The Daily Sicha

The Daily Sicha - השיחה היומית

"The Daily Sicha" is a daily discourse of the Lubavitcher Rebbe. The Sichos for Sicha Yomis are chosen from throughout the thousands of hours of the Rebbe's talks, based on their appropriateness toward each day.https://thedailysicha.com/

Author

The Daily Sicha

Category

Religion

Podcast website

thedailysicha.com

Latest episode

Jul 10, 2026

Where to listen?

Podcasts in the app Replaio Radio Coming soon

Podcasts are coming to the app soon. Install now and be the first to see a whole new take on podcasts

Get it on Google Play Install for free Android 5M+ downloads · 4.8 rating iOS soon

Episodes

יום ב' פ' תרומה, ג' אדר ראשון, ה'תשפ"ד 12.02.2024

התוכן איתא במדרש " לא נברא זהב אלא בשביל בית המקדש ". זאת אומרת, שהעולם כפי שהוא יכול להתקיים ולהתנהל בסדר וביושר בלי זהב (ובאותיות אחרות – בלי "לוקסוס" (מותרות)), וזה שהקב"ה ברא זהב ה"ז בשביל ביהמ"ק. ובפשטות, דכמו שלא מקשטים דיר של בהמות כמו שמקשטים דירת בני-אדם , ועד"ז מובן, שכאשר בונים בית להקב"ה – משכן ומקדש או ביהכנ"ס וביהמ"ד, צריך שיהא ניכר בו את החשיבות שהוא מיחס לאלקות ורוחניות ועד כמה שהם...

יום א' פ' תרומה, ב' אדר ראשון, ה'תשפ"ד 11.02.2024

התוכן פעולת בנין ביהמ"ק הראשון, דירת קבע הראשון להקב"ה בענינים גשמיים, היא פעולה נצחית עד סוף כל הדורות – היא היתה ה"פתיחה" לשאר בתי המקדשות, וממנו נמשך, ע"י ה"חלונות שקופים אטומים", הכח לכל יהודי בכל הדורות שביתו יהי' מקדש לו ית' – "ושכנתי בתו כם – בתוך כאו"א מישראל" [כמ"ש בראשון דפ' תרומה]. ענין זה רואים בגלוי בענין החינוך : כל פעולה ופעולה שעושים בחינוך הילד אי"ז פעולה פרטית שעושים עמו ועכשיו ,...

יום ועש"ק פ' משפטים, אדר"ח אדר ראשון, ה'תשפ"ד 09.02.2024

התוכן א) בשנה זו שישנם ב' חדשי אדר הכוללים ששים יום (ביחד עם יום אדר"ח אד"ר) מודגשת מעלת האתהפכא – " ביטול בששים ", כי ע"י הביטול בששים. לא רק שמתבטלים הענינים הבלתי-רצויים אלא שמתהפכים – כל המאכל מותר לאכילה, ואדרבה, מצד זה יש למאכל עריבות מיוחדת וכו'. ועוד ענין בשנת העיבור שהענין ד"פורים" הוא באופן ד" גדול " ובאופן ד" קטן ", ובעבודה: נוסף על העבודה באופן של "גדלות" צ"ל גם העבודה באופן של " קטנות...

יום ה' פ' משפטים, כ"ט שבט, ה'תשפ"ד 08.02.2024

התוכן ישנם הטוענים [בקשר למבצעים וכו'] "היתכן" שעושים מהתורה ספר רפואה או בטחון?! "היתכן" לומר שמ"ש [בסיום שישי דפ' משפטים] שאם יקיימו תומ"צ אז " והסרתי מחלה מקרבך ", שהכוונה כפשוטה ! הרי "מה הקשר" בין קיום תומ"צ לרפואה?! או "היתכן" לומר שמ"ש בתורה שהעולם נברא בששה ימים, שהכוונה כפשוטה ! הרי "התורה לא מתעסקת בעניני בריאת העולם"! הכוונה לשש תקופות וכיו"ב... יש לדעת האמת ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו "...

יום ד' פ' משפטים, כ"ח שבט, ה'תשפ"ד 07.02.2024

התוכן [המשך] לו יישר חילי הייתי מנהיג בכל מקום ב' ענינים האמורים: שבכל מוסדות חינוך ילמדו עיקרי היהדות עם כל הילדים, מן הקטן ביותר עד הגדול ביותר. וכמו"כ יהי' בהם לימוד הלכה למעשה בהלכות הצריכות בחיי היום-יומיים, כשלאח"כ יבנו אותם להיות לומדי תורה ומחדשי בתורה, וכך יעמידו "פוסקים" בישראל שיודעים לפסוק הלכה בפשטות. ובנוגע לטענה הרי צריכים "גאונים" ו"רכשבה"ג"... – הרי על זה ישנו הפסוק (כמסופר בירושל...

יום ג' פ' משפטים, כ"ז שבט, ה'תשפ"ד 06.02.2024

התוכן [המשך] כוונתי בהאמור היא לעורר את כל אלו שבידם לשנות את המצב. ענין זה, שלכל לראש צריכים ללמד את הילד עיקרי ויסודי היהדות – מופיע בקיצור שו"ע ( ובכל ספר שיעיינו בו שמתחיל באות " אל"ף " – שמרמז על הנהגת יהודי באופן שמחבר אותו על ה' וכו'). לפעול ענין זה – הוא לא רק התפקיד של המלמדים בגן-ילדים אלא של כל המלמדים עד גם של כתות הגבוהות בישיבות הגדולות! כבר עבר הזמן שהמלמדים מרמים את עצמם...! ועוד ע...

יום ב' פ' משפטים, כ"ו שבט, ה'תשפ"ד 05.02.2024

התוכן [המשך] בזמננו שרוב בני הנוער עסוקים רוב הזמן בענינים שאינם תומ"צ – הי' צ"ל פשוט אצל אלו שתפקידם לחנך אותם, שכל רגע מאותם שעות הספורות שמוקדשים לחינוך בד' אמות של תורה צ"ל מנוצל עבור בניית יסודי היהדות , ובפועל ממשיכים הם בבניית ענינים של "תפארה" כאשר לתלמידים חסרים היסודות! ההורים נותנים בידיהם את הילד כדי שהם יעשו ממנו " יהודי " מה" יסוד ". זהו תפקידם! ואא"פ לפעול זאת אא"כ יתחילו לספר לילדי...

יום א' פ' משפטים, כ"ה שבט, ה'תשפ"ד 04.02.2024

התוכן הסדר בחינוך הילדים הוא שכל לראש צ"ל היסודות – 1) הקשר עם אלקות ויהדות , 2) המשכת קדושה בחיי היום-יום ע"י קיום המצוות , ורק לאח"ז – 3) "מציאות" של תורה . בדורות הקודמים היו הילדים מקבלים בבית את היסודות, ומה שנשאר עבור ה"חדרים" ו"ישיבות" הי' רק הענין הג' – ידיעת התורה . אבל בימינו אלו מקבלים הישיבות את הילדים בלי יסודות אלו – הרי תפקידה של הישיבה לבנות אותם מן ה" יסוד " עד ה"גג" ואא"פ לבנות "...

יום ועש"ק פ' יתרו, כ"ג שבט, ה'תשפ"ד 02.02.2024

התוכן כאשר אדה"ז קרא לאברך שילמד את בנו, אדהאמ"צ, ושאל אותו האברך כיצד ללמד אתו, השיב לו אדה"ז (בניגון הידוע): עם ילד מתחילים ללמוד אל"ף בי"ת. מהו אל"ף? – נקודה למעלה ונקודה למטה, יו"ד מלמעלה שהיא הנשמה, ויו"ד מלמטה שהוא הגוף, וע"י הקו של יראת שמים באמצע – מתחברים ונעשים דבר אחד. ועוד רמז בזה, שהיו"ד מלמעלה קאי על הקב"ה שלמעלה ממדידה והגבלה, וכדי שהיו"ד מלמטה, היהודי, יוכל להתחבר עם הקב"ה, ה"ז ע"י...

יום ה' פ' יתרו, כ"ב שבט, ה'תשפ"ד– יום היאָרצייט-הילולא של הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא נ"ע – 01.02.2024

התוכן נמצאים אנו 1) בחודש ה" אחד עשר ". והלימוד מזה‏ – ‏שאין להסתפק בעבודה שמצד עשר כחות הנפש, כחות הפנימיים ["חי'"], אלא צ"ל העבודה גם עם כחות המקיפים ["מושקא", שם בושם]. 2) ביום ה" ב"ך יברך ישראל" של החודש, שבא לאחרי ההכנה של יום ה" א"ך טוב לישראל", שזהו גם יום ה" אחד עשר " מיום העשירי בשבט ; השייכות לפ' יתרו ומשפטים; נכנסים לפ' תרומה שבו נאמר הציווי " ועשו לי מקדש וגו'" שכולל גם הציווי על בניית...

יום ד' פ' יתרו, כ"א שבט, ה'תשפ"ד 31.01.2024

התוכן התורה היא " חמדה גנוזה " של הקב"ה, והוא נתנה לכאו"א מישראל . אבל התנאי וההכנה לקבל את התורה היא אמירת " נעשה ונשמע " – שיקיים ויתנהג בפועל בחיי היום-יומית לפי הוראות התורה. והדרך הנעלה ביותר לבטא את היוקר של התורה הוא לא (כ"כ) ע"י ש"שומר" את התורה שלא יבזו אותה ח"ו, אלא עי"ז שבכל עניניו , גם ענינים הגשמיים שעושה עם הגוף, ניכר שזה נעשה ע"י מי שמקושר עם התורה . וענין זה נוגע ביותר כאשר מדובר א...

יום ג' פ' יתרו, כ' שבט, ה'תשפ"ד 30.01.2024

התוכן קודם מ"ת היתה " גזירה " (נתק) בין העליונים ותחתונים‏ – ‏"העליונים לא ירדו למטה והתחתונים לא יעלו למעלה", ובשעת מ"ת נתבטלה הגזירה, "ואני המתחיל"‏ – ‏" וירד הוי' על הר סיני" [כמ"ש בשישי דפ' יתרו] – ‏ הקב"ה , העליון שאין למעלה ממנו, ירד בעצמו לתחתונים ! וזוהי ההוראה לדרך בה "לוקחים" את התורה ומלמדים אותה: דוקא במקום נמוך , ובזמן ומקום הגלות , מתגלה התורה בכל התוקף ! ולכן נמשלה התורה ל" מים " ש"...

יום ב' פ' יתרו, י"ט שבט, ה'תשפ"ד 29.01.2024

התוכן תמיהה גדולה ביותר בשני דפ' יתרו בענין פרשת "ואתה תחזה" (ש"יתרו" נק' כך ע"ש ש"יתר פ' אחת בתורה – ואתה תחזה"): משה רבינו , רוען של ישראל (שנקבע לכך משעת לידתו, ו)במשך ששים שנה בפועל , חשב שהסדר שבו דן את העם צריך להיות כך, ודוקא יתרו , שזה עתה הגיע ממדין, "תופס" מה שמשה "לא תופס" כביכול, עד שפרשת "ואתה תחזה" נק' על שמו ?!, והביאור: משה הסתכל על בנ"י כפי שהם נמצאים ביחד אתו ואז הם באמת שייכים ל...

יום א' פ' יתרו, י"ח שבט, ה'תשפ"ד 28.01.2024

התוכן עה"פ [בראשון דפ' יתרו] "וישמע יתרו וגו'" מביא רש"י מארז"ל "מה שמועה שמע ובא – קי"ס ומלחמת עמלק ". מבואר בחסידות ש" עמלק " בגימ' " ספק ", והמלחמה נגד זה פועל שגם "כהן מדין" עוזב את כל אשר לו ובא ל"מדבר" וכו'. וההוראה : כאשר ליהודי נופלים ספיקות בעניני תומ"צ ואינו יכול לבטלם , עליו להסיח-דעת מזה ולא להיכנס לשקו"ט וכו', ולהחליט שעליו, ש כל ענינו הוא " לשמש את קונו ", אין לו זמן לזה ! וזהו מ"ש "...

יום ועש"ק פ' בשלח, ט"ז שבט, ה'תשפ"ד 26.01.2024

התוכן הצ"צ מבאר הטעם שהפטורת פ' בשלח היא שירת נשים (שירת דבורה), כי דוקא שירת הנשים שבפרשתנו היתה בשמחה גדולה "בתופים ובמחולות". ומסיים ש"הכל הי' מן העפר ", הכל תלוי באשה . וההוראה: דוקא באשה תלוי' האוירה בבית ‏–‏ היא המשכנעת את בעלה שהכל בא מאת ה' , " וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה", ובמילא אין למה להיות רדוף אחר הפרנסה והשגת עוד דולר... עד כ"כ שזה מפריע ללימוד התורה וכו', ובכלל אין לרדוף אחר גשמיות...

יום ה' פ' בשלח, חמשה עשר בשבט – ראש השנה לאילן, ה'תשפ"ד 25.01.2024

התוכן דובר בהתוועדות שלפנ"ז אודות עריכת כינוסים לילדי "צבאות ה'" בט"ו בשבט. ויש להבהיר שצריכים להסביר להם את פרשת היום באופן המתאים להבנתם , עפ"י משלים ודוגמאות וכו'. והרי, גם ביאור זה הוא "תורת אמת " אלא שנתלבש בלבוש מסויים לפי ערכם (וכמבואר בכ"מ בענין "שלשת אלפים משל" דשלמה המלך). ובכן: ט"ו בשבט, ר"ה לאילן, קשור עם ז' המינים שבהם נשתבחה א"י – "חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון . . זית שמן ודבש", שהם כ...

יום ד' פ' בשלח, י"ד שבט, ה'תשפ"ד 24.01.2024

התוכן הטעם שבהתוועדות הקודמת הוזכר כמ"פ הלשון " ותשר מרים" אף שלשון הפסוק [ברביעי פ' בשלח] הוא " ותען .. מרים", הוא כדי לשלול פירוש המפרשים שמרים לא שרה בעצמה (וכך מתרצים מדוע באמת לא נאמר "ותשר מרים" (כמו "ותשר דבורה")) – עפ"י מ"ש רש"י בפשוטו של מקרא שכשם ש" משה אמר שירה לאנשים" כך " מרים אמרה שירה לנשים ". והמענה לשאלה הרי "קול אשה" הוא היפך הצניעות, יובן גם עפמ"ש רש"י עה"פ " זה א-לי ואנוהו" – "...

יום ג' פ' בשלח, י"ג שבט, ה'תשפ"ד 23.01.2024

התוכן [המשך] אופן הנהגת בעל ההילולא היתה כמו אברהם אבינו – שלא הי' להוט אחר מסירת נפש. ענינו הי' "ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם" ולהפיץ תומ"צ, ובשביל זה לא נרתע משום דבר עד כדי מסירת נפש. ובמילא לא נכנס לחקירות אם צריך ע"פ דין למסור נפשו, כמו שנחשון לא התפעל מהכתות השונות שבבנ"י אלא הוא יודע רק דבר א' – שצריכים לילך ולהתקרב להר סיני. ואם יש ים באמצע – קופץ לים! ובלי לדעת מה יהי' בסוף שבזכות קפיצתו לים...

יום ב' פ' בשלח, י"ב שבט, ה'תשפ"ד 22.01.2024

התוכן בשיעור חומש דיום שני דפ' בשלח מסופר אודות מעמדם של בנ"י לפני קריעת ים סוף שבאו לזה ע"י קפיצת נחשון לים – שהיו אז ד' כתות בבנ"י ורובם לא חשבו שיש לקפוץ לים, וגם עפ"י שכל דקדושה הי' מקום לדון האם הוא, כבן-נח, מחוייב למס"נ (ובמילא האם מותר לו וכו') – ומ"מ קפץ לים! כי ידע שיש ציווי מה' "בהוציאך העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה", ובמילא עליו להמשיך ללכת ולהתקדם לקראת קבלת התורה בהר סיני גם...

יום א' פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשפ"ד 21.01.2024

התוכן מעלת יום הי"א בחודש ה י"א ": יום י"א מורה על בחי' אלקות שלמעלה ממדוה"ג העולם שנברא ב" י' מאמרות", כפי שיורד ונמשכת במדוה"ג העולם (יום מסויים). נוסף על היותו חודש הי"א (שקשור עם מהלך הלבנה , מקבל ) ה"ז גם יום הי"א, שקשור עם מהלך החמה , משפיע : יהודי צריך להשפיע בחי' זו בכל העולם, גם בבחי' " קוני " ("נבראתי לשמש את קוני") ‏–‏ הקב"ה כפי שמתגלה בעשר ספי' דאצי', אלא שיש גם בחי' שלמע' מזה ‏–‏ " אח...

יום ועש"ק פ' בא, ט' שבט, ה'תשפ"ד– ערב יו"ד שבט – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע ויום התחלת הנשיאות של הרבי – 19.01.2024

התוכן ב' חלקים מד"ה באתי לגני, מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"ד . המאמר מיוסד על פרק י"ד של המשך באתי לגני התש"י. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-01-2024 Synopsis Two excerpts from Maamar Basi L’Gani, Motza’ei Shabbos Parashas Beshalach , 11 Shevat 5724. The maamar is based on Chapter 14 of Basi L’Gani 5710. For a transcript in English of the Sicha: https:...

יום ה' פ' בא, ח' שבט, ה'תשפ"ד 18.01.2024

התוכן [המשך] החילוק הכללי בין ג' תקופות הנ"ל בנשיאות כ"ק מו"ח אדמו"ר: תקופה הא' היתה תקופה של מסירות נפש בפועל על כל דבר שהי' ידוע שעושים זאת כי זהו רצונו ית', והמס"נ הקשה ביותר – להורות ליהודי שני למסור את נפשו... גם לאחר שזה שנשלח לפניו נתפס והוגלה... בתקופה הב' הי' הקושי המיוחד כתוצאה מ"ויקנאו בו אחיו" (ואכמל"ב), ולמרות זאת המשיך בהפצת היהדות בידעו שזהו השליחות של "ואביו שמר את הדבר". התקופה הג...

יום ד' פ' בא, ז' שבט, ה'תשפ"ד 17.01.2024

התוכן ביום ההילולא עולה "כל עמלו אשר עמל משך כל ימיו חייו" ופועל פעולתו וכו', אבל מובן שבנוגע לתלמידיו נוגע בעיקר התקופה בחייו שבה הי' הנשיא . משך שנות נשיאות כ"ק מו"ח אדמו"ר הי' ל' שנה (תר"פ-תש"י), המתחלקים לג' תקופות של י' שנה, וכל א', מבלי הבט באיזה מג' "מצבים" אלו הוא נמצא, יכול ללמוד הוראה ב"הליכה באורחותיו": תקופה הא' בשנות תר"פ-תר"צ היתה עבודתו " שם " קשורה בהפצת היהדות מתוך סכנת נפשות. שגם...

יום ג' פ' בא, ו' שבט, ה'תשפ"ד 16.01.2024

התוכן גם בעודם במצרים עמדו בנ"י במעמד ומצב של חירות ו" ביד רמה ", ולכן כאשר משה רבינו דיבר עם פרעה, הנה אף שידע שהוא המלך ועליו לכבדו, עד שזה הביאו להיות " בחרי אף " [כמ"ש ברביעי דפ' בא. עי' בפרש"י], בכל זאת תבע ממנו בתקיפות " ה' אלקי העברים שלחני אליך ", " שלח את עמי ויעבדוני " – וזה פעל! וההוראה: גם בזמן שנמצאים בגלות, "כל המלכיות נק' ע"ש מצרים ", ו"דינא דמלכותה דינא", הנה בכל הקשור לעניני יהדות...

יום ב' פ' בא, ה' שבט, ה'תשפ"ד 15.01.2024

התוכן ההוראה ממ"ש [בראשון דפ' בא] " ולכל בנ"י הי' אור במושבותם " ופרש"י ש"חפשו ישראל את כליהם וכשיצאו והיו שואלין מהן והיו אומרים אין בידינו כלום אומר לו אני ראיתיו בביתך וכו'": נס זה, שגם במצב של " וימש חושך " במצרים יהי' אור לבנ"י, עשה ה' כדי שבנ"י יוכלו לראות בביתו ונכסיו של המצריים את הניצוצי קדושה שנמצאים שם, שעי"ז יוכלו לקיים את הציווי " ונצלתם את מצרים" מה"ניצוצי קדושה"! ובהשגחה פרטית נכנס...

Listen to the The Daily Sicha - השיחה היומית podcast in Replaio

Radio and podcasts in one app - free, with no sign-up. Install today and do not miss the launch

Get it on Google Play

Replaio is not a podcast publisher; show names, artwork and audio belong to their authors and are distributed through public RSS feeds.