The Daily Sicha - השיחה היומית

התוכן ברור שהיתה אצל בלעם מדרגת נבואה . ובכן, מדברי בלעם בנוגע לנבואתו יכולים ללמוד גם בנוגע לנבואת בנ"י. דהנה ענין הנבואה והציווים הקשורים לזה, כמו האיסור לכבוש נבואתו, אפשר ללמוד בב' אופנים: 1) זהו ענין מיוחד הנוגע לאיש פרטי זה, הנביא. 2) זהו חלק מכללות הענין דעבודת ה' כמו בנין ביהמ"ק ואמונה בה' – " מיסודי הדת ". מדברי בלעם "את אשר ישים ה' בפי אותו אשמור לדבר ", שלא יכבוש נבואתו, מוכח שהאיסור לכ...

התוכן מובא בפרש"י [בראשון דפ' חוקת] "למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה, לומר לך מה פרה אדומה מכפרת אף מיתת צדיקים מכפרת ". 1) דמיון הכפרה שע"י מיתת צדיקים לכפרה של פרה אדומה ולא של קרבנות סתם, כי פרה אדומה מכפרת גם על ענינים שסתם קרבנות לא מכפרות ( טומאת מת ) ועד"ז מיתת צדיקים (וכמו שהכפרה שע"י קרבנות קשורה עם תשובה "שב מידיעתו", עד"ז בכפרה שע"י מיתת צדיקים). 2) מזה שמיתת מרים דוקא נסמכה לפרה אד...

התוכן בחמישי פ' חוקת מסופר שקודם כניסת בנ"י לארץ אירע מאורעות בלתי-רצויים וכו' והעצה לזה היתה " והביט אל נחש הנחושת וחי ", ומבואר במדרז"ל "וכי נחש ממית או מחי', אלא בזמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבן לאביהן שבשמים, היו מתרפאים". והיינו, אע"פ שהיו עדיין במדבר וקשורים עם ענינים בלתי-רצויים וכו', מ"מ "כאשר מסתכלין כלפי מעלה" ובקשו מהקב"ה שיעזור להם, הנה תיכף ומיד פעלו " וחי "! וההוראה...

התוכן עה"פ [בחמישי דפ' חוקת] " דרך האתרים " פרש"י "דרך הנגב שהלכו בה מרגלים שנאמר ויעלו בנגב" (וענינם הי' " לתור את הארץ"). הטעם שלא כתוב בפירוש "דרך הנגב " הוא כי אז הי' קשה למה הלכו שם הרי "עמלק יושב בארץ הנגב "?! ולכן נאמר "דרך האתרים " – "שהלכו בה מרגלים " והמרגלים סללו את הדרך עבורם . ואע"פ שמענין המרגלים יצא ענין בלתי-רצוי, אבל: א) "אותה שעה כשרים היו". ב) הי' זה בכחו של משה כי הוא צוה אותם...

התוכן 1) איתא בגמ' " יעקב אבינו לא מת .. מה זרעו בחיים אף הוא בחיים ". מכיון שיעקב כלול מכל נשמות ישראל מובן שכ"ה בכאו"א מישראל, שע"י ש"זרעו בחיים", שעניני תומ"צ שלו ("מאי פירי.. מצוות ") הם בחיים בעוה"ז הגשמי , מקום קיום המצוות, הנה " אף הוא בחיים " בעוה"ז . ועאכו"כ שכ"ה בנשמה כללית , כי "צבור לא מת", ואיתא בספרים ש" צבור ר"ת צ דיקים ב ינונים ור שעים", והיינו, שצדיק ורועה ישראל שמתעסק עם כל ישראל...

התוכן ענינו של נשיא בישראל, מלשון נשיאות , הוא – להעלות ולנשא את כל אנשי הדור, וכמו שנאמר למשה רבינו " נשא את ראש בני ישראל". היינו, שלא זו בלבד שתפקידו הוא "אשר יוצאים ואשר יביאם" – שנמצא ביחד עם העם ודואג לכל עניניהם בסבר פנים יפות וכו' – הנה עוד מעלה ומנשא אותם, עד גם את ה" ראש " שלהם, לדרגתו הוא. שזה דורש כחות מיוחדים ועד לענין של מסירת נפש. וכמ"ש בגמ' שעל משה רבינו נאמר "טוב עין הוא יבורך כי...

התוכן התוועדות זו קשורה עם ג' תמוז שהוא הי' הקדמה לי"ב-י"ג תמוז. ואע"פ שבזמנו לא הי' ברור מהו הענין של ג' תמוז, אבל לאחרי הגאולה די"ב-י"ג תמוז – שזו היתה הכרזה גלוי' לעין-כל שיכול להמשיך בעבודתו בהרבצת התורה, ועוד יותר מלפנ"ז (וע"ד מ"ש בקשר לאופן הפצת המעיינות חוצה לאחרי הגאולה די"ט כסלו שהיא בדוגמת התוקף הנוסף בשטר שיצא עליו ערעור ו(לכן) נתקיים בבית-דין לגבי שטר שלא יצא עליו ערעור), עד ליציאתו ממ...

התוכן לאחרי המאורע בקשר לכהונת אהרן המסופר בפ' קרח, באה טענת בנ"י [בשישי דפ' קרח] "הן גוענו אבדנו כולנו אבדנו, כל הקרב הקרב אל משכן ה' ימות וגו'". וע"ז בחר ה' מתוך בנ"י את שבט לוי שהם ישמרו "את משמרת הקודש וגו'", להודיע ולהזהיר בנ"י עד היכן מותר להם להתקרב ומהיכן מותר רק לכהן ולוי. וההוראה בנוגע ל"משכן הרוחני ": חיי היהודי נחלקים בדרך כלל לעניני תומ"צ שבהם שונה לגמרי מאוה"ע, ו עניני הרשות כמו אכיל...

התוכן בחמישי דפ' קרח מדובר אודות האופן שבו הסירו את תלונות בנ"י בנוגע לענין הכהונה – עי"ז ש"פרח מטה אהרן לבית לוי ויוצא פרח ויצץ ציץ ויגמול שקדים", ופרש"י " שקדים הוא הפרי הממהר להפריח מכל הפירות". וההוראה : כללות עבודת בנ"י בהפצת היהדות והמעיינות צ"ל באופן של שקידה ("שקדים") – מיד לאחרי שמחליט להתעסק בזה כבר אינו מוצא מנוחה לעצמו, אלא הולך לחפש יהודי נוסף שיוכל לפעול עליו. וכמו שכאן נהי' הענין ד...

התוכן השם " קרח " מורכב מג' אותיות: ק ' ר ' ח '. שלהם צד השווה עם אות ה', אבל כולם באופן שונה מהאות ה'. אות ה' מורכב מג' קוין: קו מימין וקו מלמעלה – כנגד מחשבה ודיבור – שמחוברים, וקו משמאל – כנגד מעשה – שאינו מחובר להם. בנוגע לקיום מצוות התורה מדגישה התורה " לא תוסף עליו ולא תגרעו ממנו " [היא מתחילה עם החמור יותר – "לא תגרעו ", כי בגלל חומרתו אין היצה"ר מתחיל עם זה, כי זה לא יתקבל, אלא מנסה קודם ע...

התוכן טעם האמיתי שאדם לא מסתפק בכסף שכבר יש לו אלא רוצה עוד ועוד, הוא כדי שיוכל להוסיף בנתינת הצדקה . אלא שהיצה"ר מפתה את האדם: בשביל מה להביא את הכסף שהרוויח ב"כחי ועוצם ידי" לאיזה "בטלן" שלומד או מלמד תורה? – שישקיע א"ז ב"וואַל-סטריט"! וע"ז אומרים לו שעולם המסחר הוא דמיון ואילו התורה היא תורת אמת , והקב"ה נותן לאדם את הבחירה לנצל את הכסף שלו כרצונו. אבל יש לדעת שניצול העשירות לא כמו שצריך יכול ל...

התוכן [המשך] וההוראה מזה למחנכים/ות של ילדי ישראל (שכל א' מהם הוא כ"בן יחיד" של ה') ולמתכוננות להיות "עקרת הבית": אפשר לטעות ולחשוב שמספיק לחנך את הילד/ה ללמוד תורה ולקיים מצוות וכו', אבל אין תפקידן לחנך את הילד/ה שגם בשעת האכילה והשתי' או המשחק יהי' ניכר שהוא בן אברהם יצחק ויעקב או היא בת שרה רבקה רחל ולאה. ועל כך באה ההוראה מפרשתנו שבעיקר נוגע איך אוכלים וישנים ואיך מתנהגים בכלל במשך השעות שלא נ...

התוכן טענת קרח למשה [כמ"ש בראשון דפ' קרח] "מדוע תתנשאו על קהל ה'" לא מובנת – הלא הוא בעצמו , בהיותו לוי , ושמירת המקדש נמסר ללוים דוקא וכיו"ב, "התנשא" על קהל ה'"? אלא שקרח ידע שיש ענינים שבהם א' קדוש יותר משני, אבל טען שבאותם ענינים ש" כל העדה כולם קדושים" – בהם לא צריך א' להתנשאות על השני. ומכיון ששמע ממשה שגם בענינים כאלו תובעים יותר ממי שהוא קדוש יותר, הביא ראי' שלמשה יש איזה פני' ח"ו. וההוראה...

התוכן מזה שהמרגלים נבחרו ע"י משה רבינו ו"אותה שעה כשרים היו " [כמ"ש בפ' שלח] – מוכח שיש מקום לסברתם. ומבאר אדה"ז שהם סברו שבשביל ההתמסרות לעבודת ה' עדיף סדר החיים כפי שהי' במדבר, שקיבלו את כל צרכיהם מן המוכן וכו', על סדר החיים בארץ, שחלק מזמנם ומרצם יצטרך ללכת לדאוג לפרנסתם וכו'. וע"ז השיב להם משה "טובה הארץ מאוד מאוד" – שרצונו של ה' והתכלית של לימוד התורה וקיום המצוות היא, לעשות גם מ" ארציות " –...

התוכן [המשך] דוקא ע"י ההכרה שכל ההצלחה באה מה' מביאים באמת "ברכה אל ביתך". בחיצוניות אמנם זה לא נראה כך, שהרי לגוי יש לחם בלי להפריש חלה, אבל מראה חיצוני זה הוא "עבודה-זרה", וזה נראה כך רק כדי שיהודי בבחירתו ידע ויגלה את ה" אמת ה' לעולם " – שה' הוא הבעה"ב על העולם ו"אין עוד מלבדו". טעות זו, כאילו הענינים הטבעיים לא נשלטים ע"י ה', מבטל היהודי לא כ"כ ע"י לימוד התורה וקיום המצוות אלא עי"ז שגם כאשר "ע...

התוכן בפ' שלח מדובר ע"ד מצות חלה . בנבואת יחזקאל, שחושב שם מצוה זו מהמצוות הראשונות שיקיימו מיד בגאולה העתידה, נאמר שקיום מצוה זו מביא " להניח ברכה אל ביתך ". ולכאו', הרי זוהי מצוה פשוטה ביותר? גם אחז"ל "כל המקיים מצות חלה כאילו ביטל עבודה זרה וכל המבטל מצות חלה כאלו קיים ע"ז"! (וזה מרומז בסמיכות הפסוק "וכי תשגו ולא תעשו וגו'" (שקאי על ע"ז) למצות חלה). וצ"ל מהו הקשר בין קיום מצות חלה וביטול ע"ז (ו...

התוכן א) ביום שלישי דמעשה בראשית הוכפל בו " כי טוב ", ופירשו חז"ל "טוב לשמים וטוב לבריות", וההוראה: עבודתו של ישראל הוא לחבר את " שמים " ‏–‏ עניני קדושה ונשמה, עם " בריות " ‏–‏ ענינים גשמיים וגוף, עד שנעשים מציאות אחת . ב) הוראה מדברי יהושע וכלב [בשלישידפ' שלח] "אם חפץ בנו ה' והביא אותנו אל הארץ הזאת.. אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם.. וה' אתנו וגו': כללות הענין דכיבוש הארץ (שלצורך זה נשלחו המרגלי...

התוכן כאשר שיהודי מסתכל מסביבו ורואה " ארץ " ש" אוכלת יושבי' " ויש בה " אנשי מדות " [כמ"ש בשני דפ' שלח] ‏–‏ הוא נמצא ב"ארץ" שבה ה"דולר" וה"תכלית" ד"זה פרי'" זהו העיקר, והיא "אוכלת" את אלו שצריכים לעשות מה"ארץ" שתהי' "ארץ נושבת " וכו', ובמילא טוען הוא איך יכול להתמודד עם כל זה? מוטב לו להסתגר בד' אמות של תורה וכו' ולא להתעסק עם "ארץ" כזו! או שטוען מאיפה יש לו את הכח לא להתפעל מכ"ז, ולהמשיך ללמוד תו...

התוכן הוראה מציווי ה' בתחילת פ' שלח "שלח לך אנשים ויתורו וגו'": כדי שהיהודי יוכל למלא תפקידו ולעשות כל מקום בו הוא נמצא – " ארץ ישראל ", עי"ז שפועל שהמקום יהי' " ארץ – שרצתה לעשות רצון קונה " – עליו לתור וללמוד בתורה , כי התורה מורה כיצד להתנהג בחיי היום-יומיים ע"פ רצונו ית'; מעלת נשי ישראל שעמדו ברצון תקיף להכנס לארץ גם כאשר שמעו (מפי המרגלים) שהדבר כרוך בקשיים גדולים; ע"י מעשינו ועבודתינו באופן...

התוכן 1) בעמדנו ב(סיום ) ט"ו סיון , "קיימא סיהרא – של "ירחא תליתאי" – באשלמותא", ה"ז זמן המתאים לערוך חשבון וסך-הכל בנוגע להשלימות בכל עניני החודש, שענינו העיקרי הוא ענין התורה – עיקר כל העיקרים – שניתנה בזמן מ"ת, שאז נתבטלה ה"גזירה" בין ה"עליונים" ל"תחתונים" ומאז התורה " לא בשמים היא" אלא דוקא בעוה"ז התחתון . 2) בהתחלת פ' בהעלותך מדובר אודות המנורה, וידוע ש"מנורה" רומזת על כנסת ישראל, "מנורת זהב...

התוכן 1) מבואר במאמרים בענין "והאיש משה עניו מאד מכל האדם שעל פני האדמה [כמ"ש בשביעי דפ' בהעלותך] שהוא הי' עניו ( ובאמת ) במיוחד מפני דרא דעקבתא דמשיחא כי העריך שלימוד התורה וכו' שלו ביחס למעמדו ומצבו אינו בערך ללימוד התורה וכו' בדרא דעקבתא דמשיחא במעמד ומצב העולם שיהי' אז וכו'. ולכן גם אין לזלזל אפי' בפעולה טובה קטנה שעושים בדורנו כי אין לדעת חשבונות של הקב"ה. וזהו גם ההסבר לכך שאע"פ ש"אכשור דרא...

התוכן כשנשאל נשיא דורנו איך מתאים שמצד א' מודיע ש"לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה "‏ – ‏שהגאולה באה מיד , ומצד שני ה"ה מתכנן לבנות בנינים עבור ישיבות וחדרים וכו'?! ענה: " כבר הי' לעולמים "! בעת מסעות בנ"י במדבר העמידו את המשכן גם באותן חניות שהיו שם רק לילה או יום אחד ! [ראה מ"ש ברביעי דפ' בהעלותך], ומזה ההוראה שכ"ז שיהודי נמצא בגלות, אפי' לעוד רגע אחד , עליו לעסוק בכל ה" שטורעם " וכו'. ואדרבה : זה גופא...

התוכן זמן מ"ת קשור עם ענין האחדות דבנ"י כמ"ש במדרש ש"אילו היו ישראל חסרים אפי' א' לא היתה שכינה נגלית עליהן וכו'", וכן בימי ההכנה למ"ת הי' " ויחן שם ישראל" – לשון יחיד כו'. וזהו א' הטעמים לעריכת התוועדות – אסיפת כו"כ מבנ"י יחדיו – בסיום ימי התשלומין דזמן מ"ת; הפירוש ב"תשלומין" הוא לא רק מלשון " השלמת החסרון" אלא גם מלשון " שלימות ", וענין זה ב"תשלומין" שייך: א) לכל אחד , כי גם מי שלא החסיר מאומה ב...

התוכן כ"ק אד"ש שר בעצמו את הניגון "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי" [ בשיעור תהילים היומי ], ואח"כ: "עי טי דורין מאַרקאָ שטאָ טי יעדיש נאַ יאַרמאַרקאָ, ניע קאָפּלאַיעש ניע פּראָדאַיעש טאָלקאַ ראָביש סוואַרקאָ"... ואח"כ ביאר את תוכן הניגון: העולם הוא כמו "יריד", שהנשמה יורדת לעולם לצורך עלי' – כדי " להרויח " התאחדות עם הקב"ה בעצמו ע"י קיום תומ"צ ש"שכר מצוה – מצוה" (צוותא וחיבור עם הקב"ה). וכדי שהשגת הריוח...

התוכן בעמדנו בפ' בהעלותך , הנה כאן המקום להזכיר ולעודד אודות פירוש הפנימי של "בהעלותך את הנרות" – להדליק את "נר הוי' נשמת אדם" של כ"א, מבלי הבט לאיזה מהז' הסוגים של בנ"י הוא משתייך, "עד שתהא שלהבת עולה מאילי' ", ובאופן של "אל מול פני המנורה שבעת הנרות" – לקשר את כ"א עם פנימיותו . זה קשור במיוחד עם מבצע נש"ק , כמ"ש במדרש "אם שמרתם נרות של שבת אני מראה לכם נרות של ציון " – "בהעלותך את הנרות" בפשטות...