The Daily Sicha
The Daily Sicha - השיחה היומית
"The Daily Sicha" is a daily discourse of the Lubavitcher Rebbe. The Sichos for Sicha Yomis are chosen from throughout the thousands of hours of the Rebbe's talks, based on their appropriateness toward each day.https://thedailysicha.com/
Be sure to visit the podcast's website and support the creator: thedailysicha.com
Author
The Daily Sicha
Category
Podcast website
Latest episode
Nov 19, 2026
Where to listen?
Podcasts in the app Replaio Radio Coming soonPodcasts are coming to the app soon. Install now and be the first to see a whole new take on podcasts
Episodes
יום ה' פ' בהר-בחוקותי, כ"ד אייר, ה'תשפ"ה 22.05.2025 10:05
התוכן בסיום מס' סוטה מדובר אודות ענינים שלכאו' אין ענין הברכה ניכר בהם בגלוי. וזהו ע"ד הענינים דבפ' בחוקותי , שקוראים כהכנה למ"ת, ובפ' כי תבוא "שאף שלפי הנראה דברי התוכחות אלו הם קללות, אבל לפי האמת אינם רק ברכות" כפי שזה כבר נתגלה בפנימיות התורה ובדפוס [לקו"ת פ' בחוקותי]. ועד"ז מסופר "מעשה רב" בנגלה דתורה [מו"ק ט: בקשר לרשב"י ובנו]. וכ"ה בסיום מס' סוטה שלומדים בימי ספה"ע כהכנה למ"ת. וזהו גם מה שה...
יום ד' פ' בהר-בחוקותי, כ"ג אייר, ה'תשפ"ה 21.05.2025 11:24
התוכן הוראה ממ"ש בתחילת פ' בחוקותי "אם בחוקותי תלכו וגו'": המענה לשאלה כיצד תובעים הענין ד" תלכו " – ללכת מחיל אל חיל בתומ"צ, כשנמצאים בזמן הגלות אשר " אותותינו לא ראינו גו'" – הוא ממ"ש " בחוקותי תלכו" – " בחוקותי " הוא מלשון חקיקה : החידוש באותיות החקיקה הוא שהאותיות הם חלק מהדבר בו הם חקוקים, ולא כמו אותיות הכתיבה שהדיו והדף הם ב' דברים, והיינו, כאשר עניני תומ"צ הם חקוקים בהאדם עד שמציאותו...
יום ג' פ' בהר-בחוקותי, כ"ב אייר, ה'תשפ"ה 20.05.2025 9:41
התוכן בשיעור רמב"ם היומי : " לא ישא אדם אשה ודעתו לגרשה ". ועפ"ז נשאלת השאלה: מכיון שמפורש בקרא "וקם העם הזה וזנה וגו' ועזבתים וגו'", נמצא דבעת הנישואין של הקב"ה עם כנס"י בעת מ"ת, הי' בדעתו לגרש, ח"ו, את בנ"י?! אלא בהכרח לומר שמלכתחילה אין כאן ענין של גירושין כלל ! וכמ"ש " אי זה ספר כריתות וגו'" (אלא למראית עין ). ומכיון שכן מתחזקת השאלה " עד מתי ?!", הרי הקב"ה חייב לכנס"י "שארה כסותה ועונתה", ולפ...
יום ב' פ' בהר-בחוקותי, כ"א אייר, ה'תשפ"ה 19.05.2025 9:51
התוכן מבואר במפרשים ענינו של ספירת העומר בתקופה שבין יציאת מצרים ומתן תורה, שבתקופה זו התגעגעו בנ"י לקבלת התורה וספרו את הימים שעברו כבר מיציאת מצרים שעדיין לא קיבלו את התורה. ועד"ז בכל שנה ושנה יש להתעורר בתקופה זו עם געגועים לקבלת התורה מחדש. וכמו שמ"ת בפעם הראשונה הי' קשור עם תנאים והכנות מיוחדות, ועד"ז צ"ל בכל שנה ושנה כהכנה לקבלת התורה מחדש. בין התנאים הי' התנאי שהקב"ה רצה "ערבות" שבנ"י יחיו...
יום א' פ' בהר-בחוקותי, כ' אייר, ה'תשפ"ה 18.05.2025 7:56
התוכן בנין בית בישראל צ"ל ע"ד מ"ש בתחלת פ' בהר שכאשר "תבאו אל הארץ" צ"ל מיד "ושבתה הארץ שבת לה'" – המחשבה הראשונה שעליו מעמיד כל הנהגתו ה"ז ליקח דבר ארצי, גשמי וחומרי ולהכין אותו למעמד ומצב של "ושבתה" – שנאבדת הארציות שבדבר, ועי"ז "שבת לה'" – שרואים בו אלקות. זה בא ע"י האתערותא דלתתא ד"שש שנים תזרע שדך וגו'", לאח"ז בא השכר שבערך העבודה, ועד גם השכר וה"אתערותא דלעילא" שלמעלה מזה. ודוגמתו בסדר לימוד...
יום ועש"ק פ' אמור, י"ח אייר, ל"ג בעומר, ה'תשפ"ה 16.05.2025 9:49
התוכן א' הטעמים לשמחה בל"ג העומר קשור עם רשב"י – יום ההסתלקות שלו, "יום שמחתו", ועד שביקש שכולם ישמחו ביום זה. הטעם לשמחתו ביום זה – מפני שביום זה הרגיש שהגיע לתכלית השלימות באופן התקשרותו ותאחדוותו עם ה', ובלשונו בספר הזהר "בי' אחידא בי' להטא בי' אתדבקת", למרות שגם לפנ"ז היתה עבודתו בשלימות. וההוראה לכל המשתתפים בשמחתו, כולל ובעיקר ילדי ישראל: כבר משעה שהילד יוצא לאויר העולם משתדלים לקשר ולאחד או...
יום ה' פ' אמור, י"ז אייר, ה'תשפ"ה 15.05.2025 10:57
התוכן הוראה מאופן עבודתו של רשב"י – " תורתו אומנתו ": כמו שעיקר חיותו של האומן היא ב"אומנות" שלו, ובזה חושב כל היום, גם כשעוסק בדברים אחרים – ועד"ז בנוגע לכאו"א מישראל: ישנם זמנים מסויימים במשך היום שבהם עוסק היהודי בשאר ענינים, כמו אכילה ושינה וכו'. אבל אעפ"כ ה" אומנות " של יהודי ועיקר מציאותו היא – תורה . וזה צ"ל ניכר בכל פעולתיו במשך היום, גם כאשר אינו לומד תורה בפועל. ובאמת, אצל ילדים , שהוריה...
יום ד' פ' אמור, ט"ז אייר, ה'תשפ"ה 14.05.2025 8:30
התוכן עה"פ [ברביעי דפ' אמור] "ובקוצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך בקוצרך וגו'" מפרש רש"י "אמר רב אבדימי ברבי יוסף מה ראה הכתוב ליתנן [הענין דמתנות עניים] באמצע הרגלים . . ללמדך שכל הנותן לקט ושכחה ופאה כראוי מעלין עליו כאילו בנה בית המקדש והקריב עליו קרבנות בתוכו ". הביאור בזה שרש"י בחר גירסה זו שבתורת כהנים (מקור דבריו), ולא גירסה הנפוצה " כאילו ביהמ"ק קיים והוא מקריב קרבנות בתוכו ": אף שנתינת...
יום ג' פ' אמור, ט"ו אייר, ה'תשפ"ה 13.05.2025 7:05
התוכן הוראה פשוטה מהענין דקידוש ה' וחילול ה' [כמ"ש בשלישי דפ' אמור "לא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בנ"י וגו'"]: ילד יהודי צריך לדעת שהנהגתו עפ"י רצונו ית' אינה ענינו הפרטי בלבד, אלא עי"ז מתקדש שם שמים ! ולהיפך, כאשר מתנהג באופן בלתי רצוי ח"ו, גורם חילול ה' ר"ל!, ומזה מובן עד כמה צריך כל אחד להזהר בכל פעולה שלו שתהי' באופן המתאים ליהודי. ובקשר לזה: בנוגע נוסח הברכה "חג הפסח כשר ושמח" מבאר אאמו"ר...
יום ב' פ' אמור, י"ד אייר, פסח שני, ה'תשפ"ה 12.05.2025 10:17
התוכן לדעת רשב"י אין ציבור עושה פסח שני. ולכאו' היתכן שיחסר אצל הציבור כולו הענין דקרבן פסח?! ובפרט ל רשב"י שאמר "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין", וע"י ש אמר זאת פעל שהענין יומשך ויתגלה למטה בעוה"ז הגשמי, והיתכן שרשב"י יפסוק שהציבור כולו יגרע ח"ו בזה שיחסר אצלו ענין הפסח?! והביאור – שאדרבה, לדעת רשב"י הציבור אינו זקוק להביא פסח שני (ואם מביאו ה"ז חולין בעזרה), כי ע"י שהציבור צועקים "למה נ...
יום א' פ' אמור, י"ג אייר, ה'תשפ"ה– יום היאָרצייט של הוו"ח עוסק בצ"צ רב פעלים וכו' ישראל ארי' לייב, אחיו של הרבי – 11.05.2025 10:09
התוכן ידוע הפתגם שפסח שני מלמד אותנו "אַז ס'ניטאָ קיין פאַרפאַלען", שאף פעם לא אבוד, אלא יכולים לתקן, אפי' מי שהי' טמא, מי שהי' בדרך רחוקה, ואפי' "לכם", שנעשה ברצונו, מ"מ יכולים לתקן. וחידוש נוסף, שכללות הציווי דפסח שני נתחדש ע"י אותם אנשים שהיו צריכים לתיקון ע"י שטענו "למה נגרע וגו'", ולא רק לאלו הצריכים תיקון, אלא גם לכל ישראל – שניתוספה פרשה בתורה שיכולים ללמוד בה במשך השנה. והוראה נפלאה מזה: מ...
יום ועש"ק פ' אחרי-קדושים, י"א אייר, ה'תשפ"ה 09.05.2025 10:47
התוכן העזרה ליהודי שני בגשמיות אין בה כדי לפטור את חובתו לעזור לו ברוחניות - להשפיע עליו להניח תפילין, כשרות, שמירת שבת או טהרת המשפחה וכיו"ב. ואדרבה - העזרה בזה נוגע עוד יותר כי בזה תלוי עיקר החיות של יהודי זה! והרי החיוב ד" הוכח תוכיך את עמיתך " [כמ"ש בשני דפ' קדושים] אינו רק על הרב והמגיד-מישרים אלא על כאו"א ! וכ"ש א' שמעסיק יהודי שני בעסק שלו ועוזר לו בפרנסה גשמית , שעליו לנצל את ההשפעה שיש לו...
יום ה' פ' אחרי-קדושים, י' אייר, ה'תשפ"ה 08.05.2025 8:51
התוכן הוראה בענין " ואהבת לרעך כמוך " [בשני דפ' קדושים] מסיפור הבא: לאחרי הסתלקות אדה"ז היו לצ"צ כמה ספיקות שרצה שאדה"ז יפתור לו, אלא שלא הצליח בזה וכו', עד שפעם א' נגש אליו יהודי לפני התפלה ובקש ממנו הלואה כדי שיוכל לקנות בו עגל עבור פרנסתו (זה הי' יום שוק), הזדרז הצ"צ והלך מיד, לפני התפלה , לביתו והביא לו את ההלואה וכו'. כשחזר - נראה אליו אדה"ז בפנים מאירות ופתר לו את ספיקותיו. והרי בודאי קיים ה...
יום ד' פ' אחרי-קדושים, ט' אייר, ה'תשפ"ה 07.05.2025 8:28
התוכן 1) הוראה ממ"ש בתחילת פ' קדושים "קדושים תהיו כי קדוש אני וגו'": כאו"א מישראל צריך להתנהג באופן של " קדושה " - " קדושים תהיו ", וכאשר בא מישהו לבלבל אותו ואומר לו כיצד יכול הוא להתייצב כנגד אווירת ה"חולין" שבעולם כולו מסביבו ולהתנהג באופן של קדושה - באה המענה בתורה: "כי קדוש אני " - הקב"ה נותן לכאו"א את כל הכחות הדרושים למלא את תפקידו ושליחותו בעולם ע"י ההנהגה באופן של קדושה, ובאופן של " הנה ה...
יום ג' פ' אחרי-קדושים, ח' אייר, ה'תשפ"ה 06.05.2025 10:32
התוכן הוראה נפלאה , גדולה ועיקרית משם פ' " אחרי ": גם מי שהוא בתכלית השלימות - בדוגמת "נדב ואביהוא" " בקרבתם לפני ה' וגו'", או הכהן גדול ביוהכ"פ בקודש הקדשים (שע"ז מסופר בהתחלת הפרשה) - אין לו להסתפק בזה אלא עליו להתבונן מה עליו לעשות " אחרי " זה! ואי"ז רק " הידור מצוה".. זה נוגע לו עד כדי כך שגם הוא ידע את האזהרה ש בהמשך הפרשה - " כמעשה ארץ מצרים.. וכמעשה ארץ כנען.. לא תעשו וגו'"! וכפי שרואים גם...
יום ב' פ' אחרי-קדושים, ז' אייר, ה'תשפ"ה 05.05.2025 7:23
התוכן ישנה תורה מהרב המגיד עה"פ בסיום חמישי דפ' אחרי "ושמרתם את חוקותי.. אשר יעשה אותם האדם וחי בהם ! ע"ד משל ציצית, כשהם דוממים אין בהם חיות וכשיהודי עושה בהם מצוה אזי " וחי בהם " – הוא ממשיך בהם חיות שיהיו " לעבעדיקע ציצית ", וע"ד מה שמסופר על הבעש"ט שפעם הסתכלו עליו וראו כי הציצית מתנענעות אצלו כדבר חי ! הם נהיו בפועל ובגשמיות דבר חי! הביאור בתורה זו בחסידות: החיות שנמשך ע"י עשיית המצוות של ה...
יום א' פ' אחרי-קדושים, ו' אייר, ה'תשפ"ה 04.05.2025 11:45
התוכן עמ"ש [בראשון דפ' אחרי] בקשר לעבודה של הכה"ג ביוהכ"פ "וכפר בעדו ובעד ביתו" דרשו חז"ל "ביתו זו אשתו". וצ"ל: מדוע לא נאמר " אשתו " בפירוש ?! ויובן בהקדם מ"ש בגמ' בין ההידורים שאמר רבי יוסי על עצמו ש"מעולם לא קריתי לאשתי אשתי ולשורי שורי אלא לאשתי ביתי (שהיא עיקר הבית), ולשורי שדי (שהוא עיקר של שדה)". וצ"ל: אף שאשה היא עיקר הבית, אבל מהו הדגש ש" מעולם לא קריתי לאשתי אשתי וכו'", ומהו ההידור שבזה?...
יום ועש"ק פ' תזריע-מצורע, ד' אייר, ה'תשפ"ה 02.05.2025 12:07
התוכן בדין איסור נדה לבעלה חוקרים האם זה בא מצד טומאת נדה או שזה איסור בפ"ע. בפועל מביאים ראיות שזה ענין של איסור ולא טומאה : א) ספק נדה לקולא אף שספק טומאה ברה"י טמא ! ב) מדרשת חז"ל עה"פ [בסיום שישי דפ' מצורע] בנוגע לנדה וכו' "וספרה לה – לעצמה " למדין ש"עד א' נאמן באיסורין " ואין למדין איסור מטומאה . המעלה שבזה: קל יותר (להתחרט ו) לעשות תשובה על איסור שהאדם עושה מעל ענין של טומאה וכו', ומכיון...
יום ה' פ' תזריע-מצורע, ג' אייר, ה'תשפ"ה 01.05.2025 9:15
התוכן הפתילות של "אור בית השואבה" נעשו דוקא "מבלאי מכנסי כהנים ומהמייניהן (אבנט)". הביאור עפ"י חסידות יובן עפ"י הידוע גודל חומר הענין דשמירת אות ברית קודש, ושבזה תלוי' ביאת המשיח וכו'. ענינו של אבנט הוא "שלא יהא לבו רואה את הערוה", ועל ידו נעשים גם המכנסים – בגדי קודש . וזוהי ההוראה ש"מבלאי כהנים ומהמייניהן מהן היו מפקיעין ובהן היו מדליקין" – שהאבנט, ו(ע"י – )המכנסים, צריכים להשאר במעמד ומצב של קד...
יום ד' פ' תזריע-מצורע, ב' אייר – יום ההולדת של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע, ה'תשפ"ה 30.04.2025 11:33
התוכן ענינו של כ"ק אדמו"ר מהר"ש היתה הענין של " לכתחילה אַריבער ", כפתגמו הידוע "די וועלט זאָגט אַז מ'קען ניט אַרוטער גייט מען אַריבער און איך זאָג אַז מ'דאַרף גיין לכתחילה אַריבער" (ועפי"ז מובן למה התחיל רוב ה"המשכים" שלו בחגה"פ " זמן חרותנו "). ובהדגשת ההקדמה ש"די וועלט זאָגט" כך וכך, ואעפ"כ " איך זאָג" שצ"ל "לכתחילה אַריבער", וזאת כדי לפעול בעולם גופא הענין ד"מלכתחילה אַריבער", שהשלימות בזה תהי...
יום ג' פ' תזריע-מצורע, בדר"ח אייר, ה'תשפ"ה 29.04.2025 9:46
התוכן 1) הרמז ב" אשה כי תזריע וילדה זכר " [שבתחילת פ' תזריע]: הגאולה דלעת"ל, כיון שהיא באה ע"י אתערותא דלתתא ("מקבל", " אשה כי תזריע"), לכן "וילדה זכר " - גאולה שאין אחרי' גלות, והתעסקות כ"א בגאולת עצמו ובני-ביתו תזרז את הגאולה הכללית במהרה בימינו. 2) הוראתו הכללית של בעל יום ההולדת שההנהגה צ"ל באופן של " מלכתחילה אריבער ": הנהגתו תיכף ומיד בהתחלת עבודתו הוא באופן של הרמה והתנשאות , גם ביחס לענין...
יום ב' פ' תזריע-מצורע, אדר"ח אייר, ה'תשפ"ה 28.04.2025 9:34
התוכן אלו שלהם עדיין יחס "קר" לענין ה" מבצעים ", ה"ז כמו אלו מבנ"י שאף שהם " מאמינים בני מאמינים " אבל בנוגע לפועל מתנהגים כאילו לא יודעים ש"יש בעה"ב לבירה זו" וש"אין עוד מלבדו" כפשוטו ! ועד"ז בנדו"ד: לומדים בגמרא ש"וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך .. אלו תפילין שבראש ", וכששואלים אותם בפועל , מה יעשה הגוי כשיראה ברחוב תפילין בראשו של יהודי, אומרים שהגוי יצחק ! וע"ד ה"תינוקות שנשבו" ש...
יום א' פ' תזריע-מצורע, כ"ט ניסן, ה'תשפ"ה 27.04.2025 11:09
התוכן התורה קובעת שעמו של הילד נקבע לפי העם של האם . וזה מובן גם ע"פ שכל, שהרי כל שלבי התפתחות העובר נעשים אצל האם , ומובן שהשפעתה על מהותו של הולד היא גדולה באין ערוך משל האב. והנה נאספים אנשים ואפי' נשים ומתעקשים שיחליטו שהולד ילך אחר האב – בניגוד גמור לתורה , לשכל הישר , לטבע ולצדק ויושר . אין "גזל" גדול יותר מלנתק ילד מאמו! כל נשות העולם היו צריכות להתאחד ולצאת במחאה תקיפה לשלול כל נסיון לזה!...
יום ועש"ק פ' שמיני מבה"ח אייר, כ"ז ניסן, ה'תשפ"ה 25.04.2025 9:19
התוכן [המשך] לאחרי העבודה ד"סור מרע" ["ניסן", כנ"ל], שמונע את עצמו מענינים בלתי-רצויים, צ"ל גם "ועשה טוב" – לקיים מצוות עם עניני העולם . וכאן מתעוררת אצלו השאלה האם יצליח גם בזה? נכון שהוא בבחי' "ניסן", אבל – טוען הוא – בניסן יצאו ממצרים, אבל עכשיו מדובר על " מדבר " שאותו צריך להפוך לטוב. היתכן?! אומרים לו: אין להתפעל מכך! ואת זה לומדים מענינו של חודש אייר שבא לאחרי חודש ניסן (אבל עוד לפני חודש סי...
יום ה' פ' שמיני, כ"ו ניסן, ה'תשפ"ה 24.04.2025 11:40
התוכן כאשר יהודי שואל איך תובעים ממנו להיות סור מרע בשלימות בשעה שהוא נמצא בעולם מלשון העלם והסתר והוא רואה ושומע ענינים בלתי רצויים – איך יצליח בזה?!, הנה ע"ז באה ההוראה מחודש ניסן – מלשון " נס ", ו" יציאת מצרים " – יציאה ממיצרים וגבולים: מאז "יציאת מצרים" הנה הנהגתו הטבעית של יהודי היא הנהגה נסית , למעלה מחשבונות, מדידות והגבלות. וכמו ביציאת מצרים, הנה ברגע אחד היתה היציאה מן הקצה אל הקצה, מגלות...
Similar podcasts
Replaio is not a podcast publisher; show names, artwork and audio belong to their authors and are distributed through public RSS feeds.