). ואף שלמלחמה צריכים כח פיזי, שאינו כ"כ אצל עוללים ויונ...