The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

בְּסֵפֶר הַחֲקִירָה (דֶּרֶךְ אֱמוּנָה) לְהַצֶּמַח צֶדֶק הַנִּדְפָּס — חֲסֵרִים הַרְבֵּה הֲגָהוֹת The published text of the Tzemach Tzedek’s Sefer HaChakirah, also called Derech Emunah, lacks many glosses. הַצֶּמַח צֶדֶק חִבְּרוֹ בְּיַחַס עִם נְסִיעוֹתָיו לְפֶּטֶרְבּוּרג The Tzemach Tzedek composed it in connection with his journeys to Petersburg, שֶׁשָּׁם הָיָה צָרִיךְ לַעֲנוֹת עַל כַּמָּה שְׁאֵלו...

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן אָמַר The Alter Rebbe declared: אִידִישׁעֶ גַּשְׁמִיּוּת אִיז רוּחָנִיוּת The material [concerns] of a Jew are [in truth] spiritual. דעֶר אוֹיבּעֶרשׁטעֶר גִיט אוּנז גַּשְׁמִיּוּת, מִיר זאָלן דעֶרפוּן מאַכעֶן רוּחָנִיּוּת G‑d gives us material things in order that we transform them into spirituality. אַמאָל אַז עֶס אִיז לְרֶגַע נִיט אַזוֹי As for those times when this is briefly n...

בְּבִרְכַּת וְלַמַּלְשִׁינִים [In Shemoneh Esreh ], when reciting the blessing that begins VelaMalshinim, "מַפְסִיקִים קְצָת בֵּין “וּתְמַגֵּר" לְתֵיבַת "וְתַכְנִיעַ one should pause slightly between the words u'semager and vesachniya. מַתְאִים לְהַכַּוָּנָה This reflects the mystical intent "אֲשֶׁר "תְּעַקֵר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר that [the requests expressed by the first three verbs] — se’aker,...

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט. אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת [On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning and to hold a farbrengen on that day. הפטורה: הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ The haftarah [for Parshas Shmos ] begins Haba’im yashresh Yaakov (Yeshayahu 27:6-13, 28:1-13,29:22-23 ). מִשִּׂיחוֹת אַאַמוּ"ר From a talk of...

הִסְתַּלְקוּת אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן בִּכְפַר פְּיעֶנַא בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת שְׁמוֹת תקע"ג [This date is the anniversary of] the passing of the Alter Rebbe in the village of Piena, on Motzaei Shabbos, Parshas Shmos, 5573 (1812). וּמְנוּחָתוֹ כָּבוֹד בְּעִיר האַדִיץ His resting place is in the township of Haditch. אַאַזְמוּ"ר שָׁאַל אֶת הַצֶּמַח צֶדֶק My revered grandfather, the Rebbe [...

תּוֹרָה אוֹר, דִּבּוּר הַמַתְחִיל מִי שָׂם פֶּה, סְעִיף הַמַּתְחִיל וְהַנִּמְשָׁל יוּבָן "כִּי יֵשׁ בְּחִינַת מַעֲלָה" צָרִיךְ לִהְיוֹת "וְכֵן יֵשׁ מַעֲלָה" [In the above note, the Rebbe makes emendations to the Hebrew text of Torah Or that have since been incorporated in all of its editions.] Listen to the voice recording for details. בַּאֲנָחוֹת לְבָד לֹא נִוָּשֵׁעַ Sighing alone will not bring...

הַכְרָזַת אַאַמוּ"ר בְּאַחַת הַהִתְוַעֲדוּת My revered father, the Rebbe [Rashab], once declared at a farbrengen : אָט אַזוֹי וִוי הַנָחַת תְּפִילִּין בְּכָל יוֹם אִיז אַ מִצְוָה דְאוֹרַיְיתָא אוֹיף יעֶדעֶן אִידעֶן “Just as putting on tefillin every day is a Scriptural commandment incumbent on every Jew, אָהן אַ חִלּוּק צִי אַ גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, צִי אַ אִישׁ פָּשׁוּט regardless of whether he is a...

(:כְּבוֹד קְדוּשַׁת אַדְמוּ"ר שְׁלִיטָ"א פָּגַע בְּנוֹשֵׂא דְּלָיִים מְלֵאִים מַיִם. וַיֹאמַר) (The Rebbe [Rayatz]once met a watercarrier with buckets full of water and said:) אַז מ'בּאַגעֶגעֶנט וואַסעֶר זאָגט דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב “When one encounters water, [he should quote the Baal Shem Tov, as follows]: אַז מ'בּאַגעֶגעֶנט וואַסעֶר זאָל מעֶן זאָגעֶן ‘When one encounters water, he should say אַז...

דעֶר מִיטעֶלעֶר רֶבִּי האָט געֶעֶנטפעֶרט אֵיינעֶם אוֹיף אַ יְחִידוּת The Mitteler Rebbe once answered [a chassid] at yechidus: אַז אֵיינעֶר רעֶדט מִיט דעֶם אַנדעֶרעֶן בְּעִנְיָנֵי עֲבוֹדָה אוּן זֵיי לעֶרנעֶן צוּזאַמעֶן “When a person discusses his Divine service with a friend and they study together, אִיז דאָס צְוֵויי נֶפֶשׁ הָאֱלֹקִית אוֹיף אֵיין נֶפֶשׁ הַטִּבְעִית there are two G‑dly souls pitte...

בַּיי חֲסִידֵי חַבַּ"ד אִיז מְקוּבָּל מִדּוֹר דּוֹר, דעֶם אַלטעֶן רֶבִּי'ס אַ תַּקָּנָה There is a custom among Chabad chassidim that was instituted by the Alter Rebbe and that has been passed down from generation to generation — אַז אַלעֶ טאָג זאָל מעֶן לעֶרנעֶן אַ פַּרְשָׁה חוּמָשׁ מִיט פִּירוּשׁ רַשִׁ"י פוּן דעֶר וואָך סִדְרָה that one should study a passage of Chumash from the weekly sidrah ev...

גַּם הָעוֹלֶה לַתּוֹרָה אוֹמֵר חֲזַק חֲזַק וְנִתְחֲזֵק [Like all the other congregants,] the person who receives the [final] aliyah [at the end of any of the Five Books of the Chumash ] says Chazak, chazak, venis’chazek. בַּאֲמִירַת וִיהִי נוֹעַם בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת קוֹדֶשׁ כּוֹפְלִים פָּסוּק אוֹרֶךְ יָמִים גו [At Maariv ] on Motzaei Shabbos, when reciting the passage that begins Viy’hi noam [and...

מַה שֶׁנּוֹהֲגִים שֶׁלֹּא לִלְמוֹד בְּנִיתְּל, שָׁמַעְתִּי מֵאַאַמוּ"ר הַטַּעַם I heard from my revered father, the Rebbe [Rashab], that the reason that one customarily refrains from studying [Torah] on nittel night שֶׁהוּא כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף חַיּוּת is to refrain from adding vitality [to the  kelipos ].  פַּעַם אָמַר אַאַמוּ"ר Once my revered father, the Rebbe [Rashab],...

דעֶר צֶמַח צֶדֶק האָט געֶזאָגט ר' העֶנדל'ן אוֹיף יְחִידוּת The  Tzemach Tzedek  once told R. Hendel [Kugel] at  yechidus:   זוֹהַר אִיז מְרוֹמֵם דעֶם נֶפֶשׁ “[Studying]  Zohar  uplifts the soul, . מִדְרָשׁ אִיז מְעוֹרֵר דאָס האַרץ [studying]  Midrash  arouses the heart, אוּן תְּהִלִּים מִיט טרעֶרעֶן וואַשׁט אוֹיס דִי כְּלִי and [reciting]  Tehillim &nbs...

תּוֹרָה אוֹר, דִּבּוּר הַמַּתְחִיל אוֹסְרִי, סְעִיף הַמַּתְחִיל וְהִנֵּה זֶהוּ "צָרִיךְ לִהְיוֹת: “וְהַעֲלָאַת נִיצוֹצוֹת שֶׁנָפְלוּ אֲפִילוּ הַבְּהֵמוֹת יִתְעַלּוּ כְּמוֹ שֶׁהָיָה בִּתְחִילַת [In the above note, the Rebbe makes emendations to the Hebrew text of  Torah   Or  that have since been incorporated in all of its editions.] הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׁרָאֵל “Take heed...

הַסַּבָּא מִשׁפּאָלעֶ — דעֶר שׁפּאָלעֶר זֵיידעֶ — The Shpoler Zeide1  הָיָה אִישׁ נִלְהָב מְאֹד, was a man of ardent feeling, בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז עַל שְׁאָר חֲבֵרָיו תַּלְמִידֵי הַמַּגִּיד. more intensely so than his colleagues, the other disciples of the Maggid of Mezritch. בְּבִיקּוּרוֹ בְּלִיאַדִי אֵצֶל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן — שְׁנַת תקס"ט אוֹ תק"ע — When he visited the ...

כְּשֶׁמַּעֲמִידִים פַּנָס When a street lamp is erected, מִתְקַבְּצִים הַחֲפֵצִים בָּאוֹר all those seeking light gather around, כִּי אוֹר מַמְשִׁיךְ — לִיכטִיגקַייט צִיהט צוּ for light attracts. Text and Translation courtesy of Sichos in English

בִּשְׁנַת תרמ"ח נִבְחַר אַאַמוּ"ר לְגַבַּאי דְחֶבְרָה קַדִישָׁא In 5648 (1887), my revered father, the Rebbe [Rashab], was elected gabbai  of the  Chevrah Kaddisha .  וּכְפִי הַמִּנְהָג, הוֹבִילוּ אוֹתוֹ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה בְּלִוְיַת עַם רַב לְבֵית הַכְּנֶסֶת Following the local custom, he was escorted by a large number of townsmen to the synagogue on Simchas Torah....

דעֶם מעֶנשׁעֶנס לעֶבּעֶן אִיז תָּלוּי אִין דעֶם אֲוִיר וואוּ עֶר געֶפִינט זִיך A person’s life depends upon the air around him: אָהן אֲוִיר קעֶן מעֶן נִיט לעֶבּעֶן without air one cannot live. אוּן אִין וואָס פאַר אַ אֲוִיר מעֶן לעֶבּט אַזאַ לעֶבּעֶן אִיז דאָס Moreover, the kind of air in which one lives determines the quality of one’s life. וועֶן מעֶן לעֶבּט אִין אַ תּוֹרָה וּמִצְוֹת אֲוִיר, אִיז...

תַּעֲנִית, סְלִיחוֹת, אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ [The Morning Service on this] fast day includes Selichos and Avinu Malkeinu. מַעֲנֵה הַצֶּמַח צֶדֶק עַל יְחִידוּת In response to a question raised at  yechidus,  the  Tzemach Tzedek once explained: כְּתִיב יַעֲזוֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבוֹתָיו גו “It is written, ‘Let the wicked man abandon his path and the man of iniqui...

נְהִיגִין בְּנוּסַח עָלֵינוּ לוֹמַר: שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לָהֶבֶל וְלָרִיק In the prayer beginning  Aleinu,  the wording that we customarily follow is, “…for they bow down to vanity and nothingness.” וְגַם בִּתְּפִלַּת מוּסָף דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה אוֹמְרִים כֵּן This version is also used in the  Mussaf  prayers of Rosh HaShanah.  וּמְדַיְּיקִים שֶׁלֹּא לוֹמַר וּמִתְפַּלְ...

הַצֶּמַח צֶדֶק צִיוָּה אֶת כָּל הַמְלַמְּדִים שֶׁלָּמְדוּ עִם נְכָדָיו הַקְּטַנִּים The  Tzemach Tzedek  instructed all the tutors of his young grandchildren אֲשֶׁר, מִלְּבַד לִמּוּדִים הָרְגִילִים that in addition to the regular studies, יִלְּמְדוּ עִמָּהֶם פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת (פֵּרוּשׁ הַפָּשׁוּט) שֶׁל סֵדֶר הַתְּפִלָּה they should also teach the plain meaning of the words of the praye...

הַשִּׁעוּר לְהִפָּטֵר מֵחִבּוּט הַקֶּבֶר הוּא The appropriate amount [of time needed] to free oneself from [the punishment of]  chibut hakever 1 is שֶׁחֵלֶק שִׁשִּׁי מֵהַמֵּעֵת-לְעֵת יֹאמַר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, תְּהִלִּים כו to spend a sixth of one’s day reciting the letters of the Torah, Tehillim  and the like. לִזְכּוֹת לְזִכּוּךְ הַנֶּפֶשׁ לְהִפָּטֵר מִכַּף הַקֶּלַע הוּא One mer...

כְּתִיב דַּע אֶת אֱלֹקֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם, It is written:1 “Know the G‑d of your father  and serve Him  wholeheartedly.” כִּי כָּל עִנְיַן יְדִיעָה וַהֲשָׂגָה אֲפִילוּ בְּעִנְיָנִים הַיוֹתֵר עֲמוּקִים, For every concept that is known and comprehended, even the very deepest, צָרִיךְ לָבוֹא בַּעֲבוֹדָה, must find expression in Divine  service;   הַ...

וועֶן מָשִׁיחַ וועֶט קוּמעֶן When  Mashiach  comes, וועֶט מעֶן זעֶהן דִי מַעֲלָה פוּן הוֹדָאָה אוּן תְּמִימוּת we will appreciate the distinctive quality of  hodaah  [i.e., acknowledgment of G‑d and belief in Him] and  temimus —  artless sincerity, וואָס אַלעֶ גְלוֹיבּעֶן בֶּאֱמוּנָה טְהוֹרָה אִין גָ-ט בָּרוּךְ הוּא אוּן אִין זַיין תּוֹרָה וּמִצְוֹת the pure...

נְשִׂיאֵי חַבַּ"ד פְלעֶגְן מַעֲבִיר זיַין The Rebbeim of  Chabad  [would fulfill the obligation to review the weekly Torah portion twice in the original and once in the Aramaic translation in the following manner. אֵיין פַּרְשָׁה אָדעֶר צְוֵויי דאָנעֶרְשׁטאָג בַּיינאַכט אוֹר לְיוֹם שִׁשִּׁי They] would review one or two  aliyos  on Thursday night. פְרַייטאָג אַחַ...