The Daily Sicha
The Daily Sicha - השיחה היומית
"The Daily Sicha" is a daily discourse of the Lubavitcher Rebbe. The Sichos for Sicha Yomis are chosen from throughout the thousands of hours of the Rebbe's talks, based on their appropriateness toward each day.https://thedailysicha.com/
Be sure to visit the podcast's website and support the creator: thedailysicha.com
Author
The Daily Sicha
Category
Podcast website
Latest episode
Nov 20, 2026
Where to listen?
Podcasts in the app Replaio Radio Coming soonPodcasts are coming to the app soon. Install now and be the first to see a whole new take on podcasts
Episodes
יום א' פ' נצבים-וילך, י"ט אלול, ה'תשפ"ד 22.09.2024 8:59
התוכן דבר טוב נכון ונחוץ ביותר שלאורחים שהגיעו או יגיעו לכאן – יהיו קביעות עתים לתורה, לכה"פ פעם ביום ופעם בלילה, ומה טוב – בענינים שהזמן גרמא (הן בנגלה והן בחסידות). ושיפעלו כן גם על ה"תושבים" הקבועים (שידעו שגם הם רק "אורחים" בעוה"ז, ועליהם להשתתף בשיעורים...). ואין צורך להאריך בגודל הענין, ומכיון ש"הקב"ה עוזרו" יש לכ"א היכולת לזה, ואין הדבר תלוי אלא ברצון ; בודאי שעניני ה"אש"ל" של האורחים מסודר...
יום ועש"ק, י"ז אלול, ה'תשפ"ד– ערב ח"י אלול – יום ההולדת של הבעש"ט וכ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע – 20.09.2024 6:47
התוכן ענינו של ח"י אלול – יום ההולדת של הבעש"ט ושל אדמו"ר הזקן. וידוע הפירוש במ"ש "והימים האלה נזכרים ונעשים", שבכל שנה ושנה, כאשר הם " נזכרים ", אזי " ונעשים " עוה"פ כל ההמשכות וההשפעות שהיו באותו יום. הטעם שלא מצינו אצל רבותינו נשיאינו שהרעישו בענין זה – ע"ד שמצינו בנוגע לימי חודש אלול בכלל, ש"הם ימות החול ואינם יו"ט", ונתבאר בזה המשל ל"מלך בשדה", שדוקא בהמעמד ומצב כזה אז "רשאין כל מי שרוצה לצאת...
יום ה' פ' כי תבוא, ט"ז אלול, ה'תשפ"ד 19.09.2024 9:04
התוכן בתחלת שיעור שישי דפ' כי תבוא נאמר "יתן ה' את אויבך.. בשבעה דרכים ינוסו לפניך ". "אויבך" קאי על היצה"ר . והעבודה ד"ינוסו לפניך", שישנה המציאות דיצה"ר אלא שמציאותו היא באופן ד" ינוסו לפניך", היא העבודה דאתכפיא . ולאח"ז באה העבודה דאתהפכא – שהיצה"ר נהפך לטוב . ועבודה זו שייכת לחודש אלול שע"ז קאי מ"ש " ובכתה את אבי'.. ירח ימים " כו' – בכי' של שמחה מצד היציאה מן השבי וכו' [ע"ד הדמעות של שמחה של ר...
יום ד' פ' כי תבוא, ט"ו אלול – יום התייסדות ישיבת תומכי תמימים, ה'תשפ"ד 18.09.2024 11:32
התוכן ידוע שיסוד ישיבת תו"ת בא ע"י הצעת כ"ק מו"ח אדמו"ר לאביו לייסד הישיבה, אע"פ שבאותו זמן הי' אביו הנשיא, ונשיא יש רק א ', ובפרט נשיא חב"ד . והרי חב"ד קשור בפשטות עם לימוד התורה (התייסדות הישיבה) שצ"ל בו חכמה בינה דעת . יום ההתייסדות של הישיבה, ט"ו אלול , הוא יום השלישי מי"ג אלול – יום הנישואין של כ"ק מו"ח אדמו"ר , ש"ביום השלישי יקימנו ונחי' לפניו" שזה נפעל ע"י יסוד הישיבה, שתפקידם של התמימים הו...
יום ג' פ' כי תבוא, י"ד אלול, ה'תשפ"ד 17.09.2024 8:52
התוכן המלך הוא החיות של כל המדינה, ולכן שלימות המלוכה הוא כאשר מקבלים את המלכות ברצון , "תמליכוני עליכם", שהזמן לזה הוא ר"ה. ומכיון אשר ח"י אלול הוא הרי ההשלמה של חודש תשרי ור"ה של שנה שעברה וחודש ההכנה לר"ה הבעל"ט, ואנו גם נמצאים בתקופה בלתי רגילה וכו' – יש לעורר ע"ד ההשתדלות להכין את ה"מדינה", כל העולם כולו, שיהי' "ומלכותו ברצון קיבלו עליהם". וזה מתחיל מילדים הקטנים, "הבל שאין בו חטא", וכמדובר ב...
יום ב' פ' כי תבוא, י"ג אלול, ה'תשפ"ד 16.09.2024 10:18
התוכן א) י"ג אלול הוא יום הנישואין דכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, ובכל שנה ניתוסף אצלו עילוי בזה, ו"בתר רישא גופא אזיל". ב) איתא בשו"ע אדה"ז "שחכמים הראשונים תקנו בזמן שבהמ"ק הי' קיים שיתחילו הדרשנים לדרוש ברבים הלכות הרגל שלושים יום לפני הרגל.. ומי"ד באלול ואילך ידרשו בהלכות החג .. כדי להזכיר את העם וכו'". ומוסיף ש"תקנה זו לא נתבטלה מישראל אף לאחר שחרב הבית וכו'". וזה מתאים עם הפתגם ש"לפני נשמות גב...
יום א' פ' כי תבוא, י"ב אלול, ה'תשפ"ד 15.09.2024 9:12
התוכן יום א' בשבוע קשור עם פ' ביכורים [שבתחילת פ' כי תבוא] שצ"ל " מראשית כל פרי האדמה". והענין: יום א' בשבוע קשור עם התחלת הבריאה, שהעיקר ו" ביכורים " של הבריאה הוא אדם הראשון . ובעבודה: כ"א מישראל צריך לעשות מכל דבר בעולם "ביכורים" לה'. והנה ב"ביכורים" נותנים לה' רק " מ ראשית ולא כל ראשית", אבל בנתינת הצדקה נותן האדם כל חיי נפשו לה' ! אלא שנתינת הצדקה צ"ל בחביבות יתירה כאילו היא המצוה הראשונה שזכ...
יום ועש"ק כי תצא, י' אלול, ה'תשפ"ד 13.09.2024 11:12
התוכן נוסף על השייכות בין האיש לאשה שנפעלת ע"י ענין ה"קידושין", הנה " קידושין " הוא ע"ש שעי"ז " אסר לה אכולא עלמא כהקדש ", וזה נפעל ע"י "שלשה דרכים – בכסף בשטר וביאה". קנין " כסף " – הו"ע חיצוני שיכולה לקנות בזה חיות נפשה, וכן " שטר " – לא צ"ל אפי' שוה כסף, אלא מספיק שכתוב בו כמה מילים וכו'. אבל " ביאה " ענינה שייכות פנימית . והנה מכיון שהתורה קודם שירדה למטה היתה למעלה , מובן שכל ענינים אלו קיימי...
יום ה' פ' כי תצא, ט' אלול, ה'תשפ"ד 12.09.2024 10:37
התוכן בדיני גט [שבחמישי דפ' כי תצא] מצינו ב' קצוות 1) לדעת ב"ש, וי"א שהלכה כב"ש , אפי' "הקדיחה תבשילו" אסור לגרשה (אא"כ מצא בה ערות דבר), ואף לדעת ב"ה שמותר לגרשה אם הקדיחה תבשילו מוסיפים שבפועל " לא ימהר לגרשה" [ומובן ההשתדלות לקיום הנישואין, כדי שהברכה בנישואיהם (" בני עדי עד ") לא תהי' לבטלה וכו']. 2) אם גירשה בפועל - "מה שעבד - עבד" ואין עליו שום מצוה להחזיר אותה וכו'. וההוראה: 1) כאשר א' התחי...
יום ד' פ' כי תצא, ח' אלול, ה'תשפ"ד 11.09.2024 11:12
התוכן א) ספר יד החזקה להרמב"ם קשור עם הגאולה העתידה שכן סיומו וחותמו הוא בהלכות הקשורות עם מלך המשיח . ב) בשיעור רמב"ם היומי נאמר: "מזבח שנפגם נפסלו כל הקדשים שהיו שם שחוטין במקדש שעדיין לא נזרק דמם שהרי אין שם מזבח לזרוק עליו וכו'" (דכשם שקרבנות, והכהנים המקריבים אותן, צ"ל באופן של תמימות , כמו"כ צריך גם המזבח להיות שלם , וכאשר נפגם המזבח נפסלו הקרבנות), אבל "קדשים חיים שהיו שם.. לא נפסלו.. שאין...
יום ג' פ' כי תצא, ז' אלול, ה'תשפ"ד 10.09.2024 8:42
התוכן ההוראה ממ"ש [בשלישי דפ' כי תצא] "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך וגו'": כשיהודי עובר ל עבודה חדשה , "בית חדש", הנה כדי להיות בטוח שיוכל לעמוד מול הנסיונות בעבודה החדשה ושלא "יפול הנופל", עליו להעמיד לעצמו " מעקה " של " עשר טפחים " – להגדיר א"ע באופן חדש בכל עשר כחות נפשו . ועפמ"ש בגמ' עה"פ " ובנית ביתך " 1) זה גמרא 2) מעשים טובים 3) דרוש וקבל שכר , נמצא ד"עשיית מעקה" וזהירות זו צ"ל (לא רק כש...
יום ב' פ' כי תצא, ו' אלול, ה'תשפ"ד 09.09.2024 8:19
התוכן א) תוכן המזמור לדוד ה' אורי וגו' שאומרים בחודש אלול : ה' מאיר ("אורי") את חיי היום-יום של כל יהודי, ומושיע לו ("ישעי") וכו' עד לסיום המזמור "קוה אל ה'" – הבטחון בה' . ב) הוראה ממ"ש בשני דפ' כי תצא בענין אהבת ישראל : "לא תראה את שור אחיך גו' נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך", ועוד יותר: אפי' " אם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו " מ"מ אסור להתעלם ולהמנע מלעזור לו! ועד"ז ברוחניות הענינים: אי אפש...
יום א' פ' כי תצא, ה' אלול, ה'תשפ"ד 08.09.2024 10:27
התוכן מעלת חודש אלול נתבאר ע"י אדה"ז "עפ"י משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה, ואז רשאין כל מי שרוצה להקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם, ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו וכו'". משל זה מובן גם לילדים , שכן כשיאמרו לכם שמלך המדינה נמצא בשדה וניתן להגיש אליו בקשות והוא ישמח למלאותם וכו', בודאי שכ"א מכם יעזוב כל עניניו וירוץ למלך! אומרת...
יום ועש"ק פ' שופטים, ג' אלול, ה'תשפ"ד 06.09.2024 12:17
התוכן העולם נק' " דירה (לו ית')" ו" גן " ("באתי לגני "). " דירה ", כפי שבנו וקישטו אותה כך היא נשארת , משא"כ ב"פרדס" (גן) גודלים אילנות, שעושים פירות , שלזה צריך טירחה יתירה . וזוהי מטרת מצב ה"ירידה" בעולם – שע"י עבודת האדם יתעלה העולם לשלימות נעלית יותר. וההוראה : כשיהודי טוען שמספיק לו שיעור בתורה וקיום המצוות כפי המוכרח – בשביל מה עליו לטרוח יותר?! אומרים לו שהוא נמצא בעולם שהוא " פרדס " – אין...
יום ה' פ' שופטים, ב' אלול, ה'תשפ"ד 05.09.2024 12:16
התוכן בתחלת פי"א מהל' מלכים מביא הרמב"ם ג' ראיות מן התורה על ביאת המשיח. הראי' השלישית היא: "אף בערי מקלט הוא אומר [כמ"ש בחמישי דפ' שופטים] ואם ירחיב ה"א את גבולך ויספת לך עוד שלש ערים וגו', ומעולם לא הי' דבר זה וכו'". ביאור הטעם שהרמב"ם מביא ראי' זו בהלכה בפ"ע ולא בהלכה שלפנ"ז ביחד עם ב' ראיות הראשונות: ענין זה, שלעת"ל יצטרכו (עוד) ערי מקלט להורגי נפש בשגגה , היא גם ראי' למ"ש בהלכה שלאח"ז שבימות...
יום ד' פ' שופטים, בדר"ח אלול, ה'תשפ"ד 04.09.2024 11:08
התוכן הוראה ממ"ש ברביעי דפ' שופטים " תמים תהי' עם ה' אלקיך" – שיש להתנהג עם ה' ב" תמימות " ללא התחכמויות וערמומיות, ובלי להתפעל מעצת היצר, וגודל ההבהלה וחילול ה' באמירת שקר (להורים ומלמדים וכו') בפנים של הקב"ה ש" נצב עליו .. ובוחן כליות ולב וכו'"! ["' ס'דאָך 'הנה ה' נצב עליו! לעבן דיר שטייט דער אויבערשטער! 'ובוחן כליות ולב', און ער קוקט זיך צו, אַז בשעת מ'פרעגט ביי דיר צו האָסטו נעכטן געגעסן פאַ...
יום ג' פ' שופטים, אדר"ח אלול, ה'תשפ"ד 03.09.2024 9:01
התוכן מבואר בארוכה בקונטרס התפלה ובכ"מ שעבודת התפילה צ"ל לאחרי הקדמת ההתבוננות וכו'. ובעצם – ה"ז דין מפורש בשו"ע : " קודם התפלה יחשוב מרוממות הא-ל ית' ושפלות האדם ". ולמרות כ"ז – לא שמים לב לזה כראוי. והרי ענין ה"ההתבוננות" צ"ל באופן ש" רישומה ניכר " על התפלה – שירגיש בתפלתו כ" עבדא קמי מרי' ". ומסתבר שכן צ"ל בכל ג' התפלות של היום. דהנה אע"פ שבנוגע להתפלות מנחה וערבית אפשר להתווכח ולומר שההתבוננות...
יום ב' פ' שופטים, כ"ט מנחם-אב, ה'תשפ"ד 02.09.2024 7:06
התוכן הביאור במנהג ש"תורה היא" שביום א' דר"ח אלול " תוקעין להתלמד " משא"כ החיוב לתקוע מתחיל ביום ב' דר"ח: עיקר ענין התשובה (התוכן דתקיעת שופר) הוא בחודש אלול , חודש התשובה, שמתחיל ביום בדר"ח – א' אלול , ולאידך: כללות ענין התשובה הוא על " מפני חטאינו גלינו מארצנו" שבחודש אב שלפנ"ז, וכן יש בחודש אב את הענין ד"והפכתי אבלם לששון" – העבודה עם הלעו"ז וכו', ולכן ההכנה לתשובה שבחודש אלול היא, ה" תוקעי...
יום א' פ' שופטים, כ"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ד 01.09.2024 10:21
התוכן הוראה ממ"ש בהתחלת פ' שופטים " שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך ": ענינו של השופט הוא לתת הוראות כיצד לנהוג והשופטים ממנים שוטרים להשגיח ע"ז. וכ"ה בנוגע לכל בית יהודי פרטי, שכל ראש משפחה הוא בדוגמת ה"שופט וה"שוטר" ביחס להנהגת בני-ביתו. ועד"ז בנוגע לכל ילד יהודי, שהוא צ"ל ה"שופט" וה"שוטר" בנוגע להנהגתו הפרטית ובנוגע לחדרו הפרטי שבו נמצאים הספרים שלו וקופת צדקה, שהכל יהי' מונח בסדר הראוי, כמו שצ...
יום ועש"ק פ' ראה (מבה"ח אלול), כ"ו מנחם-אב, ה'תשפ"ד 30.08.2024 11:52
התוכן בתניא באגה"ק סי' ז' מדובר ע"ד הענין ד" מצוה דהוי זהיר בי' טפי ". דאע"פ שכל יהודי מחוייב לקיים את כל מצוות התורה, וכמ"ש "אנכי ה' אלקי ך וגו'", שהקב"ה פנה כביכול לכאו"א בפ"ע ואומר לו "אנכי ה' אלקיך וגו'", ועד"ז כל המצוות, מ"מ, יש לכאו"א מצוה מיוחדת שבה "זהיר טפי ". ובלשונו של אדה"ז: "ואף שכל נפש מישראל צריכה לבוא בגלגול לקיים כל תרי"ג מצוות מ"מ לא נצרכה אלא להעדפה וזהירות וזריזות יתירה ביתר שא...
יום ה' פ' ראה, כ"ה מנחם-אב, ה'תשפ"ד 29.08.2024 8:38
התוכן שיעור היומי בספר המצוות (וברמב"ם) עוסק בדיני קרבנות, ושם נאמר שקרבנות חייבים להיות "תמימים" ( לא בעלי-מומין ) ו" מובחרים ". וההוראה: 1) גם כאשר עוסקים בענינים קדושים יש להקפיד שלא יהי' מעורב בזה שמץ של דבר איסור ח"ו (לדוגמא: גם כשמברכים על דבר מאכל יש לברר לפנ"ז את כשרותו). 2) כל דבר מצוה שהאדם עושה צריך לעשותו מן המובחר והחשוב שבנכסיו (לדוגמא: נתינת הצדקה צ"ל מן המובחר והמשובח) ומן המובחר ו...
יום ד' פ' ראה, כ"ד מנחם-אב, ה'תשפ"ד 28.08.2024 10:38
התוכן 1) למרות שדובר כמ"פ שאין שום ענין להסתכל ללא הרף על איש פלוני וכו', ועאכו"כ בעת התפילה שעפ"י שו"ע צ"ל ההתבוננות ב" דע לפני מי אתה עומד " וכו' – לא הועילו הדברים, ואדרבה . ולכן: מכאן ולהבא או שזקני החסידם וכיו"ב ידאגו לתיקון הדבר, ואם לא, לא תהי' לי ברירה אלא לעשות זאת בעצמי וכו'... 2) מבואר בכ"מ אודות הפעולה שנפעלת באדם ע"י הראי' והסתכלות , הן לטוב והן למוטב, וזה חשוב במיוחד בנוגע לילדי ישרא...
יום ג' פ' ראה, כ"ג מנחם-אב, ה'תשפ"ד 27.08.2024 9:40
התוכן ישנם "ליצני הדור" המלעיגים ממצות מזוזה ועל מה שמפרסמים שעי"ז שומר ה' על הבית ומה שבתוכו וכו'. יש לזכור מ"ש בהתחלת שו"ע " אל יבוש מן המלעיגים "! מפורש בשו"ע "מ"ע לכתוב פ' שמע והיה אם שמוע ולקבעם על מזוזת הפתח וצריך ליזהר בה מאד וכל הזהיר בה יאריכו ימיו וימי בניו וכו'". ואיתא בגמ' סנהדרין "רבי אליעזר אומר כל עיר שיש בה אפילו מזוזה אחת אינה נעשית עיר הנדחת "! זה שיהודי הזה שכח כ"ז – מובן , כי (...
יום ב' פ' ראה, כ"ב מנחם-אב, ה'תשפ"ד 26.08.2024 11:32
התוכן בנוגע למ"ש בשני דפ' ראה "כי ירחיב ה"א את גבולך.. ואמרת אוכלה בשר כי תאוה נפשך לאכול בשר וגו'", מביא רש"י את השיטה בזה שבמדבר נאסר להם בשר תאוה ודוקא משנכנסו לארץ הותר להם בשר תאוה (ע"י שחיטה בכ"מ). והענין בעבודה: במדבר היו בנ"י במצב שקיבלו את כל צרכיהם (מן, בארה של מרים וכו'), והתעסקו בלימוד התורה ובתפלה ("ויהי בנסוע הארון וגו'"), לעומת זאת כשנכנסו לארץ התחיל הסדר דכיבוש הארץ והתעסקות עם עני...
יום א' פ' ראה, כ"א מנחם-אב, ה'תשפ"ד 25.08.2024 10:46
התוכן בהתוועדות דש"ק דובר אודות כנס השלוחים באה"ק, והוזכר דרגות שונות בשליחות: 1) מעשה השליח הוא דהמשלח. 2) כללות כח המעשה דהשליח הוא דהמשלח. 3) כל מציאות השליח היא מציאות המשלח. ועפ"י המבואר בדא"ח ישנה דרגה רביעית : הרצון והתענוג של המשלח הוא שתהי' מציאות ופעולת דהשליח , המעלה ד"קב שלו ". והנה, אע"פ שהתואר "שליח" נאמר רק ביחס לחלק מהקהל, אבל באמת כאו"א מאתנו וכולם יחד הם "שלוחים" (ועבדים) של נשיא...
Similar podcasts
Replaio is not a podcast publisher; show names, artwork and audio belong to their authors and are distributed through public RSS feeds.