The Daily Sicha - השיחה היומית

התוכן הוראה עיקרית ממ"ש במדרש שהתינוקות, אִתָּם למד מרדכי, אמרו לו " אתך אנו " לחיים ולהיפך : העולם חושב שמטרת בית-ספר היא ללמד חכמות – חכמות סתם בבית-ספר סתם, וחכמת התורה בבית ספר דתי, אבל לא לשפר את ההנהגה ומדות , והילד יכול לצאת מבית-ספר באותן מדות בהן הוא נולד ונכנס לבית-ספר – " פרא אדם יולד"! (ואע"פ שבנוגע לתורה ישנה ההבטחה ש"המאור שבה מחזירו למוטב" – אבל זה יכול לקחת משך זמן). וזוהי טעות! אד...

התוכן כאן המקום להזכיר עוה"פ אודות ה"פדיונות" שכו"כ שלחו לנשיא דורנו בבקשות ברכות וכו', שישנה הבטחה ש"טרם יקראו ואני אענה", ובודאי נתקבלו וימלא את הבקשות וכו'. ובנוגע לשאלות בענינים שונים, ישנה הוראה ברורה עפ"י תורה: בנוגע לשאלות בעניני עבודת ה' – " עשה לך רב ". בנוגע לשאלות בעניני פרנסה – " תשועה ברוב יועץ ". בעניני רפואה – לעשות כהוראת הרופא "ורפא ירפא.. שניתנה רשות (ונתינת-כח) לרופא לרפאות", וה...

התוכן בשני דפ' פקודי מדובר אודות עשיית האפוד והחושן "ויעש את האפוד וגו'" "ויעש את החושן וגו'", ואודות הציווי של "ולא יזח החושן מעל האפוד". וההוראה: האפוד "חוגר אותו מאחוריו כנגד לבו.. ומגיע עד עקביו " ואילו החושן "תלוי.. על לבו מלפניו " (רש"י), ועל זה נאמר "ולא יזח החושן מעל האפוד" שגם ענינים הכי תחתונים והחיצוניים שבאדם ("אחוריו.. עד עקביו") צריך לחברם עם הענינים הכי נעלים ופנימיים שבו ("לבו מלפנ...

התוכן במצוות " מחצית השקל " מצינו ב' הפכיים: מצד א'‏ – ‏" העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט "‏ – ‏כולם נתנו בשווה "מחצית השקל", ומצד שני‏ – ‏ מדגישים בזה גופא שישנו עשיר וישנו דל ‏ – ‏ חילוקים בבנ"י! והביאור: "מחצית השקל" הוא ענין המס"נ, וכאו"א מישראל, אפי' קל שבקלים, מוכן למסור נפשו בפועל , ולכן במעשה של נתינת "מחצית השקל" היו כולם שווים, אבל ה"מס"נ" צ"ל גם עם פנימיות הנפש , שתחדור גם את עשר כחות הנפש...

התוכן ישנם הטוענים שרוצים שיהי' "איש תחת גפנו וגו'", ומהו הצורך בכל ההעלמות והסתרים, ובמילא כל דבר טוב בא ע"י נסיונות וכו'?! והמענה לזה – מענה שיגרום להם תענוג בעבודת ה' במעמד ומצב כזה: כיון ש"גלו לאדום שכינה עמהם", ו"נעוץ תחלתן בסופן " דוקא, וא"כ אי אפשר להשיג עצמות ומהות כי אם ב" אדום ", ובתוך ההעלמות וההסתרים, ודוקא ע"י קיום מצוות מעשיות ללא הבנה והשגה וללא געשמאַק. ולכן זיכו את פלוני בן פלוני...

התוכן איתא בגמ' "מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כלי' .. מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע וכו'", שנהנו מזה גופא שזהו "סעודתו של אותו רשע ". וההוראה: גם אם כאשר בפני האדם נעמד נסיון קשה ביותר שאינו יכול לעמוד בפניו, כמו ההכרח להשתתף ב"סעודה של אותו רשע" (או כל צרכים הגשמיים שנכללים ב"אכילה"), אבל מדוע הוא נהנה מזה שזהו סעודתו של " אותו רשע "??!! ועד"ז בנוגע לענין החינוך: גם אם מוכרחים עפ...

התוכן הוראה פשוטה מעצם הענין ד"יום הולדת " - יום שבו נולד האדם, עפמ"ש "אדם לעמל יולד ": כאשר האדם טוען כיצד תובעים ממנו לוותר על טובתו האישית "ארויסגיין פון זיך ", ולשנות הנהגה מסויימת שהורגל בה כו"כ שנים?! באה ההוראה מענין "יום הולדת ": בכל בוקר , ועל פי תורת הבעש"ט - בכל רגע ורגע , נעשה האדם " ברי' חדשה " ו נולד מחדש, וא"כ מובן שאין מה להתחשב עם מעמדו ומצבו הקודמת וכו' כי כל עניניו מתחילים מחדש...

התוכן עפמ"ש רש"י בתחילת פ' פקודי שמשה הסכים לבצלאל לעשות המשכן ואח"כ כלי המשכן כ"מנהגו של עולם" "לעשות תחלה בית ואח"כ משים כלים בתוכו"‏ – ‏נשאלת שאלה במ"ש בשני דפ' ויקהל-פקודי שתחלה עשו את היריעות ואח"כ קרשי המשכן, והרי "מנהגו של עולם" שתחלה עושים את הקירות ואח"כ מעמידים ע"ז הגג?! ויובן זה ע"פ מ"ש רש"י עה"פ בפ' ויקהל "טוו את העזים" ". . שמעל גבי העזים טוו אותן" כדי שיהיו עם יותר "חיות" וטריות, וא"...

התוכן פירוש הפשוט בשם פ' ויקהל הוא הקהלת בני ישראל , שזהו ענין נעלה ביותר כשלעצמו, ובפרט הענין ד"ויקהל" שבתחילת פ' ויקהל שהביא לנדבת ועשיית המשכן ע"ש " ושכנתי בתוכם". וההוראה מזה עפ"י מ"ש במדרש עה"פ, שבזה ישנה הוראה לכל הזמנים שיהי' הענין ד"מקהיל קהילות" , ובפרט ביום השבת (כבפ' ויקהל), ובמיוחד כשה" ויקהל " בא בהמשך לזמן שבו קראו בתורה ענין זה. ואם יהודי רק בוחר לנצל את ה"ויקהל" כראוי הרי הדבר מביא...

התוכן בזהר פ' כי תשא מובא שכאשר התנאים וכו' שמעו איזה דבר פלא, עשו " קשר " כדי שלא לשכחו. הטעם ש" קשר " מועיל לא לשכוח יובן עפ"י המבואר ששרש ענין השכחה הוא מקליפת נוגה וכו', ולכן כדי לבטלה צריך כח " כפול ומכופל " כענין ה" קשר " (כמבואר באגה"ק). ומזה נשתלשל שגם בגשמיות עושים "קשר" כדי לבטל ענין השכחה. והטעם ש"קשר" מועיל גם לזכרון של גוי , ע"ד שמצינו שגם " שר המשקים " הי' "קושר קשרים" כדי שלא ישכח א...

התוכן 1) עה"פ "ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה" כתוב במדרש "מנין היה משה יודע אימתי יום ואימתי לילה .. כשהי' רואה למלאכים מקלסין אותו בקדוש היה יודע שהוא יום ובשעה שהי' רואה אותן מקלסין בברוך היה יודע שהוא לילה". והנה מובן שבאותו זמן שמשה הי' על ההר ולמד תורה מפי ה' בעצמו הי' למעלה מן הזמן לגמרי , כמו ה"מלמד" שלו. ונשאלת השאלה – בשביל מה הי' צריך לדעת אם זה יום או לילה...

התוכן 1) השיעור ברמב"ם בימים אלו הוא ב"הלכות נחלות ". ולכאו' מהי ההוראה מלימוד דיני ירושה כעת, כאשר משיח בא "נאו", שאז יחיו כולם חיים נצחיים ?! אלא המדובר הוא על ירושה רוחנית שיורשים מהאבות והאמהות של כלל ישראל – אברהם יצחק ויעקב, שרה רבקה רחל ולאה! כל ילד/ה יהודי/ה צריכים לדעת שניתנה להם "ירושה" ו"נחלה" הכי יקרה – "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב", ובמילא עליהם לשמור ולהשתמש ב"ירושה" זו באופן המ...

התוכן עיקר נקודת המאמר ד"ה וקבל היהודים פורים קטן ה'תרפ"ז הוא ענין החינוך – "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז", ו"אין עוז אלא תורה". התואר " עוז " מורה על התוקף. שלא רק ש"אל יבוש מפני המלעיגים", כמ"ש בתחלת שו"ע, אלא זה גופא הוא בתקיפות , כאילו ה"מלעיג" אינו מציאות כלל ב"עולם" שלו, ואז ילך לבטח דרכו מתוך שמחה ובטוב לבב. וזה בא ע"י ההתבוננות קלה במ"ש בשיעור חומש היומי " ונפלינו אני ועמך מכל העם [האדם] אש...

התוכן בנוגע ללוחות שניות אמר ה' אל משה [בחמישי דפ' כי תשא] "פסל לך שני לוחות וגו' – שזה נעשה ע"י משה דוקא (דלא כלוחות הראשונות שהיו "מעשה אלקים"), עבודת המטה . ולכן דוקא הם קיימים בקיום נצחי. וזהו הקשר לימי הפורים שאז הי' הענין של קבלת התורה מצד המטה "קיימו מה שקבלו כבר". העילוי דלוחות שניות נרמז גם בסיום התורה – "אשר עשה משה לעיני בני ישראל", ופרש"י "שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם, אשר שברת יישר...

התוכן דובר לאחרונה שהכרח השעה, רגעים האחרונים לפני ביאת המשיח, מחייב שכאו"א מישראל " יחשוב " ו" ידבר " ע"ד ביאת המשיח, ו"המעשה הוא העיקר" – לעשות בפועל בעניני "גאולה". ויש לקשר זה עם סדר הפרשיות בהתחלת פ' כי תשא , פ' מחצית השקל "כי תשא את ראש בנ"י וגו'", פ' כיור וכנו, פ' שמן המשחה וסממני הקטורת: לאחרי שבנ"י מוכנים לגאולה מבטיח ה' " תשא את ראש בנ"י ", ש" אָט אָט קומט משיח צדקנו "! שאז תרום קרנם של...

התוכן מעלת פורים קטן , שאינו אלא בשנה מעוברת, להיותו בבחינת " אורח נדיר " שיש בו חביבות יתירה, ובמילא יש לייקר כל רגע של היום. ענין פורים קטן מודגש יותר לאחרי פורים קטן תרפ"ז שאז אמר כ"ק מו"ח אדמו"ר את המאמר ד"ה וקבל היהודים וגו' שבו מבאר שחינוך ילדי ישראל מהווה היסוד להמשך הקיום דבנ"י – "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז וגו'". והחידוש בזה, דאע"פ ש"עוללים ויונקים" עדיין לא שייכים להבנת התורה (בן חמש),...

התוכן פורים קטן ה'תרפ"ז הי' כ"ק מו"ח אדמו"ר במאָסקווע, שם היתה ההתנגדות להפצת היהדות בין ילדי ישראל גדולה ביותר. בהיותו שם הודיע שבפורים קטן יאמר מאמר חסידות בביהכנ"ס. כאשר הדבר נודע, הגיע שליח מ"חלונות הגבוהים" ו"הזהיר" אותו שיהיו מרגלים בעת אמירת המאמר וימסרו את תוכנו לגורמים המתאימים ועליו לדעת מה יכול להיות התוצאות... בפועל אמר את המאמר, בפני ביהכנ"ס מלא אנשים, מיוסד עה"פ "מפי עוללים ויונקים י...

התוכן א) בפ' תצוה לא מוזכר שמו של משה רבינו, אבל עצמיותו של משה הוא בגלוי באופן של " ואתה תצוה" – "מראה באצבעו ואומר זה"! ב) הוראה ממ"ש בסיום חמישי דפ' תצוה "והי' המזבח קודש קדשים כל הנוגע במזבח יקדש": ענינו של " מזבח " בעבודה הוא לבו של כאו"א משיראל, "איזהו עבודה שבלב זוהי עבודת התפלה" – ענין הקרבנות , ועל היהודי לדעת שכיון שהוא "מזבח" של הקב"ה ה"ה בדרגת " קודש קדשים " – דרגתו של כהן גדול , כי במ...

התוכן בשיעור היומי כותב הרמב"ם: "כל חשוד על השבועה אין משביעין אותו... ואפילו רצה התובע לא שומעין לו". טעם הפשוט לזה הוא דמכיון שאינו נאמן על השבועה אין תועלת בשבועה זו. אבל לפי"ז למה לא להשביע אותו על הספק ? ובפרט אם התובע רוצה שישבע? וי"ל שעיקר הטעם הוא מפני האיסור ד"לפני עוור לא תתן מכשול" - שלא להכשיל אותו בשבועת שוא . ומזה יש ללמוד הוראה נפלאה : אפי' אם מדובר באיש ירוד ביותר , דאע"פ שיודע שממ...

התוכן ענין שנת העיבור – לאחד שנת החמה , המאירה תמיד באופן שווה בלי שינויים , עם שנת הלבנה , שהארתה משתנה מיום ליום . ובעבודה: "חמה" מורה על תוכן הענין ד" לא תוסיפו ולא תגרעו ", ו"לבנה" מורה על הענין ד" מעלין בקודש ". לדוגמא – לא' יש חוש בזכרון טוב ומנצלו ל" אינו מאבד טפה ", ולשני יש חוש בלחדש חידושים " לאפשא לה ", וההוראה משנת העיבור היא שכ"א צריך ויכול לשמש את קונו בב' האופנים . ובנוגע למעשה בפוע...

התוכן מבואר במפרשים הטעם ששמו של משה רבינו לא הוזכר בפ' תצוה, שבכך נתקיים דבריו (אף שהיו על תנאי) "מחני נא מספרך". ובאמת הענין ד" ואתה תצוה" מורה על העצם דמשה שלמעלה מכל ענין השם. נמצא, דקיום דברי משה רבינו אלו הוא באופן הכי טוב . ומכאן ההוראה לכאו"א, שיש בו את ה"משה" שבו, שעליו לגלות בעצמו את ה"אתה" שבו, עצם מציאותו, שהוא חד עם עצמותו ית', ה"אתה" האמיתי וכו'. וזה מהווה הכנה קרובה לקיום מ"ש בהמשך...

התוכן הוראה מיום שבעה באדר ( יום ההילולא של משה רבינו ): ישנה כמה דרכים שע"י יכול יהודי להתקשר עם התורה, לדוגמא: יהודי שעבודתו בקו ד"זבולון" יכול לעשות "שותפות" עם יהודי שעבודתו בקו ד"ישכר" וכיו"ב, אבל הגם שהוא "משמש את קונו" באופן זה ואין תובעים ממנו יותר, אבל בפועל אין לו את השלימות של ה"ומצאת" בתורה. כדי להשיג את התורה באופן של מציאה, שהיא שלא בערך לעבודתו, אין דרך אחרת מלבד להתייגע בתורה! והנה...

התוכן בגמ' כתובות (י:) מבואר תוכן ענין המזבח [שהציווי על עשייתו הוא בשישי פ' תרומה] עפ"י הר"ת של מזב"ח: מזיח גזירות, מזין , מחבב (את ישראל על אביהם), מכפר עונות. דאף שלכאו' הי' צ"ל הסדר הפוך : קודם " מכפר עוונות ", שעי"ז נעשים " חביבים " לפני הקב"ה, ואז ניתן לבקש ממנו מזונות (שצריכים עכשיו), ושיזיח את הגזירות ( שיבואו לאח"ז)? הנה זהו החידוש של המזבח ש דבר הראשון , עוד לפני שהוא מכפר עוונותיהם, ה"ה...

התוכן מבואר במאמר ד"ה באתי לגני [ה'תש"י] הטעם שהמשכן הי' מעצי שטים [כמ"ש ברביעי פ' תרומה], כי שטים הוא מלשון הטי' , הטי' מדרך המיצוע, לגרוע – " שטות דלעו"ז ", או לטוב – " שטות דקדושה ". והעבודה במשכן היתה להפוך השטות דלעו"ז לשטות דקדושה. וזהו גם הטעם שנק' " קרשים " – הפיכת שקר העולם ולקשרו עם אלקות. ובס"ט של ההמשך מבאר שזהו גם מה שהקרשים היו "(עצי שטים) עומדים " – "שהם כמו עמודים שמחברים הגג והרצפ...

התוכן במשכן היו ב' ענינים כלליים [כמ"ש בפ' תרומה]: א) יריעות וקרשים שהקיפו את כל חלקי המשכן בשווה בלי חילוקים. ב) הכלים השונים שהיו בתוך המשכן שלכל אחד מהם הי' תפקיד מיוחד כמו הארון ללוחות והמנורה להאיר וכו'. ועד"ז הוא גם במשכן הפרטי שבכ"א ("ושכנתי בתוכם . . בתוך כאו"א מישראל"): א) ענין התפלה שאז עומד האדם בביטול כעבדא קמי' מרי', והביטול הוא בכל אבריו בשווה , ועד"ז ענין התורה ‏–‏ " חומה זו תורה "...