The Daily Sicha - השיחה היומית

התוכן [בקשר לענין יצי"מ שבפ' בא:] עשרת הדברות מתחילות עם "אנכי הוי' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים ", והרבה מצוות הם "זכר ליציאת מצרים ". וזהו מפני ששלימות קיום כל מצוה ומצוה תלוי' ב יציאת מצרים : כדי שלימוד התורה וקיום המצוות יהיו כדבעי – בלי פניות, ורק כדי למלאות רצונו ית' , ובמילא ילמד גם מה שהוא לא רוצה, ויקיים גם את המצוות שלא נראים לו – ה"ז דוקא ע"י הקדמת היציאה מכל המיצרים וגבולים ! וזהו מה ש...

התוכן 1) הכניסה לשבוע דיום ההילולא היא "פתיחה" של עבודה חדשה הנדרשת בשבוע זה. 2) עבודת בעל ההילולא היתה דוקא מתוך שמחה , למרות היותו בעל יסורים בגשמיות וליסורים אלה היתה השפעה גם על הרוחניות שלו – מניעה בדיבור בעניני חסידות והפצת היהדות וכו', וכטענת הרופא שלו – היתכן שיסוריו מתבטאת דוקא בענין הדיבור ובכך אינו יכול להביא את שליחותו לפועל כפי שהוא הי' רוצה?! שזוהי טענה צודקת עפ"י תורה! 3) הוראות למע...

התוכן מצינו שבראש השנה לאילנות מדגישים הקשר להאדם , מיוסד עמ"ש "כי האדם – עץ השדה " ש" תלמיד-חכם " נמשל לעץ השדה , ו"מאי פירות – מצוות ", ועד"ז בפסוק "הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל וגו'" – שע"י הגלות מתחדש ענין הצמיחה וכו'. ולכאו', אף שמעלת מין הצומח גדולה יותר ממין הדומם, אבל אי"ז מגיע למעלת מין החי ומין המדבר' ?! והביאור: ישנה מעלה ב צומח שאינו בחי ומדבר, והיא – שהוא חייב להיות מקושר כל הזמן ע...

התוכן בשיעור רמב"ם היומי הל' מכירה פ"א מבאר דרכי הקנין: "במה יקנה המקח, הקרקעות בא' משלשה הדברים, בכסף או בשטר, או בחזקה וכו'". ענין ה" מכירה " בעבודה הוא הוצאת עניני עוה"ז מרשות "חולין" ועשייתם חפצא דמצוה או דקדושה – דירה לו ית'. וזהו ע"י ג' אופני ה"קנין" כסף שטר וחזקה, שהם ג' הקוין דתורה עבודה גמ"ח, קו ימין ושמאל ואמצעי, חסד גבורה ותפארת וכו'. ועד"ז יש דוגמת ג' ענינים אלו בקנין דישראל לה' – ע"ד...

התוכן אע"פ שבנוסח התפלה עצמו ישנם שינויי נוסחאות ו"נהרא נהרא ופשטי'", הנה בקשר למצב העולם שהולך ומתדרדר מיום ליום, כפי שרואים לאחרונה ש"מלכיות מתגרות זו בזו", שאז צריכים בנ"י להוסיף בעבודתם, ובמיוחד בתפלה ובקשה להקב"ה הקשורה עם ענינים אלו – בקשתי שכאו"א מישראל, גם מי שלא נהג כך עד עתה, יאמר ב' ענינים אלו הנוגעים לכללות התפלה ויש בהם גם סגולה מיוחדת בנוגע למצב ההוה : 1) בתור הקדמה לתפלה – " הריני מ...

התוכן בנוגע למשה ואהרן אמחז"ל "בכל מקום הקדים משה לאהרן, במקום אחד [בשני דפ' וארא] הוא אומר "הוא אהרן ומשה, מלמד ששקולין זה כזה". והענין: עבודתו של משה היתה בדרך מלמעלמ"ט. המשכות הענינים מלמעלה למטה, כמו התורה, ולכן גם ההשפעות הגשמיות שנמשכו על ידו היו באופן של אור . עבודתו של אהרן היתה בתנועה הפכית – מלמטה למעלה, שהעלה את בנ"י למעלה – זיכוך המטה . ועל זה אמרו ש" שקולין זה כזה ". ובעבודה: לפעמים י...

התוכן בשיעור היומי כותב הרמב"ם: "תלמיד שגלה לעיר מקלט מגלין רבו עמו שנאמר וחי עשה לו כדי שיחי', וחיי בעלי חכמה ומבקשי'ה בלא תלמוד תורה כמיתה חשובין". וההוראה : כללות ענין הגלות, ש"מפני חטאינו גלינו מארצנו", הוא ע"ד הגלות לעיר מקלט. ויש לדעת ש" וכל בניך לימודי ה'", שכאו"א מישראל (אפי' אם הוא "תלמיד שאינו הגון", אבל) הוא תלמידו של הקב"ה , ולכן כשיהודי נמצא בגלות הנה "מגלין רבו עמו", גם הקב"ה נמצא בג...

התוכן אדה"ז הוא מייסד חסידות חב"ד ומחבר ספר התניא השייך לכאו"א מישראל . כידוע דברי אדה"ז אשר סוף סוף תהי' תורת החסידות שייכת לכלל ישראל, כפי שאכן רואים בשנים האחרונות. והנה אדה"ז כותב אודות מעלת יום הסתלקות של צדיק שאז מאיר ה"סך הכל" של כללות עבודתו וכו', וזהו כעין "פסק דין" בנוגע לעצמו , ומובן שמיום ההילולא של אדה"ז צ"ל לימוד בעבודת האדם, ובאופן שזה יבוא לידי תוצאות בפועל : ישנם כאלו שנבחרו להיות...

התוכן שמו של אדמו"ר הזקן " שניאור " מורה שאדה"ז כלל ביחד את שתי האורות - האור דנגלה דתורה והאור דנסתר דתורה (" שני אור" במלה אחת ). וזהו גם מה שהוא תובע מחסידים, שצ"ל הלימוד בנסתר דתורה, אבל לא פחות מזה צ"ל גם הלימוד בנגלה דתורה , וזהו הסימן שהוא נותן לנו כחות לזה, ואי ניצולם של הכחות ה"ז ר"ל כמו "החובל באחרים " ש" חייב ", ובפרט שה"אחרים" הוא נשיא בישראל!; הסדר אצל אדה"ז בקירוב יהודים לחסידות הי'...

התוכן מ"ראש" של קהילה, של כמה אנשים או אפי' של משפחתו בלבד, נדרש את האמור – שהכל יהי' מתוך חיות ושמחה ולהשפיע כך גם על הסביבה – לפי ערך כחותיו , שהרי "עשיר שהביא קרבן עני לא יצא" י"ח כלל . ובפרט אם רוצה להתמנות ל"ראש" גדול יותר הנה עליו להראות דוגמא-חי' איך מתנהג עכשיו כ"ראש". וכמסופר במדרש בנוגע למשה רבינו ודוד המלך שנבחרו להיות רועי ישראל בגלל התנהגותם בתפקידם כ"רועה צאן" שנים לפנ"ז. ולדוגמא ראש...

התוכן א) איתא בירושלמי עמ"ש [בשלישי דפ' שמות] " ויואל משה וגו'" שמשה נשבע ליתרו שלא יעזוב את מדין, ולכן כאשר ה' שלחו למצרים הוצרך לחזור לחותנו ולהתיר את השבועה וכו'. וממשיך שם שניתן להתפיס שבועה בשבועתו של משה, ומקשה הרגצו'בי הלא שבועתו של משה הותרה והתבטלה ?! ומתרץ דכיון ששבועת משה נכתבה בתורה , ופסוק זה הוא נצחי , ניתן להתפיס בו! ומכאן ההוכחה, ובמכל-שכן, שכל הסיפורים שנכתבו בתורה אודות משה גם של...

התוכן הנהגתו של יהודי עפ"י הוראת התורה, אינה ענין של " נוחיות ", אלא זהו ענין של " חיות ", ובלשון הגמ' "מה דגים שבים כיון שעולין ליבשה מיד מתים, אף בני אדם, כיון שפורשין מדברי תורה ומן המצוות מיד מתים". וזהו טעם פס"ד הרמב"ם ש"כופין אותו עד שיאמר רוצה אני", כי ע"י הכפי' מתגלה מציאותו האמיתית שרוצה לעשות את המצוות וכו', אלא שמצד חשכת הגלות ואוה"ע שמסביבו ה"ז מכוסה ב"אבק", וזה הביא אותו לרגשי-נחיתות...

התוכן ואלה שמות בני ישראל וגו'. ומדייק אדה"ז: 1) הרי בפ' ויגש נאמר כבר ענין בואם למצרים? 2) מהו ההקדמה "ואלה שמות בני ישראל"? ועוד. ומבאר: דבירידת מצרים היו ב' ירידות ("ירוד ירדנו"), ובגאולת מצרים היו ב' עליות ("אעלך גם עלה"). והעלי' הב' רומזת על גאולה דלעת"ל . בפ' ויגש מדובר ע"ד הירידה והעלי' הא' (ממצרים), ובפ' שמות מרומז ע"ד הירידה לגלות והעלי' הב' ע"י משיח צדקנו. וכמו שתכלית גלות מצרים היתה כדי...

התוכן ביאור דיוק לשון חז"ל [בנוגע ליעקב אבינו] "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים": "זרעו" הוא גם מלשון " זריעה ", שענינה – "אדם זורע קב כדי להכניס כמה כורין ". והיינו, שהאופן שהעמיד יעקב תלמידים וכו' הוא – שמכל א' מהם יצמחו מאות ואלפים שילכו בדרכיו ויהיו " בחיים ". ועד"ז היתה כוונת התמסרות כ"ק מו"ח אדמו"ר לחינוך כאו"א שכל א' מהם ייצא אח"כ ויכניס " כמה כורין ". דיוק נוסף בתיבת " זרעו " – שע"י הזריעה נעשה...

התוכן שיעור היומי ברמב"ם הוא ג"פ הראשונים דהל' גזילה ואבידה . 1) סדר ההלכות ברמב"ם , שהוא " משנה תורה ", הוא בהתאם לסדר בתושב"כ – תחילה דיני גניבה שבפ' משפטים (שבאים לפני הל' גזילה ואבידה), ולאח"ז דיני גזילה שבפ' ויקרא (ולאח"ז דיני אבידה שבפ' ויצא), אבל הסדר בשו"ע אדה"ז , שענינו "הלכות הצריכות ", הוא הל' גזילה ואח"כ הל' גניבה , מכיון שבפועל ממש קודם התיקון דגזילה (שנעשית בגלוי, ונקל יותר לתקנו) לת...

התוכן עה"פ ברביעי דפ' ויחי "ואגידה לכם" פרש"י ש"ביקש יעקב לגלות את הקץ וכו'", ולכאו' איזה תועלת הי' יוצא מזה, ואדרבה, אם הי' מגלה להם שעד היום, י' בטבת ה'תשמ"א, לא באה הגאולה, הי' פועל אצלם נמיכות הרוח באופן מבהיל וכו'?! ונקודת הביאור: אם הי' מגלה להם את הקץ ואומר להם שזה תלוי ב" זכו " – היו עושים כל התלוי בהם לזרז את הגאולה וכו'. וההוראה מזה לזמננו ש"כלו כל הקצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה" – שכ"א...

התוכן א) הוראה ממ"ש בשלישי דפ' ויחי שיוסף רצה שיעקב ישים את ימינו על ראש מנשה "כי זה הבכור", ואעפ"כ השאיר יעקב את ימינו על ראש אפרים כי "אחיו הקטן יגדל ממנו"‏ – ‏עפמ"ש בכלי יקר ש"יוסף חשב שיותר ראוי לתלות ברכת הריבוי בבן הבכור כי אליו פי שנים.. והשיב יעקב כי הקב"ה בוחר בקטנים , וכל אדם שיש בו צד קטנות אז ביותר הקב"ה מגביהו "‏ – ‏מעלת הענוה ושפלות . ועד"ז מסיום השיעור "אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי וב...

התוכן סיום שני דפ' ויחי הוא "וידגו לרוב בקרב הארץ". וההוראה: שגם "בקרב הארץ", ענינים ארציים, הנה העסק בלימוד התורה הוא כמשל דגים שבים שכל חיותם אינה אלא בים – " תורתו אומנתו ". וישנה ההבטחה להיות "כדגים הללו שפרים ורבים ואין עין הרע שולטת בהם" (רש"י). סיום שלישי דפ' ויחי הוא "אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי", ות"א " בצלותי ובבעותי " – ענין התפלה . וביחד עם הענין דגמ"ח – ישנם הג' עמודים שעליהם הע...

התוכן מסופר על הצ"צ שפעם בילדותו נכנס לאדמו"ר הזקן ושאל אותו עמ"ש [בראשון דפ' ויחי ] "ויחי יעקב בארץ מצרים"‏ – ‏איך יכול יעקב אבינו "לחיות" בארץ מצרים?! וענה לו אדמו"ר הזקן, שלפני שיעקב הגיע למצרים שלח את יהודה " להורות לפניו גושנה "‏ – ‏ להקים בית ללמוד תורה וכו', וע"י הכנה כזו יכול להיות גם שם " ויחי יעקב". וההוראה : כאשר יהודי מתבונן בגודל הירידה של הנשמה למטה בגוף, ושנמצא ב"מיצרים וגבולים" של...

התוכן סיבת הצום בעשרה בטבת היא ש" סמך מלך בבל אל ירושלים", דהיינו שיש להלחם ולבטל אפי' " סמיכות " מלך בבל לירושלים (גם אם החומה עדיין לא נפגמה), ואם לא‏ – ‏זה יכול להביא לתוצאות חמורות ר"ל. וההוראה : " ירושלים " נק' על שם " שלימות היראה "‏ – ‏ קדושה , ו" בבל " קאי על עניני עוה"ז שהם באופן של " בלבול " שלא יודעים להבחין בין עניני קדושה ועניני חול וכו', ועל היהודי לדעת ש"ירושלים" ו"בבל" הם שני עניני...

התוכן ענינם של התעניות הוא ענין התשובה. ולכן הי' המנהג שביום התענית היו נאספים לשמוע " דברי כבושין ". יש ללמד זכות ע"ז שלא נשאר מנהג זה אלא במקומות ספורים, שהרי אין "דברי כבושין" גדול מעצם קריאת ההפטורה במנחה של תענית. אעפ"כ, אי"ז מגיע לההתעורות שבאה מ"דברי כבושין" כפשוטו. ולכן יש לעורר על קיום מנהג זה מחר לאחרי תפילת מנחה – או באמירת "דברי כבושין", בקיצור עכ"פ, ועכ"פ במחשבה ו"הקב"ה מצרפה למעשה "....

התוכן ביחד עם כל הענינים הקשורים עם הגנתם וכפרתם של ישראל צ"ל גם ענין הבטחון בה', שזהו א' מיסודות האמונה. אלא שבזה גופא ישנם את החילוקים בין " ישראל בטח בה' . . בית אהרן . . יראי ה' וגו'", וכפי מדת הבטחון למטה באה ההמשכה מלמעלה – "מדה כנגד מדה". אלא שבכל אופן, צריך שענין הבטחון יהי' לא רק כפי שהוא מצד ה רצון , שאז זה יכול לישאר בבחי' מקיף בלבד, אלא זה צריך לחדור גם את השכל וכל מציאות האדם, וכמודגש...

התוכן 1) הוראה מיום שלישי בשבוע ש"הוכפל בו כי טוב – טוב לשמים וטוב לבריות ". 2) הוראות ממ"ש בשלישי דפ' ויגש: א) שליחות יוסף למצרים הי' "למחי' שלחני אלקים לפניכם": על אלו שקיבלו בזמנם חינוך יהודי "להשביע" היום את ילדי ישראל שעוד לא זכו לכך והם רעבים למזון רוחני. ב) מסיום השיעור "וירא את העגלות אשר שלח יוסף (סימן מסר להם במה הי' עוסק כשפירש ממנו בפרשת עגלה ערופה. רש"י).. ותחי רוח יעקב אביהם": לימוד...

התוכן במ"ש הרמב"ם ש" מצות עשה להתפלל כל יום" ביארו המפרשים שזהו דוקא בשעה שמרגיש חסרון בצרכיו . ולפי"ז יוצא דעפ"י נגלה, יתכן אדם "שיתפלל כל היום כולו" ואעפ"כ לא התפלל מימיו תפלה מן התורה – אם אינו מרגיש שיש לו חסרון! ועד"ז בנוגע למצות ק"ש שקו"ט אם זהו מה"ת וכו'. והנה ע"י לימוד החסידות , שהיא מבארת את הדרך להתבוננות בגדולתו ית' ובשפלות האדם עד שהאדם מרגיש את עצמו במצב של חסרון עצום , עד שזה נוגע לו...

התוכן בא' ממכתביו אודות הטענות נגד החסידים, כותב אדה"ז "נתתי שמחה בלבי מעת שמעתי שהם (המנגדים) מגמגמים בשקרים גדולים וכו'". אף שטענות כאלו אין להם שום יסוד כלל, אבל מכיון ש"אין אדם נחשד בדבר אא"כ וכו'" צ"ל שיש להם איזה יסוד [ולדוגמת הטענה נגד רבינו הזקן שרצונו להיות מלך בישראל (ובמילא ה"ז מרידה במלכות) הי' לה יסוד בפנימיות הענינים , מכיון שעבודתו של אדה"ז היתה באופן של "יחוד נפלא" עם ספי' המלכות ו...