The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

בְּשַׁעַת קְרִיאַת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת עוֹמְדִים וּפְנֵיהֶם אֶל הַסֵּפֶר תּוֹרָה During the reading of the Ten Commandments [in the synagogue on the Shabbos of Parshas Yisro ], it is our custom to stand and face the Torah scroll. הפטורה: בִּשְׁנַת... מַצַּבְתָּהּ The haftarah [for Parshas Yisro ] begins BiShnas... and ends ...matzavtah (Yeshayahu 6:1-13 ). מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר רִאשׁוֹן....

אַמאָל אַרוֹיסְגֵייעֶנְדִיק פוּן זַיין חֵדֶר, האָט דעֶר אַלְטעֶר רֶבִּי אָנְגעֶטְראָפען Once, as the Alter Rebbe was leaving his room, he heard "וִוי דִי רֶבִּיצִין זאָגט צוּ עֶטְלִיכעֶ פְרוֹיעֶן: "מַיינעֶר זאָגט his rebbitzin telling several women: “Mainer (literally, ‘My one’ - i.e., ‘my husband’) says….” האָט דעֶר רֶבִּי געֶזאָגט The [Alter] Rebbe told [her]: מִיט אֵיין מִצְוָה בִּין אִיך דַיינ...

עֶס זַיינֶען דָא צוֵוייעֶרלֵיי חוּקִּים There are two kinds of laws: א) אַ גֶעזֶעץ וֶועלכֶער שׁאַפט לעֶבעֶן (a) laws that generate life and ב) אַ געֶזעֶץ וועֶלכעֶר וועֶרט באַשׁאַפעֶן פוּן לעֶבעֶן (b) laws that result from life. מעֶנשלִיכֶע געֶזעֶצעֶן זַיינעֶן געֶשׁאַפעֶן פוּן לעֶבעֶן Man-made laws result from life. דעֶרפאַר זַיינעֶן זֵיי אִין יעֶדעֶר לאַנד פאַרשִׁידעֶן, לוֹיט דִי תְּנָאִים פוּן לא...

חוֹבַת נְשֵׁי וּבְנוֹת הַחֲסִידִים יִחְיוּ It is the duty of chassidic women and girls לַעֲמוֹד בְּשׁוּרָה רִאשׁוֹנָה בְּכָל מִפְעָל שֶׁל חִזּוּק הַדָּת וְהַיַּהֲדוּת בִּכְלָל to stand in the front line of every activity [that seeks] to strengthen the observance of Yiddishkeit in general, וּבִפְרָט בְּעִנְיַן טַהֲרַת הַמִּשְׁפָּחָה particularly with regard to taharas hamishpachah (“family purity”)...

אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמִּכְתָּבָיו My revered father, the Rebbe [Rashab], writes in a letter: עַל פִּי הֲגָהוֹת אָשְׁרִ"י נְטִילַת יָדַיִם לִסְעוּדָּה ג' פְּעָמִים רְצוּפוֹת “According to Hagahos Oshri, when washing our hands for a meal we should pour [water from a vessel] three times consecutively [over each hand]. כֵּן הָיָה עוֹשֶׂה אַאַמוּ"ר — (מַהַרַ"ש, נִשְׁמָתוֹ עֵדֶן) My revered fath...

מִצְוַת עֲשֵׂה הָרִאשׁוֹנָה The first positive commandment is, ובִלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם "לֵידַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם מָצוּי רִאשׁוֹן מַמְצִיא כָל נִמְצָא כו according to the wording of Rambam, “To know that there is a Primary Being who brings into being all existence… וִידִיעַת דָּבָר זֶה מִצְוַת עֲשֵׂה וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב אָנֹכִי ה' אֱלוֹקֶיךָ Knowing this concept [fulfills] a positive commandment, as it i...

הַצֶּמַח צֶדֶק סִפֵּר לִבְנוֹ אַאַזְמוּ"ר The Tzemach Tzedek told his son, my revered grandfather, the Rebbe [Maharash], אֲשֶׁר הַדְּרוּשׁ וּמַרְאֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם — תּוֹרָה אוֹר פָּרָשַׁת יִתְרוֹ that the maamar entitled U’Mareihem U’Maaseihem — which appears in [the Alter Rebbe’s] Torah Or, Parshas Yisro — הוּא דְּרוּשׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁאָמַר הָרַב הַמַּגִּיד מִמֶּעזרִיטשׁ was the first maamar th...

עוֹמְדִין בְּעֵת קְרִיאַת הַשִּׁירָה It is customary to stand while the Song of the Sea is read [in the synagogue on Shabbos Parshas Beshalach ]. הפטורה: וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה The haftarah [for Parshas Beshalach ] begins U’Devorah ishah neviah (Shoftim 4:4-24 and 5:1-31 ). עֶס אִיז אַ מִנְהָג צוּ עֶסן שׁוואַרצֶע קאַשֶׁע It is customary to eat buckwheat [on this day]. שַׁבָּת בְּשַׁלַּח שְׁנַ...

אַאַמוּ"ר אָמַר My revered father, the Rebbe [Rashab], once said: צְוִוישׁעֶן קעֶלט אוּן כְּפִירָה אִיז גאָר אַ דִינעֶ מְחִיצָה “Only a very fine line separates spiritual frigidity from an actual denial of G‑d. עֶס שְׁטעֶהט כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא It is written, ‘G‑d your L‑rd is a consuming fire.’ אֱלֹקוּת אִיז פְלאַם פַייעֶר Divinity is a flaming fire. לעֶרנעֶן אוּן דאַוועֶנעֶן בֶּע...

אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן Tachanun is not recited. "כְּשֶׁנִגְּשׁוּ לְהַדְפִּיס חֵלֶק שֵׁנִי שֶׁל הַ"תּוֹרָה אוֹר By the time the task of printing the second part of Torah Or was undertaken, כְּבָר נוֹדַע לְהַחֲסִידִים, אֲשֶׁר יֶשְׁנָם הֲגָהוֹת וּבֵאוּרִים מֵהַצֶּמַח צֶדֶק עַל הַמַּאֲמָרִים the chassidim had already found out that the Tzemach Tzedek had written glosses and explanations to the maama...

בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן Tachanun is not recited in the Afternoon Service. בּאַ כְּבוֹד קְדּוּשַׁת אֲבוֹתֵינוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים Our forebears, the holy Rebbeim, אִיז, לְבַד דעֶר עִנְיָן פוּן הִתְעוֹרְרוּת רַחֲמִים אוֹיף דִי מְקוּשָּׁרִים In addition to arousing Divine compassion upon those who had a deep soul-connection with them, געֶוועֶן אַ עֲבוֹדָה פוּן דעֶרמאָנעֶן בֵּינוֹ...

יאָהרצַייט - בְּיוֹם הַמִּיתָה אֲפִילוּ בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה A yahrzeit is commemorated on the date of a person’s passing even on the first anniversary, וַאֲפִילוּ כְּשֶׁיּוֹם הַקְּבוּרָה רָחוֹק מִיּוֹם הַמִּיתָה and even when the burial actually took place on a much later date. מַעֲנֵה הַצֶּמַח צֶדֶק לאַאַזְמוּ"ר בִּהְיוֹתוֹ כְּבֶן שֶׁבַע: Once, in reply to a question asked by my revered grandfat...

הַשֵּׂכֶל וְהַהִתְפַּעֲלוּת שְׁנֵי עוֹלָמוֹת הֵם Intellect and emotional enthusiasm are two distinct realms: עוֹלָם קַר וּמְיוּשָּׁב, וְעוֹלָם רוֹתֵחַ וּמְבוֹהָל one is cool and settled, the other is seething and frenetic. וְזֹאת הִיא עֲבוֹדַת הָאָדָם לְחַבְּרָם לִהְיוֹת לַאֲחָדִים Man’s task is to fuse these two realms into one. וְאָז הַבֶּהָלָה נֶהְפֶּכֶת לִשְׁאִיפָה At that point, the frenetic...

דעֶר סֵדֶר פוּן טאָג הוֹיבְּט זִיך אָן מִיט מוֹדֶה אֲנִי [A Jew’s] day begins with Modeh Ani. אוּן דאָס זאָגט מעֶן פאַר נעֶגעֶל וואַסעֶר אֲפִילוּ בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת This is recited before washing negel-vasser, even though one’s hands are [still] impure, וואָרוּם כָּל הַטּוּמְאוֹת שֶׁבָּעוֹלָם זַיינעֶן נִיט מְטַמֵּא דעֶם מוֹדֶה אֲנִי פוּן אַ אִידעֶן for there is no impurity in the world that can t...

תּוֹרָה אוֹר, דִּבּוּר הַמַתְחִיל לְמַעַן תִּהְיֶה "סוֹף סְעִיף הַמַתְחִיל אָמְנָם, "לֹא יִשְׁבּוֹת יוֹמָם מִלִּרְאוֹת "צָרִיךְ לִהְיוֹת "לֹא יִשְׁבּוֹת יוֹמָם וָלַיְלָה מִלִּרְצוֹת [In the above text, the Rebbe makes emendations to the Hebrew wording of Torah Or that have since been incorporated in all of its editions.] אִמִּי זְקֵנָתִי (הָרַבָּנִית מָרַת רִבְקָה, נִשְׁמָתָהּ עֵדֶן) When my grand...

כְּשֶׁסִּיֵּים אַאַמוּ"ר הַשַּׁ"ס בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית When my revered father, the Rebbe [Rashab], completed [the study of] the Talmud for the third time, אָמַר מַאֲמַר דִּבְרֵי אֱלוֹקִים חַיִים he delivered a maamar of Chassidus. וְתוֹכְנוֹ מַהוּ הַדְרָן Its theme was: What is a hadran? בִּשְׁנַת הָאֲבֵלוּת אַחֲרֵי אִמּוֹ During the year of mourning for his mother, סִיֵּים אַאַמוּ"ר ש"ס מִשְׁ...

בִּפְרָט בַּזְמַן הַזֶּה Particularly in these times, אֲשֶׁר בְּחַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ אָנוּ עוֹמְדִים עַל סַף הַגְּאוּלָּה when thanks to G‑d’s kindness we stand at the threshold of the Redemption, עָלֵינוּ לְהִתְאַמֵּץ בְּכָל מִינֵי אִמּוּץ we must make every effort לְחַזֵּק כָּל עִנְיָנֵי הַדָּת בְּהִדּוּר מִצְוָה, וְלִשְׁמוֹר אֶת כָּל הַמִּנְהָגִים to strengthen all matters of our faith,...

בִּהְיוֹת אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן בֶּן תֵּשַׁע שָׁנָה לָמַד חָכְמַת הַהַנְדָּסָה וְהַתְּכוּנָה When the Alter Rebbe was nine years old, he studied geometry and astronomy. בֶּן עֶשֶׂר — סִדֵּר לוּחַ עַל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה When he was ten, he composed a calendar for [the next] fifteen years. בִּהְיוֹתוֹ בֶּן שְׁנֵים עָשָׂר נִזְדַּמֵּן שֶׁלָּמַד בָּרַבִּים הִלְכוֹת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ לְהָרַמְבַּ"ם On o...

אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב שֶׁשָּׁמַע בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַזָּקֵן My revered father, the Rebbe [Rashab], writes1 that he heard it cited in the name of the Alter Rebbe שֶׁכָּל הַמְּחַבְּרִים עַד הַטַ"ז וְהַשַׁ"ךְ, וְהֵם בִּכְלָל, עָשׂוּ הַחִבּוּרִים שֶׁלָּהֶם בְּרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ that all the Torah authors until, and including, the authors of Turei Zahav and Sifsei Kohen, composed their works by ruach hakodesh...

אַ מעֶנְטשׁ דאַרף מַרְבֶּה זַיין אִין זאָגעֶן אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה One should verbalize “the letters of the Torah” profusely — (זאָגעֶן תְּהִלִּים, חַזֶרְ'ן מִשְׁנָיוֹת) saying Tehillim and reviewing Mishnayos — וועֶן אוּן וואוּ עֶר קעֶן whenever and wherever he can, בִּכְדֵי צוּ שְׁטאַרְקעֶן דעֶם קִיּוּם הָעוֹלָם in order to strengthen the continued existence of the world, בִּכְדֵי מַצִּיל צוּ זַ...

מִצְרַיִם הוּא לְשׁוֹן מֵיצָר וּגְבוּל The word Mitzrayim (Egypt) is related to meitzar (“a constricting boundary”). גָּלוּת מִצְרַיִם בְּרוּחָנִיּוּת הוּא מַה שֶׁנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית מַגְבֶּלֶת וּמַסְתֶּרֶת עַל הַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹקִית The spiritual counterpart of the Egyptian exile is the constraint and concealment that the animal soul [imposes] on the G‑dly soul, עַד שֶׁנֶּפֶשׁ הָאֱלוֹקִית מִתְצַמְצ...

תּוֹרָה אוֹר נִדְפַּס לָרִאשׁוֹנָה בִּשְׁנַת תקצ"ז בְּקָאפּוּסט (בְּלִי הַהוֹסָפוֹת) Torah Or was first published in 5597 (1837) in Kopust, without its appendices. הַצֶּמַח צֶדֶק בְּמִכְתָּבוֹ מִיּוֹם ג' שְׁבָט תקצ"ז כּוֹתֵב In a letter of 3 Shvat of that year the Tzemach Tzedek writes: סֵפֶר תּוֹרָה אוֹר הַנִּדְפָּס עַתָּה “Torah Or, which was published now…, בּוֹ מַאֲמָרִים רוֹב הַדְּרוּשִׁים שֶ...

אַאַמוּ"ר סִפֵּר My revered father, the Rebbe [Rashab], once related: הַדְּרוּשׁ וָאֵרָא גו' וּשְׁמִי ד' גו', הַמְדַבֵּר בְּעִנְיַן כִּי לֹא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח “The maamar beginning Vaeira… U’Shmi A-donai ,which explains that no [Jew] ultimately will remain estranged from G‑d, (אֵינוֹ הַנִּדְפָּס בְּתּוֹרָה אוֹר) (not the one that appears in Torah Or ) "קָנָה לוֹ שֵׁם "דעֶר פרוּמעֶר וָאֵרָא c...

אֲמִירַת תְּהִלִּים הָאָמוּר (בְּכָל יוֹם אַחַר הַתְּפִלָּה) The practice of reciting Tehillim every day after the morning prayers אֵין בָּזֶה שׁוּם הֶפְרֵשׁ בֵּין בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת שֶׁל אַנְשֵׁי‏ שְלוֹמֵינוּ שֶׁיִחְיוּ [should be observed in all] synagogues without distinction, whether [the congregants belong to] the chassidic brotherhood, אוֹ מִתְפַּלְלֵי נוּסַח אַשְׁכְּנָז אוֹ נוּסַח פּוֹלִין...

אֲנַן פּוֹעֲלֵי דִימָמָא אֲנַן “We are day-laborers.” יוֹם הוּא אוֹר [In the literature of Chassidus ], “day” is a code word for “light” עֲבוֹדָתֵנוּ הִיא עֲבוֹדַת הָאוֹר, מאַכעֶן לִיכטִיג דִי וועֶלט בְּאוֹר תּוֹרָה and, indeed, our Divine task is a mission of light, to illuminate the world with the light of the Torah. וּמִלְּבַד כִּי צְרִיכִים לַעֲמוֹד בְּמַעֲמָד וּמַצָּב טוֹב בְּעֶזְרַת ה' בְּעַ...