The Daily Sicha - השיחה היומית

התוכן א) בשם פ' יתרו מרומז ענין ההוספה , כי יתרו נק' יתר "ע"ש ש יתר פרשה אחת בתורה", ונוסף לזה, הי' גר ‏–‏ ענין ההוספה , שמהפכים מציאות שהיא היפך היהדות לענין של יהדות וכו'. וזה מודגש גם בשני דפ' יתרו שמתחיל "ויהי ממחרת וישב משה לשפוט את העם וגו'", ומפרש"י שקאי על " מחרת יוהכ"פ ", וידוע מענת כ"ק אדמו"ר (מהרש"ב) נ"ע על שאלת בנו למחרת יוהכ"פ "נו, ומה עתה?" ‏–‏ ש"איצטער דארף מען ערשט תשובה טאן", והיי...

התוכן התוועדות זו קשורה עם יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר. עפ"י הידוע אשר ביום ההסתלקות "כל עמל האדם שעמלה נפשו בחייו .. מתגלה ומאיר .. למטה", וענינם של נשיאי חב"ד הוא גילוי פנימיות התורה בהבנה והשגה, מובן זה שהמאמר שניתן ע"י בעל ההילולא ללמוד ב יו"ד שבט מתחיל בזה שאיך שענין הצדיקים הוא המשכת אלקות למטה . וזוהי גם כוונת ירידת הנשמה למטה (מרגע שנולד ). ובסיום המאמר מביא הענין ד" מי הוא היודע עתו וז...

התוכן ב' חלקים ממאמר ד"ה באתי לגני, יו"ד שבט ה'תשכ"ה . המאמר מיוסד בעיקרו על פרק ט"ו של המשך באתי לגני התש"י. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-02-2025 Synopsis Two excerpts from Maamar Basi L’gani , 10 Shevat 5725 . The maamar is based primarily on chapter 15 of the hemshech Basi L’gani 5710. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha....

התוכן [המשך] וזהו מה שלומדים בשיעור חומש דיום ההילולא: אכן אומרים בו קדיש לעילוי הנשמה וכו' אבל בשעת מעשה מובטחים שכל ישראל שב"מדבר העמים" אבל מתנהגים עפ"י הוראות הע' זקנים עד "אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא" – הנה "ויבאו אלימה " – בחי' חסד מרובה שלמע' מהבנה, "מה", ובאופן ד" ויחנו שם על המים " (אין מים אלא תורה) – בהתיישבות . לכל לראש צריך יהודי לדעת שהקב"ה מכין לו בחי' חסד שלמע' מהשתלשלות, וזה נמשך ל...

התוכן התחלת חמישי דפ' בשלח היא "ויבאו אלימה ושם שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים". עה"פ בפ' מסעי "ויסעו ממרה ויבואו אלימה" מבאר הרב המגיד "דאותיות אלימה הוא אותיות א-להים [בחי' גבורה], רק הצירוף הוא כך אלימה – א-לי מ"ה, נקרא דבר שהחסד שבו אינו מושג . וזהו א-לי , הוא החסד , ומ"ה לשון שאינו מושג..." – שמ"מרה" " באו " ונכנסו לבחי' חסד שאין למע' ממנו . והצ"צ באוה"ת מבאר ש"שתים עשרה עי...

התוכן כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר פעם ע"ד המאמר שנאמר ע"י הבעש"ט, ובהוספות של הרב המגיד וכו', עה"פ [רביעי דפ' בשלח] "וישב הים לפנות בוקר לאיתנו" "אל תיקרי לאיתנו אלא לתנאו " – שבשעה שאמר הקב"ה המאמר (לבריאת הים) התנה שיקרע הים לישראל, ואם לאו "לא היו נמצאים הימים ולא נבראו במקום הזה, כי יתבטלו ממציאות הבריאה וכו'". ובזה יובן מארז"ל צדיקים עושים רצונו של מקום וכו'. ובזה יובן גם מ"ש רבי פינחס בן יאיר לגינא...

התוכן מענת משיח על שאלת הבעש"ט "אימתי קאתי מר" היתה "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה". ומזה מוכח אשר כמו הגאולה, גם מעיינות החסידות שייך לכאו"א מישראל . ואת זה ראו בעיקר אצל הבעש"ט שהסתובב מעיר לעיר ומכפר לכפר וסיפר סיפורים לאנשים הפשוטים שבהם הי' מוסתר מעיינות החסידות, וכן אצל אדמו"ר מוהריי"צ שהשתדל בכל כחות נפשו ש(גם) תורת החסידות יגיע לכאו"א מישראל , ללא הבדל . אלא שאצלו הי' זה באופן שגם המקבל הרגיש בג...

התוכן בתחילת פ' בשלח נאמר "ויהי בשלח פרעה את העם וגו'", שפרעה הי' צריך לשלח את בנ"י בעל כרחם! ומצ"ע לא רצו לצאת ממצרים! דמכיון שכבר "בר"ה בטלה עבודה מאבותינו" העדיפו להישאר בארץ מצרים בין המצריים מללכת ל"מדבר" לקבל את התורה..., ועד כדי כך, שבנוגע למכת בכורות פרש"י "הרי שהי' ישראל בביתו של מצרי וכו'", והיינו, שגם לאחרי הט' מכות הראשונות שפעלו על המצריים עד שהם הודו ש"אצבע אלקים היא" וכו', וגם לאחרי...

התוכן רוב הצרות והבלבולים היום נובעים מכך שאין קשר בין המוח והלב . שאע"פ שהאדם מבין בשכלו שאסור לגזול וכיו"ב, אבל "העין רואה והלב חומד ", והמוח אינו שליט על הלב לשעבד את הלב למה שמבין בשכלו. ועוד יותר: הלב שליט על המוח – הוא מנצל את שכלו למלאות תאוות לבו! ואפי' אם זה מתחיל עם דברים קלים אבל מזה משתלשל ענינים חמורים יותר. [תעי'ה בעומק היער מתחילה עם סטי' קלה מ"דרך המלך"]. ובמילא מובן שהעצה לאדם כזה...

התוכן 1) גאולת מצרים היתה " בחפזון " אבל בנוגע לגאולה דלע"ל נאמר " לא בחפזון תצאו", כי בעת יצי"מ היו בנ"י שקועים במ"ט שערי טומאה ולכן הי' צ"ל "כי ברח העם", חפזון דישראל , וזה גרם ענין החפזון דשכינה ו(להבדיל) מצרים , אבל מצב דבנ"י לע"ל יהי' ש"לא בחפזון תצאו", ולכן יהי' כך גם מצב השכינה ו העולם . ועוד: גלות מצרים היתה צ"ל ד' מאות שנה, ולכן לולי החפזון היו נשארים בגלות, משא"כ בנוגע לע"ל הרי " כלו כל...

התוכן [בקשר למצות פדיון הבן שבסיום פ' בא] בסיום מס' פסחים איתא: ר' שמלאי איקלע לפדיון הבן , בעו מיני': פשיטא על פדיון הבן "אשר קדשנו.. וצוונו על פדיון הבן" אבי הבן מברך. "ברוך שהחיינו.. לזמן הזה".. כהן מברך דקמטי הנאה לידי', או אבי הבן מברך דקא עביד מצוה? .. והלכתא אבי הבן מברך שתים . והענין ברוחניות: הקב"ה "אקלע לפדיון הבן " - הגיע הזמן שהוא עומד לפדות בנו בכורו מהגלות. הנה פשיטא שעצם " הפדיון "...

התוכן בפרשיות התורה דשבועות אלה (וארא, בא ובשלח) מסופר אודות הגאולה ממצרים. מבואר בתו"א בענין "בשלח פרעה את העם", שפרעה בעצמו שלח עם בנ"י את ניצוצות הקדושה דמצרים. וההוראה: ע"י כל פעולה שיהודי עושה בכל יום בגלות ה"ה מאיר עוד חלק בעוה"ז הגשמי, שעי"ז פועלים את תכלית השלימות דימות המשיח שהוא גילוי אוא"ס בעוה"ז הגשמי, ולכן צריכים להסתכל על כל רגע של גלות כמו רגע של הכנה לגאולה . וכשיודעים זאת, נקל יות...

התוכן הוראה ממ"ש בתחילת פ' בא "בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו . . למען שתי אותתי אלה בקרבו וגו'": ענינים המבלבלים שמקשים על האדם לעבוד את קונו באים ברצונו של הקב"ה , כי עי"ז שמתגברים עליהם מתגלים ויוצאים מן הכח אל הפועל הכחות המיוחדים שהקב"ה נתן לבנ"י, ועד"ז בנוגע לחושך הגלות, ועד"ז בנוגע ה"פרעה מלך מצרים" שבימינו, שזה ש"כבד לב פרעה" ה"ז בגלל ש" אני הכבדתי את לבו", ואי"ז אלא נסיון ויש לעמוד מולו...

התוכן בשיעור היומי מבאר הרמב"ם את פרטי החילוקים שבין דברים העשויין להשאיל ולהשכיר לדברים שאינן עשויין להשאיל ולהשכיר, ומוסיף "אל תטעה בין דברים העשויין להשאיל ולהשכיר לדברים שדרכן להשאיל ולהשכיר". ובסיום הענין כותב: "ודבר זה עיקר גדול בדין , והוא דבר של טעם שראוי לסמוך עליו ולדון בו, וברור הוא למוצאי דעת , וראוי לדיין לשום לנגד עיניו ולא ילוז ". ד' ענינים אלו הם ד' שלבים בהשגת השכל: 1) " עיקר גדול...

התוכן [המשך] כמו בהתחלת התניא, הנה גם בסיומו (שדובר שיסיימוהו עד כ"ד טבת, ובודאי קיימו זאת) מודגש ענין החינוך – "הוכח תוכיח את עמיתך". כלומר, אפילו לאחרי לימוד כל החלקים בתניא עדיין ישנה כל המציאות של "הוכח תוכיח", ומוסיף "אפי' מאה פעמים "! וזהו תוכן הפתגם בפירוש המשנה "כלים הנגמרים בטהרה צריכין טבילה לקודש", שגם מי שחושב שהוא "כלי שנגמר בטהרה" (וכן הוא באמת) – צריך עדיין "טבילה לקודש", ענין הביטו...

התוכן בחיבור השו"ע והתניא ניכר עד כמה התמסר רבינו הזקן לענין החינוך. וענין זה התחיל כבר מהבעש"ט, שכאשר הי' בן י"ח (ח"י שנה לפני התגלותו) הציע לחבורת הצדיקים נסתרים לדאוג ולהשתדל בענין החינוך בכל משובות ישראל, והוא עצמו קיים זאת ונעשה עוזר למלמד וכו'. ועד"ז בנוגע לרבינו הזקן כידוע שהתמסר לעבודת החינוך. הדגשת ענין החינוך בספר התניא : התחלת התניא (כפי שעלה במחשבה שזה יתחיל בשער היחוה"א) הוא ב" חנוך ל...

התוכן עה"פ [ בשיעור תהלים היומי , מזמור קז ] יורדי הים באניות עושי מלאכה במים רבים", מפרש הבעש"ט שהכוונה ב"יורדי הים" היא לירידת הנשמה לעוה"ז (" מים רבים "), בגוף – " באניות ". ויכול להיות שהגוף הוא כמו "אני'" כפשוטה ( שמגין מהמים, ואדרבה – ע"י עובר את המים למחוז חפצו), שהגוף עוזר לו למלאות שליחותו בעוה"ז, ויכול להיות להיפך – " אניות " מלשון " תאני' ואני' " – שיש לו צרות מהגוף. ו" עושי מלאכה במים...

התוכן החידוש של יום השלישי בעיני בשר הוא שאז הי' " תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עושה פרי למינו " – ההולדה הראשונה מאז בריאת העולם, באופן שה"עשב מזריע זרע ", וה"עץ פרי עושה פרי ". וההוראה : כללות ימי חיי האדם נחלקים לד' תקופות בדוגמת דומם , צומח , חי ומדבר . מיד כשנולד ה"ה כ" דומם ", אח"ז מתחיל בו ענין ה" צמיחה ", כשמתחיל ללכת ממקום למקום בכחות עצמו ה"ה בדוגמת " חי ", עד שמגיע לשלימות של " מד...

התוכן יום הילולא של צדיק, ועאכו"כ של הרמב"ם , צריך להביא לידי הוספה בעניני תומ"צ אצל כל בנ"י. ולכל לראש בנוגע ללימוד חיבורו " משנה תורה " שבו לומדים ההלכות דכל התורה כולה וכו'. ובמילא ה"ז הזמן מתאים לעורר עוה"פ אודות המנהג שהונהג לאחרונה ללמוד רמב"ם בכל יום , ומה טוב - שלשה פרקים בכל יום ע"מ לסיימו בכל שנה (לערך). ויה"ר שבקרוב לקויים היעוד שבסיום ספר הרמב"ם שלא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלב...

התוכן בדוגמת שאלת משה רבינו מהקב"ה "למה הרעותה לעם הזה.. ומאז באתי לדבר בשמך הרע לעם הזה..?!" יכול להיות גם בזמננו: לאחרי הנסים גלויים ועניני השג"פ שכ"א ראה בחייו הפרטיים והכלליים וכו' ו ריבוי ההפצה דתורת הנגלה וחסידות וגילוי הכתבי-יד וכו', הי' כ"ז צריך לעורר " אַ שטורעמ'דיקן טאָן " בלימוד התורה וקיום המצוות - למה עשה הוי' ככה שבפועל זה לא כך ?! וה"ז יכול להביא לידי ספיקות וחלישות וכו'. והמענה ע"ז...

התוכן אמחז"ל ד"שבטו של לוי פנוי הי' מעבודת פרך" במצרים, וזהו מה שאמר פרעה למשה ואהרן [בשביעי דפ' שמות] "לכו לסבלותי כם " – למלאכתכם בלימוד התורה ולהיות מורי תורתם של בנ"י, ואל תתערבו בסדר החיים של בנ"י שצריכים להתנהג עפ"י ציווי וסדר המדינה. ואע"פ שיש מקום לטענה זו עפ"י שכל, ויתירה מזו, זהו גם סדר ההנהגה מלמעלה שצ"ל שעבוד מצרים ד' מאות שנה , אבל באמת זוהי טענת פרעה . ואם היו מקבלים טענתו והגאולה הי...

התוכן לפני יצי"מ ציווה ה' [בחמישי דפ' שמות] "ושאלה אשה משכנתה .. כלי כסף וכלי זהב וגו'". וצ"ל: הלא את כל צרכיהם במדבר קיבלו בנ"י מוכנים וכו', ולשם מה היו צריכים כסף וזהב? (ואם כדי לקיים ההבטחה ד"ואח"כ יצאו ברכוש גדול" – הרי מדוע הבטיח זאת לכתחילה?!), אלא ה' רצה שבנ"י יַראו שהם מנצלים כספם וזהבם לבנות משכן לו ית' אפי' במדבר ! וההוראה: גם כאשר חיים בסביבה שהיא "דשאָנגעל" יש לעמוד בתוקף ובגאון בכל ענ...

התוכן עה"פ "ומשה הי' רועה וגו'" [ברביעי דפ' שמות] מסופר במדרש שגדי א' מעדרו של משה ברח, ומשה רדף אחריו ודאג לתת לו מים ומזון וכו', והגדי הוביל אותו להר סיני, ובהמשך לזה, ובגלל זה, הי' "וירא אליו מלאך ה' בלבש אש וגו'". וההוראה : כדי לזכות לגילוי אלקות גם מתוך הסנה , גשמיות העולם , ה"ז דוקא ע"י ההתמסרות והדאגה ל"צאנו של הקב"ה" – בנ"י! וכמסופר אודות הצ"צ שלאחרי הסתלקות אדה"ז הי' משך זמן שאדה"ז לא נגל...

התוכן גזירת פרעה " כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו " [כמ"ש בשני דפ' שמות] בעבודת ה': כשנולד ילד יהודי ו"פרעה" בא לאם הילד וטוען שיש להשליך אותו מיד לתוך ה"יאור" ממנו מתפרנסת המדינה (כמו "נילוס" במצרים) כדי שבבוא הזמן יוכל לפרנס בני ביתו וכו', ובנוגע לחינוך היהודי שלו מספיק ה"סאָנדיי סקול"... ‏–‏ צריך להיות ה"חכמות נשים בנתה ביתה". היא צריכה לדעת שזוהי גזירת פרעה (והכי קשה מכל הגזירות), דבאמת החינוך ל...

התוכן [המשך] אבל על יתרו שאמר שיש לבטל את הגזירה של "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" ישנה " קושיא גדולה ": הרי ראה שמתוך ג' היועצים הצביע בלעם בעדה ואיוב שתק , והוא במיעוט , וכיון ש"בין כך" לא הי' מצליח לבטלה, מדוע הצביע נגדה ועי"ז הצטרך לברוח ובכך "להפקיר" את בנ"י במצרים – הרי " עדיף " שהוא יצביע בעדה (ועכ"פ לשתוק ) ובכך יוכל להמשיך להיות "יועצו של פרעה" ולדאוג לפחות לחינוך כשר וכשרות של הבנות ?! א...