The Daily Sicha - השיחה היומית

התוכן מההוראות מכללות ימי החנוכה שבכל יום מוסיפים להדליק עוד נר , דהיינו, שיש להעלות בקודש , ובכ"י צ"ל הוספה שבאין ערוך ובלי גבול ממש ביחס לעבודתו ביום האתמול (כידוע שגם בבלי-גבול יש דרגות וכו'), ושיש להאיר את ה"חוץ" ב"נר מצוה ותורה אור" וכו'. ה"אבן הבוחן" האמיתי באם קלט האדם את עניני חנוכה בפנימיותו והם התעצמו עמו‏ – ‏הוא ביום שלאחרי חנוכה , כאשר אין ציווי הקב"ה לקיים הוראות אלו, ואעפ"כ ממשיך האד...

התוכן כל דבר טוב התלוי בזמן, כמו שבת ויו"ט, הנה כשעובר הזמן וצריכים לחכות עד שהזמן יגיע עוה"פ, מתעוררים בגעגועים לדבר. ותכלית הגעגועים היא לעורר אותו לעשות בפועל מעין אותם ענינים שאליהם הוא מתגעגע. הדבר בולט במוצאי ש"ק שאוכלים סעודת מלוה מלכה, "אסרו חג" לאחרי יו"ט, סעודת פורים שנמשכת דוקא לתוך הלילה של מוצאי פורים. ועפי"ז תמוה בנוגע לחנוכה, שלא מצינו ענין של "אסרו חג" או "סעודה" שנמשכת לתוך מוצאי...

התוכן 1. מסירת " זדים ביד עוסקי תורתך " הוא נס כמו "רבים ביד מעטים", מכיון ש"עוסקי תורתך" אינם "חיילים" שיודעים לירות וכו' כמו ה"זדים". 2. ישנם הטוענים: מה זה משנה האם השמן טהור או טמא – ה"ז אותו אור ?! הנה כל הנס-חנוכה הוא הענין של שמן טהור עי"ז שזה חתום (לא עפ"י "דמוקרטי'", אלא) בחותמו של כה"ג ! ורק כך גם המנורה, ביהמ"ק ועם ישראל – טהורים ! ורק נרות כאלו " אינן בטלים לעולם "! 3. חנוכה הוא הנצחון...

התוכן לא רק המדות שבלב אלא גם ענינים שבשכל צ"ל קשור עם מקור האמת והטוב, שזהו הקב"ה . כי כשמקורו של השכל אינו בקדושה – אין לסמוך ע"ז שהשכל כשלעצמו ינהיג אותו באופן המתאים, אלא התוצאות יכולים להיות להיות בלתי רצויים, וכדמצינו בנוגע לחכמת יון , שאף שהיא בסמיכות להיכל הקדושה , מ"מ נקראים היוונים " טמאים " " רשעים " ו" זדים ", וידוע שהם היו מושחתים במדותיהם , עד שהתנהגו היפך שכל האנושי! והביאור בזה, מכ...

התוכן בקשר לנס השמן בחנוכה, ידועה השאלה למה הוצרכו לנס כדי להדליק המנורה בשמן טהור , הרי הדלקת המנורה היא עבודת ציבור ו"טומאה דחוי' היא בציבור"? [מה שתירצו שלא היו יכולים להדליק בשמן טמא כי אז היתה המנורה נטמאת, ומכיון שזו היתה אז מנורה חדשה , הרי בהדלקת הנרות הי' גם הענין דחינוך המנורה, וזה לא מצינו שיוכל להיות בטומאה – אינו מספיק, שהרי בלאה"כ הוצרכו לעשות את המנורה מעץ שלא תקבל טומאה וכו'] אלא א...

התוכן מבואר בדא"ח טעם החילוק בין נרות המקדש שהדליקו אותם ביום , ונרות חנוכה שזמן הדלקתן הוא " משתשקע החמה ", כי החידוש דנרות חנוכה הוא שבכחן להאיר את החושך ולהפכו לאור, "וה' יגיה חשכי", עוד בזמן הגלות. וזוהי ההכנה לקיום היעוד ד" לילה כיום יאיר " בביאת משיח צדקנו . וזהו הקשר עם פ' השבוע – " ויהי מקץ שנתיים ימים ", עפ"י פי' האריז"ל בזה שזה קאי על "ותעמוד לגורלך קץ הימין " – ביאת המשיח . וכיון שאנו נ...

התוכן חנוכה וי"ט כסלו קשורים עם גילוי והפצת פנימיות התורה: חנוכה ענינו "נס השמן ", ו"שמן" רומז על פנימיות התורה ("לחם" ו"מים" (המוכרחים לקיום האדם) רומז על נגלה דתורה, "יין", ש"נכנס יין יצא סוד ", רומז על פנימיות התורה, ובזה גופא "שמן" (ש"צף על גבי יין ") רומז על " רזין דרזין "). אבל, לאחרי כל העילויים של ה"שמן" עצמו, כולל השמן שהי' "חתום בחותמו של כהן גדול ", הנה התכלית היא " להדליק " את השמן ולה...

התוכן ערב חנוכה שייך במיוחד לחנוכה: אע"פ שבכל ערב שבת וחג ישנו הדין ד"תוספת שבת" וכיו"ב אבל רק כ" הוספה " לעיקר, משא"כ בחנוכה, הנה זמן הדלקת נר הא' (ועד"ז בכל יום) ד חנוכה , לכתחילה הוא "משתשקע החמה"‏ – ‏ בערב חנוכה לפני צאת הכוכבים ! (וי"ל א' הביאורים בזה, כי נרות המקדש , מקור הענין דנרות חנוכה, מצותן ביום ). ועד"ז בנוגע למעשה בפועל : בכדי להדליק נר הא' דחנוכה כמצותו לכתחילה מיד כשתשקע החמה, עליו...

התוכן עה"פ בתחילת פ' וישב " וישב יעקב " פרש"י "ביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף". והנה מכיון שהקב"ה הבטיח ליעקב "היטב איטיב עמך" הנה בודאי התמלאה בקשתו בפועל. וכמובן מדברי רש"י עצמו, שהרי "רוגזו של יוסף" הי' י"א שנה לערך אחרי חזרת יעקב לארץ כנען, שבתקופה זו ישב בשלוה . ויתירה מזו: בחמישי דפ' וישב מסופר גם אודות הצלחתו של יוסף במצרים וכו' – התחלת ביטול רוגזו של יוסף, ובפרט עפ"י ביאור הצ"...

התוכן [המשך] ולכן כ"ז שיעקב רק שמע שיוסף "מנהל במצרים עסק גדול" עדיין לא הי' בטוח ש"אפשר לסמוך עליו", ודוקא כאשר ירד למצרים וראה ש"יוסף חי" שם כפי ש"יעקב" רוצה, ו"מצרים" לא משפיע עליו על אף היותו שם כו"כ שנים ו"משנה למלך", ויוסף בוכה אז על הביהמ"ק שיחרב לאחרי אלפי שנים – אמר "אמותה הפעם", שסומך על יוסף שיעשה את העבודה בשבילו. ואז מתגלה שמטרת ירידת יוסף למצרים, שלישי דפ' וישב, היא " לפליטה .. למחי'...

התוכן הסיוע לענין הגאולה מ שלישי דפ' וישב , דלכאו' הרי מדובר אודות מכירת יוסף למצרים – היפך ענין הגאולה?! ויובן עפ"י המסופר אודות ההגירה מפולין לאמריקה בשנים שלפני מלחמת עולם הא', כשהתחיל הישוב היהודי באמריקה, שאז הסתכלו ע"ז כאילו נוסעים ממקום של הרחבה בגו"ר ל"פינה נדחת" בגו"ר, ונסעו לשם רק בלית ברירה וכו'. אבל במשך הזמן, ראו איך שיהודים אלו היו בבחי' "לפליטה ... למחי' שלחני לפניכם ", ובפרט לאחרי...

התוכן לאחרי ששוחרר אדה"ז אמר שרצונו ללכת לדירת החסיד ר' מרדכי ליעפלער, אלא שב"טעות" הובילוהו לדירתו של מנגד שציערו במשך כמה שעות, עד שחסידים מצאו אותו ורצו "לשלם" למנגד, אבל אדה"ז לא נתן להם מצד "כבוד האכסניא", וגמר את הכוס תה ויצא [ באור לכ' כסלו ]. ולכאו' הרי הגאולה היתה באופן נסי ואיך שייכת "טעות" שיכנס לדירת מנגד , ששם, בגלות אצל יהודי , הי' לו יותר צער מבגלות אצל הגויים ?! ומוכרח לומר שגם זה...

התוכן אופן סיפור המעשה של המאסר והגאולה ע"י ר' נחום נכדו של אדה"ז הי', שהי' מקדים לספר אודות עשר שנים שהי' אדה"ז אצל המגיד, חמש שנים שהי' ראש החבריא קדישא, ועשרים שנה שעסק בהתפשטות תורת החסידות, ואז הי' המאסר. ולכאו', מדוע לא התחיל כבר מלידת אדה"ז? אלא מכיון שהקטרוג למע' והמאסר לא הי' קשור עם עצם הענין שנשמה כזאת היתה בעולם, אלא כאשר נשמה זו התחילה לגלות תפקידה וענינה בעולם. וזה התחיל בנסיעתו להמג...

התוכן לימוד פנימיות התורה הי' בכל הדורות , ובפרט בדורו של רשב"י שעסק בלימוד התורה באופן של "בי' אחידא בי' להיטא כו'", שזהו הענין דלימוד פנימיות התורה, וגילה זאת לחבריו [וזה פעל על כל אנשי דורו , וכמובן במכ"ש וק"ו מדבריו של רשב"י "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין " – היינו שמסר נפשו עבור אנשי דורו, וכמו משה רבינו באמרו "ואם אין מחני נא מספרך" – שמסר נפשו גם עבור חוטאי העגל!], ומזמן האריז"ל "...

התוכן בסיום רביעי דפ' וישלח נאמר " ויבא יעקב שלם " (לאחרי גמר עבודתו בבית לבן), ופרש"י " שלם בגופו.. שלם בממונו.. שלם בתורתו ", ובמדרש מוסיף גם " שלם בבניו ", ומכיון ש"מעשה אבות סימן ( שגורם שכך יהי') לבנים", מובן שזוהי גם הוראה לכאו"א, שעבודתו צ"ל באופן שיבוא למעמד ומצב של " שלם " בכל ענינים אלו! ב) מבואר בדא"ח שיעקב שלח מלאכים לעשו להודיע לו שכבר השלים את כללות עבודת הבירורים ומצדו ה"ה מוכן לגאו...

התוכן בשיעור רמב"ם היומי נתבארו כו"כ דינים בנוגע לעניני טומאה שגזרו חכמים בזמן בית שני, וביניהם ש"מי שהיו ידיו טהורות ונגע באחד מכתבי הקודש , נעשו ידיו שניות ומטמאין את התרומה כו'", וכן " רצועות התפילין עם התפילין " וכיו"ב. ובענין זה ישנו דבר תמוה לכאו' הדורש ביאור: מצינו שהכהנים הניחו תפילין (של ראש) בשעת העבודה, וכמו"כ מצינו שקראו בספר התורה במקדש! בשלמא בנוגע לנגיעה בתפילין וס"ת בשעה שנמצאים במ...

התוכן 1. יש להנהיג שבין המתנות שמביאים לחתן לפני בניית "בית חדש" יהי' גם קופת-צדקה (ועד"ז כשעוברים דירה, להכניס לדירה החדשה גם קופת-צדקה), שמזכיר תמיד את ענין הצדקה, ולהעמידו במקום מכובד כא' מתכשיטי הבית שמאיר את הבית כמקום שממנו יוצא צדקה וגמ"ח לנצרכים. 2. להוסיף בצדקה של "הכנסת כלה" כפשוטו, ועאכו"כ לדאוג שהחתונה תהי' "עשירה" ברוחניות – ע"י הזהירות בדיני טהרת המשפחה, שבזה יתעסקו הנשים-צדקניות במר...

התוכן באגה"ק ד"ה קטנתי מכל החסדים מבאר אדה"ז שזה גופא שהקב"ה הראה ליעקב "חסדים" ו"אמת" – הקטין אותו, כי "כל הקרוב אל ה' ביתר שאת .. צ"ל יותר שפל רוח". ובסגנון חז"ל: "מאן דמחוי במחוג קמי' מלכא וכו'", והיינו, שכאשר עומדים לפני המלך , הנה אפי' תנועה קלה נחשב למרידה במלכות רח"ל. דנוסף לזה שכאשר ממה"מ הקב"ה מראה קירוב ל"איש הדיוט ושפל אנשים" ה"ז מעורר אצל המקבל הרגש של שפלות עוד יותר – הנה גם מצד המשפי...

התוכן בראשון דפ' ויצא מדובר על ענין שנוגע לעבודת כאו"א מישראל – " ופרצת ימה וגו'", שהעבודה צ"ל למעלה ממדידה והגבלה. ויה"ר שכ"א יוסיף בפעולות טובות (אודותם מדובר ב"קונטרס" שיחלקו כעת [קונטרס ר"ח כסלו ה'תשמ"ח, ד"ה ושבתי בשלום ה'תשל"ח]) בכל האופנים ד"ימה וקדמה צפונה ונגבה", ובאופן של " ופרצת " – כאו"א בערך הכוחות שלו . ועצם ההחלטה טובה יזרז את הגאולה; כל אלו שעוד לא הכניסו את ה"דו"ח" מפעולות הכי טובו...

התוכן חידושו של אדמו"ר האמצעי על הנשיאים שלפניו ושלאחריו בנוגע הפצת המעיינות חוצה בפועל ממש : הוא התעסק בעצמו באופן של מס"נ, וזה הי' "דרכו בקודש", להפיץ מאמרים ודרושים שלו בכתב ובהדפסה באופן שיהי' בהישג-יד של כאו"א גם לחסרי-יכולת וכו', עד שכאו"א יוכל ללמוד בהם וכו' (כמובן מריבוי האג"ק שלו בענין זה וכו'). וזוהי ההוראה שלמדים מחג הגאולה של אדמו"ר האמצעי, להתמסר ולטרוח בגופו בכל הקשור לעבודה דהפצת המ...

התוכן ט' כסלו הוא יום ההולדת ויום ההסתלקות של אדמו"ר האמצעי, שבו מצינו הענין ד"הקב"ה ממלא שנותיהן של צדיקים מיום ליום " בגלוי , ע"ד שמצינו אצל משה רבינו – "היום מלאו ימי ושנותי". והעילוי שבדבר מפורש בתיבת " מלאו " שמורה על שלימות הענין, והיינו, שגם בשנה האחרונה ישנם כל עניני העבודה דכל ימי השנה, שכולל כל שינויי הזמנים, במילואם ובשלימותם , וזה נמשך בגלוי ובפועל . וההוראה לכאו"א מישראל הוא שכל עניני...

התוכן [המשך] כל הנ"ל מה שנפעל ע"י לימוד החסידות מוכרח לעבודת ה' - כדי שהאדם יזהר מענינים בלתי-רצויים ויהי' " עובד אלקים " כמו שצריך . אבל זוהי עבודה בבחי' " גליא שבאדם" (" אדמה "), והוא נשאר בבחי' " יש מי שאוהב" ולא מתבטל לגמרי . 2) ועוד ענין שנפעל ע"י חסידות , והוא מה שהאדם מתבטל לגמרי ממציאותו , הוא " מכוסה " לגמרי במקור חיותו - אלקות (ע"ד נבראים שבים ). וזה בא דוקא ע"י לימוד החסידות (משא"כ בנגל...

התוכן משל של כ"ק מו"ח אדמו"ר על חסידות : מרגליות נמצאות בקרקעית הים . גחלים , שהם מאירים ומחממים , נמצאים בעמקי האדמה . והסדר הוא שצ"ל א' שהוא המנהיג, והוא מראה היכן לחפור ואיך למצוא את הגחלים. והנה על חכמתו של המנהיג יכולים העובדים לסמוך אלא שעליהם למלא את ההוראות בדיוק . אבל על הרוח - חיים שהם צריכים כשהם נמצאים בעמקי האדמה, לא יכולים לסמוך על הרוח-חיים של המנהיג, אלא לכל עובד צ"ל רוח - חיים בעצ...

התוכן הגמ' מציינת את המעלה הגדולה שבתיבת " ופרצת " – "לא כאברהם כו' ולא כיצחק כו' אלא כיעקב שכתוב בו [בראשון פ' ויצא] ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה". והנה תיבת "ופרצת" משמעותה – פריצת בנין . ולכאו', הרי מובן שבנין וגדר זה, שעליו אומרים שצ"ל בו "ופרצת", הוא בנין דקדושה (כי פריצת בנין דלעו"ז ה"ז באמת בנין ), ומהי המעלה בפריצת בנין כזה? אלא הכוונה ב"בנין" זה הוא "דרך המיצוע" הוא דרך הישרה עפ"י תורה, ו...

התוכן א) פרשת תולדות נק' כך ע"ש התחלתה "ואלה תולדות יצחק", ולכאו' עפ"י הסדר, זה הי' צ"ל השם של פ' " נח " שלפנ"ז שמתחילה גם עם "אלה תולדות נח", ושם פ' תולדות שלאח"ז הי' צ"ל " יצחק "?! בשם " תולדות " מודגש יותר הענין של מעשה בפועל : " תולדותיהם של צדיקים - "ועמך כולם צדיקים" - מעשים טובים ", משא"כ " נח " מורה יותר על ענין של שכר - מנוחת הנפש והגוף וכו'. ב) התחלת הברכות שבירך יצחק את יעקב הוא " ויתן...