The Daily Sicha - השיחה היומית

התוכן " נשא את ראש ", הנאמר בתחילת פ' נשא, מורה בפשטות על " הגבהת הראש " [ואף שזה נאמר לחלק משבט לוי , אעפ"כ ה"ז שייך לכאו"א מישראל, כפס"ד הרמב"ם ש"לא שבט לוי בלבד" אלא כל יהודי ש"נדבה רוחו", נתנו לו את כל האפשרויות להגיע לכך, ועד לדרגת "קודש קדשים" וכו']‏ – ‏ועי"ז הגבהת כל האדם . כי על האדם להתנהג באופן כזה שכל עניניו מונהגים עפ"י שכל (שבראש) התורה , כך, שיהא ניכר, שהתורה היא "תורת נו "‏ – ‏ בכל...

התוכן 1) בחמישי בסיון אמרו ישראל " נעשה ונשמע " ובאופן שהקדימו נעשה לנשמע – אע"פ שזהו היפך הסדר ד"עם חכם ונבון ", כי הביטול ד" נעשה " הוא מצד פנימיות הנפש , ואח"כ זה נמשך גם בכחות הנפש – בהבנה והשגה וכו', " נשמע ". בנוגע לפועל: מכיון ש"הימים האלה נזכרים ונעשים ", צ"ל בחמישי בסיון קבלה מחדש לקיים את כל פרטי המצוות באופן ד" הקדמת נעשה לנשמע ". זוהי ההכנה לקבלת התורה בחה"ש, וזה נמשך באופן קיום המצוות...

התוכן ישנם ב' נקודות בקשר למ"ת: 1) שאז "בחר בנו מכל העמים". 2) ולכן "נתן לנו את תור תו " כדי שנלמד בה בתור "תורתו של הקב"ה ". דאף ש"היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים", הנה דוקא מי ש" וה' עמו ", שאין בעולמו אלא הוא והקב"ה ו(במילא) אין לו שום פניות בלימוד התורה – "הלכה כמותו". כהכנה למ"ת יש להדגיש ב' נקודות אלו: 1) " בחר בנו מכל העמים ". בשעת מ"ת לקח בורא ומנהיג העולם את עם ישראל ועשאו "סגולה מכל עמי ה...

התוכן דוקא כאשר בנ"י אמרו שה" בנים " יהיו ה" ערבים " שיקיימו תומ"צ – קיבל זאת הקב"ה ונתן לנו את התורה. ולכן בעמדנו בזמן ההכנה למ"ת , צריך לדעת ש" בנינו עורבים בעדינו !", וזה זמן מתאים לעורר ע"ד ענין החינוך דבני ובנות ישראל בלימוד התורה ובקיום המצוות : ישנם כאלו שחלק מהחינוך שילדיהם מקבלים במשך השנה הוא לימודי חול , ועליהם לנצל את "מנהג המדינה" שבימי החופש ("ימי החושך "), משחררים את הילדים מלימודי...

התוכן ב"היום יום" של ר"ח סיון מובא הפתגם ש" זרוק חוטרא לאוירא אעיקרי' קאי .. לפעמים העיקרי' מכוסה ונעלם .. וזאת היא עבודת החפץ חיים להסיר את הכיסוים וכו'". והנה אף שפתגם זה נאמר בנוגע לחסידים ותורת החסידות וכו', הרי, בימינו אלה, לאחרי השטורעם" דהפצת המעיינות חוצה במשך ה-45 שנה מאז הדפסת הפתגם ב"היום יום", הן בשנים שבהם הי' כ"ק מו"ח אדמו"ר בחיים חיותו בעלמא דין, והן בשנים לאחרי הסתלקותו שאז ניתוסף...

התוכן ישנה הלכה פסוקה ברמב"ם [ בשיעור רמב"ם היומי ] ובשו"ע "המקדש אשה.. על מנת שאני צדיק [גמור], אפילו רשע גמור ה"ז מקודשת מספק שמא הרהר תשובה בלבו". כלומר: יהודי שהי' כל ימיו רשע גמור ולא שמעו ממנו אף מילה של תשובה אף פעם, ואפילו אם בין העבירות שבידו הוא איסור גזל והגזילה עדיין בידו , הנה אם אמר "ע"מ שאני צדיק גמור" עדיין חוששים שמא הרהר תשובה והיא ספק מקודשת! ועד"ז בנוגע לעניננו: אלו המקשים שאם...

התוכן [המשך] 3) הטענה הגדולה – מהו ה"סדר" שמישהו מתערב בעניניו הפרטיים ואומר לו שיש להניח תפילין ולשמור שבת וכו' – מה זה העסק שלו ?! גם טענה זו נתבטלה לאחרונה בעת הגיוס – כ"א ידע בפשיטות שבהנהגתו הפרטית , אם הוא ימלא את הפקודות או אם הוא יהי' "ירא ורך הלבב", תלוי, לא רק גורלו או קבוצתו , אלא גורל כל עם היושב בציון ! "דמי כל ישראל תלויים על צווארו"! וכאמור, כ"א ראה איך שכל טענות אלו התבטלו לפני מ"ת...

התוכן [כוונת כ"ק אד"ש בהשיחה דלקמן היא בקשר להגיוס שקדם למלחמת "ששת הימים", שהחלה והסתיימה בסמיכות בסמיכות לחה"ש באותה שנה] כעת, ב" יום השישי " ערב הגאולה ("יום שכולו שבת "), מתקיים הענין ד" טועמי' חיים זכו שמראים ליהודי שהוא יכול לעמוד במעמד ומצב שיהי' בזמן הגאולה. [אלא שצריכים לדעת שזהו רק " טועמי' וגו'" דערב שבת, ולא שבת עצמו...]. ראו לאחרונה, לפני זמן מ"ת, שע"י "טרייסל" א' נתבטלו כל הטענות של...

התוכן הטעם לפס"ד הגמ' שדוקא מבן עשרים שנה "נושא ונותן בנכסי אביו" מבואר בע"ח כי אז מגיע האדם לשלימות השכל . ועפ"ז מבאר אדה"ז מ"ש [בראשון דפ' במדבר] "שאו את ראש בנ"י לגולגלותם מבן עשרים שנה ומעלה וגו'", דלכאו' ה"גולגולת" הוא רק ענין חיצוני , ולמה מנין הראויים בבנ"י להיות " יוצאי צבא בישראל " היא "לגולגלותם" ולא "ל ראש " ( שכל )?! ומבאר ש"גולגולת" הוא הרצון . ובכדי להיות " יוצאי צבא בישראל ", לכבוש...

התוכן א) מנין בנ"י הי' "מבן עשרים שנה ומעלה כל יוצא צבא בישראל " [כמ"ש בראשון דפ' במדבר]. והנה עפ"י טבע לא שייך שמבין יותר משש מאות אלף אנשים "מבן עשרים שנה ומעלה" לא יהיו עכ"פ אחדים שלא יהיו בריאים וחזקים כדרוש להיות "יוצא צבא", ובפרט כשנמצאים במדבר וכו', ואעפ"כ רואים דבר נפלא: כל בנ"י שמבן עשרים שנה ומעלה היו " יוצא צבא בישראל "! ומכאן רואים שכאשר הולכים בדרך התורה , בדוגמת בנ"י במדבר שהיו אז בה...

התוכן ענינו המיוחד של שבת מבה"ח סיון הוא שזהו ה" ירחא תליתאי " שבו ניתנה ה"אוריין תליתאי לעמא תליתאי וכו', והיינו שחודש זה קשור במיוחד לתורה ו(ל מצוות שניתנו) לבני ישראל . ומכיון שכללות הענין דמבה"ח של כל חודש ניתנה בתורה הקשורה עם חודש סיון , נמצא דשבת מבה"ח סיון כולל כל ימי שבת מבה"ח של כל השנה . כללות הענין דשבת מבה"ח הוא ענין טוב שנתחדש דוקא בגלות : כי רק לאחרי החורבן, שאז נתבטל הענין דקידוש ה...

התוכן [המשך] הענין ד"עשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים" הנ"ל נוגע גם לענין ש"רועשים" בימים אלו: גם יהודי ש"נמצא במצרים", "מיצרים וגבולים", ואמר ועשה מה שלא צריך – כמו "אבותינו" שהיו מביניהם שרצו לישאר במצב של הנהגת הטבע של מצרים – הנה באמת אי"ז מציאותו האמיתית אלא "יצרו אנסו ", ו"אונס רחמנא פטרי'" (אף שאין מקום לשמוח ע"ז... אלא להצטער שהוא במצב זה), והמציאות היא שגם " במצרים " נעשים ליהודי " עשרה נסי...

התוכן מ"ש באבות פ"ה "עשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים" אי"ז בגדר "מאי דהוה הוה" אלא נוגע בכל יום, ככל דבר משנה שענינה הוא לכל לראש פס"ד בפשטות: אחז"ל "כל המלכיות נקראו ע"ש מצרים ע"ש שהם מצירות לישראל", והרי מצב זה גופא שיש מלכויות אחרות ו"עיר האלקים מושפלת וכו'" ויהודי מתפלל שיהי' "ונבנתה העיר על תלה" – הוא ענין של "מצרים" ו"מצירות לישראל" הגדול ביותר. וע"ז אומרים ליהודי שעליו לעמוד באותו מצב של "אב...

התוכן א) הוראה ממ"ש בשלישי דפ' בחוקותי "ואשבור מוטות עולכם" – ביטול כל עניני עול שיוכלו לעסוק בלימוד התורה באופן "תורתו אומנתו" ע"ד רשב"י. ב) בפנימיות התורה נתבאר התוכן דחלק שלישי דפ' בחוקותי המדבר בענינים בלתי-רצויים ש"לפי האמת אינם רק ברכות", וכמו שמציין הצ"צ בלקו"ת בענין זה שזהו ע"ד סיפור הגמ' במו"ק אודות רשב"י ששלח את ר"א בנו להתברך ואמרו לו לשונות שהיו נראים לכאו' כהיפך הברכה , וחזר ואמר לאבי...

התוכן הוראה ממ"ש בזהר עה"פ [בשני דפ' בחוקותי] " ונתתי שלום בארץ "‏ – ‏"שלמא דארעא שלמא דביתא שלמא דעלמא": לכל לראש צ"ל "שלמא דארעא "‏ – ‏שלום ב" ארץ חפץ" שבכל יהודי, בין היצ"ט ויצה"ר, "ואהבת.. בכל לבבך "‏ – ‏ בשני יצריך. ועי"ז נעשה "שלמא דביתא "‏ – ‏שלום בכל בית יהודי, שמתבטל המצב של אי-שלום בין ההורים לילדים וכו' כי כולם מתנהגים עפ"י הוראות התורה. ועי"ז נעשה הענין ד"שלמא דעלמא "‏ – ‏ע"י כל פעולה...

התוכן מסופר במדרש שפעם באו זוג לרשב"י להתגרש (אחר י' שנה ולא ילדה), ואמר "כשם שנתדווגתם זה לזה במאכל ובמשתה כך אין אתם מתפרשים אלא מתוך מאכל ומשתה", הלכו ועשו "סעודה גדולה ושכרתו .. אמר לה (הבעל) בתי ראי כל חפץ טוב שיש לי בבית טלי אותו ולכי לבית אביך", לאחר שנרדם, אמרה לעבדי' ולשפחותי' להוליך אותו לבית אבי', כשנתעורר ושאל אותה מדוע נמצא שם? ענתה " אין חפץ טוב לי בעולם יותר ממך !", הלכו לרשב"י והתפ...

התוכן א) הסדר בפרש"י עה"פ בססיום פ' בהר "לא תעשו לכם אלילם" - "כנגד זה הנמכר לנכרי שלא יאמר הואיל ורבי מגלה עריות אף אני כמותו, הואיל ורבי עובד ע"ז אף אני כמותו, הואיל ורבי מחלל שבת אף אני כמותו, לכך נאמרו מקראות הללו" (- דלא כסדר הכתובים 1) לא תעשו לכם אלילים 2) שבתתי תשמרו 3) מקדשי תיראו (- גדר קדושה , בו מרומז הענין דגילוי עריות וכו')) הוא ע"ד הכלל ש"דיבר הכתוב בהווה" - כשצריכים להזהיר הנמכר לג...

התוכן מנהג ישראל לקשר את היום דל"ג בעומר עם תשב"ר . הקשר עם תחילת פ' בהר "והי' כי תבוא אל הארץ וגו'": אצל תשב"ר, שכל ענינם הוא לימוד התורה , " שבת ", מודגש הסדר שלכל לראש " ושבתה הארץ שבת לה' ", ולאח"ז בא הזמן ד"שש שנים תזרע שדך וגו'". כאן המקום לעורר ע"ד ההתעסקות עם ילדי ישראל בל"ג בעומר : אלו שכבר עסקו בזה - שיוסיפו , ובמקומות שעדיין לא עסקו בזה (כדרוש) - לכנס ילדי ישראל בסמיכות לל"ג בעומר (באופ...

התוכן מצות "פסח שני" באה ע"י פעולתן של ישראל שתבעו "למה נגרע". ולכאו' תביעה זו של האנשים (שהיו גדולי ישראל) שלא יכלו להקריב קרבן פסח במועדו ממשה רבינו – תמוהה. דממה נפשך: אם רצונו של ה' שיקיימו את המצוה בודאי יצוה למשה לומר להם זאת, ואם משה לא יאמר להם מאומה – פירוש הדבר שאינם צריכים לקיימה! אלא, אע"פ שבכל ענין של יהדות צ"ל ה"ויאמינו בה' ובמשה עבדו", אבל בעניני יראת שמים שמרגיש שזה נוגע לו וחסר לו...

התוכן בזמן שביהמ"ק הי' קיים, שאז הקריבו קרבן פסח בגשמיות – ראו בפועל ממש ובגלוי את העילוי דפסח ראשון על פסח שני (שישנם ענינים בקרבן פסח ראשון שאינם בשני), אבל בזמן הגלות הרי גם עיקר קרבן פסח ראשון הוא ברוחניות , ובמילא בפסח שני לא מודגש את מה שהחסיר בפסח ראשון אלא רק העילוי דפסח שני על פסח ראשון. ומזה, שדוקא בזמן הגלות ניכר יותר העילוי דפסח שני לגבי פסח ראשון, ההוראה – שכאשר ה"יצר" רוצה לפעול חליש...

התוכן [המשך] ובזה מתורץ מה שעל השאלה "וכי תאמרו מה נאכל בשנה השישית" לא באה התשובה שהקב"ה הוא "הזן ומפרנס לכל" והוא יאכילם אז ב" לחם מן השמים " כמו במדבר?! כי בכניסתם לארץ, " כי תבאו אל הארץ ", התחיל הסדר ש" אין סומכים על הנס " אלא צ"ל עשי' בדרכי הטבע . אלא שהקב"ה מבטיח ש"וצויתי את ברכתי בשנה השישית ", שהברכה תהי' בלבושי הטבע עצמם . והכלי לזכות בברכת ה' כבר "בשנה השישית" הוא כאשר החלטתו הראשונה בכ...

התוכן ידוע השאלה על מ"ש בתחלת פ' בהר "כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ שבת לה'. שש שנים תזרע שדך וגו'" – הרי ה"שש שנים תזרע שדך וגו'" באים לפני ה"שנה השביעית", "ושבתה הארץ שבת לה'"?! אלא שכאן באה ההוראה בקשר לענין החינוך , שזהו הרי פקוח נפש ממש להשתדל שכל ילד יהודי יקבל חינוך עפ"י תורה : ישנם הורים השואלים/הטוענים "וכי תאמרו מה נאכל "?! – במה יתפרנס הילד כאשר הוא יגדל?! והרי רואים שגם התורה [בפ' בהר] מ...

התוכן בסיום מסכת מגילה, לאחרי שמביאה הגמ' את דברי המשנה "וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל, מצותן שיהיו קורין אותן כל אחד ואחד בזמנו", מסיימת הגמ': "ת"ר משה תיקן לישראל שיהיו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג" (שנוסף שבכל יו"ט צריכים לקרוא פסוקים בתושב"כ מעניני המועד, צריכים גם לדרוש בהלכות המועד בתושבע"פ ). זה שלא נזכר כאן ר"ה ויוהכ"פ (שנימנו בפרשה שבסי...

התוכן לאחרונה קמים יהודים שאת כספי הציבור שהיו יכולים להשקיע ב חינוך יהודי של אלפי ילדי ישראל – פיקוח נפש רוחני (ואולי גם גשמי) – מבזבזים ב לרחק יהודים מדרך התורה וההלכה... מקימים וועדות שידונו בעניני תורה והלכה כשמבטיחים מראש שמסקנת הרוב [ דוקא . לא כולם , כדי להראות כאילו השקו"ט היתה כנה...] תהי' באופן מסויים! עושים שינויים בסידור; כדי "לקרב" בנ"י ליהדות מעודדים אותם לנסוע בשבת לביהכנ"ס... אף שב...

התוכן הענין ד" מגלה פנים בתורה שלא כהלכה " [אבות פרק ג' ] בא מזה שהאדם הוא "משוחד" ו"אוהב את עצמו" עד שהוא מתבייש להודות בטעותו, עד שמצדיק א"ע ע"י ש"מגלה פנים וכו'". והנה כשהאדם לומד תורה באופן של " אחוריים ", בלי חשק , אינו שייך בכלל לפסוק הלכה ובמילא גם לא ל"מגלה.. שלא כהלכה", וע"ד פתגם אדמו"ר מהריי"צ שכדי להיות "אפיקורס" צריך לדעת משהו שיוכל להכחישו... לא שייך לשבת "קנאַקן סעמיטשקעס" ולהיות "אפ...