The Daily Sicha - השיחה היומית

התוכן הביאור במ"ש אדה"ז באגה"ק סי' ב' ד"ה קטנתי מכל החסדים "...מפני היות קטן יעקב במאד מאד בעיניו מחמת ריבוי החסדים כי במקלי כו' [פסוק בראשון דפ' וישלח]...", ואינו מביא את המשך הפסוק ש" ועתה הייתי לשתי מחנות " אף שזהו החסד לכאו'?! ‏–‏ עפמ"ש הצ"צ (מהשל"ה) ש" כי במקלי " ר"ת " ב רוך כ בוד י ' מ מקומו ל ישועתך ק ויתי י '", ומבאר שזהו ע"ד מ"ש " משפט וצדקה ביעקב אתה עשית", שאצל יעקב היו ב' הענינים : הי'...

התוכן ביאור החידוש של רבינו הזקן בתורת חסידות חב"ד מצינו במאמר אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע מי"ט כסלו עטר"ת. ונקודת הדברים: התגלות פנימיות התורה בהתלבשות בהשגה , שיוכלו להבין בשכל אנושי. ודוקא ע"י הירידה הזו למטה נמשך בחי' העצם . ועי"ז נשלמת כוונה העליונה בבריאת העולם – הענין שהי' אדה"ר צריך להשלים בעבודתו, ולא אסתייע מילתא, ונשלם במ"ת. אלא שבמ"ת הי' זה בנוגע להעצם דנגלה דתורה, וע"י תורת חסידות חב"ד נעשה...

התוכן גאולת אדהאמ"צ קשורה עם גאולה האמיתית והשלימה עפ"י פרש"י (במגילה) "דשם גאולה עלה"‏ – ‏דכל עניני גאולה שייכים זל"ז. ובדורנו ש"כלו כל הקצין" וכבר נגמרו בשלימות כל "מעשינו ועבודתינו" וכו' הנה מיד ממש באה הגאולה. וזהו הקשר עם מ"ש בסיום פ' ויצא שיעקב עומד מוכן לגאולה האמיתית והשלימה ולכן מיד לאח"ז נאמר בתחילת פ' וישלח "וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו" כי "חשב שעשו נתברר כבר" וגם הוא מוכן לגאול...

התוכן מהענינים המיוחדים שמצינו אצל כ"ק אדמו"ר האמצעי הוא הענין ד" הקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום " ‏–‏ יום ההולדת ויום ההילולא שלו הם באותו יום בחודש ‏–‏ ט' כסלו , וכמו שהי' אצל משה רבינו (וצ"ב למה לא מצינו כך גם בשאר הצדיקים). וכיון ש"הנשיא הוא הכל" מובן שענין זה נמשך לכל ההולכים באורחותיו. יום ההילולא שלו, שאז כל "עבודתו אשר עבד כל ימי חייו . . מתגלה ומאיר בבחי' גילוי . . ופועל ישועות בק...

התוכן אע"פ ש"עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי ", ואין מעמד ומצב טוב יותר מלימוד התורה וקיום המצוות, ובפרט אם גם משפיע על הסביבה שיהי' "תרי"ג מצוות שמרתי", ולכאו' נתקיים אצלו ה"אני נבראתי לשמש את קוני" – ישנו ציווי והוראה בתורה שעליו לדעת שכ"ז אינו אלא " גרתי ", ענין של " גירות ", ואין זה מקומו ! מקומו הוא באה"ק כפשוטה! וכל המצוות שמקיימים בזמן הגלות הן רק " ציונים " ו" סימנים " למצוות ד לעתיד לבוא ד...

התוכן ההוראה ממ"ש בתחילת פ' וישלח "וישלח יעקב מלאכים לפניו .. כה תאמרון לאדוני לעשו עם לבן גרתי וגו'", וכפרש"י: "גרתי בגימט' תרי"ג, כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי וכו'": ידוע שעשו הי' ישראל מומר, ומכאן רואים שהדרך לקרב יהודי עוד יותר ליהדות אינו כדעת הטועים ע"י שמוותרים ומתפשרים על כמה ענינים ועי"ז ימצאו חן בעיניו וכו', אלא להיפך – הוא מכריז ומודיע לו ש" תרי"ג מצוות שמרתי "! – הוא חלק מ...

התוכן [המשך] כאשר בנ"י רק מכריזים בתוקף שברצונם "לישכב" עלי' – על כל ת' על ת' פרסה של א"י – " ושכבתם ואין מחריד", שלזה צריכים "ונתתי שלום בארץ" – באים הגויים וצועקים שרצונם בשלום, ומהר ! שהרי אז ישנה הבטחת ה' ש"תהא הארץ נוחה ליכבש" כד' אמות בלבד ש" שוכב עלי'" (שבהם מתפשט בחי' היחידה שבנפש של יהודי). ורק צריכים ללמוד ממ"ש בפ' השבוע שגם כאשר יהודי ישן (אבל) כיהודי – נעשים הד' אמות שלו – א"י, וה' "מק...

התוכן [המשך] וההוראה הנפלאה: לכיבוש א"י לא צריכים שום דבר רק ההתעקשות של " שוכב עלי' "! וכאשר אינם-יהודים באים וטוענים וכו' – לא צריכים מלחמות או להתווכח וכו' אלא להודיע שרוצים "לשכב" ו"לנוח" עלי' – על כל ת' על ת' פרסא של א"י ששוכב תחת כל יהודי כבן יעקב אבינו! זה שצריכים כלי-נשק וכו' ה"ז מכיון שבפועל נמצאים בגלות ויש דין מיוחד בהל' שבת שלא לפתוח הארץ לפניהם וכו', אבל בנוגע לדיון על עצם א"י, הנה אפ...

התוכן [המשך] והביאור: מ"ש "הארץ אשר אתה שוכב עלי' לך אתננה" עצמו לא מחייב לפרש ששכב על כל "הארץ", כי אפשר לפרש ששכב רק על חלקו וזה הי' סימן לאיזה ארץ מדובר, וכן מ"ש "כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה" אפשר לפרש שראה בפועל רק חלקו וזה הי' סימן לאיזה ארץ מדובר (ונוסף לזה ששם, בהמשך למ"ש לפנ"ז " שא נא עיניך וראה", אפשר לפרש שה' אמר לאברהם לעלות על הר גבוה שמשם אכן יוכל לראות את כל הארץ ). השאלה בפס...

התוכן עה"פ [א' דפ' ויצא] "הארץ אשר אתה שוכב עלי' לך אתננה" פרש"י: "קיפל ה' כל ארץ ישראל תחתיו, רמז לו שתהא נוחה ליכבש לבניו". השאלה בפסוק היא (לכאו') שממ"ש " הארץ אשר אתה שוכב עלי' " משמע ששכב על כל א"י , ולכן צ"ל ש"קיפל ה' כל א"י תחתיו". ומשמעות ההבטחה היא, כמ"ש במפרשים, שכל הארץ תהא נוחה ליכבש לבניו כד' אמות (שטח שגוף אדם תופס). וצ"ל: 1) לפי"ז – חסר מפרש"י העיקר – הסיום "כד' אמות"? 2) רש"י אינו...

התוכן פתיחה בברכת " א גוט חודש "; חודש כסלו הוא חודש חסידי , כמובן אפי' לילד שנתחנך בבית חסידי ‏–‏ בו יום הסתלקות של הרב המגיד, חג הגאולה י"ט כסלו, חנוכה הקשור עם נס השמן הקשור עם " פנימיות התורה" וכו'. הוראה למעשה בפועל ‏–‏ להוסיף בלימוד פנימיות התורה בכל ימי חודש כסלו, וכדאי שזה יכלול גם "אַ וואָרט" מתורתם של שלשה אבות החסידות: הבעש"ט, המגיד ואדה"ז, ומי שיש ביכלתו ‏–‏ ילמוד גם מתורתם של שאר הנשי...

התוכן " ראש חודש ", חידוש הלבנה לאחרי וע"י מיעוטה שקודם לכן, מורה על מעלת ענין העבודה , ובלשון חז"ל "לכי ומעטי עצמך", שע"י עבודת הלבנה במיעוט עצמה נעשה בה " לכי "‏ – ‏עלי' לדרגא נעלית יותר. ועד"ז ע"י ה" יפקד מושבך"‏ – ‏מלשון חסרון ומיעוט , נעשה ה" ונפקדת " (מלשון זכרון ). ועד"ז ע"י ירידת הנשמה למטה ה"ה מתעלית לבחי' " מהלך ". וזהו גם ענינו של " כסלו " שמורכב מב' חלקים‏ – ‏"כס" "לו": ע"י " כס " מלשו...

התוכן א) פרשת תולדות נק' כך ע"ש התחלתה "ואלה תולדות יצחק", ולכאו' עפ"י הסדר, זה הי' צ"ל השם של פ' " נח " שלפנ"ז שמתחילה גם עם "אלה תולדות נח", ושם פ' תולדות שלאח"ז הי' צ"ל " יצחק "?! אלא שבזה מרומז גודל מעלתם של בנ"י: " תולדות " מורה על כללות שליחות בנ"י לעולם להוליד "תולדות" ‏–‏ "תולדותיהם של צדיקים ‏–‏ "ועמך כולם צדיקים" ‏–‏ מעשים טובים ", ולפני קיום שליחותו מקדים הקב"ה ונותן לו " נח נח " ‏–‏ "...

התוכן ביום כ"ז מר-חשון נצטווה נח " צא מן התיבה וגו'" [כמ"ש ברביעי דפ' נח]. ולכאורה הרי ידוע שהענין ד"תיבת נח" קאי על "תיבות התורה והתפילה", ושהמצב ב"תיבת נח" הי' ע"ד ימות המשיח ש"וגר זאב עם כבש" וכו', וא"כ למה צווהו הקב"ה " צא מן התיבה"?! והביאור‏ – ‏"נתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים ", וזה נעשה דוקא ע"י העבודה בענינים הארציים שמחוץ ל"תיבה". ולכן: התחלת העבודה צ"ל ב"בא אל התיבה"‏ – ‏תיבות ה...

התוכן זה עצמו שבנ"י נמצאים בגלות ובמעמד ומצב ד"אתם המעט מכל העמים" – צריך לפעול בהם רגש של תוקף וגאון , וכאשר למרות כל הקשיים והנסיונות, עומדים בתוקף ומתנהגים עפ"י התורה בחיי היום-יומיים, וזה ניכר עליהם גם כשהולכים ברחוב – זוכים עי"ז לכבוד והערצה בעיני העמים, והעיקר – להוספה בברכות ה'; הוראה מסיום שיעור תהלים היומי "תעיתי כשה אובד בקש עבדך כי מצוותיך לא שכחתי": "שה" קאי על בנ"י, וכמ"ש "שה פזורה יש...

התוכן החיד"א מביא ממדרש, שג' האבות, אברהם יצחק ויעקב , היו ביחד 15 שנה, [תקופה ב פ' תולדות ], שהרי אברהם נסתלק כשיעקב הי' בן 15 שנה. והרי גם ג' אבות החסידות, הבעש"ט המגיד ואדה"ז היו ביחד 15 שנה, שהרי אדה"ז נולד בשנת קה"ת והבעש"ט נסתלק בשנת תק"כ! וזה מ"ש שם שבאותו זמן למדו ביחד (רק) 15 שעה ביום, ה"ז כיון ששאר היום הי' בשביל צרכי הגוף, ואי"ז זמן מתאים ללימוד התורה שצ"ל "באימה ביראה ברתת ובזיעה", אבל...

התוכן בקשר לדיני שור תם ושור מועד [בשני דפ' משפטים] כותב הרמב"ם: "בהמה שהועדה וחזרה בה מדבר שהועדה בו חזרה לתמותה" ואפי' אם השינוי הוא בדבר הכי קטן וכו': גם מי ש"יצרו תקפו" והתרגל בהנהגה בלתי-רצוי' שע"י "נפש הבהמית" (שור) ונעשה " מועד " ר"ל, יכול לחזור לתמותו ע"י שינוי הכי קל ‏–‏ הרהור תשובה , ואז ה"ה נעלה יותר אפי' מצדיק גמור ("תם" מעיקרא). וא' ממעלות הבעלי-תשובה היא ש" צועקין ונענין מיד ", ולכן,...

התוכן הוראה ממ"ש [בראשון דפ' תולדות] בהתחלת הפרשה "ואלה תולדות יצחק" עפ"י מ"ש רש"י " יעקב ועשו האמורים בפרשה ": בעצם ובשרש – אין מציאותו של עשו, אלא כל מציאותו הוא זה שהוא " אמור בפרשה " כ"תולדות יצחק " – שענינו לפעול צחוק למעלה שזהו ע"י העבודה דאתכפיא ואתהפכא חשוכא לנהורא , ועי"ז נשלם הכוונה דדירה בתחתונים וכו'. ואפילו כאשר הנשמה (יעקב) יורדת למטה למצב של "תולדות", ונמצאת בעולם, " בפרשה " מלשון ה...

התוכן עה"פ בחמישי דפ' חיי שרה "ויביאה יצחק האהלה שרה אמו וגו'" מפרש רש"י: " . . שכל זמן ששרה קיימת הי' נר דלוק מערב שבת לערב שבת וברכה מצוי' בעיסה וענן קשור על האהל, ומשמתה פסקו, וכשבאת רבקה חזרו". ועפי"ז מרומז כאן ג' המצוות שנשי ישראל במיוחד נצטוו עליהם (כמדובר לאחרונה): א) נרות שבת ויו"ט ב) כשרות האכילה ושתי' ג) טהרת המשפחה ("ענן קשור על האהל " הוא ענין הצניעות וכמ"ש " גן נעול אחותי כלה"). ועפ"י...

התוכן לכל יהודי צ"ל הרחבה בענינים גשמיים בטוב הנראה והנגלה (וכמסופר על הצ"צ שכאשר חסיד הביא לו מתנה (רהיט צבוע), אמר לו שהוא לא צריך א"ז, אבל שיתן א"ז לבנו , המהר"ש ...), אבל ביחד עם זה – לא בזה צ"ל השיקוע והתענוג . וכמו שחסידים מספרים על הרה"צ ר"י מרוזין, שסדר הנהגתו הי' בהרחבה עד שהי' הולך עם (סוג) נעליים של זהב , אבל בלי סולי'ה ... ובמילא הי' מתענה בהליכתו!). לפחות פעם ביום/בשבוע, עליו לההתבודד...

התוכן תובעים מכל אחד שמזמן לזמן, ובפרט עכשיו בשעה שיושב בהתוועדות, להתנתק מכל עניניו ולהתקשר לנשיא דורנו ! ובנוגע לעניננו: אע"פ שהתוועדות זו קשורה עם מאורע שאירע לפני 120 שנה [בשנת כתר"א] באיזה עיירה ברוסיא, צ"ל "נזכרים"‏ – ‏תובעים ממנו שיתנתק מכל הענינים שמסביבו ולחיות ענין זה מחדש , ובאופן שזה יבוא לידי מעשה ‏ – ‏" ונעשים ". ["זאָלסטו פועל זיין ביי זיך אַז איצטער.. ביסטו אַ חסיד פון דעם רבי'ן נש...

התוכן הוראה ממ"ש בשלישי דפ' חיי שרה בנוגע לאליעזר עבד אברהם ש"ויהי הוא טרם כלה לדבר וגו'" כבר נתקיים בקשתו בפועל: לא זו בלבד שאין ליהודי להתפעל מכללות הירידה בגלות, בידעו שכאשר מתפלל להקב"ה הרי הוא נענה תיכף ומיד , אלא יתירה מזו - בהיותו יורשו של אברהם הרי הוא נענה באופן של " טרם כלה לדבר "! וזה שאי"ז באופן של " טרם יקראו ואני אענה", הוא, כי בכדי שלא יהי' באופן של "נהמא דכיסופא" צריכים עכ"פ את ה"א...

התוכן זה לא מספיק להיות "זקן - זה שקנה חכמה" שלומד תורה לעצמו , אלא צ"ל גם הענין (שחז"ל למדו ממ"ש [בשני דפ' חיי שרה] "ואברהם זקן ", שאברהם הי') " זקן ויושב בישיבה ": למסור שיעורי תורה ברבים , או, אם בינתיים אינו שייך לזה, לדאוג שתהי' " ישיבה " במקומו בה יוכלו ללמוד תורה ברבים . וכמ"ש לאחרונה בענין " תן לי יבנה וחכמי'", שיש להשתדל שבמקום שקיימת ישיבה - שיתוסף בזה בכמות ובאיכות, ובמקום שאין ישיבה -...

התוכן א) עה"פ [בראשון דפ' חיי שרה] "ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון וגו'" פרש"י: "ע"י בשורת העקדה שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט פרחה נשמתה ממנה ומתה". בהוספת רש"י " פרחה נשמתה ממנה " מתרץ שאלת ה"בן חמש" למה נגרמה עי"ז מיתת שרה והרי יודע על מקרים של מיתה ולא נגרמה עי"ז מיתת האם ר"ל?! וע"ז פרש"י שכאן הי' זה באופן של דבר והיפוכו – בתחילה סיפרו לה ש"נזדמן בנה לשחיטה" ומיד לאח"ז – ההיפך – "וכמעט שלא נ...

התוכן " ואשה אחת מנשי בני הנביאים וגו'" [הפטורת פ' וירא]. ומבאר אדה"ז במאמרו: ד" ואשה " קאי על כאו"א מישראל. "צעקה אל אלישע " – זה הקב"ה . "עבדך אישי מת", פי' אישי הוא אש יו"ד , בחי' יו"ד ונקודת הנפש שהי' בבחי' אהבה כרשפי אש – " מת ". ובמילא הנושה, היצה"ר, "בא לקחת את שני ילדיי – אהבה ויראה הנולדים מהמוחין – לו לעבדים". "ויאמר אלי' אלישע מה יש לך בבית, ותאמר אין לי כ"א אסוך שמן " – נקודת היהדות ....