The Daily Sicha
The Daily Sicha - השיחה היומית
"The Daily Sicha" is a daily discourse of the Lubavitcher Rebbe. The Sichos for Sicha Yomis are chosen from throughout the thousands of hours of the Rebbe's talks, based on their appropriateness toward each day.https://thedailysicha.com/
Be sure to visit the podcast's website and support the creator: thedailysicha.com
Author
The Daily Sicha
Category
Podcast website
Latest episode
Nov 20, 2026
Where to listen?
Podcasts in the app Replaio Radio Coming soonPodcasts are coming to the app soon. Install now and be the first to see a whole new take on podcasts
Episodes
יום א' פ' בחוקותי, י"ח אייר – ל"ג בעומר, ה'תשפ"ד 26.05.2024 8:19
התוכן מסופר במדרש שפעם באו זוג לרשב"י להתגרש (אחר י' שנה ולא ילדה), ואמר "כשם שנתדווגתם זה לזה במאכל ובמשתה כך אין אתם מתפרשים אלא מתוך מאכל ומשתה", הלכו ועשו "סעודה גדולה ושכרתו .. אמר לה (הבעל) בתי ראי כל חפץ טוב שיש לי בבית טלי אותו ולכי לבית אביך", לאחר שנרדם, אמרה לעבדי' ולשפחותי' להוליך אותו לבית אבי', כשנתעורר ושאל אותה מדוע נמצא שם? ענתה " אין חפץ טוב לי בעולם יותר ממך !", הלכו לרשב"י והתפ...
יום ועש"ק פ' בהר, ט"ז אייר, ה'תשפ"ד 24.05.2024 6:06
התוכן א) הסדר בפרש"י עה"פ בססיום פ' בהר "לא תעשו לכם אלילם" - "כנגד זה הנמכר לנכרי שלא יאמר הואיל ורבי מגלה עריות אף אני כמותו, הואיל ורבי עובד ע"ז אף אני כמותו, הואיל ורבי מחלל שבת אף אני כמותו, לכך נאמרו מקראות הללו" (- דלא כסדר הכתובים 1) לא תעשו לכם אלילים 2) שבתתי תשמרו 3) מקדשי תיראו (- גדר קדושה , בו מרומז הענין דגילוי עריות וכו')) הוא ע"ד הכלל ש"דיבר הכתוב בהווה" - כשצריכים להזהיר הנמכר לג...
יום ה' פ' בהר, ט"ו אייר, ה'תשפ"ד 23.05.2024 9:58
התוכן מנהג ישראל לקשר את היום דל"ג בעומר עם תשב"ר . הקשר עם תחילת פ' בהר "והי' כי תבוא אל הארץ וגו'": אצל תשב"ר, שכל ענינם הוא לימוד התורה , " שבת ", מודגש הסדר שלכל לראש " ושבתה הארץ שבת לה' ", ולאח"ז בא הזמן ד"שש שנים תזרע שדך וגו'". כאן המקום לעורר ע"ד ההתעסקות עם ילדי ישראל בל"ג בעומר : אלו שכבר עסקו בזה - שיוסיפו , ובמקומות שעדיין לא עסקו בזה (כדרוש) - לכנס ילדי ישראל בסמיכות לל"ג בעומר (באופ...
יום ד' פ' בהר, י"ד אייר – פסח שני, ה'תשפ"ד 22.05.2024 11:14
התוכן מצות "פסח שני" באה ע"י פעולתן של ישראל שתבעו "למה נגרע". ולכאו' תביעה זו של האנשים (שהיו גדולי ישראל) שלא יכלו להקריב קרבן פסח במועדו ממשה רבינו – תמוהה. דממה נפשך: אם רצונו של ה' שיקיימו את המצוה בודאי יצוה למשה לומר להם זאת, ואם משה לא יאמר להם מאומה – פירוש הדבר שאינם צריכים לקיימה! אלא, אע"פ שבכל ענין של יהדות צ"ל ה"ויאמינו בה' ובמשה עבדו", אבל בעניני יראת שמים שמרגיש שזה נוגע לו וחסר לו...
יום ג' פ' בהר, י"ג אייר, ה'תשפ"ד 21.05.2024 10:15
התוכן בזמן שביהמ"ק הי' קיים, שאז הקריבו קרבן פסח בגשמיות – ראו בפועל ממש ובגלוי את העילוי דפסח ראשון על פסח שני (שישנם ענינים בקרבן פסח ראשון שאינם בשני), אבל בזמן הגלות הרי גם עיקר קרבן פסח ראשון הוא ברוחניות , ובמילא בפסח שני לא מודגש את מה שהחסיר בפסח ראשון אלא רק העילוי דפסח שני על פסח ראשון. ומזה, שדוקא בזמן הגלות ניכר יותר העילוי דפסח שני לגבי פסח ראשון, ההוראה – שכאשר ה"יצר" רוצה לפעול חליש...
יום ב' פ' בהר, י"ב אייר, ה'תשפ"ד 20.05.2024 12:19
התוכן [המשך] ובזה מתורץ מה שעל השאלה "וכי תאמרו מה נאכל בשנה השישית" לא באה התשובה שהקב"ה הוא "הזן ומפרנס לכל" והוא יאכילם אז ב" לחם מן השמים " כמו במדבר?! כי בכניסתם לארץ, " כי תבאו אל הארץ ", התחיל הסדר ש" אין סומכים על הנס " אלא צ"ל עשי' בדרכי הטבע . אלא שהקב"ה מבטיח ש"וצויתי את ברכתי בשנה השישית ", שהברכה תהי' בלבושי הטבע עצמם . והכלי לזכות בברכת ה' כבר "בשנה השישית" הוא כאשר החלטתו הראשונה בכ...
יום א' פ' בהר, י"א אייר, ה'תשפ"ד 19.05.2024 11:24
התוכן ידוע השאלה על מ"ש בתחלת פ' בהר "כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ שבת לה'. שש שנים תזרע שדך וגו'" – הרי ה"שש שנים תזרע שדך וגו'" באים לפני ה"שנה השביעית", "ושבתה הארץ שבת לה'"?! אלא שכאן באה ההוראה בקשר לענין החינוך , שזהו הרי פקוח נפש ממש להשתדל שכל ילד יהודי יקבל חינוך עפ"י תורה : ישנם הורים השואלים/הטוענים "וכי תאמרו מה נאכל "?! – במה יתפרנס הילד כאשר הוא יגדל?! והרי רואים שגם התורה [בפ' בהר] מ...
יום ועש"ק פ' אמור, ט' אייר, ה'תשפ"ד 17.05.2024 9:27
התוכן בסיום מסכת מגילה, לאחרי שמביאה הגמ' את דברי המשנה "וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל, מצותן שיהיו קורין אותן כל אחד ואחד בזמנו", מסיימת הגמ': "ת"ר משה תיקן לישראל שיהיו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג" (שנוסף שבכל יו"ט צריכים לקרוא פסוקים בתושב"כ מעניני המועד, צריכים גם לדרוש בהלכות המועד בתושבע"פ ). זה שלא נזכר כאן ר"ה ויוהכ"פ (שנימנו בפרשה שבסי...
יום ה' פ' אמור, ח' אייר, ה'תשפ"ד 16.05.2024 11:55
התוכן לאחרונה קמים יהודים שאת כספי הציבור שהיו יכולים להשקיע ב חינוך יהודי של אלפי ילדי ישראל – פיקוח נפש רוחני (ואולי גם גשמי) – מבזבזים ב לרחק יהודים מדרך התורה וההלכה... מקימים וועדות שידונו בעניני תורה והלכה כשמבטיחים מראש שמסקנת הרוב [ דוקא . לא כולם , כדי להראות כאילו השקו"ט היתה כנה...] תהי' באופן מסויים! עושים שינויים בסידור; כדי "לקרב" בנ"י ליהדות מעודדים אותם לנסוע בשבת לביהכנ"ס... אף שב...
יום ד' פ' אמור, ז' אייר, ה'תשפ"ד 15.05.2024 12:21
התוכן הענין ד" מגלה פנים בתורה שלא כהלכה " [אבות פרק ג' ] בא מזה שהאדם הוא "משוחד" ו"אוהב את עצמו" עד שהוא מתבייש להודות בטעותו, עד שמצדיק א"ע ע"י ש"מגלה פנים וכו'". והנה כשהאדם לומד תורה באופן של " אחוריים ", בלי חשק , אינו שייך בכלל לפסוק הלכה ובמילא גם לא ל"מגלה.. שלא כהלכה", וע"ד פתגם אדמו"ר מהריי"צ שכדי להיות "אפיקורס" צריך לדעת משהו שיוכל להכחישו... לא שייך לשבת "קנאַקן סעמיטשקעס" ולהיות "אפ...
יום ג' פ' אמור, ו' אייר, ה'תשפ"ד 14.05.2024 11:31
התוכן א' הדברים שבזכותם יצאו בנ"י ממצרים הי' מה " שלא שינו את לבושם ". א' מיסודי הצניעות (בעיקר בנשים ובנות) – מה שבולט לעין , שהוא הלבוש . וזוהי ההוראה, שאפי' ב"מצרים" צ"ל "לא שינו את לבושם", אפי' אם זה קשה. ודוקא הנהגה זו גורמת לנשיאות-חן ולהערכה בעיני אוה"ע. ועוד פרט: בין מליוני בנ"י שהיו במדבר, אומרת התורה שרק " אחת היתה " שקלקלה – " שלומית בת דברי ". וזו היתה תוצאה מזה ש" דברנית היתה ", חסרון...
יום ב' פ' אמור, ה' אייר, ה'תשפ"ד 13.05.2024 12:29
התוכן [המשך] ג' שלבים הנ"ל [ שמחה , גאולה , מצוה ] ישנם גם בענין הפצת המעיינות חוצה – "חוצה" כפשוטה , שזהו"ע שהזמ"ג, אבל גם בה"חוצה" של עצמו , שהרי כחות נפשו הם כבר בבחי' " חוצה " לגבי עצם הנפש: מכיון שה"כח" כפי שנמשך מהנפש הוא בבחי' " חוצה " ביחס לכפי שהי' כלול בעצם הנפש, הנה כדי שהוא יפעול כדבעי יש לכל לראש לשמחו ו"לומר לו" שדוקא עי"ז נפעל הענין ד" יחוד קוב"ה ושכינתי' " (בעולם העשי', אבל עי"ז עד...
יום א' פ' אמור, ד' אייר, ה'תשפ"ד 12.05.2024 11:31
התוכן הנקודה של חודש אדר היא – שמחה . חודש ניסן – גאולה . חודש אייר (שבכ"י ישנה המצוה דספיה"ע) – מצוה , צוותא וחיבור עם ה'. ביאור הסדר של ג' הענינים אלו מלמטה למעלה: אף שגדול מעלה השמחה עד ש"שמחה פורץ גדר", אבל הרי ידוע ששמחה אמיתית היא דוקא כשלפנ"ז הי' מעמד ומצב בלתי-רצוי ונפעל הענין ד" ונהפוך הוא", שזה עצמו מוכיח שאי"ז עדיין ענין ה" גאולה ". ע"ד השמחה דחודש אדר שעדיין לא היתה גאולה בשלימותה אלא...
יום ועש"ק פ' קדושים, ב' אייר – יום ההולדת של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע, התשפ"ד 10.05.2024 11:58
התוכן לקט סיפורים בקשר לכ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע: 1) מה שהצ"צ אמר אודותיו "וואָס איז דער פלא אַז " תפארת שבתפארת " האָט אַזאַ ענין". 2) בתחלת נשיאות הצ"צ התקשו החסידים להבין סגנון המאמרים. פעם שאלו את אדמו"ר מהר"ש, הוא הי' אז כבן 6-7, ובאמצע משחק , על מקור ופירוש של מדרש מסויים שהובא במאמר, וענה מיד! 3) היתה אצלו הרחבה גדולה בגשמיות , הכל הי' עשוי מזהב וכו'. אאזמו"ר לאחרי החתונה שלו הי' מה"יושבים" אצל...
יום ה' פ' קדושים, בדר"ח אייר, ה'תשפ"ד 09.05.2024 9:58
התוכן כל יום ויום של חודש אייר קשור עם מצוה מיוחדת ( נוסף על המצוות השייכות לכל ימי השנה) – מצות ספירת העומר . ומוסיפים בקיום מצוה זו מיום ליום – " מעלין בקודש ". וההוראה : כאו"א צריך להשתדל להוסיף בקיום המצוות באופן ד"מעלין בקודש", כמו לנצל גם את זמנו הפנוי (מבי"ס) ללימוד התורה וכיו"ב. וזה נוגע במיוחד ל" צבאות ה' " שרוצים למצוא חן בעיני ה"מפקד העליון" – הקב"ה וכו'. ומדת הקב"ה היא " מדה כנגד...
יום ד' פ' קדושים, אדר"ח אייר, ה'תשפ"ד 08.05.2024 10:31
התוכן למרות החילוקים בין בנ"י, הנה מצד עצם הנשמה של כאו"א שהיא העיקר , שהיא "חלק אלקה ממעל ממש" ו"אב אחד לכולנה" – הרי כולם במעמד ומצב של אחדות . אבל האחדות שמצד עצם הנשמה צ"ל ניכרת גם בפרטי הכחות שבנשמה, ועד בנשמה כפי שמלובשת בגוף הגשמי . וזהו כללות הציווי ד"אהבת לרעך כמוך" – שהנהגת בנ"י במחשבה דבור ומעשה בפועל ממש צ"ל באופן דאהבת ישראל, ועד שהאהבה אל הזולת היא " כמוך ", מאחר ששניהם מציאות אחת ....
יום ג' פ' קדושים, כ"ט ניסן, ה'תשפ"ד 07.05.2024 9:04
התוכן התחלת שיעור היומי ברמב"ם הוא (הל' שבת רפט"ו): "עומד אדם ברשות הרבים ומטלטל ברשות היחיד כולה, ועומד ברה"י ומטלטל ברה"ר, ובלבד שלא יוציא חוץ לארבע אמות". וי"ל דבהלכה זו נתבאר התוכן דכללות עבודת האדם לקונו ע"י קיום תומ"צ " בלשון ברורה ודרך קצרה ". " עומד אדם ברה"ר ומטלטל ברה"י כולה : "אדם", ע"ש אדמה לעליון, קאי על נשמה בגוף שנמצא "ברה"ר" – עלמא דפרודא, עוה"ז. ועבודתו שם הוא לטלטל ולפעול (ע"י עב...
יום ב' פ' קדושים, כ"ח ניסן, ה'תשפ"ד 06.05.2024 11:53
התוכן א) יום זכאי לענין הגאולה מצד כללות השנה, החודש, היום בחודש, וימי הספירה (שנת " נפלאות אראנו ", חודש ניסן , כ"ז בחודש - זך , ג' פעמים ג' פעמים ג' – "חזקה" דחודש ניסן באופן דשילוש משולש, מזה באים ל כ"ח – כח , ערב ר"ח , ר"ח , ב' אייר וכו', ימי הספירה – בין חג הפסח – זמן חירותינו למתן תורה – " תורה חדשה וגו'") ועוד. ב) תמיהה הכי גדולה: היתכן שעדיין לא פעלו ביאת משיח צדקנו בפועל?!; צעקת "עד מתי"...
יום א' פ' קדושים, כ"ז ניסן, אור לכ"ח ניסן, ה'תשפ"ד 05.05.2024 10:07
התוכן הוראה מהתחלת פ' קדושים "קדושים תהיו כי קדוש אני": " קדושים תהיו" – לשון רבים – קאי על קדושת הנשמה וקדושת הגוף, וקדושתם של ישראל נפעלת מצד קדושתו של הקב"ה – " כי קדוש אני", לכן כשם שקדושתו של הקב"ה אינה משתנית מצד שינויי מקומות וזמנים, כן הוא גם בקדושתם של ישראל שלא שייך בה גרעון או חלישות, ויתירה מזו: מכיון שקדושתו של הקב"ה היא אין סופית ה"ז מתבטא גם בקדושתו של ישראל בזה ש(לא רק שאין בה גרעו...
יום ועש"ק פ' אחרי-מות, כ"ה ניסן, ה'תשפ"ד 03.05.2024 12:56
התוכן בסיום מס' יומא מביאה המשנה הפסוק " מקוה ישראל ה' " ואומרת ע"ז " מה מקוה מטהר את ישראל אף הקב"ה מטהר את ישראל ". וצ"ע הראי' ממקוה שהקב"ה מטהר את ישראל?! אלא אם יאמר א' שאינו מאמין שהקב"ה בעצמו מתעסק לטהר את הטמאים שעשו נגד רצונו ית', "רחץ הוי' את צואת בנות ציון" – הלא מתאים יותר שהוא ישלח לצורך זה מלאך, נביא, רב, שמש..., בשביל מה עליו בעצמו להתעסק בזה"?! ע"ז באה הראי' ממקוה : זה שמקוה מטהרת א...
יום ה' פ' אחרי-מות, כ"ד ניסן, ה'תשפ"ד 02.05.2024 10:25
התוכן " חכמה " (ללא קשר להנהגה בפועל) יש גם בגוים אבל לא ענין ה" תורה " (הוראה שמיישמים אותה בפועל). כי כדי לפעול עם האדם לוותר על כבודו, על הקנאה והתאוה וכדומה – אין הדבר אפשרי אא"כ זה מיוסד על קיום רצונו של בורא העולם ומנהיגו . ובדורנו זה, כאשר דוקא אצל אותו עם שהתפאר בענינים של חכמה ומדע חקירה ומוסר וכו' הי' היפך הענין דצדק ויושר באופן הכי מבהיל – הוכח זאת. וזהו גם מה שמסכת אבות, שבו מדובר בעני...
יום ד' פ' אחרי-מות, כ"ג ניסן, ה'תשפ"ד 01.05.2024 10:49
התוכן הענין של ספירת העומר [כמ"ש ברביעי דפ' אמור] הוא שסופרים ימים . ולכאו' מהו התועלת בזה?! אלא, מכיון ש תכלית ימים אלו הוא - תוכנם , להזכר על ה" עומר ", ואם אינו סופר היום " לעומר " - הפסיד היום ! ומזה לימוד נפלא על הצורך לייקר הזמן - כי לכל רגע שניתן לאדם יש תכלית מסויימת - למלא את שליחותו של הקב"ה המוטלת עליו לקיים ברגע זה , ודוקא עי"ז נעשה רגע זה למציאות בעלת תוכן אמיתי, ואם עובר רגע ללא תוכן...
יום א' פ' אחרי-מות, כ' ניסן – ערב ימים האחרונים דחה"פ, ה'תשפ"ד 28.04.2024 9:33
התוכן מעלת הימים האחרונים דחג הפסח מצד הענין ד"הכל הולך אחר החיתום", וכן עפ"י הידוע שההדגשה בימים האחרונים דחה"פ היא על הגאולה העתידה , וכמו שמודגש בהפטרות של ימים אלו וכן בקריאת התורה דשביעי של פסח – השירה ד"אז ישיר וגו'", ובמילא יש להוסיף בפעולות טובות בימים האחרונים דחה"פ ביתר שאת עוד יותר מבימים הראשונים, ובמיוחד פעולות הקשורות עם ילדי ישראל , כי הרי הענין ד" הם הכירוהו תחלה " הי' בשביעי של...
יום ו' עש"ק, י"ח ניסן – יום ד' דחג הפסח, ה'תשפ"ד 26.04.2024 8:22
התוכן חג הפסח נק' בתורה "חג המצות ". החילוק בין חמץ למצה הוא, שבצק של "חמץ" הולך ותופח ומגביה א"ע, ואילו בצק של "מצה" שומרים עליו שלא יתפח. ובעבודה: " חמץ " מורה על רגש של גאוה והתנשאות , ו" מצה " - על רגש של ביטול וענווה . וההוראה : הנהגתו של יהודי צ"ל באופן של "מצה" - לא בתנועה של גאוה אלא של ביטול . ובנוגע לכאו"א מ"צבאות ה'" שזכו להיות בצבא שהרמטכ"ל שלו הוא ממה"מ הקב"ה , זקוקים הם לאזהרה מיוחדת...
יום ה' , י"ז ניסן – יום ג' דחג הפסח, ה'תשפ"ד 25.04.2024 11:27
התוכן כיון ש"תורת אמת" דורשת "בכל יום יום חייב אדם לראות עצמו כאלו הוא יצא ממצרים" מובן שישנו הענין ד"יציאת מצרים" בכל אחד בכל יום ! והביאור: הרי ענינו של יציאת מצרים הוא הנסים גלויים שהיו אז, הנה כאשר כל אחד יתבונן בעצמו יראה שקורים אצלו נסים בכל יום ויום ! לפעמים נסים גלויים, לפעמים הוא רואה השגחה פרטית גלוי' ולפעמים הנסים מלובשים בטבע, עד שאפי' הפרנסה של יהודי תלוי' באמת בנסים (רק הם מלובשים בט...
Similar podcasts
Replaio is not a podcast publisher; show names, artwork and audio belong to their authors and are distributed through public RSS feeds.